כתב האישום

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאת הנאשם 2 בשמו ובשם הנאשמת 1 , בביצוע 40 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיפים 117(א)(6) יחד עם סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו – 1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף).

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת 1 (להלן: הנאשמת) הינה חברה פרטית אשר עוסקת בשיפוצי ותחזוקת מבנים ורשומה כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף. הנאשם 2 (להלן: הנאשם), הינו מנהלה הפעיל של הנאשמת וזאת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, קרי שנות המס 2006 עד 2013.

3. הנאשמים לא הגישו את הדו"חות התקופתיים שלהלן (10 דו"חות): מאי 2011, יוני 2011, מאי 2012, יולי 2012, אוגוסט 2012, ספטמבר 2012, מאי 2013, יוני 2013, יולי 2013 ואוגוסט 2013.

4. הנאשמים הגישו באיחור 29 דו"חות תקופתיים במהלך השנים 2006, 2009, 2010, 2011, 2012 ו-2013, וזאת באיחור שנע בין 16 ועד 160 ימים, הכל כמפורט בסעיף 5 לכתב האישום המתוקן.

5. כמו כן, הנאשמים לא צרפו במודע תשלום מלא לדוח התקופתי של אפריל 2012. המועד להגשת הדו"ח האמור היה 15.5.12 ובפועל הוגש רק ביום 8.8.12. סכום המס שנדרש הינו 37,895 ₪, ובעוד שסכום המס ששולם בפועל היה 5,000 ₪. משך האיחור בהגשת הדו"ח היה 85 ימים ויתרת החוב בגין קרן המס היתה 32,895 ₪.

ראיות הצדדים לעונש

6. לאחר שהנאשמים הודו בכתב האישום והורשעו בעבירות שפורטו בו, ולאור המחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין היקף וגובה המחדלים שנבעו מהעבירות שבוצעו, קבעתי שעל הצדדים להביא ראיות לעונש בעניין זה.

7. הצדדים הגישו בהסכמה תעודת עובד ציבור שנערכה על ידי רשות המיסים (ת/1) ואשר כוללת טבלה המפרטת את הדו"חות התקופתיים השונים במהלך השנים 2006-2013 (להלן: הטבלה). בטבלה ישנו פירוט לגבי כל אחד מהדו"חות שלא הוגשו במועד כדלקמן: היקף העסקאות, מס העסקאות, מס תשומות, המס לתשלום, המועד להגשת הדו"ח והמועד שבו הוגש הדו"ח בפועל ושבו נערך גם הסדר תשלומים לעניין החוב נשוא אותו דו"ח.

8. כמו כן, הוגשו האמרות שנגבו מהנאשם בעת שנחקר על ידי חוקרי רשות המיסים (ת/6 – ת/9). מתוך עיון בהודעות אלה, עולה שהנאשם הודה באי הגשת הדו"חות במועד, בתקופות שונות וכאשר הוא מפנה בכל פעם לקשיים הכלכליים שלהם נקלע, הלוואות שונות שנטל על מנת להמשיך לקיים את פעילותו העסקית ורצונו להגיע להסדר תשלומים לגבי החובות שצבר כלפי רשויות המס.

9. מטעם הנאשם העידו להגנתו אמו, אחיו, בתו ורואה החשבון שמנהל את תיק הנהלת החשבונות של הנאשמים. טענתם המרכזית של העדים האמורים היא שמדובר בנאשם שמנהל אורח חיים משפחתי ונורמטיבי ואשר עושה כל שלאל ידו על מנת שלא לקרוס כלכלית עקב הקשיים הפיננסים שלהם נקלע וכי עסקו מעסיק מספר עשרות עובדים שתלויים בו לפרנסתם.

טענות הצדדים לעונש

10. באי כוח המאשימה טענו כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ועד 8 חודשי מאסר בפועל, חודשיים ועד שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וכן קנס כספי. כמו כן, ציינו כי היקף וגובה המחדל בגין ביצוע 40 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד וזאת במהלך השנים 2006 – 2013, עומד על סך כולל של 698,175 ₪. יש לציין שבדיון שהתקיים בפני ביום 5.11.15 באי כוח המאשימה טענו כי העונש הראוי בתוך המתחם צריך שיהיה מאסר מאחורי סורג ובריח. לעומת זאת בדיון מאוחר יותר שהתקיים ביום 16.2.16 נטען שאין מניעה שהעונש ירוצה בדרך של עבודות שירות אך לא ברף התחתון של המתחם שהוצע לעיל. כמו כן, הובהר כי קרן המס ומרבית הריביות הוסרו על ידי הנאשמים במסגרת הסדרי תשלומים שנערכו עבורם.

11. בא כוח הנאשם טען שאין להשקיף על היקף וגובה המחדלים באופן מצטבר, אלא לפי כל מחדל בנפרד וזאת בשל בעובדה שהנאשם הגיע להסדרי תשלומים שונים במהלך השנים נשוא כתב האישום. לטענת בא כוח הנאשם ריבוי העבירות, בסופו של יום, מתאזן למול ההסרה של המחדלים נשוא העבירות שבוצעו. כמו כן, הציע לערוך חישוב ממוצע של כל המחדלים שבוצעו לאורך שנות המס השונות, כך שיש לחלק את הסך הכולל של המחדלים למספר העבירות שבוצעו, ובדרך זו סכום המחדל שיהיה רלבנטי לקביעת מתחם העונש ההולם יהיה נמוך באופן משמעותי מהסכום המצטבר שעליו הצביעה באת כוח המאשימה. בטענה זו אדון כעת.

הטענה שיש לערוך חישוב "ממוצע" ולא "מצטבר" של סכומי המחדלים

12. המקרה שבפני משול לאדם שביצע סדרה של עבירות גניבה של כספים לאורך מספר שנים ובפרקי זמן שונים החזיר לקרבן את הכספים שנגנבו בתשלומים. במקביל, הוא ממשיך לבצע עבירות גניבה נוספות וגם לגביהן הוא מחזיר לקורבנות את הכספים בתשלומים במועד מאוחר יותר. בעת גזירת הדין על מכלול עבירותיו, הוא מבקש לטעון שאין לערוך חישוב מצטבר של כל הכספים שנגנבו, אלא רק חישוב ממוצע, היינו יש לחלק את סך הכספים שנגנבו בכל האירועים למספר אירועי הגניבה. הנתון הממוצע שיתקבל הוא "הנזק" הרלבנטי לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. טענה זו לוקה בכשל לוגי וזאת משלוש סיבות עיקריות:

א. ראשית, העובדה שהכסף שנגנב הוחזר לבעליו (או הוסר המחדל, ב-"לקסיקון" עבירות המס) איננה מאיינת את עבירת הגניבה שבוצעה. על הנאשם להיות מוענש על כל אחת מהעבירות שביצע, כאשר בית המשפט בוחן את "מידת הנזק" לגבי כל עבירה לפי הסכום שנגנב. השבת סכום הגניבה היא אמנם שיקול לקולא, אך "מידת הנזק" (קרי, הסכום שנגנב) לא השתנתה וממשיכה לעמוד בעינה.

ב. שנית, גם כאשר בית המשפט לוקח בחשבון את השבת סכום הגניבה, כשיקול להקלה בעונש, קיימת חשיבות לעיתוי בהשבת הסכום. ככל שההשבה מתבצעת בתשלומים הדבר ייראה כהשבה באיחור, וזאת לאחר סיום התשלומים. ככל שמועד התשלומים טרם הגיע, אזי, לא ניתן לומר שבוצעה השבה מלאה של סכום הגניבה.

ג. שלישית, למעשה, אותו נאשם מממן את פעילותו הכלכלית השוטפת מגניבת כספי קורבנותיו. אם מדובר באותו קורבן עבירה בכל פעם, אזי, הגניבות המאוחרות מאותו קורבן משמשות לפרעון החוב כלפי אותו קורבן בגין הגניבות הישנות יותר. אם מדובר בקורבנות שונים, אזי, הקורבן המאוחר למעשה מממן את הנאשם בפרעון חובו כלפי הקורבן קודם.

13. לסיכום, הנאשם שבפני "גלגל" לפתחה של רשות המיסים את מצוקתו הכלכלית בכך שהמשיך לקיים את עסקו לאורך השנים 2006 – 2013 בשלוש דרכים מרכזיות: ראשית, השתמש בכספי מס העסקאות להמשך מימון פעילותו העסקית על ידי אי דיווח במועד על מס העסקאות; שנית, במועד עתידי דיווח על מס העסקאות באיחור תוך תשלומו בתשלומים; שלישית, במועד שהגיע להסדר תשלומים לגבי חוב ישן ומסר דיווח על תקופה קודמת, המשיך לא להגיש בזמן את הדו"ח התקופתי העדכני. וחוזר חלילה. התנהלות זו צריכה לעמוד בעוכריו של הנאשם ומכאן גם הצורך בהצטברות סך הנזקים שנגרמו מכל העבירות שבוצעו.

על מתחם העונש ההולם

14. על מנת ללמוד על מתחם העונש ההולם, מן הראוי לתת את הדעת למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות. במקרה שבפני, מדובר בריבוי עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף, כאשר הנזק לקופה הציבורית בשל ביצוע העבירות מתבטא בסכום קרן מס של כ- 698,175 ₪. על מנת ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת אביא מספר דוגמאות מהפסיקה:

א. רע"פ 8507/09 שחל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.10). הנאשם הורשע בביצוע 29 עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף. סכום המס שהנאשם השתמט מתשלומו היה 442,130 ₪. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן לקנס כספי בסך של 80,000 ₪.

ב. רע"פ 288/13 אלחלאוה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.1.13). המבקש הורשע בביצוע 29 עבירות לפי סעיף 117(א) ובנוסף גם 10 עבירות לפי סעיף 216 לפקודת מס הכנסה, שעניינו אי הגשת דו"ח. סכום ההשתמטות עמד על סך של 425,408 ₪ (לסכום ההשתמטות ממס ראו את פסק הדין של בית המשפט המחוזי המחוזי ב- עפ"ג (מחוזי מרכז) 52555-06-12). על המבקש הושת עונש מאסר בפועל של 7 חודשים וכן קנס בסך 20,000 ₪. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ג. רע"פ 6296/09 איקס איקס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.8.09). המבקש הורשע בביצוע עשר עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף. סכום ההשתמטות ממס עמד על 300,130 ₪ והושתו עליו 6 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בסך 15,000 ₪.

ד. רע"פ 11640/05 סופר סטאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.5.06). המבקש הורשע בביצוע 9 עבירות לפי סעיף 117(א), כאשר סכום ההשתמטות ממס עמד על 270,000 ₪. הושתו עליו 10 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בסך של 100,000 ₪.

ה. רע"פ 4173/15 אבו הלאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.6.15). המבקשים הורשעו בגין ביצוע 26 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף וזאת במהלך השנים 2007 ועד 2011. קרן המס בגין הדו"חות שלא הוגשו הייתה 400,000 ₪ והריבית בגינן הייתה 195,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ועד 10 חודשי מאסר בפועל. המבקשים היו נעדרי עבר פלילי והמחדלים לא הוסרו. בסופו של יום, הושתו על המבקשים 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 20,000 ₪. המבקשים הגישו ערעור לבית משפט המחוזי שנדחה, ונדחתה גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

15. לאור פסקי הדין שהובאו לעיל הנני קובע כי מתחם העונש ההולם למכלול העבירות שבוצעו על ידי הנאשמים הינו כדלקמן:

א. לגבי רכיב המאסר בפועל - המתחם נע בין חמישה חודשי מאסר בפועל (שיכול וירוצו בעבודות שירות) ועד 12 חודשי מאסר.

ב. לגבי רכיב הקנס - וזאת לאחר התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם, המתחם נע בין 20,000 ₪ ועד 100,000 ₪.

העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

16. בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את כל השיקולים שלהלן: העדר עבר פלילי; היותו של הנאשם נשוי, אב לילדים וסב לנכדים; הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי; הסרת המחדלים.

17. שאלה מרכזית שרלוונטית לקביעת העונש המתאים שיש להשית על הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם היא מה המשקל שיש לייחס לעצם הסרת המחדלים על ידי הנאשמים. בפסיקה נקבעו הכללים המנחים הבאים בכל הנוגע להסרת מחדל בעבירות מס (רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.10.15) בפסקה 22 לפסק דינו של כבוד השופט מלצר, וכן גם ראו דבריו של כבוד השופט הנדל):

א. כעניין שבמדיניות, הסרת מחדלים איננה מטהרת את העבריין מעבירת המס שביצע,

אלא יכולה להוות שיקול מסוים בגזירת העונש לגביו.

ב. הסרת המחדל איננה מהווה ערובה לכך שלא יוטל על עבריין המס עונש מאסר בפועל.

ג. עם כל החשיבות של פירעון החוב, בסופו של דבר, אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות.

ד. קיימת חשיבות לעיתוי של הסרת המחדל, כגון האם לפני הגשת כתב האישום או לאחר מכן.

18. במקרה שבפני, מדובר בסכום השתמטות ממס שמתקרב ל- 700,000 ₪, שהינו סכום נכבד ומשמעותי. בנוסף, הסרת המחדלים על ידי הנאשם בוצעה לפרקים ובתשלומים, כאשר במקביל הוא המשיך לצבור עבירות נוספות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד לרשויות מע"מ ובדרך זו קיים את עסקו על בסיס דחייה של תשלומי המס על פני מספר רב של שנים, בין שנת 2006 – 2013. לפיכך, טענת ההגנה שיש להסתפק במאסר על תנאי, אין לקבלה, מה גם שהינה מנוגדת למתחם העונש ההולם שקבעתי.

19. לפיכך, הנני משית על הנאשם, גבריאל צרור את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. עבודות השירות יבוצעו בבית חולים תל השומר. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8 וחצי שעות עבודה יומיות. הנאשם יתייצב ביום 23.6.15 בשעה 08:00 במפקדת עבודות השירות של שב"ס ברמלה לתחילת ריצוי עבודות השירות.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום, הנאשם לא יבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף.

ג. הנאשם ישלם קנס בסך 20,000 ₪, או 45 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.7.16 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

ד. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 20,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מביצוע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף. ההתחייבות הכספית תיחתם עוד היום במזכירות בית המשפט. היה והנאשם לא יחתום, אזי ייאסר למשך 20 ימים.

20. הנני משית על הנאשמת, ס.ל.ע. יזמות מקבוצת ליאור אחזקות בע"מ, את העונשים הבאים:

א קנס בסך של 20,000 ₪ שישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.7.16 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפרעון מיידי.

ב. הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 20,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מביצוע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף. ההתחייבות הכספית תיחתם עוד היום במזכירות בית המשפט.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, יד' אייר תשע"ו,22 מאי 2016, במעמד הצדדים.