כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים בגין אי ציות לאור אדום ברמזור, עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה ונהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באחריותו לגרם תאונת הדרכים וביום 28.10.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עדת תביעה מספר 1 – אביטל אמיתי, נהגת הרכב המעורב

עדת תביעה מספר 2 – יעל ברט, עדת ראיה לתאונה

כמו כן, הוגשו בהסכמה המסמכים הבאים:

ת/1 – פתק עם פרטי הנאשם ועדת הראיה

ת/2 – תעודה רפואית על שם ע"ת 1

ת/3 – הודעת נאשם

ת/4 – דו"ח בוחן

ת/5 – תרשים

ת/6 – תוכנית רמזורים

מטעם ההגנה, העידו הנאשם וחברו, שנסע עמו ברכב, ארקדי זברינוב.

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותן של עדות התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 13.5.11, בסמוך לשעה 15:30, נהג הנאשם ברכב שפרטיו מצוינים בכתב האישום, בכביש 461, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם הכניסה לבית העלמין ביהוד, לא ציית לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, החל בפניה שמאלה, חסם דרכה של הנהגת המעורבת, שנסעה אותה בכביש 461, ממול לכיוון נסיעת הנאשם ונכנסה לצומת בחסות האור הירוק שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה, נחבלה בגופה הנהגת המעורבת כל הרכב ניזוקו.

עדת תביעה 2 נהגה ברכב בכיוון נסיעת המעורבת ולימינה והעידה כי הנהגת המעורבת נכנסה לצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתן דלק אור ירוק ברמזור.

על פי ת/6, אין ירוק משותף ברמזורים בכיוון נסיעת הנאשם ועדות התביעה.

להלן גרסת ההגנה, כעולה מעדויות הנאשם והנוסע בבית המשפט:

הנאשם העיד כי נהג כמפורט לעיל, אך כאשר פנה שמאלה בצומת, לאחר המתנה של כשתי דקות להתחלפות האור ברמזור, דלק אור ירוק בכיוון נסיעתו.

לטענתו, הוא מכיר את הצומת וטרם כניסתו, הביט לעבר הרמזור ה" השמאלי, הקטן".

הנאשם העיד כי חברו היה עסוק אותה עת במענה לשיחת טלפון במכשיר נייד.

עד ההגנה העיד בדומה לעדות הנאשם, לפיה פנו שמאלה כאשר ברמזור דלק אור ירוק.

לדבריו, לא היה עסוק בדבר בעת שנכנסו לצומת, אבל זכר לומר כי אחז בידו מכשיר טלפון נייד.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה אשמת הנאשם, מעבר לכל ספק סביר.

כאשר עסקינן בתאונת דרכים בגין אי ציות לאור אדום ברמזור בצומת, לא ניתן להכריע בדבר האחריות לגרם התאונה על סמך עדויות המעורבים בלבד ובית המשפט יזדקק לראיות נוספות, כגון עדי ראיה ניטראליים לקרות התאונה.

במקרה שבנדון, העידה עדת הראיה, יעל ברט, כי הנהגת המעורבת נכנסה לצומת כאשר בכיוון נסיעתה דולק אור ירוק ברמזור.

על פי ת/6, כאמור, אין ירוק משותף לנאשם ולנהגת המעורבת ולכן, אם נסעה המעורבת באור ירוק, הרי שהנאשם נכנס לצומת כאשר בכיוון נסיעתו דולק אור אדום.

לא מצאתי כי יש בסתירות שהתגלו בעדויות המעורבת ועדת הראיה, כדי להשליך על יסודות העבירה עצמה, שכן בין אם המעורבת האטה בהתקרבה לצומת ואז חידשה נסיעתה לאחר שהאור התחלף לירוק ובין אם המתינה פרק זמן קצר לצידה של עדת הראיה טרם שנכנסה לצומת, הרי שעדת הראיה עמדה בתוקף על כך ששתיהן נכנסו לצומת באור ירוק.

תופעה שכיחה היא באירועים טראומטיים, כגון תאונות דרכים, שאין אחידות מלאה בעדויות בנוגע לאירוע.

העדה הדגישה כי אלמלא התמהמה היא בכניסה לצומת, בשל הצורך להחליף הילוכים, הרי שגם רכבה היה נפגע על ידי רכבו של הנאשם.

אל מול עדותה של עדת ראיה ניטראלית, שאין לה כל עניין בתוצאות המשפט עומדת עדותם של הנאשם וחברו הוותיק, אשר מבחינתם, יש חשיבות ממשית לתוצאות המשפט.

בנסיבות אלה, בית המשפט ייחס משקל רב יותר לעדותה של ע"ת 2 והיא, למעשה, שתכריע את הכף לחובת הנאשם.

יודגש, כי עדת הראיה עשתה רושם אמין ביותר בבית המשפט וגרסתה הייתה מהימנה ועקבית.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל הנדרש ממנה במשפט פלילי, הוכיחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר ולכן אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ג , 29 נובמבר 2012, במעמד הצדדים