1. הנאשמים הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977, וביבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973.

העבירות מתייחסות ל- 880 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין, שנתפס ביום 13.9.2011 בנתב"ג על גופו של עופר משה בונאם - הבלדר, עת הגיע לישראל, כאשר ברור כי הבלדר היה שליחם של אחרים בהבאת הסם.

2. בטיעוניו לעונש ביקש ב"כ המאשימה לקבוע כי מתחם הענישה הראוי הוא בין 4 ל- 10 שנות מאסר.

לגבי הערך החברתי שנפגע התייחס לפגיעה הרעה של הסם ברובדי האוכלוסיה השונים. כן התייחס לכמות הסם הגדולה, אלפי מנות שיועדו להפצה ברחבי הארץ, סם ששוויו בשוק יכול להגיע למאות אלפי שקלים אם לא למעלה מכך. בנוסף התייחס לסוג הסם.

ב"כ המאשימה הפנה למספר פסקי דין לגבי מדיניות הענישה הנהוגה – עונשים של 4 שנות מאסר, 5 שנים, 6, 7 ו- 8 שנים ועד ל- 12 שנה.

בנוסף התייחס לכך שמדובר בעבירה מתוכננת מראש. לדבריו, הנאשמים היו חלק מכנופיה אשר שמה לה למטרה לייבא את הסם ופעלה בתחכום לשם כך.

ב"כ הנאשם הפנה לגזר דינו של הבלדר, שנדון ל- 4 שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי, וטען כי עונשם של הנאשמים צריך להיות חמור מזה של הבלדר.

לגבי היחס בענישה בין הנאשמים לבין עצמם, טען כי מדובר בחבורה שעובדת יחדיו, ולכל היותר ההבדלים צריכים להיות מינורים.

לקולא ציין כי נאשמים 3 ו- 4 נעדרי עבר פלילי, ועברו הפלילי של נאשם 2 אינו מכביד.

לפיכך ביקש לגזור על הנאשמים מאסר ברף העליון של המתחם, מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה.

3. ב"כ נאשם 2 טען כי מדובר בנאשם כבן 28, שעלה לישראל לבדו מאוזבקיסטן לפני כשש שנים.

לעניין מתחם הענישה, לגבי הערך המוגן ציין כי מידת הפגיעה אפסית מאחר שכל הסם נתפס.

לגבי מדיניות הענישה הנהוגה ציין כי מדובר בעונשי מאסר, אך גם מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, ולעיתים נדירות אף פחות מזה. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה רבה בעבירות דומות, בתיקים בהם נאשמים הודו, מרביתם במסגרת הסדרי טיעון, לעונשים שבין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לבין 3 שנות מאסר.

לגבי חלקו של הנאשם בפרשה, לדברי ב"כ הנאשם חלקו אינו ידוע, אך עונשו צריך להיות קל מזה של הבלדר.

ב"כ הנאשם התייחס לתנאי חייו הקשים של הנאשם, לתקופה הממושכת בה שוהה הנאשם חלקה במעצר וחלקה במעצר בית מלא.

לפיכך ביקש להסתפק במאסר החופף לתקופת מעצרו של הנאשם.

4. ב"כ הנאשם 3 טען כי מיד עם מעצרו שיתף הנאשם פעולה וכי כתב האישום נגדו בנוי על גירסתו במשטרה. לדבריו, הנאשם הודה כי קנה את כרטיס הטיסה של הבלדר, וניהל את התיק בשאלת המודעות. כן ציין את שיתוף הפעולה בניהול המשפט, כאשר, לדבריו, היה מוכן להגיש בהסכמה את כל הראיות.

לטענת ב"כ הנאשם, לאור המעשים שעשה הנאשם, לכל היותר ניתן לראוות בהם סיוע לקשירת קשר וסיוע לייבוא סמים.

לגבי הנאשם ציין כי מדובר באדם צעיר, נורמטיבי, מתגורר אצל סבו, שהיום חולה מאוד, וסועד אותו. הנאשם ספורטאי מצטיין, מדריך תלמידים בחוות סוסים – הוגשו תעודות ותצלומים. בהסכמה הגיש את תסקיר המעצר.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה - למאסר על תנאי לצד של"צ, לעונש של 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד למאסר למשך שנה.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ששליחתו של הנאשם למאסר תגרום, לטענת סנגורו, לנזק בלתי הפיך, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

5. לגבי נאשם 4 העידו מספר עדים לעניין העונש:

הרב אבינועם כהן, שעיסוקו במסגרת הרשות לשיקום האסיר – העיד על פעילותו של הנאשם, לדבריו, למניעת פשיעה ולשיקום עבריינים בקהילה. לדבריו, הנאשם, המשתייך לחסידות ברסלב, מתנגד לשימוש בסמים.

מר שלומי נתן, היה בעבר שוטר במחלק סמים, שירת בעבר עם הנאשם בצבא – העיד על מידע שהעביר הנאשם למשטרה בעניין תחנת סמים, על סיוע שנותן הנאשם לנערים במצוקה, על שיעורים שמעביר הנאשם פעם בחודש בביתו.

הרב עדן הוכברג – הכיר את הנאשם לאחר שהנאשם חזר בתשובה. העיד על סיוע שנותן הנאשם לאנשים קשי יום.

מר נחמן טיקולסקי – מכיר את הנאשם במסגרת פעילותו בקהילת ברסלב. העיד על הנאשם כאיש ציבור, על היותו מסור לעסקי ציבור, פעיל חברתי אשר ויתר על האינטרס העצמי לטובת הקהילה, על כך שהנאשם עבד בהתנדבות למרות שהוצעו לו הצעות בשכר גבוה.

בנוסף הוצגו מכתבי תמיכה.

בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ הנאשם כי הנאשם בן 41, נשוי ואב לשישה ילדים, ללא עבר פלילי, משפחה נורמטיבית ומכובדת מאוד בקהילה. לדבריה מדובר באדם אשר תרם לקהילה עוד בהיותו נער, שירת בצבא ולימים חזר בתשובה. את מוני חזן (שותף לכאורה לעבירות השוהה באוקראינה, ר.פ.פ.) הכיר בהיותו באילת, שם גדל. לדברי ב"כ הנאשם, מדובר באדם אשר נתן ונותן את חייו למען הקהילה. לפני כשלוש שנים עבר הנאשם אירוע לינץ' ליד שער שכם, ובשל כך יש לו 40% נכות.

לגבי נסיבות העבירה, כפי שנקבע בהכרעת הדין, טענה כי הנאשם אינו הציר המרכזי, לא המממן, לא הוגה הרעיון, לא ניתן לדעת מה חלקו. לדבריה, הנאשם ישב חודש במעצר והדבר מוטט אותו ואת משפחתו. מאז השתחרר הוא שוהה כשנתיים במעצר בית. שליחתו לכלא תמוטט קהילה שלמה של אנשים שנשענים עליו ועל פעילותו.

הנאשם עצמו נשא דברים, דיבר על הפגיעה במשפחתו, טען כי לא הכיר את נאשמים 1 ו- 3.

6. הנאשמים הורשעו, כאמור, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לפשע ויבוא סם מסוכן.

מתחם העונש:

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה – "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב). עקרון ההלימה משמעותו מתן דגש לעקרון הגמול על מעשה העבירה, כאשר הנסיבות האישיות מהוות שיקול רק לאחר מכן, בקביעת העונש בתוך מתחם הענישה.

קביעת מתחם הענישה נעשית בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג).

בראש וראשונה יש להתייחס לעונש שקבע המחוקק לצד העבירות – בעבירה של קשירת קשר לפשע, 7 שנות מאסר, ובעבירה של ייבוא סם מסוכן, 20 שנות מאסר. לצד הענישה שקבע המחוקק יש להתחשב כאמור במדיניות הענישה הנהוגה – בהתאם לפסיקה שהוצגה על ידי הצדדים, מדובר בעונשים שבין כשנתיים מאסר (עם חריגים לענישה נמוכה מזה) לבין 9-8 שנים (עם חריגים לענישה חמורה יותר, עד 12 שנות מאסר).

לעניין הערך החברתי שנפגע מהעבירה – מדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין, ביבוא כמות גדולה של כמעט קילוגרם, בסם שפגיעתו קשה.

לעניין זה קבע בית המשפט העליון בע"פ 3625/11, 3626/11, פלונית וגרסון ארואז קלאורה נ' מדינת ישראל (6.11.2012) [פורסם בנבו]:

"פגיעתם של הסמים המסוכנים היא קשה ונרחבת, ביחידים ובציבור, ושומה לעשות ככל הניתן במסגרת המאבק בנגע הסמים. סם הקוקאין הוא מן המסוכנים שבסמים. המערערים ייבאו כמות גדולה של סם מסוג זה. חיי אדם עומדים על הפרק – בריאות הנפש והגוף – וכן גם כל הפשיעה הנלווית, הפוגעת בבטחונם וברכושם של רבים וטובים ישרי-דרך; ובזכותם לחיות בהשקט ובבטחה..."

וכן, בע"פ 972/11, מדינת ישראל נ' יניב יונה (4.7.2012) [פורסם בנבו]:

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה.

ייתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו. הקוקאין נחשב, לא בכדי, לסם קשה, זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו...

בישראל – כמו בכל מדינות המערב – המאבק בסמים נמצא בעיצומו, והוא צפוי (כך נראה היום) לעבור עוד כברת דרך ארוכה...

למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצידם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים. כל זאת תוך מתן משקל – בין היתר – לכמות הסם ואיכותו, טיב עבירת הסמים שבוצעה, תרומתו של הנאשם להתגשמות העבירה ועברו הפלילי... צו השעה הוא להחמיר בענישה בעבירות סמים..."

אשר לנסיבות הקשורות בעבירה – מדובר בקשירת קשר בין מספר שותפים, בארץ ובחו"ל, בתכנון מוקדם אשר כלל איתור אדם המתאים להיות בלדר ושליחתו לחו"ל להבאת הסמים, תוך תאום מסירת הסמים בחו"ל. חלקם הספציפי של הנאשמים בביצוע העבירה אינו ידוע, למעט חלקו של נאשם 3 אשר קנה את כרטיס הטיסה ומסר לבלדר מספרי טלפון ליצירת קשר לביצוע העסקה. עם זאת, הנאשמים כולם שותפים לביצוע העבירה, ובפועל אמור היה הבלדר להביא את הסם בשליחותם. אשר לנזק – מאחר שהסם נתפס, לא נגרם נזק בפועל, אך הנזק שהיה צפוי להיגרם מהעבירה, בהתחשב בסוג הסם ובכמותו הגדולה, הוא רב ביותר.

בהתחשב במכלול השיקולים כמפורט לעיל, ואף שחלק מהפסיקה שהוצגה מקלה למדי, לאור מהות העבירות ונסיבותיהן ובהתחשב בפסיקת בית המשפט העליון לעניין הצורך להחמיר בענישה בעבירות סמים, אני קובעת את מתחם הענישה במקרה זה בין 4 שנים לבין 10 שנים.

העונש בתוך המתחם:

כבכל מקרה בו נגזר על נאשם עונש מאסר, כאשר מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי, הפגיעה של עונש כזה איננה קלה, בין אם מדובר בנאשם צעיר, כנאשם 3, ובין אם מדובר בנאשם המטופל במשפחה, כנאשם 4. הפגיעה הצפויה במשפחותיהם של נאשמים 3 ו- 4 אף היא משמעותית.

בנוסף יש להתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כעולה מטיעוני הסנגורים, ממסמכים שהוגשו ומעדויות שנשמעו במסגרת הראיות לעונש, וכן בתקופות המעצר ומעצר הבית של הנאשמים.

כן יש להתחשב בכך שלשניים מהנאשמים, 3 ו- 4, אין עבר פלילי.

לעומת זאת, נאשם 2 ריצה בעבר 12 חודשי מאסר בגין עבירות סמים. זאת ועוד, לגבי נאשם 2, העבירה בוצעה כאשר תלויים ועומדים נגדו 10 חודשי מאסר על תנאי, כשנה וחצי לאחר שנסתיים משפטו בגין התיק הקודם.

בין השיקולים נוספים שיש לשקול, בהתאם לסעיף 40יא, נטילת אחריות של הנאשם – בענייננו איש מהנאשמים לא נטל אחריות למעשיו.

גורם נוסף שיש להתחשב בו בקביעת עונשם של הנאשמים, בתוך מתחם הענישה, הינו העונש שנגזר על הבלדר, אשר הורשע בעבירה של ייבוא סם מסוכן ונדון, כאמור, למאסר של 4 שנים ולמאסר על תנאי למשך שנה.

להבדיל מהנאשמים, הבלדר הודה במיוחס לו, קיבל אחריות למעשיו והביע חרטה ולפיכך היתה זו לגביו נסיבה לקולא שאיננה קיימת בעניינם של הנאשמים.

זאת ועוד, הבלדר אמנם ביצע בפועל את עבירת היבוא, אך זאת כשליח של הנאשמים ואחרים. מהראיות שהובאו ומגזר הדין שניתן בעניינו של הבלדר עולה כי מצבו הנפשי של הבלדר היה קשה, ונראה כי שולחיו ניצלו מצב זה. תמורת חלקו במעשים אמור היה הבלדר לקבל, על פי עדותו, 4,000 דולר, סכום קטן ביותר יחסית לשווי הסם שהביא עבור שולחיו. בכך, בין היתר, נבדל חלקו של הבלדר מחלקם של הנאשמים, שהם שותפים לקשר לייבוא הסם ואחראים יחדיו לשליחתו של הבלדר ולהבאת הסם.

זאת ועוד, אמנם יש להתחשב בעונש שנגזר על הבלדר, בשל עיקרון אחידות הענישה – אולם כבר נפסק כי עקרון זה מהווה רק אחד השיקולים במכלול השיקולים שבמלאכת הענישה (ע"פ 6541/11, תיים נ' מדינת ישראל (13.3.2012) [פורסם בנבו]).

לגבי הנאשמים שלפני יש לעשות הבחנה בין נאשם 2 לבין נאשמים 3 ו- 4, בשל עברו הפלילי של נאשם 2.

כמו כן, לגבי נאשם 3 יש להתחשב במידת מה בגילו הצעיר ביותר.

7. לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשמים כמפורט להלן:

נאשם 2:

א. מאסר של 6 שנים.

ב. אני מפעילה מאסר על תנאי של 10 חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 43967-02-10 של בית משפט השלום באילת. הנאשם ירצה 5 חודשים במצטבר למאסר הנוכחי ו- 5 חודשים בחופף לו.

סך הכל ירצה הנאשם מאסר של 6 שנים ו- 5 חודשים.

מתקופת המאסר יש לנכות את ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה, מיום 15.10.2011 עד 23.11.2011 ומיום 5.7.2012 עד היום.

ג. מאסר על-תנאי של 10 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973, מסוג פשע.

נאשם 3:

א. מאסר של 4.5 שנים, בניכוי תקופת מעצרו מיום 5.10.2011 עד 7.11.2011.

ב. מאסר על-תנאי של 10 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973, מסוג פשע.

נאשם 4:

א. מאסר של 5 שנים, בניכוי תקופת מעצרו מיום 5.10.2011 עד 30.10.2011.

ב. מאסר על-תנאי של 10 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973, מסוג פשע.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד עינת יריב, נאשם 2 וב"כ עו"ד חנן רובינשטיין, נאשם 3 וב"כ עו"ד שי ברק ונאשם 4 וב"כ עו"ד טליה גרידיש.