<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אלי מויאל

ב"כ המשיבה עו"ד נופר חן

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על הודעת הערעור.

אנו מדברים על עבירה טכנית לפי סעיף 117 לחוק מע"מ שהיא עבירה מסוג עוון. הפסיקה מגדירה בסעיף 117א את העבירה כעבירה טכנית.

המלומד גיורא אמיר מגדיר את העבירות כעבירות טכניות ומפנה לפסיקה.

אין עניין של כוונה או השתמטות ממס. יש עניין של הגשת דו"ח באיחור.

בית משפט קמא כאשר גזר את דינו של המערער ,לא ה תווה את כל הדרך הנכונה מבחינת תיקון 113, לא התייחס למתחם העונש ההולם, קבע מתחם עונש בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי, העניש בגין כל אירוע, קרא למקרה גניבה כאשר אנו יודעים שזה לא גניבה.

הטעות הראשונה של בית משפט קמא בהבניית העונש, שהוביל אותו לענישה המופרזת, היא שהוא קבע בעמ' 3 בפסקה 12א לגזר הדין, שעל הנאשם להיות מוענש על כל אחת מהעבירות שביצע.

צריך היה לקבוע קודם כל אם מדובר באירוע אחד או בכמה אירועים (מצטט). נכתב שהנאשם צריך להיות מוענש על כל אחת מהעבירות שביצע.

אנו מדברים על סעיף 13 להודעת הערעור, כאשר אנו טוענים שמדובר באירוע אחד שמורכב מכמה מעשים ובית המשפט המחוזי בת"א קבע שעבירות מס מאותה משפחה, שמתפרסות על פני כמה שנים, זה אירוע אחד. במקרה זה היה מדובר על 4 שנים. במקרה שלנו מדובר על 7 שנים. מספר השנים לא קובע. מה שקובע זה המהות.

בע"פ 12063-04-15 מיולי 2015 אומר בית המשפט המחוזי בת"א שהגם שהעבירות בוצעו על פני מספר שנים, הרי שיש לראות בהן משום אירוע אחד בגלל המאפיינים המשותפים.

בית המשפט קורא לזה השתמטות מתשלום מס. לא מדובר בהשתמטות. בית משפט ק מא התייחס למהות העבירה כאילו מדובר בהשתמטות. זה לא כך. עבירת ההשתמטות, שהיא עבירה מהותית, מדברת על כוונה מיוחדת להשתמט ממס או לסייע לאחר להשתמט ממס. אנו מדברים על אדם שמשלם מיסים כחוק, בן 54, שמפעיל חברה. הנטל כבד. לפעמים עוסקים מורשים קשה להם לגלגל מע"מ בחזרה ואז לפעמים הם עושים זאת על פני תקופה אבל אין להם כוונה להשתמט ממס.

המערער איחר לשלם אבל שילם. הוא שילם את הכספים הרבה לפני גזר הדין. הפסיקה קובעת שצריך לשלם לפני הערעור.

המערער שילם את המס לפני גזר הדין.

בית המשפט קבע שהמערער עוסק בהשתמטות ובכך הכניס אותו לסעיף 117ב. העבירה היא אי הגשת דו"ח במועד. לפני שישלם ב-15 לחודש, הוא שילם ב-15 לחודש אחרי.

אחרי שקבענו שמדובר באירוע אחד ולא בהשתמטות או גניבה, מתחם העונש ההולם כפי שקבע בית משפט קמא בסעיף 15 לגזר הדין הוא בין 5 חודשים ל-12 חודשים בעוד שבכלל בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 28576-10-13 קובע שמתחם העונש בעבירות כאלה הוא בין 3 חודשים ל-8 חודשי מאסר בפועל. זו הטעות השלישית שהובילה את בית משפט קמא להגיע לענישה כזו.

במקרה שם היו כמה מעשים. כאן אנו לא מדברים על אדם שהגיש הרבה דו"חות באיחור.

אנו טוענים שלאור הפסיקה הנוהגת, לאור העובדה שמדובר באירוע אחד, לאור העובדה שאנו מדברים על זה שלא מדובר בהשתמטות, המחדל הוסר, לאור העובדה שמדובר בעבירה ראשונה, המתחם המתאים הוא בין 3 ל-6 חודשי עבודות שירות.

בית המשפט צריך לקבוע מה העונש המתאים בתוך המתחם. בית משפט קמא לא לקח נתונים בסיסיים בחשבון, כמו חלוף הזמן. בית משפט קמא לא התייחס לכך בכלל. לא לקח בחשבון את גילו ומצבו הרפואי של המערער. אנו מדברים על אדם נורמטיבי, איש משפחה, אב לילדים, בעל חברה שמעסיק הרבה אנשים, לחם במלחמות, שירת במילואים עד גיל 43.

אנו סברנו שעצם העובדה שהוא קיבל אחריות והודה באשמה ועצם העובדה שהוא הסיר את המחדל ועצם חלוף הזמן בתיק, כאשר אין לו רישום פלילי, לאור מצבו הרפואי, כאשר הוא מעסיק הרבה אנשים, אנו סברנו שהעונש המתאים צריך להיות ברף שבין 3 ל-6 חודשים, וצריך למקום אותו ברף של 3 חודשי עבודות שירות.

מפנה לפסיקה של כב' השופט אבו שחאדה, שם מדובר בסכום של מיליונים, עם חשבוניות פיקטיביות, ובית המשפט שם גוזר 6 חודשי עבודות שירות.

המערער כאן משלם ואין לו כוונה להתחמק.

מפנה לע"פ 54708-12-12, שם קיבל הנאשם 6 חודשי עבודות שירות.

אני סבור שבמקרה הספציפי הזה השופט קמא החמיר עם המערער. מדובר בעבירה ראשונה, כל המס שולם.

אני מבקש לקבל את הערעור ולהפחית את העונש.

באשר למאסר על תנאי – צריך לששות סוף שכאשר אדם עובר עבירה לפי סעיף 117, אומרים לו שהתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה לפי חוק מע"מ.

מפנה לרע"ב 7958/08 (מצטט).

למעט עבירות לפי סעיף 117א וב, כמעט אין עבירות לפי חוק מע"מ, אז אותה עבירה היא עבירה לפי סעיף 117.

בית המשפט נתן תנאי של 4 חודשים שהמערער לא יעבור כל עבירה על פי חוק מע"מ.

סעיף 67 לחוק מע"מ קובע שחייב במס יגיש דו"ח וסעיף 88 קובע שהתשלום יהיה לפי הדו"ח. כלומר, אי אפשר להגיש דו"ח בלי תשלום. המחוקק לא קבע מה יהיה העונש של מי שלא שילם במועד את החוב. מה יהיה במצב שהוא יגיש דו"ח והשיק חוזר, לכאורה הוא יכול להיות מורשע לפי סעיף 88, ואז צריך להטיל עליו 3 חודשים. לפי התנאי, הוא היה צריך לקבל 4 חודשים.

היום מגישים כתבי אישום רק לפי סעיף 18.

אני מבקש לצמצם את התנאי באופן שיחול רק על עבירות לפי סעיף 117א.

המערער לא התכוון להשתמט ממס.

אני מבקש להקל עם המערער ולהפחית את הענישה. עדיין זה יעמוד ברף הענישה.

לאחר הפסקה

ב"כ המערער: שוחחתי עם המערער והוא מקבל את המלצת בית המשפט, שניתנה בנוכחותו ובאמצעות בא כוחו, ומסכים לדחיית הערעור.

<#3#>

פסק דין

בהסכמת המערער, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות בא כוחו ובנוכחותו, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 1.1.17 בשעה 08:00 לקליטה והצבה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיומן.

#3#>

ניתן והודע היום ז' חשון תשע"ז, 08/11/2016 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.