העניין שבפני, בקשת התובעים כי יעיד המהנדס ח. חוראני, אשר חוות דעתו צורפה לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים.

ביום 18.5.2017 הוגשה על ידי התובע בקשה להגשת חוות דעת משלימה (בקשה מס' 60): "הנתבעים טרחו והגישו תצהירים משלימים וחוות דעת משלימות בהתאם לראיות חדשות, ולבקשתם, כמפורט בפרוטוקול הדיון ובבקשות הנתבעים. כן הגיש הצד השלישי תצהיר המתייחס לראיות החדשות והמשלימות שהגישו הנתבעים. בנסיבות אלו וכדי להבטיח שלא תקופח עמדת התביעה, מתבקש ביהמ"ש הנכבד לאפשר הגשת חוות דעת משלימה מטעם התובע בהתייחס לראיות החדשות ולהתפתחויות שחלו בתיק ובנכס נשוא התובענה מאז הגשתה".

ביום 23.5.2017 ניתנה החלטת בית המשפט, בה נקבע: "אין צורך טעם או הצדקה להתחלתו של

סיבוב חדש הנוגע להגשת ראיות מטעם כלל הצדדים, ככל שישנו צורך להבהיר נושא זה או אחר, ניתן להשלימו בפתח מתן העדויות."

לאור דברי בית המשפט הוגשה על ידי התובע הודעה מבהירה, ובמסגרתה צורפה חווה"ד של מהנדס ח. חוראני. ביום 6.6.2017 ניתנה החלטה בבקשה מס' 63, "כפי שנאמר, הבקשה תיבחן בפתח הדיון

הקבוע בפני, טוב עשה עו"ד קרן שהעמיד חווה"ד לעיון ביהמ"ש והצד שכנגד כבר כעת ."

בפתח ישיבת ההוכחות מיום 9.7.2017 הוריתי "בכל הנוגע להשלמת חוות הדעת ההנדסית המשלימה מטעם התובעים, הצורך בה ייבחן בתום עדותו של המהנדס מר שטרנברג במועד הבא הקבוע לדיון."

לאחר שנשמעה עדותו של המהנדס ר. שטרנברג, ביקשתי את עמדת הצדדים בשאלת צירוף חווה"ד לתיק.

ב"כ התובע שב על דבריו, לפיהם בנסיבות המיוחדות האופפות הליך זה, במסגרתו הלך לעולמו המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, ולדעתו, מקום שחקירות הצדדים בעיקרן היו מתחום הביסוס (הן מצד הנתבעים והן מטעם צד ג') מדובר בשאלה אשר יש לענות עילה, כאשר נושא הביסוס מהווה עיקר המחלוקת שבין הצדדים, מה גם שאין מדובר בחוו"ד מפתיעה אלא כזאת אשר העניקה לצדדים שהות מספקת לעריכת חוו"ד מטעמם.

הנתבעים וצד ג' התנגדו לאמור, לדעתם המועד להגשת חוות דעת מטעם התובע חלף, והיא הוגשה לאחר התצהירים מטעמם, והם אינם רואים טעם והיגיון במתן אפשרות לתובע להשלים את ראיותיו אחרי שהנתבעים השלימו הצגת ראיותיהם, ומדובר במקצה שיפורים לגישתם, החורג מכלל טענה דיונית, אלא פוגע מהותיתי באופן ניהול ההליך מטעמם. לדעתם, אין מדובר בטענה מהמישור הפרוצדוראלי, אלא פגיעה מהותית בזכויותיהם העקרוניות; הוסיפו הנתבעים, כי במידה ותינתן רשות להגשת חוות הדעת, הדבר יביא לניהול ההליך מחדש, והם יבקשו להפנות לתובע ולעדיו שאלות נוספות, ואולי אף ירצו להגיש חוות דעת משלימות מטעמם.

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי להתיר צירופה של חווה"ד מטעם מהנדס ח. חוראני;

אמנם, הכלל האוסר הגשת ראיות באיחור, אינו דיוני גרידא, אלא נועד גם להבטיח זכויות של הצד שכנגד, ושלא יפגע ניהולו התקין של ההליך המשפטי, אולם קיימים מצבים בהם הצורך בגיליו וחשיפת האמת הוא משמעותי, באופן המטה את הכף לצורך הבאת ראיה הנוגעת לעניין שבמחלוקת; אציין שחוות הדעת הייתה בפני הצדדים טרם הוחל בשמיעת ראיות (כאמור לעיל), וחלק ניכר מהעדויות אשר נשמעו הובהר בהן כי אין העדים המקצועיים מטעם התובע מומחים לתחום המומחיות הרלוונטי למחלוקת – נושא הביסוס; אוסיף כי התיק מצוי בשלב בו טרם החלה פרשת ההגנה; אם נצרף לכך את העובדה כי אילולא היה הולך לעולמו המומחה מטעם בית המשפט, ניתן היה להימנע מהצגת חוו"ד בתחום הביסוס, הרי שמתקיימות נסיבות מיוחדות המטות את הכף מבחינת מעין "מאזן הנוחות" (אפנה אל רע"א 2948/15 חוסין ואח' נ' רה"פ (ניתן מפי כב' הש' סולברג ביום 1.7.2015), ועל מנת שלא תיפגע יכולת בית המשפט לחקר האמת.

לאור האמור, אני מורה כי ישיבת 18.2.2018 תקוים לצורך מסירת עדותו של מהנדס ח. חוראני.

הואיל ואין מדובר בעד עובדתי, אלא עד מקצועי, אין צורך טעם או הצדקה לשמוע עדויות מחדש, ממילא הסכימו הצדדים כי לא תישמע עדות שבמומחיות מפי עד שאינו מומחה, וממילא אין בחוות דעתו משום להשפיע על התיאורים העובדתיים שהעלו התובע ועדיו. זהו אחד השיקולים המטים הכף דווקא לטובת צירוף חווה"ד; סייג אחד יש לסייג – לא ניתן יהיה לראות בממצאי חוו"ד ח. חוראני משום פתיחת פתח להרחבת חזית;

מתוך רצון ליצור איזון (ככל שניתן), ולשמור על הזכויות הדיוניות של הנתבעים וצד ג', אתיר לנתבעים ולצד ג' להגיש חוו"ד משלימות מטעמם, ככל שברצונם לעשות כן, ככל שתצורפנה עד למועד חקירת המומחה הנוסף.

עדויות הנתבעים תישמענה ביום 17.4.2018 שעה 10:00, ובהתאם שוריין מועד דיון נוסף.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ח, 01 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.