1. הכרעת הדין שלפנינו עניינה ייבוא 880 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: "הסם המסוכן"), אשר נתפס עת נעצר עופר משה בונאם (להלן: "הבלדר", "בונאם") בשדה התעופה בן-גוריון, כשהוא נושא את הסם המסוכן בגופו.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך לחודש ספטמבר 2011, קשרו הנאשמים ביניהם וביחד עם אדם נוסף, מוני חזן, השוהה באוקראינה, קשר לייבא סם מסוכן לישראל באמצעות בלדר שיביא את הסם המסוכן מפרו. במסגרת הקשר ולשם קידומו, קנה הנאשם 3 ביום 2.9.11 כרטיס הלוך ושוב לפרו על שמו של הבלדר. תמורת כרטיס הטיסה שילם הנאשם 3 6,000 ₪ במזומן.

ביום 4.9.11, יום לפני התאריך המיועד לטיסה, נפגש הנאשם 3 עם הבלדר במרכז ירושלים ומסר לו את כרטיס הטיסה וסכום של 1,900 דולר להוצאותיו האישיות. לבלדר הובטחה תמורה שבין 4,000 - 5,000 דולר עבור שירותיו.

ביום 13.9.11 ייבא הבלדר ארצה, עבור הנאשמים ומוני חזן, את הסם המסוכן ונעצר על ידי משטרת ישראל בשדה התעופה בן גוריון.

2. בגין מעשים אלה מיוחסת לנאשמים עבירה של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13, יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973; ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

3. בתשובתם לאישום כפרו כל הנאשמים במיוחס להם.

בנוסף, הנאשמים 1, 2, ו- 4 טענו שכתב האישום לוקה בחסר שכן הוא אינו מפרט את חלקם בפרשה.

הנאשם 3 הודה כי קנה כרטיס טיסה על שמו של הבלדר ושילם תמורתו וכי נפגש עם הבלדר ומסר לו את הכרטיס, אך טען כי אין בכך עבירה שכן הקנייה לא נועדה למטרה המיוחסת לו בכתב האישום.

הראיות לגבי כל אחד מהנאשמים:

4. אין מחלוקת על כך שהבלדר נתפס בכניסתו לישראל כשבגופו סם מסוכן מסוג קוקאין – 98 זרגים אותם בלע בטרם צאתו לישראל.

לגבי הנאשמים בכתב האישום הנוכחי, המאשימה מתבססת בעיקר על עדותם של הבלדר ובני משפחתו ועל ראיות נוספות, ראיות נסיבתיות.

לגבי נאשם 3 – כאמור אין מחלוקת כי הוא זה שרכש את כרטיס הטיסה עבור הבלדר ומסר אותו לבלדר. לגבי נאשם 4 – מספר הטלפון שלו נמצא רשום על גבי כרטיס הטיסה של הבלדר.

לגבי נאשמים 1, 2 וכן נאשם 4 מתבססת המאשימה על ראיות נסיבתיות - הקלטות שיחות טלפון אינטנסיביות של כל אחד מהנאשמים, מהאזנות שערכה המשטרה על הטלפונים בימים שלאחר תפיסת הבלדר, שיחות בין נאשמים 2 ו- 4 ושיחות עם מוני חזן. לטענת המאשימה השיחות האמורות מובילות למסקנה אחת ויחידה, בדבר מעורבותם של הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.

בנוסף, אין מחלוקת כי בימים שלאחר תפיסת הבלדר נפגשו בבאר שבע נאשמים 1, 2 ו- 3 ואנשים נוספים שאינם בכתב האישום. כן נפגשו נאשמים 1, 2 ו- 3 בתל אביב.

5. הרשעה על פי ראיות נסיבתיות:

ראיה נסיבתית נבדלת מראיה ישירה בכך שהיא איננה מוכיחה במישרין עובדה מן העובדות השנויות במחלוקת (כראיה ישירה), אלא מוכיחה קיומה של נסיבה שעל פיה ניתן להסיק את דבר קיומה של העובדה אשר הוכחתה נדרשת. במצב דברים זה, וכדי להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, יש להראות כי מכלול הראיות מוביל למסקנה חד משמעית, אשר גוברת על כל מסקנה סבירה אחרת. ויודגש כי אין צורך להראות שכל ראיה נסיבתית בודדת תביא להרשעת הנאשם אלא ניתן לצרף מספר ראיות נסיבתיות.

וכדברי בית המשפט בע"פ 6073/11 משה סגל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]: "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע לא אחת כי ניתן להרשיע נאשם על בסיס ראיות נסיבתיות, ובלבד שבית המשפט בחן את מכלול הראיות הנסיבתיות ואת הסבריו של הנאשם במבחני ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים, והגיע למסקנה מרשיעה ברורה והחלטית. בבואו של בית המשפט לקבוע מהי המסקנה העולה מהראיות הנסיבתיות, על בית המשפט מוטלת החובה לבחון האם ניתן להסיק מהראיות הנסיבתיות מסקנה סבירה אחרת שאינה מפלילה, אשר תוביל לזיכויו של הנאשם. רק אם המסקנה ההגיונית היחידה העולה מהראיות הנסיבתיות הינה המסקנה המרשיעה, יש להרשיע. כל ספק סביר חייב, מטבע הדברים, לפעול לזכות הנאשם...עוד נקבע כי לא נדרש להראות שכל אחת מהראיות הנסיבתיות בפני עצמה מספיקה להרשעת הנאשם. המסקנה המרשיעה יכולה להתקבל מצירופן של ראיות נסיבתיות, אשר לכל אחת מהן בנפרד כוח "מחשיד" בלבד, אם הן משתלבות זו בזו כך שמשקלן המצטבר הינו משקל ראייתי מפליל המבסס הרשעה בדין. זאת ועוד, ייתכן גם שלכל אחת מהראיות ניתן לספק הסבר תמים וסביר. לפיכך, ככל שהראיות רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר זו בזו, מתחזקת המסקנה המרשיעה ונחלשת חזקת החפות של הנאשם, ועל הנאשם לספק הסבר אלטרנטיבי סביר למכלול הנסיבות" (ראה גם: ע"פ 501/81 אברהם אבו חצירה נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 141, ע"פ 10943/05 אברהם (ברמו) לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

ולענייננו: יש לבחון את עניינו של כל נאשם בנפרד, תוך סקירת הראיות שיוחסו לו, ולבדוק האם עלה בידי המאשימה לשכנע כי המסקנה החד משמעית המתבקשת ממכלול הראיות היא אשמת אותו נאשם, או שמא הצליח הנאשם לספק הסבר תמים וסביר למיוחס לו.

6. יצויין כי מוני חזן, אשר שמו מופיע בכתב האישום כמי שמעורב בקשר וביבוא הסם, אך שוהה באוקראינה ואינו נאשם, מצטייר על פי הראיות כאיש מפתח.

כפי שיפורט בהמשך – נאשם 3 מעיד כי קנה את כרטיס הטיסה לבלדר על פי בקשת מוני חזן. יתר הנאשמים מנהלים עם מוני חזן שיחות טלפון אינטנסיביות במועד בו אמור היה הבלדר לחזור לישראל (מספר ימים לאחר חזרתו של הבלדר, אשר הקדים את הטיסה חזרה לישראל) ולאחר מכן, כאשר אבד הקשר עם הבלדר (בשל כך שהיה במעצר).

כאמור, מוני חזן אינו בין הנאשמים ומטבע הדברים גירסתו לא נשמעה, אך על פי הראיות שהובאו, הוא מהווה ציר מקשר בין כל המעורבים.

7. הבלדר – בונאם:

א. על הפרשה כולה (ועל חלק מהנאשמים) ניתן ללמוד מעדותו של משה בונאם, הבלדר, תושב שכונת מאה שערים הלומד בישיבת "שובו בנים" בירושלים ולפרנסתו מבצע גם עבודות חשמל.

כאמור, בונאם נתפס בשדה התעופה בן גוריון ביום 13.9.2011, עם שובו מפרו לישראל, כשבגופו סם מסוכן מסוג קוקאין.

ב. בהודעה שמסר ביום 14.9.11, יום לאחר שנעצר בנמל התעופה בן גוריון, העיד בונאם על חלקו בפרשה (ת/56): לדבריו, לפני כחודש וחצי עבר אירוע נפשי ונלקח לבית חולים ובגינו עזבה אשתו את הבית יחד עם הילדים. בכל בוקר הוא מתפלל בשטיבאלך שנמצא בקרבת ביתו במאה שערים. באותה תקופה, בה היה במצב קשה, התקרב אליו בשטיבאלך בחור בשם נפתלי והם שוחחו ולמדו יחד. לאחר זמן מה הציע לו נפתלי הצעה: נפתלי יממן לו כרטיסי טיסה ועזרה כספית, ובתמורה הוא יטוס לפרו ויגיע לבית חב"ד בלימה, שם יפגוש אותו מישהו שייתן לו כדורים לבלוע, והוא יביא אותם לארץ. ביקש מנפתלי את מספר הטלפון שלו אך נפתלי סירב ואמר שעדיף שיידע כמה שפחות. בונאם ציין שהבין שמדובר בחומר שאסור על פי חוק, אך היה באותה עת במצב נפשי לא פשוט.

לאחר מכן אימו מימנה לו כרטיס לאומן כדי שיירגע שם. הוא שהה באומן במשך חודש ועשה שם גם עבודות חשמל. לאחר שחזר לארץ גם אשתו חזרה הביתה, והם השלימו. אשתו עזבה את הבית בגלל המצב הנפשי שלו וגם בגלל המצב הכלכלי בבית.

ביום ראשון שעבר נסעה אשתו לטיול אמהות בטבריה והוא קיבל טלפון "חסוי" ממישהו שאמר לו שהוא ידיד של נפתלי. קבעו להיפגש ליד הדווידקה בשעה 17:30. פגש שם בחור צעיר שלא אמר לו את שמו. הבחור אמר לו שיש לו כרטיס טיסה בשבילו למחר בשעה 05:00 לפרו דרך אמסטרדם, ומסר לו את הכרטיסים. חזר הביתה וסיפר לילדים שמחר הוא טס לאומן. התקשר לאשתו וסיפר לה שהוא טס לחו"ל, אך לא אמר לה לאן.

למחרת טס לאמסטרדם, שם חיכה 4 שעות ועלה על הטיסה לפרו. הגיע ללימה ביום שני בשעה 18:00, שעון מקומי, ונסע ישר לבית חב"ד כי נאמר לו לחכות ליד בית הקפה שבחוץ. הגיע לשם אך אף אחד לא פגש אותו. התקשר לאשתו וביקש ממנה שתקדים לו את הטיסה כי היה אמור לחזור 10 ימים לאחר מכן והבין שאין לו מה לעשות שם. אשתו חזרה עם תשובה שניתן להקדים את הטיסה רק ליום שני ובתוספת תשלום, לכן אמר לה בינתיים לא לעשות דבר. נכנס לבית חב"ד ופגש שם אדם בשם משה לאון שעובד במקום (להלן: "לאון"). סיפר ללאון שהגיע לפרו כדי לאסוף כסף לצדקה, ולאון נתן לו כסף מקומי כדי לשלם למלון ולקנות כרטיס חיוג לארץ. למחרת לאון נתן לו עוד כסף לאוכל ולשהות. את הכסף שהביא איתו מהארץ, בסך 600$, שמר. לאון גם הצליח להקדים לו את הטיסה ליום ראשון, ואף שילם לו על כך.

ביום ג' בבוקר, יום אחרי שהגיע ללימה, הלך לבית חב"ד כדי להתפלל, ושהה שם כל היום. כשהיה בדרך חזרה למלון, בשעה 20:15 לערך, עצר אותו ברחוב אדם שנראה ישראלי ושאל אותו אם הוא משה. משענה בחיוב נתן לו אותו אדם שקית עם הקפסולות שהוא צריך לבלוע. לא הייתה ביניהם שום שיחה. חזר למלון ושם את הסמים בתיק שלו. באותו יום ועד יום הטיסה חזרה, ביום א', לא עשה דבר חוץ מלימוד תורה בבית חב"ד.

ביום א' היה אמור לטוס בשעה 20:00. משעה 08:00 החל לבלוע את הסמים וכך במשך כל היום, גם בשירותים של בית חב"ד. סה"כ בלע 100 זרגים. טס לאמסטרדם ומשם לארץ. במהלך הטיסה פלט כמה זרגים ושם אותם בשקית שבתוך התיק שלו. כשהגיע לנתב"ג עוכב בביקורת הדרכונים ובהמשך נעצר.

עד אותה עת פלט 98 זרגים, כנראה ששני זרגים הלכו לאיבוד.

נפתלי אמר לו שכאשר יגיע לארץ ילך הביתה כרגיל, ישים את הסמים בשקית בבית, והם יצרו איתו קשר. היה אמור לקבל מהם כ-4,000$.

ג. כרטיס הטיסה של בונאם הוגש- ת/55.

ד. ביום 19.9.11 מסר בונאם הודעה נוספת במשטרה (ת/57):

טען שאינו חושב ששולחיו יודעים שהוא הקדים את הטיסה, הם היו אמורים להתקשר אליו למירס שלו אחרי שהיה אמור לחזור. את מספר המירס שלו מסר לנפתלי. השאיר את המירס בבית.

בנוגע לפגישה בדווידקה, הוסיף שכאשר הגיע למקום הבחור כבר היה שם (נאשם 3, ר.פ.פ.). לפני כן הבחור התקשר אליו פעמיים כדי לקבוע. הבחור מסר לו רק את כרטיסי הטיסה, לא הביא לו כסף. אחרי שמסר לו את הכרטיסים, הבחור לא יצר איתו יותר קשר. זה היה כחודש לאחר שנפתלי דיבר איתו בעניין. נפתלי סיכם איתו שלאחר שיחזור יקבל 4,000 - 5,000 דולר.

על גבי כרטיס הטיסה שלו מופיעים ארבעה מספרי טלפון: מספר הטלפון של לאון שאין לו כל קשר ליבוא הסמים, ו-3 מספרי טלפון שקיבל מהבחור שנתן לו את כרטיסי הטיסה. הבחור נתן לו נייר קטן עליו היו רשומים המספרים, והוא העתיק אותם לכרטיס הטיסה שלו. הכתובת הרשומה על גבי כרטיס הטיסה היא של בית חב"ד, ורשמה לו אותה פקידה בשדה התעופה. לא יודע מי כתב על הכרטיס שהארוחות הוחלפו. לא יודע מי רכש את הכרטיסים בסוכנות הנסיעות. השולחים שלו אמרו לו לישון בבית חב"ד אך כשהגיע לשם גילה שלא ניתן לישון שם ולכן הלך לבית מלון שסידר לו הרב של בית חב"ד.

בנוסף, על גבי כרטיס הטיסה מופיע מספר הטלפון של מרדכי רגב (הוא הנאשם 4, ר.פ.פ) (להלן: "רגב"), שכן לאחר שהגיע לפרו ולא פגש את מי שהיה אמור לפגוש אותו, נלחץ כי לא ידע מה יעשה בפרו ולכן התקשר לאשתו וביקש ממנה שתקדים לו את הטיסה ארצה וגם ביקש ממנה את הטלפון של רגב כי חשב להיעזר בו. הסביר שרגב בקיא בנסיעות בעולם ובעבר עזר לו בנסיעה כשהיה באנגליה. לבסוף לא התקשר לרגב כי ראה את בית חב"ד וראה יהודים ונרגע. ציין שלמירס שלו אין שיחות יוצאות והוא שומר את כל הטלפונים שלו במכשיר הטלפון הנייד של אשתו, וכך היה לאשתו את מספר הטלפון של רגב שביקש ממנה. הדגיש כי לרגב אין כל קשר ליבוא הסם, "אפילו לא פעוט שבפעוטים". רגב לא ידע שהוא נוסע לפרו ולמעשה אף אחד לא ידע שהוא טס, חוץ מאשתו.

ה. ביום 11.10.11 נחקר בונאם פעם נוספת (ת/58):

טען שכאשר שהה חודש באומן לא נפגש עם אף אחד, רק למד תורה ועסק בעבודות חשמל. רעיון הבלדרות עלה בשטיבאלך אחרי שחזר מאומן. באותה תקופה היה בהשפעה פסיכוטית של כדורים פסיכיאטריים שלקח, וכן לקח סמים ושתה אלכוהול ולכן לא היה שקול. הפגישה עם נפתלי הייתה כשבוע לפני הטיסה, הכול היה מהיר מאד ולא היה לו זמן למחשבה. אישר שאמר לאשתו, כשהיה באומן, שכשבוע וחצי לאחר שיחזור הוא יטוס לאומן שוב, שכן באמת היה אמור לחזור לשם לבצע ביקורת בעבודות חשמל שביצע. אישר שאשתו שמעה שיחת טלפון בלילה ולאחריה הוא אמר לה שהוא טס להביא סמים. זה היה כשבוע לפני שטס.

מכיר את מוני חזן מאילת, אך הם לא חברים. אם פגש אותו באומן זה היה במקרה כשהם נפגשו בבית הכנסת והם שוחחו שיחה רגילה, מוני לא הציע לו לייבא את הסם. אין לו קשר עם האנשים ששלחו אותו להביא את הסמים. לא יודע אם למוני יש קשר לעסקה הזו.

הסכים להביא את הסמים בגלל בעיות בבית, בעיות כלכליות שהיו לו ובעיות נפשיות שלו.

נתן את הפרטים שלו לנפתלי לצורך הזמנת כרטיסי הטיסה. נפתלי התקשר אליו לנייד כמה פעמים ולקח פרטים.

חוזר על כך שאינו מכיר את הבחור איתו נפגש בדווידקה. הבחור התקשר אליו לקבל פרטים אבל אין להם קשר. כשהוצגה לפני בונאם תמונתו של הנאשם 3, טען שאינו יודע אם מדובר באותו בחור. ציין שביום שנפגש איתו בדווידקה הריח 15 כדורי קלונקס ועוד 5 כדורים אחרים ולכן לא היה במצב שיכול לזהות פרצופים. ראה אותו ל- 20 שניות בלבד. לא מכיר את השם מתן גולדשטיין, זו הפעם הראשונה שהוא שומע אותו. מוכן להתעמת איתו.

חזר על כך שהתקשר מפרו לאשתו וביקש ממנה את מספר הטלפון של רגב כי בדרך חזרה היו לו 8 שעות המתנה באמסטרדם והוא חשב לנצל את הזמן ולקחת "דרייבר" שרגב מכיר כדי לאסוף כספים. אבל בסוף הגיע לאמסטרדם "כמו אישה בהריון" מכל הסמים שבלע, וירד מהעניין. לא זוכר אם בסוף דיבר עם רגב בבקשה לדרייבר, אבל אם כן, זה היה רק בנושא זה. רגב לא ידע על כך שהוא נסע להביא סמים, אין לרגב שום חלק או תפקיד בעסקה. הוא ורגב מכירים עוד מאילת, מהנעורים. גם היום הם גרים קרוב.

לפני בונאם הוצגו מספר תמונות. כשהוצגה לו תמונה של רובי ברביבאי טען שאינו מכיר אותו, לא פגש אותו מעולם ולא שוחח איתו. כך טען גם כאשר הוצגו לפניו תמונותיהם של הנאשמים 1 ו- 2.

ו. בונאם נחקר גם בבית המשפט וחזר על עיקרי הדברים.

חזר שוב על כך שאינו מכיר את מוני חזן, שמע את שמו עוד כשגר באילת אך אין ביניהם הכרות אישית, לא פגש אותו באומן ולא אמר זאת.

בנוגע למספרי הטלפון הכתובים על כרטיס הטיסה, טען שהנאשם 3 נתן לו שני מספרים ואמר לו להתקשר אליהם כשהוא מגיע ללימה והוא יבואו לפגוש אותו. לא זוכר אם הנאשם 3 אמר שיביאו לו חבילה.

כאשר התקשר לאשתו לבקש את מספר הטלפון של רגב, כבר היה בפרו. לא יודע אם אשתו יודעת איפה הוא היה. רצה שרגב יסדר לו "דרייבר" בנחיתת הביניים באמסטרדם. הסביר כי "דרייבר" הוא נהג שמכיר כתובות של אנשים עשירים ומסיע אנשים שרוצים לאסוף כסף. חזר שוב ושוב על כך שלרגב אין כל חלק בפרשה.

ז. הוגש מזכר של רס"ר אלון חבר מיום 14.9.11 (ת/8) בו מציין חבר שבמהלך התחקור עם בונאם הוצגו לו תמונות. בונאם טען שבתמונות של האנשים החילוניים הוא לא מכיר אף אחד, ומהתמונות של האנשים הדתיים זיהה אדם אחד מהשכונה וכן אדם נוסף שסירב למסור את שמו אך הדגיש שאין לו קשר לסמים. בהמשך הסכים בונאם למסור את השם: מרדכי רגב שהוא שכן שלו והם מתפללים יחד. חזר ואמר שאין לרגב כל קשר לייבוא. כנשאל בונאם מדוע מספר הטלפון של רגב הופיע על כרטיס הטיסה שלו, טען שזה קשור לעבודת חשמל שהיה אמור לבצע עבור אחיו של רגב. בהמשך הסכים בונאם לענות לשיחת טלפון אם אחד משולחיו יתקשר לטלפון הנייד שלו, כדי להראות להם שרגב אינו מעורב בפרשה.

ח. ניתוח עדותו של הבלדר:

מעיון בגירסאות השונות של הבלדר בונאם ובהשוואה למכלול הראיות שהוצגו, ניתן לקבוע כי בונאם מנסה, כמיטב יכולתו, לחפות על המעורבים האחרים בפרשה.

בונאם אינו יכול "להציל" עצמו, שכן נתפס עם הסמים בגופו. אבל לטענתו הוא אינו מכיר את שולחיו, והאדם היחידי מבין הנאשמים אותו הוא מכיר, נאשם 4, אינו קשור לסמים.

יחד עם זאת, גרסאותיו השונות של בונאם מלאות סתירות.

ראשית, בונאם מוסר כי מי שהציע לו להביא סמים מחו"ל היה "נפתלי", אדם אותו פגש בשטיבלאך, ואשר אינו מכיר אותו. אותו "נפתלי", כפי שעולה מדברים שנשמעו מפי בונאם, הינו המצאה של בונאם. כך, למשל, טוען בונאם כי נפתלי נפגש איתו חודש לפני הנסיעה (ת/57), ולאחר מכן טען כי הפגישה עם נפתלי היתה שבוע לפני הטיסה (ת/58).

הדברים באים לידי ביטוי בבירור בעימות המוקלט בין בונאם לבין נאשם 3, כאשר השניים נשארים לבד בחדר, שם מדריך בונאם את נאשם 3 שלא למסור שמות של מעורבים:

"היית צריך להיות בשקט...

כי אותי אתה לא מכיר. אף פעם לא ראיתי אותך...

האנשים שמסרת את השמות שלהם... אתה היית אמור לשתוק... תלמד הלאה, שמות לא נותנים... זה הולך איתך לקבר. להבא תלמד

היית צריך למצוא לך איזה סיפור כיסוי לכרטיס... אני לא יודע מי התקשר אלי, הפקיד לי כסף, לא יודע את השם של, נפתלי, תמציא איזה שם, נפתלי אההה..."

ברור כי בונאם מגן גם על עצמו:

"עדיף לאכול תיק ולהשאר בחיים".

שנית, אף שעל פי הראיות מוני חזן, השוהה באומן, קשור באופן הדוק לשליחתו של בונאם לפרו להבאת הסמים (עדות נאשם 3 לפיה מוני חזן ביקש ממנו לקנות כרטיס טיסה לבלדר, ועוד), הבלדר מכחיש כי הוא מכיר את מוני חזן, מלבד אולי פגישה בבית כנסת (ת/58) וכן הכחיש כי פגש את מוני חזן בהיותו באומן. הכחשה זו איננה תואמת את עדות אשתו, לפיה בהיותו באומן אמר לה שכשבוע וחצי לאחר מכן יצטרך לטוס שוב לאומן בשביל עבודות חשמל, אך כאשר חזר לישראל והיא שמעה אותו מדבר בטלפון, אמר לה שלא מדובר בעבודות חשמל אלא בשליחתו לחו"ל, שם יקבל סמים ויבלע אותם, ויביא אותם לישראל תמורת תשלום (ת/52, ת/54).

שלישית – בונאם מנסה להגן גם על נאשם 3, בטענה כי פגש אותו זמן קצר ביותר כדי לקבל ממנו את הכרטיס. לשאלה למי נתן את פרטיו כדי שיוזמן עבורו כרטיס טיסה, טען כי נפתלי לקח ממנו את הפרטים, כי נפתלי התקשר אליו מספר ימים קודם לטיסה וקיבל ממנו את כל הפרטים הקשורים לרכישת הכרטיס. בפועל, מי שקיבל מהבלדר את הפרטים להזמנת הכרטיס, וניהל עימו מספר שיחות טלפון, היה נאשם 3 (ת/58).

רביעית, בונאם מסר גירסאות שונות לגבי המצאות מספר הטלפון של נאשם 4 על כרטיס הטיסה, כפי שיפורט בהמשך.

מכל האמור לעיל עולה כי בדרך כלל לא ניתן לסמוך על גרסאותיו של הבלדר לגבי מעורבים אחרים בפרשה ולגבי חלקו של כל אחד מהנאשמים האחרים, שכן, כאמור, הוא מנסה להגן על האחרים.

8. עדותה של חנה בונאם, אשתו של הבלדר:

א. בחקירתה במשטרה מיום 13.9.11, היום בו נעצר בונאם, (ת/52) העידה חנה שבעלה הוא חשמלאי ולומד בישיבת "שובו בנים". לפני כשנתיים וחצי עברו מאילת לירושלים.

לפני כחודשיים היה בעלה באומן במשך חודש. מטרת הנסיעה הייתה הפוגה ביניהם. כשחזר מאומן אמר לה שהנסיעה נתנה לו לחשוב ושעכשיו הכול בסדר. לאחר כשבועיים שמעה אותו מדבר במירס מאוחר בלילה, ומהשיחה הבינה שמדובר על עבודת חשמל. כששאלה אותו על כך הוא צחק ואמר שלא מדובר בעבודת חשמל אלא שאחרים מארגנים לו טיסה על חשבונם, הוא יבלע סמים, יביא אותם לארץ ויקבל כסף. ביקשה ממנו לא לערב אותה בעניין ושאלה אם הוא לא פוחד על בריאותו שכן לפני שנים קרוב משפחתה הבריח כך סמים והם התפוצצו לו בבטן והוא נפטר. באותה תקופה היה ביניהם מתח ולכן היא לא חקרה אותו על כך ולא דיברה איתו על הנושא. לא יודעת על אילו סמים מדובר ולא מהי הכמות. גם לא יודעת מי שילם עליהם.

לפני כשבוע נסעה ל-4 ימים לטבריה לקייטנת אמהות. פתאום התקשר אליה בעלה ואמר שהוא חייב לטוס מחר בבוקר. לא אמר לה לאן הוא טס, רק שיצור איתה קשר כשיגיע. הטלפון הנייד שבעלה לקח לחו"ל הוא של בתם אודל, לא יודעת למה לקח לה את המכשיר, זו פעם ראשונה שזה קורה.

בהמשך קיבלה ממנו שיחה לטלפון הנייד ולפי המספר ראתה שהוא לא באומן. שאלה איפה הוא והוא ענה שבאמסטרדם בחניית ביניים. שאלה לאן הוא טס אך הוא לא ענה. אמר לה שמי שהיה צריך לפגוש אותו לא הגיע, וביקש שתתקשר למשרד הנסיעות, וכך עשתה. בהמשך בעלה התקשר אליה ביום ג' בצהריים, אמר שפגש מישהו והכול בסדר. ביום רביעי התקשר וסיפר שהוא בבית חב"ד, לא אמר באיזו מדינה והיא לא שאלה. לא רצתה כל קשר עם הסיפור הזה ורק רצתה שזה יגמר. ביום שישי התקשר לומר שבת שלום. אתמול בלילה התעוררה לפנות בוקר והתקשרה אליו כי תמיד כשהוא נוחת הוא מתקשר מיד. צלצלה הרבה פעמים והוא לא ענה. ב-07:00 הבת שלה התקשרה לטלפון של אודל ובעלה ענה וביקש לדבר איתה, ואמר לה: "פדיחה של החיים, תפסו אותי". קצת לאחר מכן הוא התקשר לומר שהוא עצור.

לא יודעת כמה כסף בעלה היה אמור לקבל, הוא אמר לה שמדובר בהרבה כסף.

בזמן שבעלה היה בחו"ל אף אחד לא התקשר אליה לבית או לנייד. היא לא משתמשת במירס של בעלה. בזמן שבעלה היה בחו"ל הוא התקשר אליה כל פעם מאותו מספר, אולי מדובר בטלפון ציבורי, למעט השיחה הראשונה שהייתה ממספר שונה ובה בעלה אמר לה שהוא באמסטרדם.

לא יודעת אם בעלה נפגש עם מישהו בתקופה שקדמה לטיסה, הוא לא מביא חברים הביתה. אולי ההצעה לעסקה הגיעה מאומן. בעלה לא משתמש בסמים, אולי הסכים לעשות זאת בשל המצב הכלכלי. לא יודעת איפה בעלה היה מלבד באמסטרדם. לא יודעת מה הוא היה אמור לעשות אחרי שהיה מגיע לארץ עם הסמים בגופו. לא יודעת אם היה אמור להיפגש עם מישהו.

במהלך החקירה התקבלו 2 שיחות טלפון לנייד של העדה והיא התבקשה לא לענות. מסרה שהמספר שעל הצג דומה למספר ממנו התקשר אליה בעלה מחו"ל.

ב. בחקירה נוספת מיום 15.9.11 (ת/53) מסרה שמאז החקירה הקודמת התקשרו אליה פעם אחת ממספר טלפון מסוים וכשענתה, ניתקו מיד. אף אחד לא פנה אליה שלא דרך הטלפון. אף אחד מהילדים לא סיפר לה על שיחות טלפון בהם חיפשו את בעלה.

לא יודעת על מישהו ספציפי שהתפלל או למד עם בעלה, הוא מעולם לא דיבר על מישהו מסוים. לא היה לבעלה חבר קרוב איתו בילה. לא יודעת מי הציע לו לשמש בלדר, לא יודעת מה התמורה שהיה אמור לקבל. לא יודעת מה היה יעד הטיסה. חושבת שרעיון הסמים עלה באומן. לא יודעת למה הסכים לעשות זאת ולסכן את חייו, אולי בגלל שלפני שטס התקשרו אליו מהבנק וזה הלחיץ אותו. לא הוצעה לו עסקה דומה בעבר.

ג. בחקירה מיום 6.10.11 (ת/54) מסרה שבערב לאחר החקירה הקודמת, שהייתה ביום חמישי, הלכה הביתה יחד עם בנה רן, וראתה ברח' את רגב. רגב שאל "מה עם אבא" ורן ענה לו שהוא באומן. לא ייחסה לכך חשיבות, הסתכלה על זה בתור חבר שדואג. בשבת רן פגש שוב את רגב ששאל שוב מה עם אבא, ורן סיפר לו שהוא עצור. בהמשך היא עצמה פנתה לרגב, סיפרה שבעלה עצור, וביקשה עזרה כלכלית מהקהילה.

בין בעלה לרגב אין קשר הדוק למרות שהם מכירים שנים. לבעלה אין חברים, רק מכרים מהישיבה, הוא לא אדם חברותי. לא יודעת מי החברים שלו מאומן אבל בטוחה שמשם בא רעיון הסמים. יודעת זאת כי באחת השיחות שהיו להם כשבעלה היה באומן הוא אמר לה שכשבוע וחצי אחרי שיחזור הוא יצטרך לטוס לשם שוב בשביל עבודת חשמל. ואז בעלה חזר מאומן ואמר לה שהוא מחכה לטלפון בנוגע לעבודה, ואז התבצעה השיחה בלילה שהיא שמעה.

בטיסה האחרונה שלו הוא לא ביקש ממנה אף מספר טלפון, גם לא את זה של רגב.

ד. חנה בונאם נחקרה גם בבית המשפט וחזרה על עיקרי עדותה.

הוסיפה שאינה מכירה את מוני חזן, בעלה אף פעם לא הזכיר את השם הזה. אישרה שכשבעלה היה בחו"ל הוא התקשר וביקש ממנה את הטלפון של רגב, חשבה שהוא צריך זאת בגלל שרגב הוא איש של חסד וחשבה שבעלה תקוע בחו"ל וצריך עזרה. התקשרה לאשתו של רגב, שהיא שכנתם, וביקשה את המספר שלו.

ידעה על מעצרו של בעלה מיד לאחר שנעצר כי התקשרו אליה מהמשטרה. לא זוכרת כמה זמן לאחר מכן היא פגשה את רגב, אלה היו פגישות קצרות ואקראיות. עובדת מעצרו של בעלה התפרסמה בקהילה שלהם, גם התפרסם שהוא נעצר בגלל יבוא סמים.

לא ידעה לאיזה מדינות בעלה נסע ולא ידעה את מטרת הנסיעה. אישרה שבעלה אמר לה שהציעו לו להביא סמים, אבל הוא אמר לה שהוא מחכה שיתקשרו אליו בעניין ואז יספר לה על הכול בהרחבה.

9. עדות רן בונאם, בנו של בונאם (ת/59):

א. ביום שלישי שעבר קיבל בבוקר שיחת טלפון מאימו, שסיפרה לו שקרה אסון ואבא נעצר. לא סיפרה על מה נעצר ולכן התקשר למשטרה ונאמר לו שאביו ייבא סמים. בהמשך סיפרה לו אמא שאבא טס להולנד ומשם לפרו, שהה שם בבית חב"ד וקיבל סמים אותם בלע והביא לישראל. אמא לא אמרה לו כמה כסף אבא היה אמור לקבל. סיפרה שלפני שאבא טס הוא אמר לה שהוא טס לאומן לבצע עבודת חשמל ושמדובר בהרבה כסף. אמא לא ידעה על עסקת הסמים כי אם היא הייתה יודעת היא בטח הייתה מספרת לו.

כל הזמן ניסה לחשוב את מי אבא פגש שהציע לו דבר כזה, ניסה לשאול על כך את אמא אך היא לא ידעה דבר. אמרה לו שכל מי שיתקשר אליו בנוגע לאבא, שיפנה אותו למירס של אבא כדי שלא יסתבך. על המעצר של אבא יודעים: הוא, אמא, שתי אחיות שלו, סבתא-אמא של אבא, אשתו וגיסו.

ביום שישי האחרון בצהריים קיבל שיחת טלפון ממספר מסוים. אדם במבטא רוסי שאל: "איפה אתה נמצא", ענה לו שהוא בבית ושאל עם מי הוא מדבר. הרוסי אמר "מה זה משנה מי מדבר, אני צריך לראות ב-4 עיניים..." ובהמשך אמר לו שהוא רוצה לפגוש אותו. הבין שזה קשור לאבא ושמחפשים אותו, לכן אמר לרוסי שלא יתקשר אליו שוב. הרוסי אמר שזה דחוף ושהוא רוצה לראות אותו. שאל את הרוסי מאיפה יש לו את המספר שלו והרוסי לא ענה. הרוסי לא מסר לו שום פרטים. אמר לרוסי שהוא גר בבית שאן והמציא שם של רחוב, הרוסי אמר לו שהוא ידבר איתו, וניתק. מאז לא היה עוד טלפונים. סיפר על כך בערב לאמא והיא אמרה לו לספר לחוקר, וכך עשה.

באחד הערבים כשהיה עם אמא בקניות אמא קיבלה שיחת טלפון והם לא ענו. אחר כך ניסה לחזור למספר הזה אך הוא לא היה זמין. חוץ מזה אף אחד לא פנה לאמא או לבני משפחה אחרים בנוגע לאבא. אנשים שמתפללים עם אבא שואלים איפה הוא והוא אומר שבאומן, אבל אף אחד לא שאל שאלות חריגות בעניין.

לאבא אין חברים. אבא היה באומן לפני חודשיים למשך חודש בגלל בעיות זוגיות עם אמא. ביצע שם גם עבודות חשמל. אבא טס כל שנה לאומן עם חסידי ברסלב, וגם הוא מצטרף. יכול להיות שבאומן הציעו לו את הסמים, היו לו רגעים קשים בגלל הזוגיות ויכול להיות שראו אותו במצב נואש והציעו לו. אולי זה היה פה בשטיבאלך שמישהו ראה אותו במצב רע. לא יודע מי זה יכול להיות. אבא לא משתמש בסמים. לא יודע למה אבא לקח את הטלפון של אודל לטיסה, זה לא קרה מעולם.

ב. בנוגע לחקירתו של רן בונאם העידו גם שני שוטרים שהיו מעורבים בחקירה:

מפקח דותן גרילק: התקשר לאשתו של בונאם כי עלה חשש שהיא תקבל שיחות טלפון מהשולחים או השותפים לעסקה. שאל אותה אם קיבלה איזשהו טלפון בעניין בעלה והיא אמרה שלא. סמוך לכניסת השבת התקשר אליה שוב ושוחח עם מאיר רן, בנו של בונאם, שסיפר לו שהוא קיבל טלפון מאדם בעל מבטא רוסי ששאל איפה אבא, הוא חשש מהשיחה ולכן אמר למתקשר שהוא בבית שאן. ביקש מהבן לבוא לחקירה.

רס"ב אבי קינן: התבקש לשוחח עם בנו של בונאם בנוגע לשיחת טלפון שקיבל. ביקש מהבן לחזור למספר הטלפון ממנו התקשרו אליו, וכך עשה. הקליט את השיחה והעביר אותה הלאה.

בשיחת הטלפון, שהתקיימה ביום 18.9.11 בשעה 13:50 (ת/44), נשמע רן, המזוהה כ"גבר" כשהוא שואל את הדובר השני, המזוהה כ"אלמוני", מה רצה ממנו ביום שישי כשהתקשר אליו. אלמוני אומר שסתם רצה לראות אותו, רן שואל בשביל מה, ואלמוני שואל אם הוא לא יודע בשביל מה. רן משיב שלא ואלמוני אומר לו לחשוב טוב. בהמשך רן שואל את אלמוני איפה הוא, אלמוני עונה שהוא בבאר שבע, רן שואל אם הוא יכול לבוא לירושלים ואלמוני עונה שיכול אבל יותר מאוחר ושיתקשר אליו בשעה חמש וחצי ויגיע לאיפה שהוא נמצא.

בהמשך זוהה האלמוני כנאשם 2.

10. נאשם 3 - מתן גולדשטיין:

מאחר שנאשם 3 הוא היחידי שמודה בקשר ישיר עם נסיעת הבלדר לפרו, אם כי לטענתו לא ידע דבר על עיסקת סמים, ראוי להתחיל בניתוח הראיות לגביו.

א. לעניין רכישת כרטיס הטיסה העידה הגב' עפרה עשור:

מנהלת את סוכנות הנסיעות "אפרת טור" שביישוב אפרת. בתחילת ספטמבר פנה אליה אחד הפקידים במשרד וביקש ממנה שלקוח שהוא טיפל לו בהזמנת כרטיסי טיסה, יבוא אליה הביתה לשלם עבור הכרטיסים. הסכימה ועוד באותו היום התקשר אליה הלקוח, הוא הנאשם 3 - מתן, וסוכם שיבוא לביתה. דובר על טיסה ללימה דרך אמסטרדם. במועד שקבעו ביניהם מתן הגיע לביתה ושילם 6,000 ₪ במזומן. הנפיקה לו קבלה ואת כרטיס הטיסה. הכרטיס היה עבור אדם בשם משה בונאם שהיא לא פגשה, אך ראתה את תמונתו בדרכון. ראתה שמדובר באדם מבוגר וחרדי והיה לה קצת מוזר שמתן, בחור צעיר וחילוני, רוכש עבורו כרטיס. שאלה את מתן על כך והוא אמר שמדובר בחבר שלו. לא עשתה מזה עניין כי במסגרת עבודתה יצא לה לראות הרבה דברים מוזרים. כשמתן הגיע אליה הביתה הוא היה מוכר לה ומשיחה שהתנהלה ביניהם התברר שהיא מכירה את סבו וסבתו של מתן שמתגוררים באפרת.

בהקשר זה הוגש דו"ח פעולה של רס"ר ניר בן ארוש מיום 9.10.11 (ת/21) אשר הגיע לסוכנות הנסיעות ושוחח עם עפרה ועם העובד הנוסף שהתחיל את הטיפול בהזמנת הכרטיסים.

ב. גירסת הבלדר בונאם לגבי נאשם 3 –

(1) ת/56 – "באותו היום קיבלתי טלפון חסוי ממישהו שאמר שהוא ידיד של נפתלי הוא דיבר בעברית והוא קבע איתי ליד כיכר הדווידקה בשעה 17:30 אני הגעת למקום ופגשתי בחור צעיר כבן 30 בהיר עם כיפה שחורה על הראש ללא זקן והוא לא אמר את השם שלו הוא זיהה אותי ואמר לי משה, ואני אמרתי כן והוא אמר לי שיש לי טיסה מחר בשעה 05:00 בבוקר ונתן לי כרטיסי טיסה ואמר לי שיש לי קונקשן באמסטרדם כמה שעות ומשם יש טיסה שיוצאת לפרו, אני קיבלתי לידי את הכרטיסים ונפרדנו".

(2) ת/57 – "אני הגעתי דרך רחוב הנביאים והלכתי עד שהגעתי לדווידקה ובסוף הנביאים בצד ימין פגשתי את הבחור שהביא לי את הכרטיס טיסה. הוא כבר היה שם. הוא התקשר אלי לפני כן משיחה לא מזוהה למירס שלי. הוא התקשר אלי פעמיים למירס שלי משיחה לא מזוהה פעם אחת כשאמר לי לבוא ופעם אחת שהייתי בדרך הוא אמר לי אני רואה אותך".

לגבי מספרי הטלפון שהיו רשומים על הכרטיס מסר כי אחד שייך למשה ליאון, אותו פגש בבית חב"ד ואינו קשור לסמים. "שלושת המספרים האחרים הם מספרים שנתן לי הבנאדם שהביא לי את הכרטיס טיסה בדווידקה. הוא נתן לי אותם רשומים על דף נייר פשוט קטן ואני העתקתי את המספרים לכרטיס טיסה שלי."

(3) ת/58 – העד אינו מזהה את נאשם 3 בשמו או בתמונתו.

מוצג לפניו פלט שיחות, ממנו עולה כי היו ביניהם 6 שיחות טלפון ביום 1.9.2011 ושיחה אחת בתאריך 4.9.2011 – לדברי העד, השיחות בוצעו כאשר נאשם 3 לקח ממנו מספר תעודת זהות, מספר דרכון, השיחה האחרונה ביום 4.9.2011 לפני שנפגשו.

(4) ביום 11.10.11 התבצע עימות בין בונאם לבין מתן.

מדו"ח העימות (ת/3) עולה כי מתן מסר שהוא מזהה את הבחור שלצידו, זהו משה, הם נפגשו יום לפני הטיסה והוא הביא לו כרטיסי טיסה לפרו ו-1,900$. לא זוכר את מספר הטלפון שלו או פרטים נוספים. זוכר ששאל את משה מה יש לו לעשות בפרו כי היה נראה לו מוזר שאדם חרדי יוצא לטיול לפרו, ומשה ענה: "יש מה לעשות". מוני חזן הוא זה שהנחה אותו לקנות עבור משה כרטיס ולהעביר לו כסף.

בונאם טען שאינו מכיר את הבחור שלצידו. זוכר שנפגש עם מישהו ל-20 שניות אבל היה במצב פיסכוטי ולא זכר איך הוא נראה. יודע שקיבל כסף וכרטיס, והלך. לא מכיר את מוני חזן.

מתן הוסיף שביקש ממשה לצלם ולפקסס לסוכנות הנסיעות את צילום הדרכון שלו.

בונאם אישר שפיקסס למספר שנתנו לו.

שניהם טענו שאינם חברים ואין להם חברים משותפים.

מזכר של סמ"ר יריב דהאן מיום 12.10.11 הוגש בנוגע לעימות האמור (ת/14).

במהלך העימות יצא השוטר מהחדר, ואז נצפו מתן ובונאם כשהם משוחחים. השיחה תומללה, ולהלן קטעים ממנה:

"מתן - וואלה משה, איך סיבכתם אותי בסיפור הזה, תגיד, איך סיבכתם אותי...

משה (בלחש) - היית צריך להיות בשקט...

מתן - נו אבל אני אומר לך, אני לא קשור. מה רוצים ממני עד עכשיו. לא יודע, אמיתי, אמיתי, לא קשור!

...

משה - כי אותי אתה לא מכיר. אף פעם לא ראיתי אותך...

...

משה - הסתבכת במה שהסתרת שמה

מתן - מה אין לי מה להסתיר

משה - ששש(לא מובן)... יש עוד אנשים בחיים (לא מובן)

מתן - למה מה, אז אני אוכל תיק בגלל בן אדם?

משה- עדיף לאכול תיק ולהישאר בחיים...

...

משה - האנשים שמסרת את השמות שלהם, אתה תהיה להם שום דבר... אתה היית אמור לשתוק... תלמד הלאה, שמות לא נותנים, ואם אתה יודע שמות, שמות לא נותנים שמות זה הולך איתך לקבר. להבא תלמד

...

משה - אני לפני 4 שבועות ראיתי את התמונה שלך... אמרתי שאני לא מכיר

...

משה - אבל רשום גם, למינים ולמלשינים אל תהיה תקוה

מתן - אמת, מסכים. אבל זה כשאתה חלק ממשהו, אני מסכים איתך, אבל אני לא חלק

משה - אתה חלק

מתן - מה אתה הכנסת אותי, אני לא חלק

משה -חלק, חלק

מתן - מה?

משה - חלק בדרגה של שוטף כלים

מתן - אני לא חלק, גם לא בדרגה של שוטף כלים

...

משה - ידעת למה באת

מתן - להביא כרטיס טיסה

משה - היית צריך למצוא לך איזה סיפור כיסוי לכרטיס

מתן - אבל למה אני צריך למצוא סיפור כיסוי, אני לא קשור

משה - ...אני לא יודע מי התקשר אלי, הפקיד לי כסף, לא יודע את השם של, נפתלי, תמציא איזה שם, נפתלי אהה".

(5) בעדותו בבית המשפט העיד הבלדר כי שלושה מספרי טלפון שרשומים על כרטיס הטיסה נמסרו לו על ידי נאשם 3 (עמ' 45). לדבריו:

"הוא אמר תתקשר למספרים האלה... זה שני מספרים... מתן גולדשטיין שנתן לי את הכרטיס והכסף. הוא אמר לי להתקשר למספרים האלה כשאני מגיע ללימה והם יבואו לפגוש אותי..." (עמ' 45).

"נתן שני מספרים ואמר יפגוש אותך בן אדם וימסור לך את החבילה. סך הכל נפגשתי איתו שתי דקות עם מתן גולדשטיין לא יותר מזה". (עמ' 46).

בחקירה נגדית נשאל העד על כך שבמשטרה לא מסר שנאשם 3 אמר לו כי יפגוש אותו אדם וימסור לו חבילה (עמ' 49 – 54):

"ש. אז מדוע בפרוטוקול בית המשפט אתה מספר... על העניין שהנאשם גולדשטיין אמר לך להתקשר למספרים האלה.

ת. לא שאלו אז לא אמרתי.

ש. אני אומר לך שבעצם הדבר הזה לא קרה, כי אם בסמוך לחקירות שלך במשטרה אתה מספר שלא דיברת איתו ולא שוחחת איתו, ונפגשת איתו כ-20 שניות אז ייתכן מאוד, ואז הייתי במצב נפשי לא הכי טוב, אז תסכים איתי שייתכן שהוא לא אמר לך כזה דבר.

ת. המספר נפל מהשמיים?

ש. עניין החבילה.

ת. איזה חבילה?

ש. אתה דיברת לפרוטוקול.

ת. לא קיבלתי שום חבילה, לא דיברתי על שום חבילה. אך אתה יודע שקיבלתי חבילה, דיברתי על כרטיס ולא על חבילה.

...

ת. קיבלתי את הכרטיס טיסה ודף עם שני טלפונים, הוא אמר לי ליצר קשר עם הטלפונים האלה וזה מה שהיה.

ש. האם הוא אמר לך כמו שאמרת לבית המשפט, תיקח תתקשר ותיקח חבילה משם?

ת. לא זוכר כזה דבר"

...

ת. מאיפה אני זוכר? הוא נתן לי את הכרטיס טיסה ואמר תתקשר לטלפונים האלה. מאיפה אני זוכר מה אמרתי לפני שתי ישיבות? הרי הוא לא שלח אותי להביא יונת דואר.

...

ת. כן אבל הקטע של החבילה זה לא תוספת שלי. אני הייתי אמור להתקשר לבנאדם וליצור איתו קשר, הוא לא דיבר איתי על חבילה. הוא אמר שיש שני טלפונים וליצור קשר. הוא הלך ואני הלכתי."

ג. על פי עדותו של הבלדר (ת/57), הוא אמור היה לטוס מפרו לישראל ביום רביעי ולנחות ביום שישי, בסביבות שלוש או ארבע בבוקר. הוא הקדים את הטיסה חזרה, טס ביום ראשון ונחת ביום שלישי לפנות בוקר. יום שלישי לפנות בוקר היה 13.9.2011 – יום המעצר.

בימים שלאחר מכן, מיום 15.9.2011 עד 20.9.2011, מתקיימות שיחות טלפון רבות בין הנאשמים השונים ומוני חזן. בין היתר מתקיימות שתי פגישות, האחת בבאר שבע, ביום 19.9.2011, אליה מגיעים נאשמים 1 ו- 2 ואנשים נוספים, וכן נאשם 3, ולמחרת פגישה בתל אביב, בה משתתפים נאשמים 1, 2 ו- 3.

חשיבות הדברים בדבר המפגש של נאשם 3 עם נאשמים 1 ו- 2, מבחינת נאשם 3, נוגעת לעדותו לפיה קנה את הכרטיס לבלדר לבקשת מוני חזן, אותו חזן המנהל שיחות תכופות ובהולות עם הנאשמים האחרים במועד בו אמור היה הבלדר לחזור לישראל עם הסמים.

לגבי שני המפגשים הוגשו מזכרים של שוטרים שהיו מעורבים בחקירה וביצעו מעקבים:

(1) שוטרת 6023:

משרתת ביחידת העיקוב. ביום 19.9.11 ביצעה מעקב אחרי בכר (נאשם 2), ובעקבותיו כתבה ביום 20.9.11 דו"ח סיכום עיקוב (ת/46-ת/47). מהדו"ח עולה כי בשעה 15:37 נראה בכר בלוויית מתן גולדשטיין, גיל אלבז, צחי ועקנין, ראובן ברביבאי ושני גברים נוספים, במקום שנקרא "הפינה של עזורה" בבאר שבע. בשעה 17:10 נצפו ראובן, גיל, צחי וגבר נוסף משוחחים בשולחן נפרד. ראובן נשמע אומר: "צריך לשבת לתכנן... הבנאדם עשה טעות", וצחי אמר: "הבנאדם שם עליו כסף... כל אחד שהשתתף צריך לתת תוצאות... אני לא מוכן לספוג טעות כזאת... אמרתי לך מה דעתי על הבנאדם הזה".

כן הוגש מזכר של שוטרת 6023 מיום 22.9.11 הנוגע לפגישה דנן (ת/48) בה נאמר שהדומיננטי ביותר בפגישה היה ראובן-רובי. בתחילה ישבו כולם יחד ובהמשך בכר ומתן נשארו בשולחן, והשאר עברו לשוחח בשולחן אחר. בשלב מסוים רובי ובחור נוסף קמו ודיברו ביניהם בצד ואז מתן קם מהשולחן בו ישב, והתיישב ליד צחי וגיל.

תמונות מהמפגש הוגשו - ת/49.

(2) שוטר 696:

הגיש דו"ח סיכום ועיקוב מיום 20.9.11 (ת/50-ת/51) בו נאמר כי בשעה 11:21 רובי נצפה נוהג ברכב מאזדה בירושלים, כאשר בכר נצפה מסתובב באזור. בשעה 12:41 נצפה בכר נכנס לרכב והשניים נוסעים. בשעה 16:19 נצפו השניים משוחחים עם גבר ליד קיוסק ברח' בן יהודה בתל אביב, בשעה 16:30 מתן וצחי הגיעו לקיוסק וכולם נצפו משוחחים, בשעה 17:21 נצפו כל הארבעה כשהם הולכים לכיוון הים.

ד. גירסת הנאשם, בהודעותיו במשטרה ובבית המשפט:

(1) בחקירה הראשונה שנערכה לו, ביום 5.10.11 (ת/5), הכחיש מתן כל קשר לפרשה. העיד כי הוא מתחרה ברכיבה על סוסים ברמה ארצית וגם מטפל בסבו שעבר אירוע מוחי. מגיל 14 הוא מתגורר באפרת אצל סבו וסבתו.

מכיר את מוני חזן מבאר שבע, כשהיה אצל רובי ברביבאי (להלן: "רובי"). רובי הוא חבר של המשפחה ולא קשור בכלל לסיפור. הוא מסתובב עם רובי מידי פעם.

לדבריו, לפני כחודש מוני חזן ביקש ממנו לקנות כרטיס טיסה לפרו עבור אדם בשם משה, שמוני אמר שהוא חבר שלו. מוני סיפר לו שהחבר צריך להגיע לפרו והוא "תקוע" והבטיח להחזיר לו את הכסף. הסכים אבל לא עשה זאת מיד. מוני התקשר אליו כל כמה ימים ושאל אותו מה קורה. לאחר כשבוע ניגש לסוכנות הנסיעות באפרת שנמצאת ליד בית סבו וסבתו וקנה את הכרטיס. מוני הביא לו את מספר הטלפון של אותו משה, וכיומיים לאחר מכן הוא שוחח איתו ולקח ממנו את הפרטים הנדרשים. עבור הכרטיס שילם במזומן 7,000 ₪ מכיסו. לאחר מכן התקשר למשה וקבע איתו בעיר. נפגשו סמוך לבניין כלל וכשהוא ראה שמשה אדם חרדי, שאל אותו מה הוא הולך לעשות בפרו, ומשה ענה שיש לו מה לעשות. מסר לו את הכרטיס ו-1,900$ שמוני אמר לו למסור לו תוך הבטחה שהכסף יוחזר אליו. משה ביקש ממנו תרומה לאומן אך הוא ענה למשה שהוא חוצפן - מספיק שקנה כרטיס עבור אדם שהוא לא מכיר בכלל "וגם ככה אני לא מבין מה יש לך בכלל לעשות שם בפרו". ציין שאת הסכום של 1,900$ לקח מכסף שהיה לו בבית ומכסף שמשך מהחשבון. אחרי הפגישה הזו לא דיבר עם משה.

לאחר זמן מה מוני התקשר אליו כדי לוודא שהוא מסר את הכרטיס למשה. לו עצמו לא היה איך להתקשר למוני, תמיד מוני התקשר אליו .

לפני שקנה את הכרטיס סיפר על כך לרובי, ורובי אמר שהוא לא קשור לעניין. לא סיפר על כך לאף אחד נוסף.

זו פעם שנייה שהוא רוכש כרטיס לבקשת מוני. בפעם הקודמת מוני ביקש ממנו שירכוש עבורו כרטיס, לא יודע לאיזה יעד מוני טס, הוא רק שילם עבורו. בעבר גם העביר לרובי כסף כשרובי היה בברזיל. מוני אמר לו מידי פעם להפקיד כסף פה ושם, שאל אותו עבור מה הכספים ומוני אמר שזה אוכל לשבת. לא יודע אם הכסף היה מיועד לאנשים בחו"ל.

היום נהג ברכב שכור שרובי ביקש שישכור עבורו. שילם 2,700 ₪ לחברת השכרה ורובי הבטיח שיחזיר לו. הרכב היה כל הזמן אצל רובי, למעט 4 הימים האחרונים שרובי טס לאומן והוא שומר לו על הרכב.

יש לו כסף מתחרויות סוסים שהוא משתתף בהם, ואת רוב הכסף סבא נותן לו. כך היה לו כסף לשלם עבור רובי ומוני והם התחייבו להחזיר לו.

לא זכורה לו שיחה בה רובי דיבר על פשלה שקרתה להם ושהם הפסידו כסף, אולי רובי דיבר ברמזים והוא לא הבין.

גם צחי וקנין הוא חבר של המשפחה. יודע שבעבר היו לצחי, רובי ומוני חיים לא נורמטיביים אבל לא מודע לפעילות פלילית שהייתה להם.

אין לו קשר לבכרייאן יחייב. ראה אותו עם רובי ומוני כמה פעמים, הפעם האחרונה הייתה כשלקח אותו מנתב"ג לבאר שבע אחרי שלקח מרובי את הרכב השכור כשרובי טס לאומן.

רק במחשבה לאחור הוא מבין שמימן בלדר סמים. אם היה יודע זאת קודם - לא היה עושה זאת. אין לו כל קשר לסמים, בסך הכול הוא היה הכלי.

(2) בשתי חקירות נוספות שנערכו למתן, בימים 9.10.11 (ת/11) ו-10.10.11 (ת/6), שמר מתן על זכות השתיקה וזאת, לדבריו, בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל.

(3) הוגש מזכר של רס"ר אלון חבר מיום 10.10.11 (ת/7):

העיד כי תחקר את מתן מעבר לחקירה הכתובה. שאל אותו האם היה ב"מפגש האחים" יחד עם רובי, צחי, בכר וגיל אלבז. ענה שזכור לו מפגש כזה בו רובי אמר לו לחכות בשולחן נפרד עד שהשאר יסיימו שיחה בצד, אך לא ידע את שמות האחרים שהיו במפגש. מתן חזר והתעקש על כך שלא תודרך על ידי רובי או צחי בנוגע לקניית כרטיס הטיסה. טען שלא זכורות לו שיחות בהן דיבר עם צחי על כרטיס הטיסה. לא היה מעורב בפרשייה למעט רכישת הכרטיס. מסכים לבצע בדיקת פוליגרף.

(4) גרסתו של הנאשם 3 כפי שנמסרה בבית המשפט:

מתגורר באפרת אצל סבו וסבתו, מתחרה ברכיבה על סוסים ומלמד אנשים להתחרות. צחי, הנאשם 1, הוא חבר קרוב מאד של המשפחה שלו, מכיר אותו מגיל 5, עושים יחד שבתות. כך מכיר גם את רובי. את הנאשם 2, בכר, הוא מכיר דרך רובי אך לא היכרות כמו של רובי וצחי. ישב עם בכר כמה פעמים וזה הכול. את מוני הוא מכיר דרך רובי.

עפרה עשור היא סוכנת נסיעות המתגוררת באפרת והמשרד שלה שם, היא חברת משפחה, כל המשפחה שלו קונה אצלה כרטיסים. הוא עצמו מעולם לא טס.

מוני התקשר אליו ואמר שיש לו בארץ חבר עם קשיים ושאל אם הוא יכול לעזור לו כדי לשלוח אותו לחו"ל. מכיר את מוני כאדם שמחזיר כספים ולכן הסכים. גם לו עצמו יש כסף כי כל מה שהוא רוצה הוא מקבל מסבו וסבתו. התקשר לבונאם, אמר לו שמוני ביקש שירכוש עבורו כרטיס טיסה, וביקש ממנו שיפקסס את הדרכון שלו למשרד הנסיעות. לקח את הכרטיס מעפרה ובהמשך נפגש עם בונאם במרכז העיר בצהריים והביא לו מעטפה בה היו הכרטיסים וגם כסף. נתן לו פתק שכתב בכתב ידו ובו רשומים מספרי הטלפון של מוני בחו"ל כי מוני ביקש שכשהוא יגיע שיתקשר אליו, אבל לא אמר לו שיתנו לו שם "חבילה". המפגש נמשך דקה. מאז לא ראה את בונאם ולא שוחח איתו, עד שנפגשו בעימות. באותו מפגש קצר בעיר הוא התרשם שבונאם לא בריא בנפשו. ניסה לברר איתו מה יש לו, כאדם חרדי, לעשות בלימה, ובונאם ענה ש"יש מה לעשות". רק לרובי סיפר על כך כי באותה תקופה סמך על רובי, ורובי אמר לו שיעשה מה שהוא רוצה. רק בדיעבד הבין מהמשטרה שבונאם נסע לייבא סמים.

בפגישה ב"מפגש האחים"- הוזמן לאכול עם רובי וצחי וכשהגיע למקום הם אמרו לו שהם בשיחה על העסק של רובי ובינתיים שישב בצד. ישב בצד עם בכר ועוד אחר או שניים שהוא לא מכיר. גם את בכר לא מכיר טוב.

הסביר שבחקירה הראשונה במשטרה סיפר כל מה שידע אך בחקירות הבאות, ובעקבות ייעוץ משפטי שקיבל, החליט לשמור על זכות השתיקה.

ה. דיון והכרעה:

כאמור, נאשם 3 קשור קשר הדוק לנסיעתו של הבלדר לחו"ל, בהיותו מי שהזמין כרטיס טיסה עבור הבלדר, לאחר ששוחח עימו מספר פעמים בטלפון. טענת הנאשם הינה כי מדובר בפעולה תמימה, בטובה שעשה עבור חברו מוני חזן, מבלי שידע את מטרת הנסיעה.

לאחר שמיעת הראיות, אינני מקבלת גירסתו זו של נאשם 3.

ראשית, מתמליל העימות בין הנאשם לבין הבלדר, לא נראה כי מדובר במי שאין ביניהם כל קשר או היכרות למעט מסירה תמימה של כרטיס הטיסה.

כך בתחילת הדברים, כאשר הנאשם אומר לבונאם "וואלה משה, איך סיבכתם אותי בסיפור הזה, תגיד, איך סיבכתם אותי..."

כך גם כאשר הנאשם מדבר בעימות כאילו אינו יודע דבר, ואומר לו הבלדר "אתה חלק... חלק, חלק... חלק בדרגה של שוטף כלים... ידעת למה באת... היית צריך למצוא לך איזה סיפור כיסוי לכרטיס..."

שנית, אין כל הגיון בסיפור של נאשם 3. לטענת הנאשם, הוא רכש את הכרטיס מכספו, שילם תמורתו 6,000 ₪ וכן נתן לבלדר כסף מזומן 1,900 $. מדובר בבחור צעיר, כבן 24 שנים, אשר לדבריו מקור המימון העיקרי שלו הוא כספים מסבו. קשה להאמין שהנאשם היה מוציא סכומים כאלה, כטובה סתמית למוני.

שלישית, מעדותו של נאשם 3 במשטרה (ת/5) עולה כי יש לו קשר הדוק עם מוני ועם מעורבים אחרים וכי אין זו הפעם הראשונה שהוא פועל עבור מוני, לרבות הפקדת כספים בחו"ל לאנשים לבקשת מוני, רכישת כרטיס טיסה עבור מוני – הרושם הוא כי נאשם 3 מעורב בפעילויות של מוני חזן ואחרים.

לפיכך, כאשר נאשם 3 קונה כרטיס לבלדר, לנסיעה לפרו, קשה להאמין לו כי לא ידע מה מטרת הנסיעה.

רביעית, בנוסף לכרטיס הטיסה, מוסר נאשם 3 לבלדר מספרי טלפון, באמצעותם הוא אמור ליצור קשר בחו"ל.

בעדותו בבית המשפט טען הנאשם כי מספרי הטלפון היו של מוני, כדי שהבלדר יתקשר עימו בהיותו בחו"ל. לעומת זאת, בהודעתו ת/5 טען כי מוני תמיד יוצר קשר איתו, לו אין דרך להתקשר למוני. דהיינו, אין לו מספרי טלפון של מוני. לאור גרסאותיו של הנאשם, אינני מקבלת את גירסתו לפיה מספרי הטלפון שמסר לבונאם היו של מוני חזן.

הדבר עולה בקנה אחד עם עדותו של הבלדר, לפיה נאשם 3 נתן לו את מספרי הטלפון, כדי שיתקשר כאשר הוא מגיע לפרו ויבואו לפגוש אותו. דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם רכישה תמימה של כרטיס טיסה.

בעדותו בבית המשפט הוסיף הבלדר כי נאשם 3 אמר לו שיתקשר לטלפונים ויבוא לפגוש אותו אדם שימסור לו חבילה (עמ' 46). בחקירה נגדית נשאל מדוע לא אמר דברים אלה במשטרה, והשיב כי לא שאלו אותו (עמ' 51). לאחר מכן אמר כי לא דיבר איתו על חבילה.

כך או כך, בין אם נאשם 3 דיבר עם הבלדר על חבילה ובין אם לאו, די בכך שקנה עבורו את כרטיס הטיסה ונתן לו את מספרי הטלפון ליצור קשר עם מי שצריך בחו"ל.

חמישית, נאשם 3 נצפה בשתי הפגישות שנערכו בין חלק מהמעורבים בפרשה: זו במסעדה בבאר שבע, וזו בתל אביב. אמנם הנאשם 3 נצפה במסעדה כשהוא יושב בשולחן נפרד יחד עם הנאשם 2, כאשר שאר המעורבים משוחחים בשולחן אחר, אך אין בכך אלא כדי להעיד על תפקיד שולי מזה של האחרים.

לאור כל האמור לעיל, כאמור אינני מקבלת את גירסתו של נאשם 3, ואני קובעת כי הנאשם, אשר קנה את כרטיס הטיסה עבור הבלדר, נתן לו מספרי טלפון ליצור קשר עם אנשים בפרו ונתן לו כסף מזומן, ידע במה מדובר ולשם מה נשלח הבלדר לפרו.

לפיכך, הנאשם שותף לקשירת הקשר וכן הוא שותף לייבוא הסמים לישראל.

11. הנאשם 2 - בכרידין יחייב:

א. על פי עדות בונאם (ת/57), הוא לא הודיע לשולחיו כי הוא מקדים את הטיסה ויגיע לישראל ביום שלישי במקום ביום שישי. לדבריו, שולחיו היו אמורים להתקשר אליו ביום שישי או ביום ראשון.

הראיות נגד נאשם 2, המכונה גם: "בכר" ו"סמרטאז'" (להלן: "בכר", "נאשם 2") מבוססות בעיקר על שיחות טלפון שניהל בימים בהם אמור היה הבלדר להגיע לישראל (כאשר הבלדר, שכאמור הקדים לחזור, היה נתון במעצר).

להלן פירוט השיחות, לפי סדר הזמנים בהן התנהלו:

(1) שיחה מספר 195 מיום 16.9.11 בשעה 11:49, התנהלה בין מסראג בכר (הוא נאשם 2, ר.פ.פ.) לרגב (נאשם 4) (ת/29):

מסראג אומר שצריך את המספר של בונה, מרדכי מבקש שיתקשר אליו בעוד רבע שעה.

(2) שיחה מספר 196 מיום 16.9.11 בשעה 12:01, התנהלה בין מסראג בכר לרגב (ת/30):

מרדכי מוסר למסראז מספר, מסראז מבקש גם את הטלפון של אשתו ומרדכי נותן לו.

(3) עדות רן בונאם, בנו של הבלדר, ת/59, בדבר שיחת טלפון שקיבל ביום שישי בצהרים (16.9.2011, ר.פ.פ.) בשעה 12:20, מטלפון 054-9116151 (היום בו אמור היה הבלדר לחזור לישראל).

כאמור, השיחה היתה מאדם שדיבר במבטא רוסי, ושאל "איפה אתה נמצא", ענה לו "אני נמצא בבית שאן" ושאל עם מי הוא מדבר. הרוסי אמר "מה זה משנה מי מדבר, אני צריך לראות ב-4 עיניים..." ובהמשך אמר לו שהוא רוצה לפגוש אותו. הבין שזה קשור לאבא ושמחפשים אותו, לכן אמר לרוסי שלא יתקשר אליו שוב. הרוסי אמר שזה דחוף ושהוא רוצה לראות אותו. שאל את הרוסי מאיפה יש לו את המספר שלו והרוסי לא ענה. הרוסי לא מסר לו שום פרטים. אמר לרוסי שהוא גר בבית שאן והמציא שם של רחוב, הרוסי אמר לו שהוא ידבר איתו, וניתק.

(4) שיחה מספר 203 מיום שישי 16.9.11 בשעה 12:27 (כשבע דקות לאחר השיחה לכאורה עם הבלדר – שלמעשה התנהלה עם בנו), התנהלה בין מסראג בכר (נאשם 2) לרגב (נאשם 4) (ת/31):

"מסראג: תתקשר אליו הוא נכנס בלחץ

...

מוטי: דיברת איתו? תעצור, אתה דיברת איתו?

מסראג: כן עכשיו

מוטי: איתו אישית?

מסראג: כן

מוטי: הוא אמר לך, בונם אמר לך שלום מה שלומך

מסראג: כן בטח הוא אמר מה עניינים מה קורה, אמרתי אני ב-א, ב, ג חבר של זה זה זה, הוא אומר לא מכיר, בקיצור אל תתקשר אלי. אמרתי למה אתה לא מדבר יפה, רוצה לראות אותך, נתן כתובת...

מוטי: ... אתה דיברת איתו אישית?

מסראג: כן

...

מוטי: אתה יודע עשרים אנשים שאלו עליו, אמרו לי לא ראו אותו, אני גם כן לא יודע, לא ראיתי אותו... עכשיו אתה אומר שאתה דיברת?...

...

מסראג: עכשיו דיברתי איתו...

מוטי: ...לך לישון תהיה שמח, אני חושב עד השמיים, אם דיברת איתו ברוך השם"

(5) שיחה מספר 13 מיום 18.9.11 בשעה 12:49, התנהלה בין גיל אלבז (המכונה בשיחה: "גבר") לבכר (המכונה בשיחה: "אלמוני") (ת/42):

"...אלמוני משיב שהלך לסידורים של מוני ושמה יש וואחד פאדיחה... מוסיף שאתמול גם היה בלחץ כי מתקשר בנ"א, יש מישהו שמחפש אותו..."

(6) שיחה מספר 17 מיום ראשון 18.9.11 בשעה 12:59, התנהלה בין לא מזוהה (המכונה בשיחה: "גבר") לבכר (המכונה בשיחה: "אלמוני") (ת/43):

"...אלמוני אומר שהלך לקצת סידורים בירושלים. מוסיף שצריך לסגור סידורים של מוני כי התקשר אליו

...

גבר 1 שואל עם מי אלמוני שם

אלמוני מוסיף שעם מרדכי..."

(7) בעקבות השיחה האמורה מיום שישי, נתבקש רן על ידי המשטרה, ביום ראשון, לחזור למספר הטלפון ממנו התקשרו אליו.

בשיחת הטלפון, שהתקיימה ביום 18.9.11 בשעה 13:50 (ת/44), נשמע רן, המזוהה כ"גבר" כשהוא שואל את הדובר השני המזוהה בתמליל כ"אלמוני", ומזוהה בהמשך כנאשם 2, מה רצה ממנו ביום שישי כשהתקשר אליו. אלמוני אומר שסתם רצה לראות אותו, רן שואל בשביל מה, ואלמוני שואל אם הוא לא יודע בשביל מה. רן משיב שלא ואלמוני אומר לו לחשוב טוב. בהמשך רן שואל את אלמוני איפה הוא, אלמוני עונה שהוא בבאר שבע, רן שואל אם הוא יכול לבוא לירושלים ואלמוני עונה שיכול אבל יותר מאוחר ושיתקשר אליו בשעה חמש וחצי ויגיע לאיפה שהוא נמצא.

(8) שיחה מספר 59 מיום 18.9.11 בשעה 20:34, התנהלה בין מוני חזן (המכונה בשיחה: "גבר") לבכר (המכונה בשיחה: "אלמוני") (ת/39):

"גבר: תגיד לי, ושאתה מתקשר, מי עונה לך הוא או אשתו?

אלמוני: הוא

גבר: הוא התקשר אליך היום לבד הוא?

אלמוני: כן... הוא..."

(9) שיחה מספר 62 מיום 18.9.11 בשעה 20:36, התנהלה בין מוני (המכונה בשיחה: "גבר") לבכר (המכונה בשיחה: "אלמוני") (ת/40):

"גבר: תגיד לי איפה חבר שלי? ...לידך?

אלמוני: לא, לא...

גבר: איך אני? אני... אני צריך לדבר איתו...

אלמוני: אבל הוא הסביר לי הכל, הכל בסדר

...

גבר: אז זה נראה לך שאיתו הכל בסדר? לא אמרת לו איפה הוא היה עד עכשיו? מה קרה? לא שאלת אותו?...

אלמוני: אני מנסה להבין אה... לשלוח את כל הכסף מחר, הבנת? בגלל זה תתקשר, תשאל הכול טוב...

...

גבר: אבל אני לא צריך להתקשר אליו, אתה לא מבין? מה אתה דפוק? ...(צועק) אבל אם זה משחק? אם הדתי בידיים של המשטרה, ינעל רבאכ ערס, מה? ...(צועק) אתה מבין עכשיו? ...תשמע, תתקשר אליו אתה עוד הפעם, שומע?... תראה שהוא עונה לך הכל, תקשיב טוב...תגיד לו - איפה אני יכול לפגוש אותך? ככה תגיד לו... תשאל אותו שאלות מסביב, תראה שהכל בסדר, שזה לא משחק"

(10) שיחה מספר 126 מיום 19.9.11 בשעה 13:06, התנהלה בין לא מזוהה (המכונה: "גבר") לבכר (המכונה בשיחה: "אלמוני") (ת/41):

...הגבר שואל אם בכריאן בירושלים?

בכריאן משיב בחיוב

...

הגבר שואל מה קרה למספר?

בכריאן משיב שלא טוב, מחר יסביר לגבר

הגבר אומר שבכריאן ישמור על עצמו..."

ב. לכך יש להוסיף את הפגישה בבאר שבע, עוד באותו יום של השיחה האחרונה, 19.9.2011, עם נאשמים 1 ו- 3 ואחרים, והפגישה למחרת בתל אביב, ביום 20.9.2011, עם נאשמים 1 ו- 3, כמפורט בעניינו של נאשם 3.

ג. לשיחות הטלפון יש להוסיף את עדותו במשטרה של נאשם 4, ת/13, לפיה נאשם 2 הגיע אליו באותם ימים לירושלים.

ד. מזכר רס"ב שמעון זכריה מיום 6.10.11 (ת/18) ממנו עולה שבדק את המסמכים שנתפסו בביתו של בכר וביניהם מצא מסמכים רבים על שם מוני חזן.

ה. גירסת הנאשם:

נאשם 2 נחקר במשטרה פעמיים:

בהודעה מיום 5.10.11 (ת/16) מסר כי הוא עובד בשוק. בירושלים היה בפעם האחרונה לפני כחצי שנה. לא מכיר את בונאם, לא מכיר את מוני חזן, לא מכיר את רובי ברביבאי ולא את מוטי רגב, גם לא את צחי וקנין, את מתן גולדשטיין, את רן בונאם או את גיל אלבז. לא מכיר אדם דתי ממאה שערים ולא יודע בכלל על מה מדובר.

מעבר לכך שמר הנאשם 2 על זכות השתיקה.

בהודעה מיום 9.10.11 (ת/17) מסר הנאשם 2 כי: "אני לא רוצה לדבר לא מבין על מה אני עצור כי אני טמבל, אין שכל ואני עולה חדש לא מבין כלום ואני לא יודע על מה אני עצור". חזר על כך שאינו מכיר את כל השמות שנמסרו לו ומסר שוב שהוא שומר על זכות השתיקה.

הנאשם בחר שלא להעיד בבית המשפט.

ו. דיון והכרעה:

נאשם זה הוא מי שמנסה באופן פעיל ליצור קשר עם הבלדר, ביום שישי, 16.9.2011, היום בו אמור היה הבלדר לחזור לישראל עם הסמים.

הנאשם מתקשר לטלפון של הבלדר, מספר טלפון אותו הוא מקבל מנאשם 4. הוא חושב שהוא מדבר עם הבלדר (כאשר בפועל מדבר איתו בנו של בונאם) ומנסה לקבוע איתו פגישה "לראות בארבע עיניים".

דקות ספורות לאחר השיחה בה הדובר (בנו של בונאם) אינו משתף עימו פעולה, הוא מתקשר לנאשם 4 ומבקש ממנו להתקשר לבלדר, כי הבלדר נכנס ללחץ.

ביום ראשון שלאחר מכן, 18.9.11, הוא בירושלים וככל הנראה גם נפגש עם נאשם 4 (ת/43).

לאחר מכן, בתאום עם המשטרה, מתקשר אליו בנו של בונאם לברר מה רצה ממנו ביום שישי, ואז, כאשר הוא סבור שהוא מדבר עם הבלדר, הוא משיב שיחשוב טוב טוב בשביל מה להיפגש.

בהמשך אותו יום ישנן שיחות אינטנסיביות עם מוני חזן, לגבי שיחות הטלפון אשר לכאורה דיבר בהן עם הבלדר.

ברור מכל השיחות כי מדובר במי שאמור היה להגיע לירושלים לבלדר לקבל ממנו את הסמים.

בנוסף, הנאשם נפגש עם הנאשמים האחרים, בבאר שבע ביום 19.9.11 ובתל אביב ביום 20.9.11.

הודעותיו של הנאשם במשטרה מלאות שקרים.

בהודעה הראשונה, ת/16, הנאשם שומר תחילה על זכות השתיקה, ולאחר מכן, כשהוא משיב לשאלות, הוא מכחיש הכרות עם הבלדר ולא משיב אם דיבר איתו, מכחיש הכרות עם מוני חזן, עם רובי ברביאי, עם מוטי רגב (נאשם 4), עם צחי ועקנין (נאשם 1), עם מתן גולדשטיין (נאשם 3), הוא מכחיש כי היה אי פעם בירושלים – הכל, כעולה מהראיות, שקר. כך גם הודעתו השניה, ת/17.

בבית המשפט בחר הנאשם שלא להעיד, ומכאן שלא נמסרה על ידו גירסה לאחר שמיעת הראיות ולא ניתנה הזדמנות לשמוע אותו, לחקרו חקירה נגדית ולהתרשם מעדותו.

שתיקתו של הנאשם בבית המשפט מחזקת את ראיות התביעה נגדו.

זאת ועוד, "קריסת" הגירסה שמסר במשטרה והימנעותו ממתן גירסה בבית המשפט, מותירות את העובדה שהנאשם מנסה להיפגש עם הבלדר ביום בו אמור היה לחזור מחו"ל, ומנהל שיחות מודאגות עם אחרים בעניין זה.

המסקנה היחידה מהראיות היא כי הנאשם שותף לאחרים בפרשיית הסמים, כי קשר עמם קשר וייבא עמם את הסמים לישראל.

12. נאשם 4 - מרדכי רגב:

א. על כרטיס הטיסה של הבלדר נמצא רשום "רגב" ומספר הטלפון של נאשם 4, 0528281148.

לגבי מספר הטלפון, אשר מעורר חשד כבד נגד נאשם 4 כמי שמעורב בייבוא הסם, עוד לפני נסיעתו של הבלדר לחו"ל, נשמעו גירסאות רבות:

(1) גירסאות הבלדר בונאם:

ת/57 – לדבריו הוא רשם את מספר הטלפון של נאשם 4 על הכרטיס "כי חשבתי לעשות שנור בהולנד בזמן שאני אהיה שם, היה לי שבע או שמונה שעות המתנה בהולנד... פעם אחת הלכתי לאנגליה לפני ארבע שנים ומרדכי דאג לי לנהג בלונדון".

כשנשאל בונאם מדוע בתחקור האחרון שלו לא מסר גירסה זו וטען שזה קשור לאברהם רגב, אחיו של מרדכי, לעבודות חשמל שהוא אמור לעשות לו, מסר הבלדר גירסה שונה: "אני אגיד את האמת. אני הגעתי לפרו ביום שני והיו צריכים לאסוף אותי משדה התעופה. בסוף לא פגשו אותי ונסעתי לבית חב"ד. ביום שלישי בבוקר הייתי בלחץ מה אני עכשיו עושה בפרו ואז התקשרתי לאישתי שגם תנסה להקדים לי את הכרטיס ואז גם ביקשתי ממנה את מס' הפלאפון של מרדכי רגב כי חשבתי להיעזר בו מאחר ומרדכי יותר בקיא בנסיעות בעולם ומה אני עושה... לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. בסוף לא התקשרתי למרדכי רגב מאחר וברגע האחרון התקשרתי לבית חב"ד ראיתי יהודים ואז נרגעתי". לדברי הבלדר, מספר הטלפון היה רשום פלאפון של אישתו ומשם היא הוציאה אותו". בונאם טען כי אין לרגב כל קשר לסמים.

ת/58 – "התקשרתי לאשתי היא השיגה לי את מספר הטלפון שלו, רשמתי אותו על כרטיס הטיסה ואמרתי שיש לי 8 שעות המתנה באמסטרדם וחשבתי לקחת דרייבר שהוא מכיר, הגעתי להולנד כמו אישה בהריון עם הסמים עליי ואז ירד העניין.

ש. מרדכי רגב מסר בחקירתו בניגוד לנאמר על ידך כי הוא כן קיבל ממך טלפון כאשר היית באמסטרדם, מהי תגובתך?

ת. יכול להיות שלא הצהרתי על כך אבל זה היה רק לגבי הדרייב, הגעתי להולנד באווירה של היי...

אני לא זוכר שדיברתי ואם כן זה היה רק לגבי הדרייבר...

אם הייתה שיחה זה רק בחזור, אבל הייתי מלא וגם לא בטוח..."

בעדותו בבית המשפט חזר העד על גירסתו לפיה התכוון להתקשר לרגב מאמסטרדם מאחר שרגב אוסף כספים. לדבריו את מספר הטלפון קיבל מאשתו. העד אישר לשאלת הסנגור כי התקשר לאשתו מאמסטרדם וביקש את הטלפון של רגב ואחרי כמה זמן התקשר אליה שוב ואז מסרה לו את המספר. לאחר מכן טען כי השיחה התקיימה מפרו.

בעותו ציין כי כשהגיע להולנד כאבה לו הבטן "ואז אמרתי אין טעם להתקשר אליו לבקש דרייבר, הייתי במצב של כאבי בטן נוראים... אז לא התקשרתי".

(2) גירסת חנה בונאם, אשתו של הבלדר:

ת/54 – לשאלה האם בטיסה האחרונה לפני שנעצר ביקש ממנה בעלה מספר טלפון של מישהו, השיבה "לא, ממש לא".

לשאלה אם במהלך שהייתו בפרו ביקש ממנה בעלה את מספר הטלפון של מרדרי רגב השיבה "לא".

לשאלה אם יש לה את מספר הפלאפון של רגב מסרה את המספר שהיה רשום לה בפלאפון.

בעדותה בבית המשפט העידה כי היא ובעלה מכירים את רגב שנים רבות. היא אישרה לשאלת הסנגור כי בעלה ורגב לא חברים קרובים אבל נפגשים ומדברים.

העדה אישרה כי כשבעלה היה בחו"ל הוא התקשר אליה וביקש את הטלפון של מרדכי רגב.

לשאלה לאיזה צורך, העידה כי היא מכירה את מרדכי בתור איש חסד שעוזר לאנשים.

לשאלה איך השיגה את מספר הטלפון של רגב העידה כי דרך אישתו של רגב, הן שכנות.

בהמשך טענה כי השיחה לא היתה מפרו אלא מאמצע הדרך.

(3) גירסת נאשם 4 לגבי הקשר עם הבלדר:

ת/1 – לשאלה מתי שוחח עם בונאם ו/או ראה אותו בפעם האחרונה השיב הנאשם "מתי שהוא לפני שהוא טס, הוא בא אלי לבית, באופן רגיל, הוא הולך לישיבה עובר אצלי".

לשאלות מדוע היה מספר הטלפון שלו רשום על כרטיס הטיסה של בונאם, והאם בונאם התקשר אליו מחו"ל בפעם האחרונה שנסע, סירב הנאשם להשיב לפני שיתייעץ עם עורך דין.

לאחר שהתייעץ עם עורך דין, השיב כי דיבר עם אשתו של בונאם, ואמר לה שתתן לבעלה את מספר הטלפון, שבונאם יתקשר אליו והוא ייתן לו טלפון של דרייבר, שיאסוף כמה אלפי דולרים בלונדון. לדבריו בונאם התקשר אליו מאמסטרדם.

ת/13 – לדברי הנאשם, אשתו של הבלדר התקשרה אליו כאשר הבלדר היה בחו"ל, והוא הציע לה שבעלה יתקשר אליו, והוא יתן לו טלפון של דרייבר (לדבריו, אדם שמסיע רבנים לאסיפת צדקות). לדבריו באותו יום התקשר אליו בונאם.

ת/2 – העד נשאל על שיחות שקיבל מחו"ל, ובין היתר 3 שיחות מפרו ביום 6.9.2011 ו- 4 שיחות מפרו ביום 13.9.2011, והשיב שיתכן שבונאם התקשר אליו מפרו ומסר כי הוא באמסטרדם.

ב. במועד שבו אמור הבלדר לחזור לישראל, פוגש נאשם 4 פעמיים את אשתו ובנו של הבלדר, ושואל היכן הוא. בפעם הראשונה משיבים לו שבונאם באומן, ובפעם השניה אומר לו הבן שאביו עצור.

ג. באותם ימים מנהל הנאשם שיחות טלפון אינטנסיביות בעניינו של בונאם:

(1) שיחה מספר 44 מיום 15.9.11 בשעה 17:48 (יומיים לאחר חזרתו לישראל ומעצרו של הבלדר – ר.פ.פ.), התנהלה בין מוני חזן לרגב (ת/22) (בשיחה זו מכונה מוני "גבר"):

"גבר: מה, מה אחי? מה קורה? יש משהו, בשורות?

מרדכי: לא, ממש לא נראים באופק, כלום...

...

גבר: כן אבל תגיד לי, מה, ההוא לא בבית, לא בחוץ, איפה הוא?

מרדכי: אני אומר לך...כולם באים אליי ישר, מה?...

גבר: כן אבל אני סתם שואל סיבה כזאתי, מישהו ענה לי בטלפון שלו והתקשר אליי גם לשמה, אז אני אומר, מה זה, זה משחק?... אתה לא יכול לדבר עם עופר אחיך או עם איפרגן שיראו אם הוא בבית, מה הבעיה? אני לא מבין...

מרדכי: מה יש לי לדבר? כאילו מה יש לי לדבר איתו?...

גבר: ...אז אולי הוא עצור או משהו, אתה לא יכול לדעת?

מרדכי: מי יודע? ..."

(2) שיחה מספר 80 מיום 15.9.11 בשעה 20:25, התנהלה בין מוני לרגב (ת/23 וכן ת/28):

רגב מספר שעכשיו ראה את אחד השכנים שלו ושאל אם הוא הגיע, והשכן ענה שלא.

(3) שיחה מספר 130 מיום 15.9.11 בשעה 23:49, התנהלה בין מוני לרגב (ת/24) (בשיחה זו מכונה מוני "גבר"):

"גבר: מה, אין איזה בשורה, משהו?...

מרדכי: כלום, ימין ושמאל רק חול וחול, ראיתי את אשתו והבן שלו... אמרתי להם מה קורה עם הרב? הגיע? אמרו לי לא, עוד יומיים שלושה...

גבר: תשמע, יש שמה משהו מוזר...

מרדכי: אולי, מי יודע. מה זה מוזר? באומן, אוכל, שותה, ישן, מה?

גבר: מה באומן? מה יש לו לעשות באומן?

מרדכי: לא יודע, אני יודע מה, אני לא יודע, איפה הוא?

גבר: זה הקטע, לא יודעים איפה הוא...

...

גבר: זה שהוא עם הכחולים, אין מצב, נכון?

מרדכי: מי יודע..."

(4) שיחה מספר 134 מיום 15.9.11 בשעה 23:54, התנהלה בין מוני חזן לרגב (ת/25):

בשיחה מרדכי רגב מוסר למוני מספר. מוני שואל אם מרדכי דיבר איתו ומרדכי משיב בשלילה.

(5) שיחה מספר 195 מיום 16.9.11 בשעה 11:49, התנהלה בין מסראג בכר (הוא נאשם 2, ר.פ.פ.) לרגב (ת/29):

מסראג אומר שצריך את המספר של בונה, מרדכי מבקש שיתקשר אליו בעוד רבע שעה.

(6) שיחה מספר 196 מיום 16.9.11 בשעה 12:01, התנהלה בין מסראג בכר לרגב (ת/30):

מרדכי מוסר למסראז מספר, מסראז מבקש גם את הטלפון של אשתו ומרדכי נותן לו.

(7) שיחה מספר 203 מיום 16.9.11 בשעה 12:27, התנהלה בין מסראג בכר (נאשם 2) לרגב (ת/31):

"מסראג: תתקשר אליו הוא נכנס בלחץ

...

מוטי: דיברת איתו? תעצור, אתה דיברת איתו?

מסראג: כן עכשיו

מוטי: איתו אישית?

מסראג: כן

מוטי: הוא אמר לך, בונם אמר לך שלום מה שלומך

מסראג: כן בטח הוא אמר מה עניינים מה קורה, אמרתי אני ב-א, ב, ג חבר של זה זה זה, הוא אומר לא מכיר, בקיצור אל תתקשר אלי. אמרתי למה אתה לא מדבר יפה, רוצה לראות אותך, נתן כתובת...

מוטי: ...אתה דיברת איתו אישית?

מסראג: כן

...

מוטי: אתה יודע עשרים אנשים שאלו עליו, אמרו לי לא ראו אותו, אני גם כן לא יודע, לא ראיתי אותו... עכשיו אתה אומר שאתה דיברת?...

...

מסראג: עכשיו דיברתי איתו...

מוטי: ...לך לישון תהיה שמח, אני חושב עד השמיים, אם דיברת איתו ברוך השם"

(8) שיחה מספר 210 מיום 16.9.11 בשעה 13:18, התנהלה בין מוני חזן לרגב (ת/26) (בשיחה זו מכונה מוני "גבר"):

"מרדכי: מה קורה?... מצאתם ת'אבדה? ...אנחנו מתפללים, חרדים...

...

גבר: מה אי אפשר להיכנס מישהו לבית לבדוק? אף אחד לא יכול אין?...

מרדכי: הלכו, למה לא?... לא ביקשת מאיפרגן?... אז הוא אמר שלא, לא מוצאים אותו"

(9) שיחה מספר 267 מיום 16.9.11 בשעה 22:04, התנהלה בין מוני חזן לרגב (ת/27) (בשיחה זו מכונה מוני "גבר"):

"גבר שואל אם יש בשורות

מרדכי: בוא נגיד... אולי עוד לא... לא יודע מה שהבנתי זה שכל העולם מחפש אותו וכל העולם מחפש את כל העולם, או שהוא ברח מאשתו, או שתפסו אותו ביחבלים או שלקחו אותו לזה, אתה מבין? וכולם מאזינים לכולם ועצרו... בלגנים וזה וזה, לא יודע רק שלא יבואו ישאלו אותי גם שאלות, הבנו?

...

גבר: כן אבל אשתו לא יודעת איפה הוא, בעלה, כאילו מה?

מרדכי: היא אומרת שחטפו אותו השב"כ או שחטפו אותו באומן...

...

מרדכי: הלאה הלך שלל, הלך, יש פה בלגן גדול על זה, עזוב אותי שאף אחד לא יתקשר אליי"

(10) שיחה מספר 404 מיום 19.9.11 בשעה 01:159, התנהלה בין רגב לבין דודו (ת/32):

"מרדכי:.. .מה אני אומר לך אני יומיים אוכל פצצות לפנים, אתה יודע מה קורה בקהילה בכלל?... ההוא נתפס עם חמש קילו... בונם נתפס עם חמש קילו מהלמעלה... אל תשאל, אל תדבר על זה מילה, בילוש...

(11) שיחה מספר 580 מיום 20.9.11 בשעה 10:36, התנהלה בין רגב לבין בת שבע רגב (ת/33): בת שבע אומרת שחבר של מוני מחפש אותו.

(12) שיחה מספר 798 מיום 21.9.11 בשעה 13:11, התנהלה בין גבר לרגב (ת/34):

"גבר אומר שרוצים לקבל אינפורמציה ומוסיף שמחפשים בחור

מרדכי אומר שכל העולם עובד על מידע

גבר אומר שצריך מידע, מחפש את משה בונם המכונה עופר... שואל איך משיג אותו?

מרדכי אומר לגבר שיתקשר לאשתו

גבר אומר שהתקשר ואמרה שבאומן

מרדכי אומר לא באומן.. שואל מה גבר רוצה?

גבר אומר שבאומן אינו נמצא

...

גבר שואל איך תופס אותו?

מרדכי אומר שאין לו איתו כלום ושאינו קשור אליו..."

ד. גירסאות נאשם 4:

(1) בהודעה שמסר רגב ביום 5.10.11 (ת/1) העיד כי הוא מתגורר במאה שערים, נשוי ואב ל-5 ילדים, לומד בישיבת "שובו בנים" ומתעסק בפוליטיקה וחינוך בישיבה.

חבר שנים רבות של משה בונאם. הוא אילתי לשעבר ושם הכיר את בונאם. בונאם חזר בתשובה והוא אחריו. לפני 15 שנה עבר לירושלים עם משפחות נוספות. הפעם האחרונה בה ראה את בונאם הייתה לפני שבונאם טס, כשהוא עבר בבית שלו בדרך לישיבה, כפי שנוהג תמיד. בונאם תמיד היה בוכה ומבקש כסף, צדקה. בעבר בונאם עבד בעיריית אילת וגם ביצע עבודות חשמל פרטיות.

ידע שבונאם טס לאומן לקחת פסק זמן, היו להם הרבה שיחות מקדימות לכך, שיחות חיזוק. אחרי שבונאם חזר הוא סיפר לו שהכול סדר. לא ידע על הטיסה האחרונה של בונאם.

רגב נשאל האם בונאם לוקח סמים, וסירב לענות. נשאל האם בונאם התקשר אליו משהותו האחרונה בחו"ל, וסירב לענות. לא יודע למה מספר הטלפון הנייד שלו היה רשום על כרטיס הטיסה של בונאם. בכלל לא ידע שהוא טס. "אני מוכן לשים את שתי ידיי על קברו של רבי נחמן ולהישבע בשם השם, ביום כיפור הקדוש שמתקרב, אם ידעתי שמשה נוסע לחוץ לארץ, או הולך לייבא סמים, לפני שהוא טס מהארץ, או הייתי קשור בכל קשר לנושא הזה...".

משנשאל אודות כדורים כחולים שנתפסו בחדר השינה שלו, הסביר כי אלה כדורי ויאגרה טבעיים שרכש באילת לפני כשנה וחצי והוא משתמש בהם. מכר חלק מהכדורים לחברים כי הם מתביישים לקנות אותם בבית מרקחת. רוב החברים שלו הם מהשכונה והישיבה.

העיד כי כל מי שבא אליו ואומר לו שאין לו כסף לאכול והוא רוצה לצאת לחו"ל כדי לאסוף כסף, הוא עוזר לו: לוקח אותו לסוכנות נסיעות, חותם בשיק ביטחון עבורו שישלם כשהוא יחזור, ומסביר לו מה לעשות. מי שהולך להתרים וחוזר עם כסף - מחזיר לו את הכסף עבור הכרטיסים. לפעמים הוא מקבל גם מעשרות. לפני 3 שנים שלח את בונאם, יחד עם שני בחורים נוספים, ללונדון והם חזרו עם כסף. זו הפעם האחרונה שסייע כך לבונאם.

באחד הימים התקשרה אליו אשתו של בונאם, אמרה לו שהיא בטבריה, סיפרה שבונאם נמצא באמסטרדם וביקשה עזרה. שאל למה בונאם נסע, והיא אמרה שנסע לחפש אנשים. אמר לה לתת לבונאם את מספר הטלפון שלו כדי שבונאם יתקשר אליו והוא יתן לו מספר טלפון של דרייבר, שיסע איתו לאנגליה לאסוף כסף ויחזור לארץ. ואכן בונאם התקשר אליו והוא אמר לו ללכת לבית חב"ד באמסטרדם וגם נתן לו מספר טלפון של דרייבר בלונדון. כך נגמרה השיחה ומאז הוא לא שמע על בונאם. לא הבין למה בונאם נסע לשם וחשד.

בהמשך שמע בשכונה שמדברים ושואלים איפה בונאם. שאל את אשתו ובנו והם אמרו שהוא באומן. דיבר עם חברים והתברר שהוא לא שם. התחילו דיבורים ברחוב. פגש את בנו של בונאם בשבת ושאל איפה אבא, והבן ענה בפנים מוזרות שהוא לא יודע. כל השכונה דיברה על זה שבונאם עצור.

אשתו של בונאם לא התקשרה אליו לאחרונה. לא זוכר אם התבקש לבדוק האם בונאם חזר לביתו לאחר הנסיעה האחרונה שלו לחו"ל. היו הרבה דיבורים. הרבה אנשים התקשרו אליו וביקשו שיבדוק איפה בונאם, לא זוכר מי התקשר. לא יודע אם מדובר באנשים ששלחו את בונאם להביא את הסמים. הרבה אנשים גם התקשרו אליו ושאלו אם הוא יודע איפה בונאם, והוא ענה שזה לא מעניין אותו ומי שרוצה שילך לבדוק לבד.

(2) בהודעה שמסר רגב ביום 7.10.11 (ת/13), חזר על כך שאין לו כל קשר לסיפור וכלל לא ידע על טיסתו האחרונה של בונאם. שמע על כך לראשונה כשאשתו של בונאם התקשרה אליו מטבריה וסיפרה שהוא באמסטרדם. שאל אותה האם בונאם טס לשם כדי לעבוד באסיפות צדקה והיא אמרה שאינה יודעת. אמר לה למסור לבונאם שיתקשר אליו כדי שימסור לו טלפון של דרייבר. ואכן, באותו היום בצהריים התקשר אליו בונאם מחו"ל. שאל אותו מה הוא עושה שם וענה שהוא מחכה לחברים. לא רצה טלפון של דרייבר. בונאם לא סיפר לו על מטרת הנסיעה. כשאמר שחשד בבונאם, התכוון לכך שחשד שהוא ישתולל בחו"ל - יעשן, יתפרע.

בהמשך התחילו דיבורים בשכונה. שאל את בנו של בונאם היכן הוא והבן אמר שבאומן. בירר עם חברים שלו שנמצאים בקשר עם אומן, והם אמרו שבונאם לא שם.

הכיר בעבר את מוני חזן, בילדות, אך בהמשך הקשר התחזק כשאמא שלו שכבה בטיפול נמרץ בבית החולים בבאר שבע, ולידה שכב מוני שהתאשפז לאחר שנורה. בהמשך מוני בא לגור לידם בירושלים כי אין לו משפחה. היה מחזק את מוני ומתפלל עליו ועד היום הם בקשר, לא קשר קבוע. החברות ביניהם אינה עסקית. מוני נמצא בחו"ל, באמסטרדם או באומן. ראה אותו לכמה דקות באומן בראש השנה אך הם לא דיברו מאז. חושב שפעם שוחח עם מוני על בונאם ועל בעיותיו. מוני ובונאם היו באומן באותה התקופה.

מכיר את סמרטאז', חבר של מוני, שבדרך כלל מגיע לירושלים יחד עם מוני. לפני כחצי שנה מוני וסמרטאז' היו אצלו יחד. לפני כשבוע וחצי סמרטאז' היה אצלו לבד, ישב 10 דק', שאל מה קורה ושתה קפה. היה נראה לו קצת מוזר שהוא מגיע עד אליו מבאר שבע או אילת והולך אחרי 10 דק', אבל לא שאל יותר מידי. פגש אותו רק בירושלים. אולי שוחח איתו בטלפון בתקופה האחרונה.

האנשים שהתקשרו אליו לברר על בונאם פנו דווקא אליו כי הם קרובים.

(3) הודעת רגב מיום 9.10.11 (ת/2):

לא יודע אם יש לו קשר למישהו בברזיל, יש לו הרבה חברים שמסתובבים בכל העולם ואוספים כסף. מתקשרים אליו הרבה אנשים מחו"ל לשאול על כרטיסים לאומן, דרייברים ועוד. לפעמים מקבל שיחות ולא יודע מאיפה הן. אולי גם קיבל משיחות מפרו ולא ידע על כך. לא מכיר מישהו שהיה או נמצא בפרו. אולי כשבונאם דיבר איתו ואמר לו שהוא באמסטרדם, הוא בכלל היה בפרו. בתקופה האחרונה היו לו שיחות עם אנשים באומן, גם עם מוני, סתם שיחות "מה קורה", מוני גם שאל מידי פעם מה שלום בונאם, זה לא היה נראה לו מוזר כי הם חברים והיו יחד באומן. לא חשב שיש קשר פלילי בין בונאם למוני. לא יודע איפה מוני נמצא עכשיו.

לא יודע אם בונאם משתמש בסמים, יודע שהוא שותה אלכוהול ולוקח כדורים פסיכיאטריים. שוחח עם בנו של בונאם כמה פעמים ושאל איפה אביו, הבן ענה שהוא באומן אבל לפי הבעות פניו הבין שהוא מבוהל. מהדיבורים בשכונה הבין שבונאם נעצר.

לא מכיר את מתן גולדשטיין, לא שמע את השם הזה, אולי ראה אותו לפני כמה חודשים עם מוני.

שמע את השם רובי ברביבאי אבל לא מכיר אותו. אולי ראה גם אותו עם מוני לפני כשנה. לא יודע אם יש קשר בין רובי לבונאם.

מכיר את סמרטאז' ומזהה את תמונתו, הוא חבר של מוני. הוא היה אצלו במשרד לפני ראש השנה ושוחחו כמה דקות. סמרטאז' סיפר לו שהוא בא לירושלים לסידורים. לא זוכר אם סמרטאז' התקשר אליו וביקש שיבדוק איפה בונאם.

לא חיפש בעצמו את בונאם. ברגע שהבין שהוא נעצר אמר לכל מי שהתקשר אליו שיבדוק בעצמו, לא רצה לספר שהוא עצור כדי שלא ישאלו עוד שאלות, גם דאג לאשתו וגם לא רצה שיקשרו אותו לאירוע.

(4) הוגש מזכר של רס"ר ורד דורון מיום 9.10.11 (ת/15) בו נאמר שבעת חקירתו של רגב, ואחרי שנשאל האם הוא מכיר את מוני חזן, ענה רגב: "פה קבור הכלב" והוסיף "לא רשמת את זה, כן?", וביקש שתגובתו לא תרשם בהודעה.

(5) הנאשם בחר שלא להעיד בבית המשפט.

ה. דיון והכרעה:

נאשם 4 קשור בבלדר בונאם, בראש וראשונה בשל כך שמספר בטלפון שלו נמצא רשום על כרטיס הטיסה.

גירסת הבלדר היתה כי הוא רשם את המספר ואין לו קשר לסמים, אך כאמור, הבלדר ניסה להגן על כל המעורבים האחרים, כמפורט לעיל.

זאת ועוד, לגבי אותו מספר טלפון נמסרו גירסאות רבות:

(1) הגירסה הראשונה של הבלדר – ת/57 – רצה לעשות "שנור" בהולנד, כאשר הוא ממתין שם, ובעבר דאג לו נאשם 4 לנהג כאשר היה באנגליה.

(2) גירסה שניה של הבלדר – המשך ת/57 – כאשר הגיע לפרו, היו אמורים לאסוף אותו משדה התעופה ולא פגשו אותו. הוא היה בלחץ ואז התקשר לאישתו שתקדים לו את הטיסה חזרה ושתשיג את מספר הטלפון של נאשם 4, מאחר שנאשם 4 בקיא בנסיעות בעולם והוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. בסוף פגש יהודים בבית חב"ד ונרגע ולא התקשר לנאשם 4.

(3) גירסה שלישית – ת/58 וכן עדות בבית המשפט – התקשר לאישתו והיא השיגה את מספר טלפון, היו לו 8 שעות המתנה בהולנד וחשב לקחת דרייבר. בסוף לא התקשר כי הגיע להולנד עם הסמים כמו אישה בהריון.

(4) גירסה רביעית – ת/8 – מזכר לפיו טען בונאם שמספר הטלפון של נאשם 4 מופיע על הכרטיס בקשר לעבודות חשמל שאמור היה לבצע עבור אחיו של הנאשם.

(5) גירסה חמישית – גירסת חנה בונאם – ת/54 – בעלה לא ביקש ממנה את מספר הטלפון של רגב.

(6) גירסה שישית – חנה בונאם – עדות בבית המשפט – בעלה התקשר וביקש את מספר הטלפון והיא קיבלה את המספר מאישתו של רגב.

(7) גירסה שביעית – גירסת נאשם 4 ת/13 - דיבר עם אשתו של בונאם שתתן לו את מספר הטלפון שיתקשר אליו והוא יתן לו טלפון של דרייבר.

לגירסת הנאשם, באותו יום בונאם התקשר אליו.

(8) גירסת נאשם 4 – לשאלה על שיחות מחו"ל – 3 שיחות מפרו ביום 6.9.11 ו- 4 שיחות מפרו ביום 13.9.11 – יתכן שבונאם התקשר אליו מפרו.

ריבוי הגירסאות – הבלדר התקשר לאשתו או לא, אשתו של הבלדר קיבלה את מספר הטלפון מנאשם 4 או מאשתו של הנאשם, הבלדר דיבר עם נאשם 4 מחו"ל או לא, דיבר איתו מפרו או מאמסטרדם – בהתחשב בכך שעל כרטיס הטיסה רשום מספר הטלפון של הנאשם, ובכך שבימים הקשורים בנסיעת הבלדר הגיעו לנאשם שיחות מפרו, ולאור ריבוי הגירסאות בעניין, ישנו חשד כבד כי מדובר בשיחות טלפון הקשורות בייבוא הסם מפרו.

בנוסף, נאשם 4 מנסה להציג עצמו כחבר קרוב לבונאם: בהודעתו ת/1 הוא מציין כי הם "חברים המון שנים... כאן כשגרנו בשכנות היינו חברים, התפללנו ביחד, חיזקנו אחד את השני... הוא בא אלי הביתה, באופן רגיל, הוא הולך לישיבה עובר אצלי..."

ואולם, אישתו של בונאם העידה כי אין לבעלה חבר קרוב או אדם שהוא מבלה איתו (ת/53). כך גם טען בנו של בונאם, כי אין לאביו חברים (ת/59). גם הבלדר עצמו העיד כי "אין לי קשר קרוב אליו, רק לאשתי ולילדים" (ת/58).

לכך נוספות שיחות הטלפון והמפגש של נאשם 4 עם נאשם 2, כאשר נאשם 2 מחפש את בונאם, מנסה לפגוש אותו ומגיע לירושלים.

לכך נוספות שיחות הטלפון האינטנסיביות של נאשם 4 עם מוני חזן, שיחות שכולן עוסקות בלדר ובנסיונות ליצור עימו קשר.

וכן שיחות עם אחרים.

בחלק מהשיחות נשמע הנאשם מדבר בזהירות, כאשר נאשם 4 מדבר על משטרה או שתפסו אותו ביחבלים או שלקחו אותו לזה". נשמעות שיחות ברמזים כגון "הלך השלל" או "חמש קילו מהלמעלה". הנאשם ער לכך שייתכן שישנן האזנות לשיחות "וכולם מאזינים לכולם ועצרו... בלגנים" וכן "אל תשאל, אל תדבר על זה מילה, בילוש".

משמיעת שיחות הטלפון עולה כי נאשם 4 יודע בדיוק במי מדובר ובמה מדובר. ריבוי השיחות לגבי הבלדר והחיפוש אחריו מעיד על כך שאינו משתתף תמים אלא שותף.

על כל אלה יש להוסיף כי נאשם 4 בחר שלא להעיד בבית המשפט. הימנעות הנאשם מעדות, כמו גם העובדה שבשל כך לא ניתנה הזדמנות לחקרו בחקירה נגדית ולהתרשם מעדותו, מחזקת את הראיות נגדו.

המסקנה היחידה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא כי גם רגב הינו בין קושרי הקשר, ואף הוא שותף עמם בייבוא הסמים.

13. הנאשם 1 - צחי וקנין:

א. גם לגבי נאשם זה ישנן הקלטות של שיחות טלפון, בינו לבין מוני חזן:

(1) שיחה מספר 202 מיום 20.9.11 בשעה 22:14, התנהלה בין מוני חזן לנאשם (ת/35):

"...מוני אומר בקיצור רוצה לדעת מה קורה? לא מבין

צחי אומר שהכל בסדר שמה...

מוני: ...אני לא רוצה לדבר איתו לא כלום, רק שידבר איתי יגיד לי הכל בסדר...רק מה, שיגיד לנו הכל בסדר ויאללה, כל אחד שיעשה את החלק שלו שילך.

...

צחי (קוטע) מוסיף שאמר למוני כבר שהכל בסדר, והוא (?) מוסר למוני ד"ש ואוהב את מוני, והוא (?) אומר שהכל בסדר, אבל גם לא בסדר, ושמוני ישב שם, ישאר שם, "עד שאני אראה אותך אל תחזור לכאן, יותר טוב מזה?"

...

צחי: כן, כי הכל בסדר והכל לא בסדר, ואתה תשאר שמה עד שאני אבוא אליך, אל תחזור לכאן, כי אין לך, כי לא אוהבים אותך פה, אין מה לעשות...כי יש לך ים בלאגן כאן..."

(2) שיחה מספר 204 מיום 20.9.11 בשעה 22:20, התנהלה בין מוני לנאשם (ת/36):

"...מוני רוצה שצחי ידבר איתו ברור, בלי קודים

צחי (צועק) אומר שלא יכול לדבר עם מוני ואין ברור, מה לא מבין? שמוני יחכה וישתוק וישב בשקט, קיבל (מוני) כסף עכשיו לחיות, שישב וישתוק, מה רוצה?..."

(3) שיחה מספר 205 מיום 20.9.11 בשעה 22:22, התנהלה בין מוני לנאשם (ת/37):

"...מוני אומר שצחי לא מסביר לו דבר אחד

צחי אומר מה לא מסביר? הכי פשוט שיש, צחי יודע שהמצב של מוני לא טוב אז מוני קיבל כסף...

מוני רוצה להבין, הוא (מוני) לא יכול לבוא לשמה נכון?

צחי אומר שמוני יבוא לאן שרוצה, צחי לא יודע לאן מוני רוצה לבוא, אבל יש למוני את הסכסוכים שלו, שמוני יעשה את החשבונות שלו..."אתה לא יכול לחזור לכאן, הבנת? בגלל הסכסוכים שלך נקודה"...ואם מוני צריך כסף עד החג מחר ידאג לו לעוד כסף..."

(4) שיחה מספר 206 מיום 20.9.11 בשעה 22:42, התנהלה בין מוני לנאשם (ת/38):

"...מוני ... מוסיף שעד עכשיו לא הבין את צחי, לא הבין כלום...מוני שואל אם לא הוא (מוני) לא יכול לדבר עם האוזבקי?

צחי אומר שלא, כי הם נסעו לנחת קצת..."

ב. גם נאשם זה השתתף בשתי הפגישות, בבאר שבע ובתל אביב.

כאמור, בפגישה במסעדת "הפינה של עזורה" בבאר שבע, ביום 19.9.11, נצפה הנאשם 1, יחד עם הנאשמים 2- 3 ועם אחרים (ת/46-ת/49). בשלב מסוים נצפה הנאשם 1 כשהוא משוחח עם האחרים בשולחן נפרד (כאשר הנאשמים 2- 3 יושבים בשולחן אחר) ואומר: "הבנאדם שם עליו כסף... כל אחד שהשתתף צריך לתת תוצאות... אני לא מוכן לספוג טעות כזאת... אמרתי לך מה דעתי על הבנאדם הזה".

הפגישה השניה, בתל אביב, בין נאשמים 1, 2 ו- 3, מתרחשת למחרת.

ג. גירסאות הנאשם:

(1) בחקירתו מיום 5.10.11 (ת/9) מסר: "אני אגיד לך את האמת אני בהלם. זה בטוח טעות גדולה", ומיד לאחר מכן, ולאחר שהתייעץ עם עורך דינו, שמר על זכות השתיקה.

(2) גם בחקירה שנערכה לו למחרת, 10.10.11 (ת/10) שמר הנאשם 1 על זכות השתיקה.

(3) הוגש מזכר של רס"ב רונן מזרחי מיום 10.11.11 (ת/12) בו נאמר שיום קודם חקר את צחי ובמהלך החקירה השמיע לו מספר שיחות שהתבצעו באמצעות האזנות סתר בהן נשמע צחי משוחח עם מוני כאשר בשיחה האחרונה נשמע צחי כשהוא מקלל את מוני וצועק עליו על כך שהוא לא מבין מה קורה. במהלך החקירה צחי לא הגיב על כך, אך היום, כאשר ליווה את צחי לבית המעצר, אמר לו צחי שהוא נשמע מכוער בהקלטות וכשהוא מתעצבן הוא לא הוא. בכך אישר למעשה צחי שהוא הדובר בשיחות אלו.

(4) עדות נאשם 1 בבית המשפט:

מתגורר במושב מעגלים, עובד בבניין ועבודות עפר. מכיר את הנאשם 3, מתן, מהילדות, הוא חבר של המשפחה שלו. את הנאשם 2, בכר, מכיר דרך חבר בשם מוני חזן. את מוני זוכר מהילדות אבל לא הייתה ביניהם היכרות ורק בתקופה האחרונה הכיר אותו טוב דרך חבר משותף בשם רובי שהוא חבר ילדות שלו. את הנאשם 4, רגב, פגש כשהיו עצורים, פנה אליו ושאל אותו אם הוא מבאר שבע ואז התברר שפעם הם נפגשו אצל הר' ברלנד בירושלים. לא מכיר את משה בונאם, מעולם לא שמע את שמו.

מודה שבעבר לא היה שה תמים, אבל שינה את דרכיו ואין לו כל קשר לייבוא הסמים. בחקירותיו במשטרה שתק כי בעבר היה לו קוד שלא משנה מה קורה-לא עונים במשטרה כדי לא להסתבך.

מאשר ששוחח עם מוני שנמצא באומן, ושהביא לו פעם אחת כסף, כ-2,500 ₪, כי אכפת לו ממנו.

בנוגע לשיחה שביצע עם מוני (ת/35) הסביר שמוני שאל אותו מה קורה עם העניינים שלו והאם כדאי לחזור לארץ. הסביר שלמוני יש בעיות שקשורות לעובדה שבעבר נורה, עניינים פליליים, מוני יודע שהוא מכיר את הבעיות שלו ולכן התייעץ איתו האם לחזור לארץ או לא. כאשר מוני מזכיר את השם "משה", הכוונה לחבר של מוני שנמצא בחו"ל, או אולי לנאשם 2. כשאמר למוני "הוא מוסר למוני ד"ש"- לא יודע מי זה "הוא", אולי הנאשם 2. זוכר את השיחה הזו כי מוני "חפר" לו על הבעיות שלו והוא הסביר למוני בפירוש שאין לו דבר עם הבעיות שלו ושאם הוא רוצה שיחזור ואם לא רוצה-שלא יחזור. מכיר את הבעיות של מוני ולכן אמר לו שלא אוהבים אותו כאן ושישאר שם. לא נותן למוני הוראות, רק אמר לו שייקח אחריות על הדברים שלו.

בנוגע לשיחה ת/36: כשמוני אמר לו שהוא רוצה שידבר איתו ברור ובלי קודים, התכוון לכך שהוא רוצה לבדוק מה הוא יודע על הבעיות שלו. אמר למוני שישב בשקט וישתוק ויעשה מה שהוא רוצה.

בנוגע לשיחה ת/37: שוב מוני מנסה להבין מה לעשות ושוב הוא אומר לו שיעשה את החשבונות שלו ושלא יחזור בגלל הסכסוכים שלו. נכון שבשיחה זו גם הציע למוני עוד כסף אם הוא צריך. כשמוני אומר לו "ההוא שמה מתקשר אליי", אולי הוא מתכוון לאוזבקי. מוני לא מחכה להוראות שלו.

בנוגע לשיחה ת/38: גרימו הוא חבר של מוני. הוא לא מסנן השיחות של הנאשם 2 וגם לא איש הקשר שלו. מוני שואל אותו אם הוא יכול לדבר עם הנאשם 2 כי הוא בקשר איתו.

בנוגע לפגישה ב"מפגש האחים": העיד כי זוכר שהייתה פגישה בה הוא ישב עם רובי וגיל כאשר מתן ובכר ישבו בשולחן נפרד לידם. דיברו על סתם דברים ועל העסק של רובי שיש לו פיצרייה והוא חושב למכור או להכניס את גיסו כשותף. זוכר שבשיחה דיברו על כסף, אך זה היה בנוגע לעסק של רובי.

ד. דיון והכרעה:

הראיות נגד נאשם 1 מעוררות חשד כבד בדבר מעורבותו בפרשה הנדונה.

הראיות מעידות על קשר הדוק בין הנאשם לנאשמים 2 ו- 3 וקשר הדוק בין הנאשם לבין מוני חזן השוהה באוקראינה, כאשר מהשיחות בין מוני חזן לאחרים עולה קשר ליבוא הסמים.

כך גם המפגשים בין הנאשמים, הן זה שבתל אביב והן במסעדה בבאר שבע.

יחד עם זאת, אין די בראיות האמורות כדי לקבוע, מעבר לספק סביר, כי נאשם 1 קשר קשר עם האחרים להבאת סמים וכי מעורבותו עם האחרים קשורה בהכרח לייבוא הסם מפרו.

לעניין השיחות המוקלטות עם מוני חזן – השיחות נוגעות למצבו של חזן, שעדיף שלא יחזור בשלב זה לישראל. לא מן הנמנע שהדברים נאמרים על רקע העיסקה נשוא תיק זה, במיוחד בהתחשב בכך שהשיחות מתנהלות יום לאחר המפגש של הנאשמים בבאר שבע. יחד עם זאת, אין בהן כדי להעיד על קשר של נאשם 1 ליבוא הסם, בין לפני נסיעתו של הבלדר ובין לאחר מכן.

אשר לפגישה במסעדה בבאר שבע – סביר להניח כי מדובר בפגישה לגבי עיסקת הסמים הנדונה, לגבי העלמותו של הבלדר. עם זאת, ככל שמדובר בנאשם 1, קשה להסיק מהדברים שנשמעו, שהינם מלים בודדות מתוך שיחה של למעלה מ- 20 דקות, כי הוא קשור בעיסקה ולא מעורב בדברים רק לאחר מכן. הדברים מעוררים חשד, אך לא די בכך.

להבדיל מהנאשמים האחרים – נאשם 2 שמחפש ישירות את הבלדר, נאשם 3 שדואג לכרטיס הטיסה ולמספרי טלפון לבלדר ונאשם 4 שמספר הטלפון שלו מופיע על כרטיס הטיסה, כאשר נאשמים 2, 3 ו- 4 מדברים בטלפון באופן ברור על הבלדר, השיחות של נאשם 1 ברורות פחות ואין להן תוספת כשל הנאשמים האחרים.

לסיכום, לגבי נאשם 1 ניתן לומר כי מדובר בחשד כבד למעורבות של נאשם 1 עם האחרים לגבי יבוא הסם, אך לא במסקנה יחידה שניתן להסיק מהראיות האמורות.

לפיכך, לגבי נאשם 1, אני קובעת כי לא הוכח מעבר לספק סביר שהנאשם קשר קשר עם אחרים לייבוא הסם וכי הוא ייבא סם כנטען בכתב האישום.

14. העבירות המיוחסות לנאשמים

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של ייבוא סם מסוכן ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

בנוגע לעבירת הייבוא - אין מחלוקת על כך ש- 880 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין הובא מפרו לישראל.

אשר לעבירת הקשר - כדי להוכיח את עבירת הקשר יש להוכיח שני תנאים: א. הקשר בין שניים או יותר למטרה מסוימת; ב. כי המטרה המסוימת הזו תהא לשם ביצוע עבירה שהיא פשע או עוון (במקרה זה, אין מחלוקת שמדובר בעבירה מסוג פשע).

חלק מהראיות שבידי המאשימה הן מהתקופה שלאחר מעצרו של הבלדר, דהיינו: לאחר קשירת הקשר. בע"פ 228/77 (שמואל זקצר נ' מדינת ישראל, פ"ד ל"ב(1) 701) פסק בית המשפט כי: "אין מניעה לכך שבית המשפט יסיק את דבר היווצרותו של קשר ממערכת נתונים נסיבתית, לרבות מעשים שאירעו אחרי קשירתו של הקשר ואשר להם השלכה לאחור, מאחר והם מעידים לפי טיבם ומהותם על מה שקדם להם".

ואולם: "לא די בכך שהמשוחחים מודעים לדבר קיומו של קשר. על התביעה להוכיח, כי מפרטי השיחה עולה כי המשוחחים קשרו בעבר קשר" (ע"פ 639/79 דוד אפללו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

מראיה כוללת של הראיות – שליחתו של הבלדר מישראל לחו"ל, רכישת כרטיס טיסה לפני הנסיעה, מסירת מספרי טלפון לפני הנסיעה, ובנוסף שיחות הטלפון שנקלטו בהאזנות הסתר כמפורט לעיל – החל מהשיחות הרבות בהן מבקשים המעורבים לבדוק האם הבלדר כבר חזר לביתו, עבור בשיחות בין הנאשם 2 לבנו של הבלדר ובהמשך השיחה בין הנאשמים 2 ו- 4 בנוגע לשיחה עם הבן (שנחשב בטעות כאביו), ולאחר שהתברר שהבלדר נעצר - שיחות בין המעורבים בהן נאמר כי "יש בלגן" (ת/35), "יש וואחד פאדיחה" (ת/42) ו- "בונם נתפס עם חמש קילו מהלמעלה" (ת/32), ועוד -

הללו לא מותירים ספק כי בין המעורבים נקשר קשר לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מפרו.

אשר לטענת ב"כ הנאשמים כי כתב האישום אינו מפרט את חלקו הנטען של כל אחד מהנאשמים למעט נאשם 3 בקשר וביבוא הסם – אכן, מחומר הראיות לא ניתן לדעת בדיוק מה עשה כל אחד מהנאשמים, אולם ניתן לראות כי הם מעורבים יחד עם הבלדר, עם מוני חזן ועם נאשם 3, ואולי עם אחרים, גם אם חלקו של כל אחד מהם לא התברר עד תומו. כאשר מדובר בקשירת קשר לביצוע פשע, לא לכל אחד מהקושרים תפקיד מוגדר בביצועה המלא של העבירה, אחד עושה יותר, אחד פחות – וכולם ביחד משלימים במקרה זה את יבוא הסם. לאור גירסאות הנאשמים, לא היה בחוסר הפירוט כדי לפגוע בהגנתם.

15. סיכום

לאור האמור לעיל אני מזכה את נאשם 1 מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לגבי נאשמים 2, 3 ו- 4 – אני מרשיעה בעבירות של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13, יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

לגבי נאשם 1 – זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ג , 2 בדצמבר 2012, במעמד