1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 04.12.2011, על ידי כב' הרשמת רג'ד זועבי, ולהן טענות המבקשת בבקשה ובתצהיר:

(א) אישור המסירה בהסתמך עליו ניתן פסק הדין ממוען לכתובת "פסגת הרים" ת.ד 34 נצרת 16000, בעוד שכתובת המבקשת הינה "ת.ד. 31 נצרת – 16000".

(ב) אישור המסירה אינו חתום בידי עובד של המבקשת האחראי על קבלת דואר רשום, ועל כן זה לא נכון שהמבקשת קיבלה את התביעה ביום 04.10.2011 כרשום באישור המסירה, אלא רק ביום 16.11.2011, כך שביום מתן פסק הדין טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה, ועל כן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

(ג) זאת ועוד, טוענת המבקשת שלא בוצעה מסירה לחשב המלווה מכוח סעיף 142 ג 1 לפקודת העיריות, מה עוד והאישור שהמשיב דורש בתביעתו את הנפקתו אמור להיחתם על ידי החשב המלווה, ועל כן יש מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק, מבלי לחייב את המבקשת בהוצאות.

(ד) לחילופין, יש גם מקום לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת מאחר ולמבקשת סיכויים לזכות בהגנתה מחוסר עילה וכן מחוסר סמכות עניינית בהיות הסעד המבוקש הינו סעד מנהלי הנתון לביקורתו של בית המשפט לעניינים מנהלים.

2. המשיב הגיש תגובה בכתב לבקשה ולהן תמצית תגובתו:

(א) המסירה בוצעה למבקשת באמצעות פקיד שלה בשם ויקטור עוד ביום 25.10.2011, האחראי על קבלת דברי דואר רשומים, כשהמוסרת מטעם רשות הדואר הינה פקידה בשם "נורא".

(ב) גם אם נפלה טעות בציון מס' ת.ד. הרי לבסוף דבר הדואר הגיע ליעדו, וטענת המבקשת שהיא קיבלה את התביעה רק ביום 16.11.2011 לא נתמכה בתצהיר.

(ג) סעיף 142 ג 1 אינו רלוונטי מכיוון שסעיף זה מתייחס להליך שנפתח נגד "עירייה" בעוד שהמבקשת הנתבעת הינה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. העירייה וועדת התכנון והבנייה הינן שתי רשויות נפרדות שסמכויותיהם מוסדרות לחוד.

(ד) אשר לביטול מכוח שיקול הדעת, הרי אין סיכויי הצלחה למבקשת בהגנתה, מאחר ואי הנפקת תעודה מטעם המבקשת מהווה הפרת חובה חקוקה ומקימה עילה נזיקית, ומאוחר ובקשת המבקשת לכרוך מתן האישור בפירעון דמי ההשבחה אינה חוקית.

(ה) לחילופין מסכימה המשיבה לביטול פסק הדין, תוך חיוב בהוצאות.

3. הצדדים זמנו בפני לשמיעת הבקשה.

עדות מר צבי אפרים – חשב מלווה:

מטעם המבקשת העיד מר צבי אפרים – חשב מלווה. העד נשאל אם הוא קיבל תביעות של הוועדה המקומית ועיריית נצרת ותשובתו הייתה:

"קיבלתי תביעות נגד העירייה. לא קיבלתי תביעות נגד הוועדה המקומית". ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 16-17.

עדות ויקטור עבוד:

מטעם המבקשת העיד גם מר ויקטור עבוד, אחראי על דברי הדואר של העירייה.

העד אישר, כי הוא מוסמך לחתום על קבלת דברי דואר רשומים של העירייה.

העד נשאל מה עושים עם דברי הדואר השייכים לוועדה לתכנון ובנייה, והוא ענה:

"יש שם מזכירה והיא מחלקת אותם בתאים שלהם". ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 10-14.

העד טען, כי החתימה המופיעה על אישור המסירה אינה חתימתו, כי הוא כותב את השם ויקטור ב- "ת" ולא ב- "ט" בשפה הערבית. ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 21-2.

העד נשאל אם פקידת הדואר מחקה את השם "אנואר עבדו" מאישור המסירה והוסיפה את השם שלו - ויקטור, ומסרה לו את דבר הדואר, והוא השיב:

"לא יודע. היא רשמה אני שאלתי אותה והיא אמרה שהיא רשמה". ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 29.

4. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, מחד גיסא, המבקשת ביקשה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, הן מחמת הכתובת השגויה על אישור המסירה והן בהעדר חתימת מורשה חתימה המעיד על קבלת דבר הדואר מטעם המבקשת ומה עוד והעד מטעם המבקשת מר ויקטור העיד, כי אינו חתום על אישור המסירה.

יתר על כן, מוסיפה המבקשת כי לא בוצעה מסירה לחשב המלווה, שכן וועדת תכנון מבחינה פורמאלית היא עיריית נצרת, כך שבהתאם לסעיף 324 לפקודת העיריות החשב המלווה אמור לחתום על האישור נשוא התביעה.

לחילופין, טוענת המבקשת, כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת מחוסר סמכות עניינית מאחר ומדובר בעניין מנהלי הנתון לביקורת השיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים.

מאידך גיסא, טען המשיב בסיכומיו, כי כתב התביעה הומצא כדין ועובדה היא שכתב ההגנה הוגש ביום 11.12.2011 וכי לפי עדותו של מר ויקטור, הרי הוא לא זכר בכלל אם נמסר ומתי נמסר!

מה שכן, ברור שהוא שגב' נורא חסן פקידת הדואר מסרה את הכתב לויקטור. לטענת המשיב ועדת תכנון ובנייה הינה גוף נפרד ועל כן, אין חובת מסירה לחשב המלווה. לחילופין, טוענת המשיבה, כי כלל אין סיכויי הגנה למבקשת באם יבוטל פסק הדין, מאחר והסעד המבוקש הינו כספי והצהרתי ואין זה שייך לתחום סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.

דיון ומסקנות:

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בדברי העדים ובסיכומי שני הצדדים, נדחה דעתי, כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, שכן לא בוצעה מסירה למבקשת עצמה וכתב התביעה נשלחה לכתובת פסגת הרים, ת.ד.34 נצרת – 16000.

בעוד שכתובת המבקשת הינה ת.ד. 31 – עיריית נצרת.

יתר על כן, אישור המסירה אינו חתום על ידי מר ויקטור כפי שהעיד בפני בהיותו המוסמך לקבלת דברי הדואר אלא ששמו הוסף על ידי פקידת הדואר.

העד לא זכר אם לבסוף קיבל את המסירה ומתי, אך מבחינת מסירה הרי המסירה לקויה. היה צורך בהחתמת מורשה החתימה המעיד על קבלתו דבר הדואר וזאת כדי להימנע ממצבים כמו זה המונח לנגד עינינו.

יתר על כן, לא בוצעה מסירה לחשב המלווה שכן נטען והדבר לא נסתר שחלק מהסעד המבוקש בתביעה והוא הנפקת אישור מהמבקשת טעון אישור וחתימת החשב המלווה.

על כן, מסקנתי היא, כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

אשר לטענה של ביטול מכוח שיקול הדעת, הרי הדיון בה מתייתר אלא שגם אילו הייתי דוחה את הבקשה לביטול מכוח שיקול הדעת, הרי לא ניתן לומר שאין סיכויי הגנה למבקשת שהינה רשות ציבורית. נטען שהנפקת אישור טעונה אישור החשב המלווה ומדובר בתביעה כספית על סך 579,844 ₪ שיש לתת למבקשת את יומה בבית המשפט כדי להתגונן בפניה.

סוף דבר:

מבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים, ותדאג לנתב את התיק לקביעתו בפני שופט/ת,

נוכח סכום התביעה.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב, 09 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.