1. מונחת לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 13.3.2013 בהעדר התייצבות המבקש/הנתבע 3 לדיון.

2. בתמצית טוען המבקש כי יש לבטל את פסה"ד מחמת הצדק שכן לא התייצב לדיון נוכח מחלה אשר השאירה אותו מרותק למיטה; במועד הדיון לא היה המבקש מיוצג ולכן לא הכיר את התקנות ונוהלי הדיון וסבר, בתו"ל, כי נוכח מחלתו הדיון ידחה למועד מאוחר יותר. המבקש לא סבר שאי התייצבותו תוביל למתן פס"ד; לשיטתו, הוגש כתב הגנה ואף תביעה שכנגד אשר מעידים על שיתוף פעולה עם ההליך; יש ליתן פס"ד לגופו של עניין ולא על בסיס עניינים פרוצדורליים. טוען כי פסה"ד לא יישם את הלכת ביהמ"ש העליון שלפיה יש לתת החלטה מידתית. לאור האמור טוען כי יש לבטל את פסה"ד מחמת הצדק. לחילופין טוען כי יש לבטל את פסה"ד על פי שיקול דעת ביהמ"ש שכן, למבקש טענות הגנה טובות ביותר וסיכויו לזכות בדין גבוהות. התביעה נגד המבקש הינה בעילת אחריות מנהלים/ הרמת מסך. התביעה חסרת בסיס עובדתי ו/או משפטי. טוען כי המשיב היה מרוצה מתפקוד החברה ועל כך מעידים מיילים ששלח. במועד ההתקשרות עם המשיב, במהלכה ואף בסיום ההתקשרות היתה החברה פעילה וברת פירעון אשר המשיכה עם פעילותה העסקית ובנתה עוד עשרות אתרי אינטרנט שעלו לאוויר.

3. המשיב הודף את הבקשה. לטענתו, בקצרה, מטרת המבקש לחלץ עצמו אישית מתוצאות ההליך המשפטי שעה שלא עלתה כל טענה לגבי החברה ולא התבקש לבטל את פסה"ד אשר ניתן נגדה. המבקש זנח את תביעת החברה שנמחקה בפסה"ד מאחר שיודע הוא כי מדובר בתביעת סרק; המבקש היה מודע היטב להליך המשפטי המתנהל, המבקש ידע על הדיון; אישור המחלה אינו קביל במוסדות משפטיים, כך על פי הכתוב בו והונפק יום לאחר הדיון; מדובר במבקש אשר אינו מקיים את החלטות ביהמ"ש ובכלל זה לעניין אי מסירת קוד המקור ואי הגשת תגובות לבקשה לחיוב החברה במתן ערובה או גילוי מסמכים; סיכויי הגנת המבקש קלושים. המבקש לא מתייחס לעובדת הטעיית המשיב ביחס לתפקידו כמנהל החברה ובעליה. המבקש עמד בחזית החברה, הציג עצמו כבעליה ומנהליה ולאחר מכן התחמק מאחריות בטענה כי נטול אחריות אישית; המבקש מתחמק מאחריות בגין התנהלותו ומצגי השווא כמו גם תשלום פיצוי. קיים חשש שבעקבות מצבו הכלכלי של המבקש לא יוכל המשיב לממש את פסה"ד שניתן. יש לבטל את פסה"ד בכפוף להפקדת ערבות בנקאית או מזומן בסכום התביעה; מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיב שכן לא ניתן לכפר על מחדלי המבקש באמצעות פסיקת הוצאות; אין לבטל את פסה"ד גם בשל הסתמכות המשיב על פסה"ד.

4. בתשובה לתגובה חוזר המבקש על טענותיו ומוסיף כי הצדדים לא הכירו אחד את השני לפני ההתקשרות של המשיב עם החברה ואיש לא כפה על המשיב להתקשר עימה. המשיב רשאי היה לבדוק ברשם החברות מי הם בעלי המניות עובר להתקשרות או לדרוש ערבויות אישיות מבעלי המניות או מנהלי החברה; החברה הפסיקה פעילותה מבלי להשאיר אחריה חובות. החברה אינה חייבת למשיב דבר אלא המשיב הוא זה שהפר את ההסכם. העובדה שהחברה קרסה ולא עלה בידה להמשיך לשלם עבור ייצוג אינה הופכת את תביעת המשיב לנכונה או צודקת; המשיב הודה כי לא היה לו קשר עם גב' אזולאי ותביעתו כלפיה חסרת בסיס; טענות המשיב במסגרת תגובתו מהוות שינוי חזית אסור ובכלל זה הפירוט בסעיף 14 לתשובה לתגובה; הסיבה שהאישור הרפואי הונפק יום לאחר הדיון היא שהרופא היה עמוס ולא יכול היה לקבל את המשיב באותו היום. מכל מקום אי התייצבות המבקש לא נבעה מזלזול בהליך. כל טענות המשיב בעניין לגילוי מסמכים או הליכים שהתנהלו בין הצדדים בראשית ההליך אינם רלוונטיים לבקשה זו. מה גם שהמשיב מערבב בין החברה למבקש; העובדה שהחברה קרסה אינה יוצרת עילה אישית נגד המבקש רק משום שלא ניתן להיפרע מהחברה; לגבי הטענה כי המבקש נותר ללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיו מגיב המבקש כי אין לו כל התחייבות אישית כלפי המשיב וכן כי אם המבקש נותר ללא יכולת כלכלית אז ממילא השארת פסה"ד על כנו לא תועיל למשיב.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות, כפי שיפורט להלן.

6. כידוע, תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כך: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה — לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

7. ביהמ"ש רשאי לבטל פס"ד שניתן במעמד צד אחד מחובת הצדק או על פי שיקול הדעת. ביטול מחובת הצדק הוא כאשר פסה"ד שניתן פגום. בד"כ מדובר בהעדר המצאה כדין. במקרה כזה יבוטל פסה"ד מבלי להתייחס למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו מתבססת על העיקרון שלפיו בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים. כאשר לא נפל פגם בפסה"ד, סמכות ביהמ"ש לבטל את פסה"ד אינה סמכות שבחובה אלא סמכות המסורה לשיקול הדעת. בהקשר זה יש לבחון את סיבת מחדל המבקש להתייצב או להתגונן ואת סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל כאשר נקבע שהמבחן השני הוא החשוב יותר (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית 370 – 380).

8. ומההלכה ליישומה. אין מחלוקת כי מועד הדיון, אליו לא התייצב המבקש, נקבע בנוכחותו. לפיכך, לא נפל פגם בהליך ואין עילה לקבלת הבקשה משיקולי צדק. בבחינת הבקשה משיקולי ביהמ"ש עולה כי המבקש לא התייצב לדיון מאחר שנפל למשכב; המבקש המציא אישור רפואי. לא הוגשה ע"י המבקש בסמוך לדיון בקשה לדחיית מועד הדיון וכך נוצר מצב בו הוא נעדר מהדיון, הצד שכנגד התייצב, זמנו היקר של ביהמ"ש בוזבז והמשך ניהול התיק התעכב. כמובן שמצב זה אינו ראוי ומדובר במחדל של המבקש. כמו כן, העובדה שהמבקש לא היה מיוצג באותו עת אין בה הצדקה לאי התייצבותו ללא כל בקשה מוקדמת. יחד עם זאת, הוגש כתב הגנה, התקיים דיון והוגשו בקשות ותגובות עובר לקדם משפט אליו לא התייצב המבקש ומכאן בבחינת התנהגותו הכללית לא התרשמתי שהתעלם מדעת מההליך המשפטי או שגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין.

9. לגבי סיכויי ההליך, לא ניתן לומר בשלב זה כי סיכויי ההגנה קלושים. עילת התביעה נגד המבקש היא הרמת מסך. בכתב התביעה נטען, בין השאר, כי ההתקשרות עם המשיב נעשתה כאשר המבקש ידע או היה עליו לדעת כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ובכך ניצל את מסך ההתאגדות וההפרדה המשפטית. המבקש הדף טענות אלה בכתב ההגנה. כידוע, הרמת מסך הינה חריג והכלל הוא שחברה מהווה אישיות משפטית נפרדת. על המשיב להוכיח עמידה בסעיף 6 לחוק החברות. לא ניתן לקבוע בשלב זה ידיעות כאלה ואחרות שהיו למבקש ויש לשמוע ראיות. זאת ביתר שאת כאשר טוען המבקש בבקשתו שלאחר סיום ההתקשרות המשיכה החברה להקים אתרים. לאור האמור ולאור ההלכות הידועות בנושא קובעת אני כי הגנת המבקש אינה מופרכת.

10. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. לאור מחדל המבקש סבורה אני כי יש להתנות את ביטול פסה"ד בתשלום ההוצאות שנפסקו בסך 2,500 ₪ בתוך 30 ימים מהמסירה.

לתזכורת פנימית ליום 22.12.2013 לבחינת הודעה בדבר תשלום המבקש למשיב ובחינת המשך ניהול התיק.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ד, 20 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.