07 יולי 2015

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן

נציג ציבור (עובדים): מר עוזיאל אבישר

נציג ציבור (מעסיקים): מר יאיר רון

החלטה

להלן עיקר העובדות והשתלשלות העניינים

1. בפנינו תביעתו של מר צינצולקר שמשון (להלן - התובע) להכיר בו כמי שנפגע באוזניו ב"תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2. הנתבע, דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 26.7.10 בנימוק, שהתובע לא נחשף לרעש התקפי ומתמשך העולה על המותר בעבודה. ומאחר ונדחתה תביעת התובע לליקוי שמיעה לפי סעיף 84א(א)1, לא ניתן להכיר בתביעתו לטנטון.

3. התובע תיאר בתצהירו, את אופי עבודתו בבית המלאכה כך (ת/1):

"אני עובד 5-6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום. לפעמים אני עושה שעות נוספות. בעבר הייתי עובד שעות נוספות בהיקף הרבה יותר גדול.

אני עובד בבית המלאכה ושם חשוף לרעשים כמפורט בדו"ח מדידת מפלסי רעש רצ"ב ...

במקום העבודה אני חשוף בעיקר לרעש של שני מכשירים - מברשת ברזל ואקדח לחץ אויר דחוס. אני עושה שימוש במכשירים אלה לצורך ניקוי חלקים שונים המיועדים לשיקום.

להערכתי אני עובד עם מברשת ברזל בין חצי שעה לשעה ביום בממוצע, ועם אקדח לחץ אוויר אני עובד לפחות שעה ביום. בזמן העבודה עם מכשירים אלה אני חשוף לרעש שהם מפיקים, כמפורט בדו"ח רצ"ב.

בעבר עד לפני כ-10 שנים הייתי עובד בתור חשמלאי בכלי שייט. במסגרת עבודתי הייתי מספק שירותי המחלקה לכלי שייט השונים, בהתאם לצורך של אותו היום.

את העבודה בצעתי לרוב בתוך כלי השייט, כשאני חשוף לרעשים של חדרי מכונות, הנובעים מהמנועים והגנרטורים, רעשים של מדחסי לחץ אוויר ורעשים של דיזלים.

בנוסף נחשפתי לרעשים של הכלים ששימשו עובדים אחרים שעבדו בסביבתי ולידי צ'יפינג, משחזות חשמליות, פטישים פנאומטיים, מקדחות, דיסקים ועוד. ..."

(ההדגשות במקור- נ.ח.).

4. ביום 14.8.12, האחראי על התובע בעבודה - מר פוקס צביקה, מסר הודעה לחוקר מטעם הנתבע (נ/1), במסגרתה סיפר לחוקר בין היתר:

"אני עובד כאחראי על העובדים שנקראים קבוצת שיקום אפסניה (אלקרו מכניקה). מר צינצולקר שמשון עובד אצלי במחלקה כבר כ 8-10 שנים בערך.

... עובד בבית המלאכה בתור משפץ מכלולים שבעבודה זו הוא עובד עם כלי עבודה סטנדרטים כגון מברגים מפתח שוודי מפתחות ברגים למיניהם כלים סטנדרטים

עובד עם מקדחה חשמלית גם כן ... אכן הוא עובד עם מברשת ...להערכתי הוא עבד עם מברשת ברזל כשעה ממוצע ביום. אולי קצת פחות אני לא יכול להעריך מדויק.

... יש מצבים בהם הוא לא יכול להשתמש במברשת הנייחת ולכן הוא מחבר מברשת לתוך מכשיר פנאומטי שעובד על לחץ אויר.

בעבודתו זו הוא עובד להערכתי בערך כחצי שעה ליום עבודה. גם עבודה זו היא בהתאם לצורך ..."

בעדותו , תיאר צביקה, את סביבת העבודה של התובע באולם הייצור. על פי תיאורו:

"יש לנו בית מלאכה גדול פתוח. עבודתו היום יומית היא שיקום מכלולים אלקטרומכניים. בית המלאכה הוא פתוח, זה מבנה תעשיה מקורה בגובה. יש לתובע שולחן בפינה של המבנה, ליד אחד הקירות (עמ' 5 משורה 1 לפ').

...

זה אולם גדול עם הרבה עובדים. התובע נשאר לעבוד באותו מקום בשולחן שלו. העובדים הנוספים במרחק 4,5 מ' ממנו. יש תמיד רעש סביבתי, גם מהקומה למעלה (עמ' 6 משורה 19 לפ').

יש אולם גדול בגודל של כ- 200 מ"ר, חלקו מחולק לחדרים וחלקו לחלל פתוח, והתובע יושב בחלל הפתוח, זו עמדת עבודתו. בחלל הפתוח האנשים יוצאים מהחדרים ועושים את כל העבודות בחלל הפתוח, גם העבודות המרעישות וגם השקטות. הם עושים את העבודות שלהם על העגלות. עמדת עבודתו של התובע בחלל הפתוח" (עמ' 7 משורה 12 לפ').

5. בדיון הוכחות שהתקיים ביום 12.12.2013, העידו התובע ומר שמואל אסרף - מנהלו של התובע ב-15 השנים האחרונות לעבודתו בבית המלאכה. בתום הדיון, ניתן צו שיפוטי המופנה לרס"ן אלכס שמחוביץ - שהינו מפקד בית המלאכה במספנות חיל הים בחיפה, במסגרתו התבקש למסור הודעה מפורטת בכתב, אודות מהות תפקידו של התובע בתקופה שבין השנים 1975 ועד 2003, וכן ימציא מדידות רעש רלוונטיות לתקופה זו, שבוצעו בכלי שייט עליהם עבד התובע, ואשר קשורות בעמדות בהן עבד התובע.

6. על פי הודעתו בכתב של רס"ן אלכס שמחוביץ, בנוגע למהות תפקידו של התובע, ומדידות הרעש שנערכו בסמוך לסביבת עבודתו של התובע, נרשם כך:

בשנת 1984, החל התובע לעבוד כחשמלאי בבית המלאכה ובשיפוץ מכלולים

"תיעוד לביצוע ניטורי רעש קיים באופן חלקי החל משנת 1992, קרי לא קיים תיעוד לניטורי רעש בספינות בתקופה בה עבד שמשון בכלי שייט (1975-1983)

יחד עם זאת יש לציין שאופי העבודה בתוך בית המלאכה לא השתנה מהותית וניטורי רעש המבוצעים היום הינם תואמים במידה רבה למה שקרה בשנים הקודמות.

בהתאם לתשובת מספנת חיל הים לבית המשפט בנוגע לרמות רעש הקיימות בבית המלאכה (סימוכין "אז 78" מתאריך 16.06.2013) להלן הפירוט:

ברצוני לציין שמשכי חשיפה בפועל למכשיר פנאומטי ועבודה עם לחץ אוויר הינם נמוכים משמעותית מהמצויין בטבלה (ישנם ימי עבודה רבים בהם לא מתבצע שימוש בכלים אלו בכלל)".

7. בדיון מיום 14.5.14, הודיע ב"כ הנתבע, כי לאחר שיגיש ב"כ התובע את הסיכומים המפרטים את עבודת התובע, ישקול בחיוב את אפשרות העברת התיק עם עובדות מוסכמות למומחה רפואי שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודת התובע, לבין הפגיעה באוזניו.

8. ביום 10.6.14, הודיע הנתבע לבית הדין, כי לאחר עיון בסיכומי התובע, התברר כי לא ניתן להגיע לעובדות מוסכמות, היות וקיימת אי בהירות בנוגע לתקופת עבודתו של התובע : בעדותו טען התובע כי עבד כחשמלאי בכלי שייט עד לשנת 2003, לאחר מכן עבר לעבוד בבית המלאכה במספנות חיל הים . ואילו בסיכומים טען שהחל לעבוד בבית המלאכה בשנת 1984 .

9. בדיון מיום 30.6.2014, הסכימו הצדדים, כי מאחר וקיימת מחלוקת ביניהם בעניין תקופת העבודה והחשיפה לרעש מזיק של התובע, יוגשו סיכומים בכתב, ולתובע ניתנה האפשרות להגיש סיכומים משלימים, לסיכומים שהוגשו מטעמו ביום 26.5.14.

10. יצוין כבר עתה, כי הנתבע במסגרת סיכומיו, לא טען לעניין תקופת עבודתו של התובע בבית המלאכה, כל טענותיו התמקדו בכך שהתובע לא נחשף לרעש מזיק העולה על המותר.

11. התובע, בסיכומיו מיום 26.5.14, הודיע כי הוא "מוותר על טענותיו בנוגע לחשיפתו לרעש מזיק במסגרת עבודתו בכלי שייט ויבסס את תביעתו על עבודת התובע בבית מלאכה משנת 1984 ועד היום" (ס' 9 לסיכומים).

בהתאם לכך, ובהתחשב בעובדה, כי בדיון מיום 30.6.2014 ניתנה לתובע האפשרות להגיש סיכומים משלימים לסיכומים שהוגשו מטעמו ביום 26.5.14, בנוגע לחשיפתו לרעש בתקופת עבודתו של התובע בבית המלאכה, לפיכך התעלמנו מטענות התובע ב"סיכומים המשלימים" ביחס לעבודתו כחשמלאי על כלי השייט.

להלן עיקר טענות הצדדים:

12. לטענת התובע, בהתבסס על אישור מטעם המעסיק מיום 15.12.13, אשר נערך על ידי ממונה הבטיחות במספנות ישראל בחיפה- רס"ן אלכס שימחוביץ, התובע חדל לעבוד בכלי שייט והחל לעבוד בבית המלאכה בשנת 1984 .

13. התובע טוען, כי על פי נתונים שמסר המעסיק ועדויות שנשמעו בבית הדין, הוא נחשף לרעש של 88.8 דציבל במשך שעה ביום, בזמן הפעלת מברשת ברזל.

כן, נחשף התובע לרעש של 94.2 דציבל כשעה ביום בזמן הפעלת לחץ אוויר, כאשר לרעשים אלה נחשף גם בזמן שעובדים אחרים עשו בהם שימוש. כן, נחשף הוא לרעש של 72-104 דציבל כפעמיים ביום למשך מספר דקות, בעת שנדרש להיכנס למחלקת צבע למסור דבר מה לאחראי עליו.

בנוסף לכך, טוען התובע כי נחשף לרעש סביבתי של מכשירים חשמליים ופנאומטיים איתם הוא עובד.

14. לטענת התובע, בהעדר היכולת לחשב את משך החשיפה המדויקת לכל מפלס של הרעש, ובהעדר הכלים לחישוב הרעש המצרפי והמצטבר, יש לקבוע ,כי הוא נחשף לרעש מזיק במסגרת עבודתו, שכן קיימות ראיות לכך שהתובע נחשף לרעש מזיק.

15. מנגד טוען הנתבע, כי על פי הודעת מעבידו של התובע, מנת החשיפה האישית המחושבת לפי יום עבודה טיפוסי של 8 שעות הינו 79.1 דציבל. על פי דבריו של הממונה על התובע, מר פוקס צביקה, עבודת התובע עם מברשת ברזל הינה בממוצע כשעה ביום, ולא בדרך קבע. גם עבודתו של התובע עם מכונות לחץ אוויר איננה קבועה.

16. לטענת הנתבע, רוב שעות יום העבודה, שהה התובע בחלל פתוח ולמעשה היה מחוץ לאולם הייצור (בית המלאכה), כך שהרעש אליו נחשף הוא רעש סביבתי בלבד. אף במכתבו של רס"ן שמיחוביץ צוינה רמת רעש של 79.1 דציבל בלבד. כלומר, התובע לא הורים את נטל ההוכחה בדבר עבודה ברעש מזיק בעבודה.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

17. סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), קובע כדלקמן:

"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה -

...

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן-טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א) וכן כל אלה-

(1)...

(2)

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

18. סעיף 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984 (להלן - תקנות הבטיחות בעבודה), קובע:

"רעש מזיק" - רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו".

סעיף 2 לתקנות הבטיחות בעבודה, קובע הגבלות לגבי החשיפה לרעש מזיק לפיהן:

"במפעל או במקום עבודה שבו עובדים ברעש מזיק, תהיה החשיפה המשוקללת המותרת לרעש מתמשך והתקפי, כמפורט בטבלה 1 ואיור 1 שבתוספת השניה, והחשיפה המרבית המותרת לרעש התקפי תהיה כמפורט בטבלה 2 ובאיור 2 שבתוספת השניה".

בטבלה 1 שבתוספת השניה לתקנות נקבע, כי חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והתקפי הינו 85 דציבל ב-8 שעות, כלומר: משך החשיפה המרבי המותר במפלס רעש 85 דציבל, הינו 8 שעות ביום, לכל היותר.

חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והתקפי מיום 4.5.2000

תק' תש"ס-2000

חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והקפי

מפלס הרעש משך החשיפה המרבי

דציבל dB(A)-(A) המותר ליום עבודה

שעות

80 24

82 16

85 8

88 4

91 2

94 1

דקות

97 30

100 15

103 7.5

106 3.75

109 1.88

112 0.94

115* 0.5

* חשיפה לרעש משוקלל שמפלסו מעל 115dB(A) אסורה

19. להוכחה וביסוס טענותיהם, התבססו הצדדים על נתוני מדידת מפלסי רעש בעמדות בהם עבד התובע בבית המלאכה, אשר נרשמו בהודעה שמסר רס"ן אלכס שמחוביץ - אשר שימש מפקד בית המלאכה במספנות חיל הים בחיפה. נוכח עובדה זו, יש לקבל גם את הנתון שנרשם באותה הודעה ביחס לתקופות עבודת התובע בבית המלאכה אשר החל בשנת 1984 .

20. לאור האמור, השאלה הטעונה הכרעה בתיק דנן, היא, האם התובע נחשף לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר, במהלך כל תקופת עבודתו בבית המלאכה, כאמור בתקנות הבטיחות בעבודה.

בסעיף 5 לתצהירו (ת/1), טען התובע:

"אני חשוף בעיקר לרעש של שני מכשירים - מברשת ברזל ואקדח לחץ אוויר דחוס ... להערכתי אני עובד עם מברשת ברזל בין חצי שעה לשעה ביום בממוצע ועם אקדח לחץ אויר אני עובד לפחות שעה ביום ..." (ההדגשות במקור-נ.ח.).

21. עיון בטבלת הנתונים שרשם רס"ן אלכס שמחוביץ (מפקד בית המלאכה במספנות חיל הים) בנוגע לניטורי הרעש שנערכו בסמוך לסביבת עבודתו של התובע בבית המלאכה ובשיפוץ מכלולים, מגלה, כי בעבודת התובע עם אקדח לחץ אויר דחוס, נחשף הוא לרעש מזיק של 94.2 דציבל במשך חצי שעה ביום. בתחתית הטבלה, רשם רס"ן אלכס הערה, כי "משכי החשיפה בפועל לרעש זה בעקבות עבודה עם מכשיר לחץ אויר, הינם נמוכים משמעותית מהמצוין בטבלה (ישנם ימי עבודה רבים בהם לא מתבצע שימוש בכלים אלו כלל)".

ברם, האחראי על התובע בבית המלאכה - מר פוקס צביקה, סיפר לחוקר הנתבע (נ/1), ולאחר מכן בעדותו, כי עבודת התובע עם מברשת ברזל, היא איננה קבועה אלא על פי צרכי העבודה (עמ' 1 משורה 13), לכל היותר כשעה ביום. לדבריו, עבודתו של התובע עם אקדח לחץ אויר איננה קבועה אלא על פי צרכי העבודה, שלהערכתו היא כמחצית השעה ביום, לדבריו:

"גם עבודה זו היא בהתאם לצורך ישנם ימים שעובדים עם אקדח האויר הרבה וישנם ימי עבודה שבהם לא עובדים בכלל עם כלי זה".

מהסבריו של מר פוקס, ניתן להבין שישנם ימים בהם עבד התובע עם אקדח לחץ אויר יותר ממחצית השעה ביום, ויתכן שאף יותר משעה ביום, שכן הערכותיו, נעשו על פי ממוצע יומי, בהתחשב בימים בהם התובע לא עבד כלל עם אקדח אויר, מכאן אנו למדים, כי ישנם ימים בהם התובע עבד עם אקדח לחץ אויר למעלה משעה.

22. בטבלה 1 שבתוספת השניה לתקנות נקבע כי, חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והתקפי של 94 דציבל הינו שעה ביום, לכל היותר. מעדותו של האחראי על התובע בבית המלאכה מר צביקה פוקס, עולה כי ישנם ימים בהם נחשף התובע לרעש מזיק של 94.2 דציבל במשך למעלה משעה, קרי, התובע נחשף לרעש מזיק בעת שעבד עם אקדח לחץ אויר.

23. במסגרת סיכומיו (מיום 26.5.14), טען התובע לראשונה, כי נחשף לרעש מזיק במחלקת צבע אליה נשלח מדי פעם במסגרת תפקידו, ואף צירף טופס "תוצאות מדידות רעש" להוכחת טענתו. לנתבע לא ניתנה הזדמנות להתגונן בפני טענה זו וכנגד מסמך זה אשר הוגש רק בשלב הסיכומים, לפיכך, בעניין זה דין טענת התובע להידחות.

24. אנו קובעים כי, התובע הרים את נטל ההוכחה הראשוני הנדרש, כי נחשף לרעש התקפי מזיק, במהלך כל שנות עבודתו בבית המלאכה החל משנת 1984.

לפיכך, עניינו של התובע יועבר ליועץ מומחה רפואי בתחום א.א.ג. אשר יסייע בידינו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו בהחלטה זו וליקוי השמיעה עליו הוא מתלונן.

טנטון

25. באשר לטנטון, ממנו סובל התובע לטענתו, נקבע בסעיף 84א'(ב)(2) לחוק -

"(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

עיון בתיקו הרפואי של התובע (ת/1) מגלה, כי התובע התלונן על טנטון ב- 28.10.2007 "ירידה בשמיעה וטנטון"; ב-4.9.2008 "תלונות - ירידה בשמיעה וטינטון, עובד ברעש 33 שנה"; ולאחר מכן ב-18.1.2009 "טינטון באוזניים ללא הפסקה, מטריד מעצבן, גורם לחולה אי שקט ומפריע ביותר לפני השינה"; לאחר מכן ב–12.3.09 "מתלונן על ירידה בשמיעה ... טינטון באזניים ללא הפסקה, מטריד, מעצבן גורם לחולה אי שקט ומפריע ביותר לפני השינה"; וגם ב- 2.6.09 נרשם: "פנה אלי שוב בשל הטינטון הקבוע באוזניים ללא הקלה למרות טיפול תרופתי, הטינטון פוגע בתפקודו".

למעשה מתקיים בתובע תנאי סעיף 84א(ב)(2).

26. נוכח כל האמור לעיל, הננו קובעים כי יש להעביר את עניינו של התובע למומחה, רופא א.א.ג, על מנת שייתן חוות דעת רפואית בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע לטענתו, לבין חשיפה לרעש מזיק במקום עבודתו. החלטה אודות מינוי מומחה תינתן בדן יחיד במועד מאוחר יותר ותשוגר לצדדים.

27. הצדדים רשאים לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא להם.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ה, (07 יולי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.