1. בפניי תובענה כספית/נזיקית מיום 9.11.11 בסכום של 759,560 ₪.

רקע עובדתי וטענות התובע כנגד הנתבעים :

1. התובע ואחיו רכשו ממנהל מקרקעי ישראל (רמ"י) חלקת מקרקעין (גוש 11288 חלקה 2 מגרש מספר 726) בחלקו המזרחי של היישוב פרדיס לצורך בניית בית למגורים בבנייה עצמית. מגרש מספר 726 מחולק על ידי קיר תומך, אשר עשוי מבטון, לשני חלקים בעלי מפלסים שונים אשר ההפרש ביניהם הינו כ – 4 מ'.
2. לצורך בניית הבית שכר התובע (בסיוע אביו המנוח אשר נפטר בתאריך 8.4.2010) את שירותיו של הנתבע 1, שהינו מהנדס במקצועו, וכן גם את שירותיהם של הנתבעים 2 ו – 3 שהינם קבלני בניין. הצד השלישי, דר' מחמוד מתאני, הינו בר סמכא בתחום הגיאוטכניקה (עריכת בדיקות קרקע בפרויקטים הנדסיים) אשר טרם תחילת ביצוען של עבודות הבנייה ערך בעבור התובע (ואחיו) בתאריך 10.10.2004 חוות דעת מייעצת בתחום ביסוס הקרקע.

תיאור המבנה:

1. הבית שבו מתגורר התובע ביחד עם בני משפחתו בנוי על גבי מגרש מלבני ששטחו 811 מ"ר. שטח הבית, אשר מורכב משתי יחידות דיור, הינו כ – 310 מ"ר (קומת קרקע + קומה א')+קומת עמודים ששטחה 45 מ"ר).
2. הבית נשוא מחלוקת זו ממוקם בחלקו המזרחי של המגרש. המבנה בנוי על גבי מדרון תלול כאשר מפלס קומת המרתף נמוך בכ- 8.5 מטר ממפלס הכביש בעוד שמפלס קומה א' נמוך בכ- 6 מ' ממפלס הכביש.
3. הגישה אל המבנה נעשית באמצעות מדרגות אשר מתפרסות לאורך החזית הצפונית של המגרש ואשר יורדות מהחצר הסמוכה לכביש ועד לכניסה לקומת המרתף. בין הקיר התומך לבין המבנה בחלק התחתון, שהינו המבנה נשוא תובענה זו, קיימת חצר אשר נמוכה מסביבתה בצורה משמעותית. בתום השלמת עבודות הבנייה נחפר במרחק של מטר מיסודות המבנה בור אשר שימש לתקופה קצרה לצורך גידול דגי נוי.
4. בקומת המרתף של הבית, נמצאת קומת עמודים ששטחה 45 מ"ר ומחסן ששטחו 12 מ"ר. שתי הקומות, ששטחן 155 מ"ר (כ"א), כוללות סלון, מטבח, פינת אוכל, 3 חדרי שינה, ממ"ד, מקלחת ומרפסת.

הרקע להתקשרות הצדדים

1. הצדדים הגיעו להסכם בעל פה ולפיו הנתבע 1 ולפיו יספק לתובע שירותי תכנון ופיקוח. התובע טוען כי שילם לנתבע 1 לצורך ביצוע התפקיד סך של 30,000 ₪ (במזומן) בעוד שהנתבע 1 טוען כי סוכם עימו ששכרו הכולל יעמוד על סך של 12,400 ₪ וכי סכום זה שולם לו על ידי התובע במספר תשלומים שלאחריהם הונפקו בעבורו חשבוניות מס.
2. באשר לנתבעים 2 ו – 3 טוען התובע כי הגיע עימם להסכם בעל פה ולפיו הם יידרשו לבצע את עבודות הבנייה עד לשלב גמר התקנת השלד של הבניין כאשר במסגרת עבודתם הם נדרשו להכשיר ולפתח את המגרש ולבנות (בהתאם להוראות הנתבע 1) את שלד הבטון של הבניין ובמידת הצורך לרכוש את חומרי הבנייה הנדרשים ולהסתייע בקבלני משנה ובספקים מתאימים.
3. התובע טוען שבמהלך ביצוע העבודות שולמו לנתבעים 2 ו – 3 סכום כולל של 195,000 ₪ (בכסף מזומן) וכי בנוסף לכך שילם לספקים השונים סכומי כסף נוספים על פי הנחיות הנתבעים.
4. בתאריך 16.8.2004 ניתן על ידי הוועדה המקומית לתו"ב השומרון היתר בנייה מספר 20040756 שבמסגרתו אושרה הקמתם של שני בתי מגורים דו משפחתיים בני שלוש קומות (כל אחד). זמן קצר לאחר שהתובע ובני משפחתו החלו להתגורר בבית (בתאריך 10.9.2009) החלו להתגלע בקירות הבית סדקים אשר הלכו והתרחבו עם חלוף הזמן וכתוצאה מכך במהלך תקופת החורף חלחלו אל תוך הבית מי גשם.
5. לאחר שהתובע ובני משפחתו החלו להתגורר בדירה הוא פנה אל הנתבעים וביקש מהם לתקן את הסדקים אשר התגלעו בקירות המבנה אולם בתגובה לכך הם ציינו בפניו שמדובר בליקוי בנייה שגרתי. לדבריו, לאחר שהבחין בהתרחבות הסדקים הוא שוחח עם הנתבע 1 אשר ציין בפניו שיש צורך למלא את האזור של "גב" המבנה בחומר מילוי/איטום ובנוסף לכך לשפר את הניקוז.
6. התובע מציין כי פעל על פי הנחיותיו של הנתבע 1 אולם חרף זאת לא רק שלא חל שום שיפור במצב הסדקים אלא שהסדקים בקירות רק הלכו והתרחבו. לטענת התובע, במהלך הפגישה אשר התקיימה בינו לבין הנתבעים במהלך חודש אוגוסט 2010 (בנוכחות שני אחיו, נביל ומופלח) הם הפצירו בנתבעים לתקן את הליקויים אשר התגלעו במבנה אולם הנתבעים לא עשו דבר בעניין ובשל כך התובע מצא לנכון להגיש את התובענה לבית המשפט.

חוות הדעת מטעם הצדדים:

1. בתאריך 22.6.2010 נבדק ביתו של התובע, אשר ממוקם בצידה הדרום מזרחי של החלקה, על ידי מומחה מטעם התובע, המהנדס רונן שטרנברג, אשר קבע בחוות דעתו מיום 4.8.2010 את הממצאים הבאים :
2. בחזית המזרחית של הבניין אותרה סדיקה ובנוסף לכך אותרו סדקים אלכסוניים בקיר החיצוני של חדר המדרגות וכן גם סדקים נוספים בחלק הפנימי של חדר המדרגות. בנוסף לכך, מצא מר שטרנברג כי בחזית המערבית של הבניין ניתן להבחין בסדיקה נרחבת בכל חזית המבנה וכי ניתן להבחין בסדיקה אלכסונית בקומה הראשונה (במיוחד ליד החלונות) ואף בתוך חדר הקומה הראשונה.
3. המומחה מטעם התובע אף מצא לנכון לקבוע שקיימת סדיקה אלכסונית בקומה השנייה של המבנה וכן גם סדיקה אנכית ואלכסונית בפינה הקטומה של המבנה וכי בחדר השינה של התובע ורעייתו (חדר הורים) ניתן להבחין בסדיקה רחבה ובולטת ובמיוחד במחיצה אשר מפרידה בין חדר השינה לבין חדר הרחצה של התובע ורעייתו (חדר רחצה הורים), בצידו הפנימי של הקיר ואף מעל לחלונות.
4. על פי קביעתו של מר שטרנברג ניתן להבחין בכך שדלת הכניסה לחדר הרחצה התעקמה כתוצאה משקיעת קיר החדר וכי כל מחיצות חדר הרחצה של ההורים שקעו ונותקו מהתקרה וכי המחיצה המפרידה בין חדר השינה לבין חדר הרחצה שקעה וכתוצאה מכך החיפוי בקומה העליונה נסדק.
5. בנוסף לכך, מציין מר שטרנברג שניתן להבחין בסדיקה רחבה ומשמעותית בחזית המערבית של הבניין, אשר מתאפיינת בעיקר בסדיקה אלכסונית, וכן גם בסדיקה חריגה בהיקף החזית אשר בולטת במיוחד בחדר השירותים/כביסה. מר שטרנברג אף מצא לנכון לקבוע בחוות דעתו כי עלה בידו לאתר סדקים בחיפוי הקרמי וכן גם במחיצות שבין החדרים לבין חדרי השירותים. בנוסף לכך, מצא המומחה מטעם התובע שניתן להבחין בסדיקה אלכסונית חמורה בכל חזית קומת הקרקע, בפנים הבית (כולל סימני ניתוק של המחיצות) ואף בקיר הקטום של חדר השינה.
6. מר שטרנברג מציין כי עלה בידו לאתר סדיקה בכל החזית הדרומית של המבנה ובכלל זאת סדקים אלכסוניים אשר התגלעו ברצפת קומת הקרקע, בצידי חלון המטבח ובקומה העליונה וכן גם בצד הפנימי של החזית.
7. מר שטרנברג אף מתייחס במסגרת חוות דעתו לדו"ח מצב הקרקע אשר הוכן על ידי הצד השלישי, דר' מתאני, בתאריך 10.10.2004 ולפיו בשל סוג הקרקע אשר נמצא במקום (שכבה אחת של מטר ועד 2 מטר של סלע גירי, אדמת חוואר ומעט טין חרסית ; שכבה שנייה בעומק של 6 מטר המורכבת מאדמת קרטון חווארי ; שכבה שלישית בעומק של 5 מ' המורכבת מסלע גירי) קיים צורך בהחדרת כלונסאות בעומק של 9 מ' אל תוך הקרקע הטבעית.
8. במהלך שלב הכנסת הכלונסאות אל תוך מעבה האדמה נדרש מפקח הבנייה לוודא טרם ההתקנה את קוטרם, אנכיותם ומרכזיותם תוך שימוש במכונת מיקרופיילים ו/או באמצעות מכונה סיבובית חזקה בלא שימוש במים ובמקרים של מפולות לייצב את הדופן בתיאום עם יועץ הביסוס. כמו כן, ציין הצד השלישי בדו"ח שאותו ערך טרם תחילת עבודות הבנייה כי על הקבלן המבצע להכניס את "כלוב" הברזל בצורה אנכית ולתלות אותו במרכז הקידוח.
9. באשר לדרישות המצופות מהקבלן המבצע וממפקח הבנייה ביום ביצוע עבודת ביסוס המבנה קובע הצד השלישי בחוות דעתו כי יש מקום לבצע את התקנת הכלונסאות ללא הפסקה כבר במהלך שלב היציקה. בנוסף לכך, נדרשים הקבלן המבצע והמפקח לדאוג לכך שהבטון לא יתערבב בעפר ויבלוט כ – 10 ס"מ מעל פני הקרקע ולצקת את הבטון באמצעות צינור היורד לעומק של 6 מטרים ושלא בגובה העולה על 3 מטרים.
10. בנוסף לכך, מציין הצד השלישי בדו"ח שאותו מסר לנתבע 1 כי עליו לנהל יומן מפורט המתאר את שלבי ביצוע העבודה ואף למנוע את היווצרותה של ה"פטריה" בראש הכלונס ובנוסף להימנע משבירת הבטון שלא על דעת הנתבע 1. בנוסף לכך, נדרש הנתבע 1 לאשר את קוטר, עומק ושלמות הכלונסאות במהלך בתום סיום העבודות ובנוסף לערוך בדיקת סונית למחצית מהכלונסאות (לכל הפחות) ולוודא כי הנתבעים 2 ו – 3 מתקינים ניקוז מתחת לרצפת המבנה ומסביבו.
11. בהתאם להמלצותיו של דר' מתאני יש לתכנן את הרצפה עם הפרדה מהקרקע באמצעות ארגזי קרטון או פוליביד בעובי שלא יפחת מ – 15 ס"מ וכך גם לגבי הקורות ויתר האלמנטים שבאים במגע עם הקרקע. דר' מתאני מציין בדו"ח כי יש לדאוג לכך שהקורות תוצמדנה ללוחות הגנה ולבצע את הניקוז באמצעות הנחת שכבת חצץ מתחת לרצפת המרתף ובתוכה צינור שרשורי מנוקב עם שיפועים מתאימים כלפי חוץ בעוד שאת האיטום ברצפה יש לבצע באמצעות שימוש ביריעות בטומניות ובאמצעות בטון בעובי של 6 ס"מ. לפי עמדתו של הצד השלישי ניקוז השטח שמסביב למבנה צריך להתבצע באמצעות יצירת שיפועים והרחקת מקורות דליפת מים ואיטום פני השטח שמסביב למבנה.
12. בסיפת חווה"ד קובע מר שטרנברג כי ריבוי הסדקים והשקעים אשר נוצרו במבנה מלמד על כך שהכלונסאות, שאורכן המשוער הינו כ – 12 מ', לא נבנו בעומק הנדרש של 9 מ' בתוך הקרקע הטבעית, ולכן ניתן להעריך שהכלונסאות לא נקדחו אל תוך העומק הנדרש ולא חדרו אל תוך הסלע וכי כתוצאה מכך נוצרו שגיאות אשר גרמו לסימני ההרס.
13. מר שטרנברג מדגיש בחוות דעתו כי השטח שמסביב למבנה אינו מנוקז בצורה נאותה (במיוחד לאורך החצר העליונה) וכי במקומות הסדוקים ניתן להבחין שלא הותקנו חגורות ועמודונים כפי שצוין בדו"ח הקרקע שאותו כתב דר' מתאני. לפי הערכתו של מר שטרנברג מדובר במבנה מסוכן למגורים ולכן נדרשת קבלת חוו"ד מתאימה מטעם קונסטרוקטור לצורך חיזוקו (פעולה המכונה בשם "דריכה") ולאחר מכן פיצוי התובע בגין הירידה הצפויה בערך המבנה.
14. מר שטרנברג מדגיש כי לצורך שיפור מצבו הפיזי של המבנה יש צורך בחיזוקו ("דריכות" אופקיות ואנכיות) באמצעות חיצוב הסדקים, פירוק החיפוי הקרמי והדבקתו מחדש, פירוק החלונות והחלפת ספי השיש, החלפת 4 דלתות, צביעת קירות החוץ של הבית ואיטום הגג בעלות כוללת של 339,880 ₪.
15. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת נוספת מיום 7.10.10 מטעמו של שמאי המקרקעין, המהנדס דן ברלינר, ולפיה שווי המבנה ירד בשיעור של 20% (250,000 ₪). מר ברלינר אף מוסיף ומציין כי להערכתו עבודות השיפוץ/תיקון אמורות להימשך כחצי שנה וכי העלות המשוערת של המגורים החלופי בדירה שכורה הינה 24,000 ₪ (4000 ₪ לחודש).
16. בתאריך 1.3.2016 בוצעה בהסכמת הצדדים בדיקה סונית (בדיקת אורך הכלונסאות באמצעות מכשיר מסוג PET הפועל באמצעות גלי קול) אשר נערכה על ידי מר דב ברוש, שהינו מומחה בתחום בדיקות הקרקע (בדיקות ביסוס). על פי ממצאי הבדיקה, אשר בוצעה בשני כלונסאות שנקדחו מתחת לבית התובע, עלה שאורך הכלונס אשר נבדק בצידו הדרום-מערבי של הבניין הינו 9.7 מ' בעוד שאורך הכלונס הנוסף אשר הותקן בחזית המערבית של הבית עלה כי האורך המשוער של הינו כ - 9.1 מ' וכי קוטר הכלונסאות מוערך ב – 40 ס"מ ועד 50 ס"מ.
17. בעקבות ממצאי הבדיקה הסונית ובשל פטירת המומחה מטעם בית המשפט, מר אריה צימרמן ז"ל, אשר הגיש את חוות דעתו בתאריך 29.9.2013, איפשר ביהמ"ש בידי הצדדים להגיש חוות דעת משלימות מטעמם.
18. בתאריך 30.5.2017 הוגשה לבית המשפט חוות דעת משלימה נוספת מטעמו של התובע מטעמו של מומחה נוסף מטעמו, המהנדס חנא חוראני, אשר ביקר במקום בתאריך 26.4.2017.
19. מר חוראני מציין בחוות דעתו כי מהביקור שנערך בבית התובע עלה כי ריבוי הסדקים ועוצמתם מעידים על כך שהתפתחה שקיעה לא אחידה ביסודות המבנה וכי בעקבות כך נגרם עיוות לא סדיר בשלד המבנה כאשר לצד זה התפתחה שקיעה מסיבית יותר בצידו המזרחי של המבנה.
20. מר חוראני מציין בחוות דעתו כי בתחום מגרש ביתו של התובע בוצעו מילויים מלאכותיים בעובי ניכר כאשר בגבולו המזרחי של הבניין קיים שפך מילויים בגובה של כ – 15 מ'. המומחה חוראני סבור כי התרשמותו ממכלול המסמכים אשר הוצגו בפניו מלמד על כך שהנזקים בבית התובע נגרמו כתוצאה משקיעת יסודות.
21. מר חוראני מציין בחוות דעתו כי מניתוח עובי המילויים המלאכותיים המפורטים בתוכנית התב"ע שאותה ערך הנתבע 1 (תוכנית מספר ש/במ/558) עולה כי עובי המילויים במגרש התובע מגיע לעומק של בין 6.5 מטר ועד 11 מטר וכי בחלקו המערבי של המגרש תוכננו ובוצעו מילויים נוספים בעובי של כ – 2 מ' אשר מתווספים לעובי המילויים הקיימים.
22. מר חוראני, אשר אף צירף לסעיף 6.7 לחוות דעתו תרשים המתאר את פירוט עומק החדרת הכלונסאות אל תוך מעבה האדמה, סבור כי ממצאים אלו מצביעים על כך שהכלונסאות אשר הותקנו במעבה האדמה בחלקו המערבי של המבנה סובלות מתסבולת (מאמץ לחיצה מרבי שאינו גורם לעיוות או להרס החמור) משמעותית בהיותן קצרות מכפי הנדרש ובשל חדירתן המועטת אל תוך הסלע – דבר המקשה על עמידה במשקל המבנה (כ – 60 עד 70 טון בעמודים הפנימיים, 30 – 35 טון בעמודים החזיתיים ו – 15 עד 17 טון בעמודים הפינתיים).
23. מר חוראני מדגיש בחוות דעתו כי על מנת שהתקנת הכלונסאות תעלה בקנה אחד עם האמור בהנחיותיו של הצד השלישי, דהיינו עומק חדירה של 9 מ' אל תוך מעבה האדמה, הרי שאורך הכלונסאות הנדרש צריך להיות בין 15 מ' ועד 20 מ' ולכן ברי כי במקרה זה אורך הכלונסאות אשר הותקנו במעבה האדמה הינו קצר מדי ביחס לעובי המילויים (הטבעיים והמלאכותיים).
24. מר חוראני אף מציין בחוות דעתו כי להערכתו מדו"ח הבדיקה הסונית (בדיקת עומק הכלונסאות באמצעות במכשור גלי קול) שבוצעה עולה שהנתבע 1 לא תכנן את אורך הכלונסאות בהתאם לדו"ח הצד השלישי, דר' מתאני, וזאת משום שכבר בשלב התכנון של אורך הכלונסאות הנדרש הנתבע 1 לא ביצע את ההבחנה הנדרשת בין המילויים המלאכותיים אשר הוכנסו אל תוך הקרקע לבין הקרקע הטבעית-סלעית וכל זאת למרות שמהנדס סביר נדרש לדעת שכלונס מקבל את תסבולתו מהחלק אשר חודר אל תוך הקרקע הטבעית.
25. לדעת מר חוראני, הנתבע 1 שגה בזיהוי חתך הקרקע ולא נועץ בצד השלישי, דר' מתאני, כפי המתחייב ממהות תפקידו ומשכך לא עלה בידיו להבחין בכך שאורך הכלונסאות אשר נקדחו במעבה האדמה קצר מדי בשל החדרתם אל תוך תחום של מילויים מלאכותיים חלשים ולא אל תוך לקרקע טבעית – סלעית כאמור בחוות דעתו של הצד השלישי.
26. מר חוראני מבהיר בחוות דעתו כי להערכתו הסיבה העיקרית להתפתחותם של הסדקים הינה תכנון ליקוי של בניית שלד המבנה ובניית יסודות הסובלים מתסבולת נמוכה של יסודות המבנה. להערכתו, הנתבע 1 שגה בכך שתכנן כלונסאות באורך של 9 מ' מבלי להוסיף את עובי המילויים עוד בשלב התוכניות ולא רק במהלך שלב הבנייה ובכך שלא זיהה במהלך שלב הביצוע את עובי המילויים ואת אי חדירת הכלונסאות לקרקע הטבעית בהתאם לאמור בדו"ח הביסוס שאותו ערך הצד השלישי.
27. באשר לדרך התנהלותו של הצד השלישי מציין המומחה חוראני כי הצד השלישי פעל ברשלנות בכך שלא ערך שני קידוחי ניסיון מקדימים (לכל הפחות) טרם תחילתן של העבודות בכדי להתחקות אחר עוביים של המילויים הקיימים בשטח וכי בנוסף לכך הוא אף פעל ברשלנות בכך שנמנע מלבדוק את עומק המעבר אל תוך הקרקע הטבעית ואף בכך שלא דרש מהנתבע 1 לתכנן כלונסאות ארוכים וחזקים יותר.
28. דר' חוראני אף חולק על טענות הנתבע 1 והמומחה מטעמו, מר אגבאריה, ולפיו מקור הסדקים הינו בליקוי בנייה בחציבת קורת הקשר באמצעות קבלן בנייה אחר ובבניית בריכה רדודה שאותה בנה התובע על דעת עצמו משום שלשיטתו של דר' חוראני הנתבע 1 שגה בתכנון עובי המילויים ומשכך אותו תכנון לקוי של יסודות המבנה הוא זה אשר גרם בסופו של יום לשקיעתם של יסודות הבית.
29. לדעת דר' חוראני הפתרון הנדרש לצורך תיקון הליקויים הינו "דריכת" (חיזוק) המבנה וביצוע חיזוקים באמצעות קדיחת מיניפיילים (יסודות בניין עם קוטר קטן) בקוטר של 25 – 30 ס"מ אשר יבטיחו את החדירה אל תוך הסלע הטבעי הקשה שממנו מורכבת הקרקע על מנת שיתחברו אל תוך שלד המבנה ויתרמו לריסון השקיעה ביסודות המבנה.
30. בנוסף לכך, הינו ממליץ על ביצוע יציקת הקשחה מבטון מזוין מתחת לקורת הקשר ולרצפת בית התובע בעלות של כ – 250,000 ₪ בצירוף מע"מ (יציקה, חפירה ידנית ועבודות פירוק והתקנה משלימות) וכי להערכתו שכר שירותי הייעוץ ההנדסיים ושירותי המעבדה הנדרשים לאחר השלמת עבודות הבנייה הינו כ – 150,000 ₪.

טענות הנתבע 1 וחוות הדעת מטעמו :

1. הנתבע 1 טוען כי במהלך שנת 2004 הוא ערך בעבור התובע ושלושת אחיו בקשה לקבלת היתר להקמת שני מבני מגורים במקרקעין הכוללים ארבע יחידות דיור נפרדות וכי ההיתר ניתן על ידי הוועדה המקומית לתו"ב השומרון בתאריך 24.1.2005.
2. הנתבע 1 מודה בטענת התובע ולפיה ההסכם אשר נכרת בינו לבין התובע ואביו המנוח נכרת בעל פה ברם לטענתו השניים שכרו את שירותיו לצורך הוצאת היתר הבנייה ותכנון שלד הבית וכי הוא מעולם לא נשכר לשמש כמנהל פרויקט, כאחראי ביצוע או במפקח בנייה למעט בנוגע לביצוע פיקוח עליון על עבודות השלד של המבנה שלהן הינו מחויב כמי שתכנן את שלד המבנה.
3. הנתבע 1 מדגיש כי במסגרת עבודות הפיקוח העליון על שלד המבנה הוא עצמו וכן גם הנדסאי בניין מטעמו ווידאו שהעבודות מתבצעות בהתאם לתוכניות הבנייה אשר הוכנו על ידו תוך שימוש בחומרי הבנייה הנדרשים וכי בנוסף לכך הוא נדרש לפקח על התקנת האלמנטים הראשיים (ברזל, בלוקים ובטון) של שלד המבנה ובנוסף לכך אף פיקח על התנהלות עבודות הקונסטרוקציה של היסודות, קורות הקשר, הרצפות וכן גם של תקרות המבנה ובנוסף לכך אף בחן את ממצאי תוצאות המעבדה של הבטון שבאמצעותו נעשה שימוש באתר הבנייה.
4. לדברי הנתבע 1, יש לזקוף לחובת התובע את דרך התנהלותו הבעייתית לאחר שנמנע משכירת שירותי מפקח בנייה מטעמו, את הימנעותו משכירת שירותו של קבלן רשום והעדפת שכירת שירותיהם של הנתבעים 2 ו – 3 שאינם רשומים ברישומי רשם הקבלנים כקבלנים מורשים.
5. הנתבע 1 מוסיף ומציין כי עלה בידו לסכם עם הנתבעים שבתמורה לביצוע תפקידו ישולם לו שכ"ט בסכום של 12,400 ₪ וכי סכום זה אכן שולם לו בפועל ובתמורה לכך אף הונפקו על ידו חשבוניות מס לטובת התובע.
6. הנתבע 1 מוסיף ומציין כי הבהיר לתובע ולאביו המנוח כי הינם מחויבים למלא אחר התנאים המפורטים בהיתר הבנייה ובכלל זאת ביצוע עבודות ניקוז, בדיקות בטון, בדיקות ביסוס קרקע והתייעצות עם מומחה קרקע ולכן האחריות להזמנת מודד מוסך, מומחה בתחום ייעוץ הקרקע וביסוס המבנים וקבלני השלד חל על התובע בלבד.
7. לדבריו, הוא לא הכיר כלל את הנתבעים 2 ו – 3 וכי התובע הוא זה אשר שכר את שירותיהם מבלי שנועץ בו טרם ההתקשרות החוזית עימם.לדבריו, טרם תחילת ביצוע העבודות נעשתה על ידו בדיקת התאמה של תוכניות העבודה והקונסטרוקציות כאשר במהלך שלב התנהלות עבודות הבנייה הוא נהג להתייצב באתר בסמוך לשלבי יציקת היסודות ואף בסמוך לשלבי היציקה של קורות היסוד, הרצפות והתקרות.
8. הנתבע 1 אף טוען בתצהירו כי התובע לא יישם בפועל את תוכניות העבודה שהוא תכנן בעבורו ובפרט את התקנת משטחי ניקוז מי הגשם המגיעים מכיוון מורד ההר. הנתבע 1 מציין שבשנת 2008 התובע הלין בפניו על סדקים אשר התגלעו בקירות המבנה וכי לאחר שהגיע לביתו של התובע לצורך בחינת טענותיו בנוגע לאיכותה הירודה של הבנייה התחוור לו שהתובע כרה במרחק של כחצי מטר מהקיר המערבי של המבנה מעין בריכה מאולתרת ששטחה כ – 10 מ"ר ואשר עומקה כמטר.
9. הנתבע 1 מציין כי לאחר שהבחין בכך שהמגרש פרוץ מכל עבר וחשוף לזרימת מי נגר ומי גשמים אשר הצטברו לתוכה ולכן בשלב זה ציין בפני התובע שיש צורך במילוי הבריכה המאולתרת בחומר איטום לספיגת מים משום שמי הגשם ומי הנגר חלחלו מתחת למבנה ולכלונסאות ובכך השפיעו לרעה על יציבת הכלונסאות.
10. עם זאת, הנתבע 1 טוען שהתובע התעלם במופגן מהנחיותיו וכי בשני ביקורים נוספים שאותם ערך בדירת התובע במהלך השנים 2010 ו- 2012 עלה בידו להבחין בכך שבעיית הניקוז נותרה בעינה וכי רק במהלך הביקור משנת 2012 עלה בידו להבחין שהבריכה מולאה באדמה אשר לא מנעה את חדירת מי הגשם.
11. הנתבע 1 מדגיש שהתובע התעלם לחלוטים מתוכניות הבנייה שאותן ערך וכן גם מההנחיות המפורטות שפורטו במסגרת היתר הבנייה וכי בשל כך מי הגשם חודרים אל תוך יסודות הבניין ולכן להערכתו ככל שהתובע היה מבצע את עבודות הניקוז הנדרשות עוד לפני תחילת תקופת החורף הראשונה שבה החל להתגורר במבנה אזי בעיית הסדקים הייתה נמנעת לחלוטין.
12. לטענת הנתבע 1, הימנעות התובע מיישום דרישותיה של הוועדה המקומית בנוגע לפיתוח המגרש, שכירת שירותי קבלני בנייה מורשים ואף בנוגע להתאמת המפלסים והסדרת דרכי הניקוז צריכים להיזקף לחובת התובע וכי להערכתו למרות שאין הוא חולק על כך שהמבנה רווי סדקים הרי שאין מדובר במבנה מסוכן.
13. באשר לצד השלישי מציין הנתבע 1 כי הוא נשכר על ידי התובע וכי תוכניות הקונסטרוקציה התבססו על פי ההנחיות אשר פורטו במסגרת דו"ח מצב הקרקע שאותו ערך דר' מתאני. להערכתו, דר' מתאני פעל באופן רשלני לאחר שלא ביצע בקרקע קידוחי ניסיון טרם כתיבת הדו"ח ואף לא ביצע פיקוח עליון על ביצוע התקנת הכלונסאות כפי המתחייב מתפקידו ולכן האחריות להתקשרות עימו רובצת על התובע.
14. הנתבע 1 הגיש לבית המשפט חוות דעת מיום 3.9.2012 מטעמו של המהנדס יוסף אגבאריה.
15. מר אגבאריה פירט בחוות דעתו את מיקומי הסדקים בתוך קירות הבית, ובמיוחד בחזית הצפון מערבית של המבנה (סדקים אופקיים, אלכסוניים ואנכיים), וכי בבדיקת "שטח" שאותה ביצע עלה בידו למצוא שיסודות המבנה עשויים מכלונסאות קטני קוטר (מיקרופייל) המותאמים לתוכניות הקונסטרוקציה.
16. להערכתו, הסדקים אשר התגלעו בקירות המבנה הינם סדקים קונסטרוקטיביים, דהיינו סדקים אשר מתגלים בבלוקים/בבטון/בחיבורים בצורה אקראית, אשר נותרו עקב שקיעה ותזוזות ביסודות המבנה וכן גם כתוצאה מביצוע לקוי של חגורות החיבור שבין חלקי המבנה. להערכתו, ככל שהתובע היה ממנה ברי סמכא מתאימים (מנהל עבודה, מפקח בנייה צמוד, מנהל עבודה וקבלן מבצע רשום) הרי שבעיית הסדקים לא הייתה מתגלעת.
17. מר אגבאריה מציין בחוות דעתו כי עיון במסמכים הרלוונטיים מעלה שהתובע לא מינה מפקח צמוד ואחראי לביצוע השלד כפי המתחייב וכי מאותם מסמכים עולה שהתובע נשכר לשמש כמפקח עליון בלבד.
18. מר אגבאריה מדגיש כי בהתאם לדו"ח שאותו ערך דר' מתאני היה על התובע לשכור את שירותיו של מפקח בנייה צמוד אשר יפקח על עבודות הביסוס וכן גם על בניית המבנה והתאמתו לתכנון ולדרישות החוק והתקנים אולם בפועל התובע נמנע מטעמיו מלעשות כן ולכן יש לזקוף עובדה זו לחובתו.
19. בנוסף לכך, קובע מר אגבאריה בחוות דעתו כי מהמסמכים אשר הועברו לעיונו עולה שהנתבעים 2 ו – 3 לא ניהלו דו"ח מעקב אחר הכלונסאות שבהם היה צורך לתעד את שעת הקדיחה, עומק הכלונס הנקדח, קוטר הכלונס, שעת היציקה וכו'.
20. בנוסף לכך, קובע מר אגבאריה בחוות דעתו שהתובע בחר להתעלם מההנחיות המפורשות בנוגע להסדרת דרכי הניקוז המפורטות במסגרת הדו"ח שאותו ערך הצד השלישי וכן גם מתוכנית הפיתוח של המגרש בנוגע להתקנת פתחי ניקוז מי הגשם ולכן להערכתו חלחול מי הגשם מתחת למבנה הינו הגורם העיקרי לפגיעה ביסודותיו.
21. עוד קובע מר אגבאריה בחוות דעתו כי התובע כבעל המבנה נמנע מיישום הנחיותיו המפורשות של הצד השלישי בנוגע לביצוע בדיקה סונית על מנת לקבוע את אורך הכלונסאות אשר הותקנו בהתאם לדו"ח הצד השלישי ובנוסף לכך אף לא עמד בחובתו למנות מנהל עבודה ו/או אחראי על ביצוע השלד ו/או מפקח עבודה צמוד ולצד זה אף נמנע משכירת שירותיו של קבלן רשום ולכן הינו נושא באחריות אישית (רשלנות תורמת) לקיומם של ליקויי הבנייה.
22. מר אגבאריה מדגיש בחוות דעתו כי המבנה תוכנן בצורה נאותה וכי הסיבה העיקרית להיווצרות הסדקים בקירות המבנה הינה החלטתו היזומה של התובע לחפור במגרש ביתו בור לצורך הקמת בריכת דגים ומילויו בשלב מאוחר יותר בחומר גרנצולרי – עובדה אשר גרמה לחלחול מי גשם אשר נאגרו בתוך הבור (ממבנה סמוך וממי גשם) אל תוך יסודות המבנה.
23. מר אגבאריה סבור כי אי הנפקת "טופס 4" ותעודת גמר למבנה מטעם הוועדה המקומית לתו"ב מלמדת על כך שאכלוס המבנה נעשה שלא כדין ולכן להערכתו לצורך תיקון הליקויים יש צורך בביצוע שורה של תיקונים (הורדת חלקי קירות, טיפול בסדקים, צבע פנימי, חיפוי קרמיקה, חיפוי קרמיקה, צביעת קירות חוץ ועליות תכנון ופיקוח) בסכום כולל של 76,560 ₪ (כולל מע"מ).
24. בחוות דעת משלימה מתאריך 20.11.2016, אשר נערכה על ידי מר אגבאריה לאחר קבלת ממצאי הבדיקה הסונית אשר התבצעה בתאריך 1.3.2016, מציין המומחה אגבאריה שבתאריך 23.2.2016 התבצעה בדיקה נוספת, שאותה ערך מומחה מוסכם מטעם הצדדים (המהנדס יצחק מייזל), לצורך גילוי ראשי כלונסאות מספר 1 – 6 שהותקנו באזור הסדוק במבנה.
25. לטענת המומחה אגבאריה, במהלך בדיקה זו עלה כי קורת הקשר אשר מחברת בין עמודים מספר 6 ו – 13, נשברה בשני מקומות כתוצאה מחיבור לקוי אשר בוצע בשלב מאוחר יותר באמצעות קבלן אינסטלציה אשר חתך את מוטות הברזל והעביר צינורות ביוב בכותר 4 אינץ' ובכך גרם במישרין להחלשת קורת הקשר ולהופעת הסדקים בקיר שמעל לקורה.
26. עוד ובנוסף, קובע מר אגבאריה בחוות דעתו המשלימה כי קוטר הכלונסאות שנבדקו (40 ס"מ – 50 ס"מ) תואם לתוכנית היסודות ולהנחיותיו של דר' מתאני, כי עומק החפירה של הכלונסאות (9.1 מ' – 9.7 מ') עולה אף היא בקנה אחד עם תוכנית היסודות ועם הנחיותיו של הצד השלישי וכי לא נמצאה פטריה בראשי הכלונסאות בהתאם להנחיות הצד השלישי.
27. להערכתו, דו"ח המעבדה מעלה כי מקור הסדקים אינו נובע מכשל תכנוני או בשל ביצוע לקוי של התקנת הכלונסאות אלא מהיעדר תשתית ניקוז מתאימה וכתוצאה מחיתוכים שבוצעו בקורות היסוד ובמוטות הזיון של הקורות אשר שילובם גרם לפגיעה בקירות החוץ וביציבות המבנה. כמו כן, קובע מר אגבאריה בנוגע להיצרות הקוטר של כלונס מספר 2 כי יש להטיל את האחריות לכך לפיתחו של הקבלן המבצע בלבד, קרי הנתבעים 2 ו – 3.
28. מטעם הנתבע 1 הוגשה בתאריך 16.4.2018, מר ג'מיל יונס, חוות דעת משלימה נוספת מטעמו של מומחה בתחום ההנדסה הגאודטית (חוו"ד מיום 12.4.2018).
29. מר יונס התמקד בחוות דעתו בשאלה להתייחס לתוכן סעיפים מספר 6.6, 6.7 ו – 6.8 לחוות דעתו של מר חוראני שבה נקבע כי עובי המילויים בתחום מגרש התובע נמצא בתחום של 6.5 מ' ועד 11 מ' בחלקו המערבי של המגרש וכי בוצעו מילויים נוספים בעובדי של כ – 2 מ' המתווספים לעובדי המילויים הקיימים ולכן ממצא זה מחזק את הקביעה שהכלונסאות שקעו עקב תסבולת נמוכה ועם גודלם של הסדקים אשר נוצרו בדירת התובע.
30. מר יונס מתאר בחוות דעתו את התהליך ההיסטורי של תוכניות הבנייה של המגרש שעליו נבנה בית התובע (מגרש מספר 726א'). על פי האמור בחווה"ד בשנת 2004 מינהל מקרעי ישראל (רמ"י) מכר את המגרש, ששטחו 1622 ₪, למשפחת התובע ולמשפחה נוספת כאשר כל אחת מהמשפחות קיבלה שטח בגודל של 811 מ"ר כאשר משפחת התובע קיבלה את המגרש אשר ממוקם בחזית הצפונית של החלקה. על פי הנתונים הטופוגרפיים של המגרש, אשר נערכו באמצעות מודד, קיים הפרש גבהים של 8 מ' בין גבול המגרש הקדמי בחזית וגבול המגרש האחורי.
31. לטענת מר יונס, מסיור שטח שאותו ערך בתאריך 30.3.2018 לא קיימים קירות תומכים בגבול האחורי התחתון של המגרש שעליו נבנה בית התובע ואילו בעבודות בנייה המתבצעות בקצה המדרון הגובל במגרש עולה שמדובר באדמה טבעית חרסתית בעומק של כ – 3 מ' מפני הקרקע של המגרש ואילו מתחת לחרסית קיימת שכבת סלע גיר רציפה בעומק של כ – 7 מ'. במגרשים הנמצאים מצפון למגרש שעליו נבנה בית התובע,שבהם בוצע מילוי, הוקמו קירות תומכים מבולדרים בכדי לתמוך במילוי שהונח בהם.
32. לדעת מר יונס קיימת אי התאמה מלאה בין הטופוגרפיה במפות המצביות שערך המודד לפני הגשת הבקשה להיתר בנייה לבין מדידה קרקעית שהתבצעה בשנת 2002 אל מול המדידה הפוטוגרומטרית (צילום אוויר) אשר התבצעה בשנת 1981 בעת שהקרקע היה טרשית לחלוטין.
33. לדעת המומחה יונס, קביעתו של מומחה התובע, מר חוראני, ולפיה עובי המילויים בתחום מגרש התובע נע בין 6.5 מ' ועד 11 מ' אינה נכונה וזאת ממספר טעמים : האחד, לפי עמדת מר יונס מיקום גבול המגרש אינו במרחק של 11 מ' מקצה המבנה המזרחי אלא במרחק של 4 מ' מהקצה המזרחי של המבנה וזאת לאור הממצאים המתועדים במפה המצבית של גמר הבנייה ולכן משמעות הדברים היא שמר חוראני הסיק כי גובה הקרקע הטבעית נמוך ב – 3 מ' מהקרקע הטבעית.
34. בנוסף לכך, מר יונס סבור שמר חוראני שגה משום שהוא הסתמך על חתך מהגרמושקה שאיננו משקף באופן נכון את גבולות המגרש משום שהיה עליו להסתמך על ממצאי המדידה קרקעית שבוצעה בגמר הבנייה כפי שמפורט בגרמושקה.
35. נימוק נוסף שעליו משתית מר יונס את חוות דעתו נוגעת להסתמכותו של מומחה התובע על מדידה פוטוגרמטרית בלבד במקום לעשות שימוש במדידה קרקעית מפורטת וכל זאת משום שמר חוראני מבסס את קביעותיו של סמך מיפוי פוטוגרומטרי משנת 1979 אשר עודכן בשנת 1981 ואשר היווה רקע לאותה תוכנית מתאר שאושרה בשנת 1995 (תוכנית מספר ש/במ/558).
36. מר יונס מציין כי צילום פוטוגרוטרי אינו מאפשר לאפיין את קווי הגובה הקיימים במגרש ולכן ככל שהצילום נעשה מגובה רב יותר אזי רמת הדיוק (בהקשר של הגבהים) נמוכה יותר. מר יונס מציין כי רישום קווי הגובה אינו מדויק בשל שימוש במכשור ישן ובלתי מדויק ולכן מדובר בבדיקה מיושנת ובעייתית אשר גורמת לכך שסטייה של מילימטר בשרטוט בקנ"מ של 1:1250 מתבטאת בשגיאה של 1.5 מ' בשטח בעוד שסטיית המדידה הקרקעית הינה בשטח של עד 5 ס"מ. מר חוראני מדגיש כי הדיוק במדידה מתאפשר בזכות שימוש בתוכנות מחשב משוכללות וחיבור המפה לרשת ארצית (IG05) אשר מאפשרות לבדוק את גובה פני הקרקע בדיוק רב.
37. בסופו של יום קובע מר יונס בחוות דעתו כי אין זה סביר להניח שהמבנה נשוא התביעה, אשר ממוקם במפלס התחתון של המגרש, הוקם על גבי מילוי מהודק וזאת משום שהנחת מילוי מלאכותי בגובה של כ – 10 מ' הייתה מחייבת הקמת קיר תומך מסוג "קיר כובד" או "קיר בולדרים".
38. על פי קביעתו של מר יונס למבנה לא נגרמו סדקים וכי על פי חתך הקרקע אשר נצפה בעבודות העפר המתבצעות בחלקה הסמוכה עולה שכל הכלונסאות נקדחו בקרקע טבעית ובתוך סלע.

טענות הנתבעים 2 ו – 3 :

1. הנתבעים 2 ו – 3 טוענים כי במהלך התקופה שבה בוצעו העבודות הם היו סטודנטים ב"טכניון" בחיפה, ולכן הם הגיעו להסכמה עם התובע ועם אביו המנוח ולפיה הם יבצעו בעבורם עבודות בנייה במתכונת חד יומית, אולם בשלב מסוים הם הגיעו להסכמה כי ישולם להם סכום גלובאלי ומוסכם לצורך בניית שלד הבית (וכן גם את שלד ביתו של אחי התובע) בכפוף לכך שחומרי העבודה וציוד העבודה יסופקו על ידי התובע.
2. לדברי הנתבעים 2 ו – 3, בכל אחד משלבי הבנייה, דהיינו לקראת שלב יציקת היסודות, יציקת קורות היסוד, יציקת הרצפות ויציקת התקרות נהגו התובע והנתבע 1 ו/או עובדים ממשרדו להגיע לאתר העבודה ולבדוק את קצב התקדמות העבודה.
3. לדבריהם, התובע והנתבע 1 אישרו את ביצוע יציקת היסודות וכן גם את כל שלבי הבנייה הנדרשים, ולכן, לשיטתם, אין לקבל את טענת התובע בכל הנוגע לרשלנות אפשרית בדרך עבודתם. לשיטתם, בעיית הסידוק בקירות המבנה נובעת כתוצאה ישרה של התנהלות התובע אשר פעל באופן רשלני בכך שמצא לנכון לבנות את הבריכה, בכך שתחזק באופן לא נאות את המבנה ובעיקר בשל הימנעותו מבניית שיפועי ניקוז ואיטום פני השטח שמסביב למבנה וזאת בנוסף להתקנת כלונסאות בעומק ובקוטר בלתי מתאימים.

טענות הצד השלישי :

1. הצד השלישי טוען כי שימש כיועץ קרקע באופן כללי בלבד.
2. לדבריו, טרם תחילת עבודות הבנייה התובע היה מחויב על פי דין (וכן גם על פי האמור בדו"ח) להזמינו לאתר הבנייה לצורך ביצוע בדיקה מקדמית על מנת לבדוק את ממצאי הקרקע וכן גם את הצורך בשינוי הביסוס ברם התובע נמנע מטעמיו מלעשות כן ולכן אין לו אלא להלין על עצמו ומשכך ברי כי פעל באופן הנדרש וללא כל דופי כפי שכל יועץ קרקע סביר היה פועל בנסיבות העניין.

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט :

1. בתאריך 28.10.2013 הוגשה לבית המשפט חוות דעת מטעמו של המומחה מטעם בית המשפט (מיום 29.9.2013), מר אריה צימרמן ז"ל, אשר הלך לעולמו במהלך הדיונים בתיק ולא נחקר על חוות דעתו (למרות שענה על שאלות הבהרה אשר נשלחו אליו מטעם הצדדים).
2. להערכתו של המומחה מטעם ביהמ"ש הסיבות האפשריות להיווצרותם של סדקים אשר התגלעו בקירות המבנה הינם (באופן משולב או בנפרד) תזוזת כלונסאות, היעדר בידוד תרמי בגג הבטון אשר נותר חשוף לפגעי מזג האוויר, עומק הכלונסאות והתקנת קירות הבטון של הבריכה, פגיעה מכנית בקורות הבטון והיעדר ניקוז מסביב למבנה.
3. מר צימרמן המנוח ציין בחוות דעתו כי הינו מציע לבצע את התיקונים הנדרשים בעלות כולל של 130,000 ₪ ובשני שלבים נפרדים – שלב אחד שבמהלכו ייעשה ניסיון לייצב את הכלונסאות הלקויות, להתקין בידוד טרמי על הגג ולהסדיר את השיפועים בעלות של 114,000 ₪.
4. על פי האמור בחווה"ד, השלב השני אמור לכלול את עבודות התיקונים של עבודות הגמר כאשר שלב זה צריך להתבצע רק לאחר שייקבע שהבניין התייצב. על פי הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש עלות העבודות הללו מסתכמת בסכום של 88,000 ₪ כאשר על העבודות להתבצע תחת פיקוח צמוד של ברי סמכא (קונסטרוקטור, יועץ קרקע ומודד).
5. במענה לשאלות ההבהרה מטעם התובע הבהיר מומחה בית המשפט המנוח כי ככלל, בניית שלד צריכה להיעשות על ידי קבלן רשום, כי אכן קיימת חשיבות רבה להרחקתם של מים מהמבנה לצורך שימורו, וכי הקבלן הראשי אחראי לכלל הביצוע וכן גם להתקנת בידוד תרמי בעוד שהאחריות לתכנון הבידוד התרמי חל על האדריכל.

דיון והכרעה :

1. בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים ובין כלל המומחים המקצועיים אשר חיוו את דעתם בתיק זה, כי קירות הבית רוויים בסדקים, ומשכך עיקר המחלוקת בתיק זה מתמקדת בבחינת נסיבות היווצרותם של אותם סדקים והאפשרות לניתוק הקש"ס האפשרי שבין התנהלות הנתבעים והצד השלישי (ביחד ו/או לחוד) כתוצאה מהתנהלות התובע ו/או כתוצאה מהתנהלותם המקצועית של קבלני משנה מטעמו לאחר השלמת שלב בניית שלד המבנה.
2. לאחר בחינת כלל חוות הדעת המקצועיות אשר הוצגו בפני ביהמ"ש עולה שקיימים מספר הסברים אפשריים סיבות עיקריות להיווצרותם של אותם סדקים בקירות המבנה – האחת, תכנון והתקנה לקויה של אורך הכלונסאות מצד כלל הנתבעים ושתי סיבות נוספות שאינן קשורות בהם ואשר מנתקות את הקש"ס האפשרי שבין נזקי התובע לבין הסדקים אשר התגלעו בקירות המבנה – האחת, שבירה של קורת על ידי קבלן מקצועי אחר אשר נשכר על ידי התובע והשנייה התקנת בריכת המים בחצר הבית לאחר שלב סיום עבודות הבנייה ושלא על דעת הנתבעים והצד השלישי.

אחריות הנתבע 1 :

האם הנתבע 1 נשכר לצורך מתן שירותי פיקוח צמוד או שמא לצורך מתן שירותי פיקוח עליון ?

1. כאמור מעלה, אין מחלוקת על כך שבין התובע לבין הנתבע 1 נכרת הסכם בעל פה שאינו מגדיר באופן מדויק את דרישות תפקידו כך שמטבע הדברים הגדרת התפקיד שאותו אמור היה הנתבע 1 לבצע מלכתחילה צריכה להיבחן בהתאם לאומד דעתם של הצדדים ו/או בהתאם להצהרות בכתב אשר ניתנו בפני הרשויות.
2. הנתבע 1 אינו חולק על כך כי הוא נשכר לשמש כמפקח בנייה עליון (ראה : סעיף 6 לכתב ההגנה; סעיף 133 לסיכומים). עם זאת, בתצהיר התשובות לשאלון מיום 8.4.2012 ובתצהירו מיום 16.9.2012 מציין הנתבע 1 כי הוא נשכר על ידי התובע לצורך הוצאת היתר בנייה ולצורך תכנון השלד בלבד, אולם שלל את האפשרות שנשכר לשמש כמפקח בנייה צמוד, כמהנדס אחראי ביצוע או כמנהל פרויקט (ראה : סעיף 6 לתצהיר), בעוד שבמהלך בעדותו בביהמ"ש טען כי הוא נשכר לשמש כעורך הבקשה וכאחראי על הביקורת מבלי שנדרש לפקח על בניית שלד המבנה וכי סמכויותיו כמפקח בנייה עליון מוגדרות במסגרת הוראות חוק התכנון והבנייה (ראה : עמוד 98 שורות 7 – 16 לפרוטוקול).
3. מנגד, התובע מגדיר בתצהירו את מהות תפקידו של הנתבע 1 כדלקמן :

"5. מר שריף הנדי ערך עבורינו את הבקשה להיתר תכנן את הבית והיה אמור לעשות פיקוח (יכונה להלן "המהנדס"). לפי מיטב ידיעתי הסיכום איתו בע"פ.

6. אבי אני ואחיי הזמנו שירותי תכנון ופיקוח מן המהנדס, בחוזה שנערך, למיטב זכרוני, במשרד המהנדס בע"פ. שריף קיבל קצת למעלה מ 30000 במזומן, בכמה תשלומים. סמכנו עליו כי הוא היה מהנדס שלנו גם בעבר".

1. במהלך עדותו בביהמ"ש תיאר התובע ביתר הרחבה את התנהלותו של הנתבע 1 ואת מערכת היחסים אשר שררה בין הצדדים כדלקמן (ראה : עמוד 28 שורות 1 – 16 לפרוטוקול) :

"ש. קודם אמרת שאין לך הסכם בכתב עם שריף – על סמך מה אתה אומר מה היו סיכומי הדברים עם שריף?

ת. אתחיל לפני זה, שריף ואבי היו ביחסים טובים, אבי זכה ליחס כבוד מכל הכפר, כשהיה נותן מילה היה עושה, אבא שלי היה בן אדם של פעם. לא היו אז הסכמים, היו נותנים מילה.

ש. יש לך מסמך, תזכורת, יומן שכתוב בו סיכומי דברים עם המהנדס שריף?

ת. אין לי. הכל מהזיכרון.

ש. מתי הייתה הפגישה ואיפה עם שריף?

ת. במשרד שלו, מתי לא יודע.

ש. מה היה אמור לעשות שריף?

ת. היה אמור לקחת את הפרטים של החלקה והגוש. ניגשנו אליו עם התוכניות שיגיש לוועדה. בין כל הדברים כולל טופס 4, הוא עשה לנו הכל. אבא שלי רצה ששריף יסגור לנו את כל הפינות. אבי היה רועה צאן כל חייו לא ידע לקרוא ולכתוב. אבי ביקש לקבל בית נקי. ושריף עשה לנו עוד עבודות בשדה ותיכנן ובוצע כפי שאבי ביקש. בבית לא קיבלנו כמו שאבא רצה.

ש. אתה אומר שהוא היה אמור לפקח, ביקרו מטעמו של שריף אנשים או הוא ביקר בבניין?

ת. מעט מעט מאוד. את העובדים שלו לא ראיתי. הייתי צמוד לאבא שלי בשטח."

1. מנגד, הנתבע 1 ציין בהגדרת תפקידו כדלקמן :

"6. כבר בראשיתו של תצהיר זה, אני חייב להבהיר כי מעמדי בהקשר של עבודות הבניה שהתבצעו במבנה נשוא התביעה היה מעמד של מהנדס שטיפל בהוצאת היתר בנייה ובתכנון השלד ע"פ ההיתר. אני לא הייתי מהנדס אחראי ביצוע, לא הייתי מנהל פרויקט ולא הייתי מפקח צמוד מטעם התובע. למיטב ידיעתי, הנתבע לא מינה אף אחד מאלה ואף בחר להתקשר עם קבלנים לא רשומים משיקוליו שלו .

7. אני מצהיר שלא נערך ביני לבין התובע, אביו ושאר אחיו חוזה בכתב, אולם הסיכום עם מר רביע מוחסן ואביו המנוח, שאני מטפל להם בבקשה להיתר מול ועדת התכנון והבניה השומרון, ומכין להם תוכניות קונסטרוקציה וגרמושקה, ומקיים פיקוח עליון על הקמת שני המבנים".

1. במהלך עדותו בביהמ"ש הדגיש הנתבע 1 כי נשכר על ידי התובע לשמש כעורך הבקשה וכמתכנן השלד שאינו אחראי על ביצוע השלד וכי הוא נשכר לשמש כמתכנן השלד ולא כאחראי על ביצוע התקנת השלד (ראה : עמוד 98 שורות 7 – 11 ; עמוד 98 שורה 33 – עמוד 99 שורה 13 לפרוטוקול).
2. ודוק, עיון במסמכים אשר הוגשו אל הוועדה המקומית לתו"ב מעלה כי בתאריך 14.12.2004 הנתבע 1 חתם על גבי מסמך אשר הופנה אל הוועדה המקומית לתו"ב שכותרתו "הצהרת המהנדס/ת האחראי/ת לביצוע השלד" שבמסגרתו הצהיר כדלקמן :

"2. אם נושא הבקשה הוא הוספה לבניין קיין (צ"ל :"קיים" א.צ.) , אני מצהיר/ה כי בדקתי את הבניין הקיים וכי אני אחראי/ת ליציבותו בעת בניית התוספת ולאחריה.

3. אם מסיבות בלתי צפויות מראש יתגלה צורך בשינוי מהותי בחישובים הסטטיים, אגיש חישובים סטטיים מתוקנים מיד עם גמר גילוי הצורך כאמור.

4. מתחייב/ת לדאוג לכך ששלד הבנין ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים בעת הבניה בנדון, וכי קויימו הוראות החוק הנוגעות לעניין זה, ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו על – ידי המהנדס המתכנן ולתוכניות הקונסטרוקציה.

5. הריני מתחייב/ת שתוכנית הקונסטרוקציה תימצא באתר הבניה ושאשמור אותה אצלי לתקופה של לא פחות מעשר שנים מתום הבניה".

1. למקרא הדו"ח/חווה"ד אשר הוכנה על ידי הצד השלישי טרם תחילת העבודה, עולה כי דר' מתאני המליץ על כך שביצוע העבודות ייעשה בהשגחת מפקח בנייה צמוד בעל הכשרה מקצועית הולמת אשר יידרש להיוועץ בו טרם תחילת העבודות ובמהלכן, ובמידת הצורך אף יידרש לקבל ממנו אישור בכתב לצורך עריכת שינוי בתוכניות הביסוס, וכן גם בעומק ובקוטר הכלונסאות (ראה : סעיפים 11 ו - 12 לדו"ח).
2. ככלל, המשמעות המשפטית של הסכם תכנון אשר לא הועלה על הכתב הינה שהצד המחליט מסיבותיו לוותר על כריתת הסכם בכתב הינה חשיפתו של אותו צד לסיכון כי גרסתו לא תוכח (ראה : א(שלום קריות) 6718/02 פואד חיר – עו"ד נ' קרונגהאוז מרינה מיום 15.5.2005).
3. זאת ועוד, בפסיקת בתי המשפט נקבע כי אחריותו של מפקח בנייה (בפן החוזי) נבחנת על פי תוכן החוזה הספציפי אשר נכרת בין הצדדים בעוד שבפן הנזיקי נבחנת מידת אחריותו של מפקח הבנייה על פי סוג הפיקוח שאותו נשכר מפקח הבנייה לבצע, דהיינו פיקוח צמוד על אופן ואיכות ביצוע העבודה של הקבלן וההתאמות הנדרשות לצורך ביצוע התוכניות האדריכליות או לחילופין פיקוח ברמה פחותה יותר כמפקח בנייה עליון (ראה: ע"א 15292-12-13 איילון חב' לביטוח בע"מ נ' יורם גדיש חב' להנדסה בע"מ מיום 15.3.15).
4. לא זו אף זו, אף בהנחה וטענות הנתבע 1 בסיכומיו בכל הנוגע למודעותו של התובע ועדיו/אחיו ביחס להבדלים הסמנטיים שבין שכירת שירותיו של בר סמכא המבצע עבודת "פיקוח עליון" לבין שכירת שירותיו של בר סמכא המבצע עבודת "פיקוח צמוד" (ראה : סעיפים 45 – 52 לסיכומי הנתבע 1), הרי שעל פי לשון הפסיקה מבצע עבודת הפיקוח העליון חב בחובת זהירות קונקרטית כלפי אלה אשר עלולים להיפגע ככל שלא מילא כראוי את חובת הפיקוח, ובכלל זאת כלפי צדדים שלישיים שבכללם העובדים באתר הבנייה עליו הוא מפקח, להסב את תשומת לבו של מזמין העבודה לצורך בפיקוח צמוד ובמנהל עבודה כשיר (ראה : ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו(3), 233).
5. ודוק, בהינתן הפערים ההשכלתיים והמקצועיים האדירים שבין הנתבע 1 לבין התובע (שהיה בן 23 בלבד בשעת עריכת ההסכם) ואביו המנוח, שהינם רועי צאן במקצועם (ראה : עדות התובע עמוד 26 שורה 21 – עמוד 26 שורה 2 ; עמוד 28 שורות 12 – 18 לפרוטוקול), שומה היה על הנתבע 1 לדאוג לכך שטרם תחילת ביצוע העבודות ייחתם בינו לבין התובע הסכם בכתב, המגדיר במפורש את מהות תפקידו ואת ההבדלים שבין פיקוח צמוד לבין פיקוח עליון.
6. הנתבע 1 ציין בעדותו בביהמ"ש כי להערכתו התובע היתמם בעדותו שכן לדבריו הוא ציין בפני התובע שמדובר בבניית בית למגורים ולכן הדבר מצריך לעשות שימוש ב"מיטב המקצועיות והחומרים", כלשונו (ראה : עמוד 91 שורות 12 – 17 לפרוטוקול). עם זאת, ברי כי אין בדברים הללו כדי להסיר את העמימות הנוגעת לשאלת הגדרת תפקידו המדויק של התובע (מפקח צמוד על מפקח עליון), אשר הייתה מוסדרת על נקלה באמצעות התניה/דרישה של הנתבע 1 לחתום חתימת הסכם בכתב עם התובע טרם תחילת ההתקשרות בינם .
7. משאין חולק כי הנתבע 1 נשכר לשמש (לכל הפחות) כמפקח בנייה עליון ברי כי היה עליו לעמוד באותן מטלות אשר מוגדרות במסגרת תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992 (בנוסחן הקודם הרלוונטי לענייננו) ובכלל זאת עריכת ביקורת על ביצועה של הבנייה בכדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים ובהתאם לרמה המקצועית הנדרשת (ראה: א(שלום נצרת) 52432-11-13 טל יסעור-כהן נ' תקומה - החברה להתיישבות בארץ ישראל בע"מ מיום 2.2.2019 והאסמכתאות דשם).
8. בהתאם לתקנות הפיקוח העליון על הבנייה משך הפיקוח העליון על שלד הבניין (תקנה מספר 5) : הפיקוח העליון על בנית שלד הבניין מצריך את בחינת כלל הפעולות הבאות :
9. כל הפעולות המופיעות בתקנה מספר 4 ככל שהן נוגעות לבנית שלד הבניין (בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו והתאמתה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים; הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה ;
10. מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו; אישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך בקשה לחיבור לרשתות החשמל, המים והטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר) ;
11. ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו לרבות הרכבתם ומתן אישור ליצקת התקרות ; עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, במידת הצורך, על פי שינויים, במידה וישנם, בזמן ביצוע בנית השלד בהתאם לאמור בתקנות ;
12. מעקב אחר בדיקת חוזק חומרים הנדרשים על פי כל דין.
13. תקנה 6 לתקנות הפיקוח העליון קובעת בנוגע לדרך ביצוע הפיקוח העליון כדלקמן: ייערכו ביקורים באתר הבניה של המבנה או של חלקים ממנו, בידי מבצעי הפיקוח העליון או בידי עובד מטעמם כאמור בפסקה (2) ; הביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי תקנות 4 ו-5, אולם לגבי עורך בקשה ראשי לא יפחת מספרם מהביקורים ומהשלבים שבהם הם נערכים בידי האחראי לביקורת לפי תקנות התכנון ;
14. מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לארוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים על פי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון ;
15. ההנחיות במסגרת הפיקוח העליון הנמסרות למי מהאמורים בתקנה 4(2), יירשמו ביומן העבודה שמנהל הקבלן הראשי, וייחתמו בידי מבצע הפיקוח העליון או מיופה כוחו ; העתק מיומן העבודה, הכולל את ההנחיות כאמור, יישמר במשרדי מבצע הפיקוח העליון למשך עשר שנים לפחות ; לא נוהל יומן עבודה, יימסרו כל ההנחיות, בכתב, לקבלן הראשי.
16. בהיבט הפרוצדוראלי של התנהלות הנתבע 1 עולה כי במקרה דנן לא נוהל על ידו יומן עבודה ולא נשמר תיעוד של ההנחיות כפי המתחייב בתקנה וזאת בניגוד להוראת תקנה סעיף 6 לתקנות הפיקוח העליון (ראה : עדות הנתבע בעמוד 104 שורות 6 – 11 לפרוטוקול) ולכן לא רק שהתנהלותו של הנתבע 1 אינה עולה בקנה אחד עם לשון התקנות אלא שעל פי לשון הפסיקה יש בכך משום גרימת נזק ראייתי כלפי התובע (ראה : ע"א (מחוזי חיפה) 1144-04-17 תאמר שחאדה ואח' נ' ג'מאל חנאני ואח' מיום 16.8.2017).
17. מעבר לכך שהנתבע 1 לא הציג ראיות לכך שהסב את תשומת ליבו של התובע לחשיבות הרבה בשכירת שירותיו של מפקח בנייה צמוד, ומעבר לכך שהנתבע 1 לא ניהל יומן עבודה ורישומים המתעדים את הנעשה באתר העבודה כפי המתחייב בתקנות הפיקוח העליון, הרי שלצורך הפרת חובת הזהירות מצידו של הנתבע 1 יש לבחון גם את התנהלותו המקצועית באתר העבודה החל משלב התכנון ועד לסיום שלב ביצוע השלד.

האם הנתבע 1 התרשל בתכנון אורך הכלונסאות ?

1. ככלל, מטרת הפיקוח אינה רק לערוך רשימת ליקויים, אלא לגרום לקבלן המבצע לתקן את

הליקויים שגילה המפקח, סמוך ככל הניתן לאחר שהתגלו ובמידת הצורך אף להתריע בפני המבצע על ליקויי הבנייה ולוודא שאותם ליקויים תוקנו בידי הקבלן המבצע (ראה : עניין יסעור והאסמכתאות דשם).

1. בהינתן מיקוד המחלוקת המקצועית בפן המהותי-מקצועי בכל הנוגע לדרך תכנון הכלונסאות, מבחינת מתן האפשרות בידי הצדדים להגיש חוות דעת מקצועיות משלימות בעניין זה הרי שבראש ובראשונה יש לבחון את דרך התנהלותו של הנתבע 1 עוד בשלב התכנון.
2. הנתבע 1 אף הוסיף וציין בתצהירו כי תוכניות הקונסטרוקציה התבססו על תוכן חוות דעתו של דר' מתאני לאחר שיצא מתוך נקודת מצא שדר' מתאני בחן את מאפייני הקרקע, סוג הקרקע וסוג הביסוס ברם בהמשך דבריו ציין כי עיון בדו"ח מעלה שהדו"ח נערך מבלי שדר' מתאני ביצע קידוחי ניסיון בקרקע טרם תחילת העבודות, אלא הסתמך על נתוני הקידוחים אשר התנהלו בבתים סמוכים ומבלי שדר' מתאני התייצב באתר העבודה עובר לתחילת שלב ביצוע קדיחת הכלונסאות על מנת לבדוק האם סוג הקרקע תואם למסקנותיו (ראה: סעיפים 38 ו– 39 לתצהיר).
3. אין חולק על כך שהנתבע 1 שימש כמפקח העליון על ביצוע עבודות השלד וכמתכנן השלד (ראה : סעיף 18 לתצהיר הנתבע 1) ולכן לצורך בחינת השאלה האם הנתבע 1 אכן חרג מחובת הזהירות המוטלת עליו כמתכנן וכמפקח בנייה סביר בכך שתכנן כלונסאות קצרות מדי בשל אי ההיוועצות בדר' מתאני הרי שיש לבחון את דרך התנהלותו כמכלול.
4. אין מחלוקת על כך שדר' מתאני, אשר ערך את הדו"ח המוקדם טרם תחילת ביצוע העבודות, לא זומן על ידי הנתבע 1 לצורך בחינת הרכב הקרקע שהינו תנאי מהותי לצורך בחינת עומק החדרת הכלונסים וקוטרם-עומקם.
5. מחקירתו הנגדית של הנתבע 1 עולה כי :

"מבחינתי, דו"ח יועץ הקרקע הוא מסמך מקצועי שנעשה על ידי ד"ר מחמוד מתאני שהוא צריך להכיר את המטריה, להכיר את הקרקע, לעשות את הבדיקות המתחייבות ולהנחות אותי. אם יש בזה איזושהי הטעיה זו בעיה שלו" (ראה : עדות הנתבע 1 בעמוד 92 שורות 23 – 36).

1. זאת ועוד , בהמשך חקירתו הנגדית ציין הנתבע 1 כי קביעת אורך הכלונסים ומידת התסבולת שלהם נקבעים על ידי יועץ הקרקע (ראה : עמוד 93 שוטרות 30 – 36 ; עמוד 94 שורות 21 – 23 לפרוטוקול), וכי גם בחינת הרכב הקרקע שעליו נבנה הבניין הינו עניין המסור לשיקול דעתו של יועץ הקרקע (ראה : עמוד 95 שורה 35 – עמוד 96 שורה 2 לפרוטוקול).
2. ודוק, על פי הוראת סעיף 5(4) לתקנות הפיקוח העליון נדרש מפקח הבנייה לפקח אחר חוזק החומרים שמהם מורכב שלד הבניין, ברם, במקרה דנן הנתבע 1 בחר להתעלם מהמלצותיו המפורשות של דר' מתאני אשר ציין באופן מפורש במסגרת חוות דעתו כי במהלך הביצוע עשויים להיווצר שינויים תכנוניים בעומק ובקוטר הכלונסאות, ולכן, עוד בטרם תחילת העבודות מומלץ להעביר את תוכניות הבנייה לפני תחילת העבודות ואף במהלך שלבי הקידוח הראשונים, על מנת שיחווה את דעתו בכל הנוגע להרכב הקרקע בפועל ואף ביחס לאורך הכלונסאות וקוטרן (ראה : סעיף 11 לחווה"ד/דו"ח המצורף לתצהיר הצד השלישי מיום 14.5.2017) .
3. אמנם עורך הדו"ח, דר' מתאני, עשה שימוש בדיבור "מומלץ", ברם, במקרים מעין אלה חזקה על מפקח בנייה עליון מיומן, ובפרט על הנתבע 1 אשר הזמין את דר' מתאני לביצוע עבודות פיקוח גם במקרים אחרים, כי הינו מודע לכך שהלכה למעשה אין מדובר בהמלצה, כי אם בדרישה מפורשת ואלמנטרית המוטלת על מהנדס המשמש כמפקח בנייה עליון לזמן את יועץ הקרקע לאתר העבודה כבר בשלב תחילת הבנייה, על מנת לוודא עימו את הרכב הקרקע באתר הבנייה הספציפי ולא רק בחלקות סמוכות מקום ובהתחשב בנתונים הללו לבחון פעם נוספת את השינויים התכנוניים הנדרשים (במידת הצורך) בנוגע לעומק וחוזק הכלונסאות (ראה גם : עדות דר' מתאני בעמוד 132 שורה 29 – עמוד 133 שורה 13 ; עמוד 136 שורה 18 – עמוד 137 שורה 1 ; עמוד 139 שורות 16 – 24 לפרוטוקול).
4. אשר על כן, אף בהנחה שהתובע היה מודע לכך שהנתבע 1 נשכר על ידו לצורך ביצוע עבודת פיקוח עליון בלבד (ולא כך הם פני הדברים), סבורני שהנתבע 1 הפר את חובת הזהירות האלמנטרית המוטלת עליו כמפקח בנייה עליון, בכך שלא העביר לדר' מתאני את תוכניות הבנייה עובר לתחילת ביצוע העבודות לצורך בחינת הרכב שכבות/חתכי הקרקע ולאור נתון זה להיוועץ בו על מנת לקבוע את האורך והחוזק הנדרשים של הכלונסאות.
5. בנוסף לכך, הנתבע 1 הפר גם את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליו כמפקח בניה עליון הקבועה במסגרת סעיף 4 לתקנות הפיקוח העליון בכך שלא הדריך את הנתבעים 2 ו – 3 כמנהלי העבודה בפועל באתר העבודה שאין לבצע את עבודות היציקה עד לשלב הגעתו של דר' מתאני על מנת שיחווה את דעתו בנוגע להרכב הקרקע שבה מתבצעות עבודות הבנייה (ראה גם : עדות המומחה אגבאריה בעמוד 121 שורות 4 – 12 לפרוטוקול), ובכך שלא הבחין בין מילוי מלאכותי לבין קרקע טבעית –סלעית (ראה : סעיף 6.15 לחוות דעתו של דר' חוראני ; עדות מר אגבאריה בעמוד 117 שורות 10 – 13 לפרוטוקול), ולצד זה לנהל יומן המתעד את התקדמות שלב היציקה בהתאם לחוות דעתו של דר' מתאני.
6. מן האמור מעלה עולה שההיבט התכנוני הינו שלב קרדינאלי בקביעת מידת אחריותם של הנתבעים לצורך בחינת נזקי התובע וזאת משום שקביעת הרכב הקרקע בידי בר סמכא הבקיא בתחום זה טרם תחילת עבודות הבנייה הינה שלב מהותי בעת קביעת העובי, הגודל והחומר שממנו צריכות להיבנות הקורות ובנוסף.
7. לפיכך, הנני מוצא לנכון לקבוע כי הנתבע 1 לא פעל כבר סמכא סביר בכך שלא נועץ בצד השלישי טרם תחילת ביצוע העבודות ובמהלכן ובכך שלא ניהל תיעוד ורישום של פעולותיו כפי הנדרש בתקנות הפיקוח העליון ומשכך הנני מוצא לנכון לקבוע שהנתבע 1 התרשל בדרך התנהלותו המקצועית.

האם הנתבע 1 התרשל במהלך שלב העבודות בכך שלא ווידא כי הכלונסאות נקדחו בתוך קרקע טבעית ?

1. התובע טוען בסיכומיו כי הנתבע 1 פעל ברשלנות בכך שבמהלך ביצוע עבודות הבנייה הוא אישר לנתבעים 2 ו – 3 להמשיך את ביצוע עבודות הבנייה למרות שלא ווידא כי הכלונסאות מוכנסות לעומק של 9 מ' בתוך קרקע טבעית ולתוך שכבת סלע גירי.
2. התובע מוסיף ומציין בסיכומיו כי הנתבע 1 שגה בשני היבטים אפשריים ולא פעל כבעל מקצוע סביר, מעצם אי יידועו של הנתבע 1 כי הסתמכות בלתי מסויגת מדו"ח שאינו מבוסס לחלוטין עלולה להביא לכך שיותקנו קורות קצרות מדי וחסרות תסבולת ולכן כמתכנן שלד סביר שומה היה עליו להתנות את המשך ביצוע היציקה בהזמנתו של דר' מתאני לאתר העבודה.
3. מחוות דעתו של מר חוראני עולה כי להערכתו הנתבע 1 שגה בהערכתו בכך שבתוכנית העבודה המצורפת לבקשת היתר הבנייה עשה שימוש במונח "ק.ק.ט" לצורך בתור קו קרקע טבעי וזאת למרות שהמשמעות של המונח בז'רגון ההנדסי הינו "קו הקרקע הקיים" ואינו מבטא את הקרקע את פני הקרקע הטבעית (ראה : סעיף 6.14 לחווה"ד).
4. מר חוראני מדגיש בחוות דעתו כי המשמעות של אי ההיוועצות בדר' מתאני הינה הערכה שגויה של הנתבע 1 בכך שהכלונסאות אשר נקדחו אל תוך הקרקע נקדחו בחלקם אל תוך מילוי לא טבעי במקום אל תוך קרקע טבעית סלעית כפי הנדרש.
5. הנתבע 1 מציין בסיכומיו כי אין לקבל את קביעתו של מר חוראני משום שהינו מסתמך על מספר מפות מצביות, תרשימים ומסמכים שאינם רלוונטיים לעניינו. כך למשל, לפי עמדת הנתבע 1 השימוש במתווה יסודות בית התובע (נספח ה' לחווה"ד) אינו רלוונטי לענייננו משום שהינו מתייחס למתווה היסודות של בית התובע ולכן אינו רלוונטי לעניין קביעת הגבהים.
6. בנוסף לכך, מציין הנתבע 1 כי המפה המצבית (מתוך תוכנית ההיתר של בית התובע) אינה רלוונטית אף היא לענייננו משום שהתרשימים המפורטים בה רלוונטיים לתקופה הקודמת למועד קבלת ההיתר, ולכן הינם מתארים את אופן העמדת המבנים במגרש על פי הבקשה להיתר ולא את מצב הבנייה לפני תחילת תקופת הבנייה.
7. באשר לנספח ד' המצורף לחוות דעתו של מר חוראני מדגיש הנתבע 1 בסיכומיו כי מדובר בחלק מתוך תוכנית בקשת ההיתר כאשר מתחת לחלק העליון של המבנה ניתן להבחין במילוי מהודק בגובה של כ – 2 מ' בעוד שמתחת לחלק התחתון מתבצעת חפירה של כמטר בתוך קרקע טבעית.
8. הנתבע 1 אף מציין כי נספח ב' המצורף לחווה"ד לקוח מתוך תוכנית בינוי של תוכנית תב"ע אזורית המתארת את מיקום המבנים במגרש על פי תוכנית הבינוי, ברם, מאחר שמדובר בצילום אוויר שאינו כולל את פירוט קנה המידה הרי שלא ניתן להפיק ממנה חתכים וערכים מתאימים ובפרט את גובה המילוי.
9. לפי עמדת הנתבע 1 מר חוראני ציין במהלך חקירתו בביהמ"ש כי הוא אינו מומחה למדידות ולפענוח צילומי אוויר, כי אינו יודע מהי הסיבה להיווצרותם של המילויים וכי מסקנתו בדבר עובי המילוי נסמכת על מדידה שהייתה חלק מנספחי התב"ע ולמרות זאת חיווה את דעתו בנוגע למיקום הכלונסאות ולעובי המילוי באופן בלתי מבוסס.
10. זאת ועוד, מעדויותיהם של המומחים שטרנברג, אגבאריה וחוראני וכן גם מעדותו של מעדותו של הנתבע 2 בביהמ"ש ומהתמונות אשר מצורפות לחוות דעתו של מר יונס עולה כי בגבול המגרש המערבי ישנו שפך מילויים בגובה של כ – 15 מטר (ראה : עדות מר שטרנברג בעמוד 44 שורות 20 – 28 ; עדות מר חוראני בעמוד 71 שורות 31 – 36 ; עדות מר אגבאריה בעמוד 117 שורות 35 – 36 ; עדות הנתבע 2 בעמוד 127 שורות 11 – 16 לפרוטוקול).
11. חרף הספקות שאותם העלה הנתבע 1 בסיכומיו בכל הנוגע לכישוריו המקצועיים של מר חוראני, הסתבר במהלך חקירתו של מר יונס כי הוא כלל לא צבר ניסיון מעשי בתחום ביסוס הקרקע ואף לא עסק מעולם בתחום מהותי בתחום זה (ראה : עמוד 85 שורה 32 – עמוד 33 שורה 1 לפרוטוקול). יתירה מכך, בניגוד לקביעתו של מר יונס ולפיה צילומי האוויר מהשנים 1981, 1996 ו – 2001 מלמדים על כך שהכלונסאות הוחדרו אל תוך אדמה טבעית וסלע גירי לעומק של 9 מ' (ראה : סיפת חוות הדעת; עמוד 85 שורה 34 – עמוד 86 שורה 4 לפרוטוקול) הרי שמעדותו בביהמ"ש עלה כי במהלך ביצוע עבודות הבנייה הוכנס מילוי לא טבעי (מילוי מהודק) אשר גרם להגבהת פני השטח (ראה: עמוד 88 שורה 29 – עמוד 89 שורה 34 לפרוטוקול).
12. ודוק, בחקירתו של הנתבע 1 התברר כי בשלב קדיחת הכלונסאות הוא עצמו ו/או מי מטעמו לא ווידאו מהו עומק הקדיחה והאם הכלונס חדר לתוך סלע גיר טבעי (ראה : עמוד 96 שורות 3 – 7 לפרוטוקול). לפיכך, חרף טענתו של הנתבע 1 ולפיה בשעת עריכת התוכניות הוא הסתמך על המפה המצבית אשר נערכה על ידי מודד וכי אין בהכרח מדובר באדמת פסולת בניין (שפוכת) אשר הושלכה במקום אלא במילוי מהודק בגובה של כ – 2 מ' [ראה : עדות הנתבע 1 עמוד 92 שורות 8 – 9 ; שורות 12 – 14 ; עמוד 93 שורות 7 – 10 לפרוטוקול], הרי שאין בעדותו ובחוות דעתו של מר יונס כדי לחזק את טענתו של הנתבע 1 בסיכומיו ולפיה הקדיחה לא התבצעה בתוך אדמת מילוי או לחילופין כי אף אם הקידוח התבצע בתוך מילוי מלאכותי הרי שאין בכך כדי לגרום למבנה לנזקים.
13. לאור האמור לעיל סבורני כי מכלול הנתונים המפורטים לעיל, ובפרט אי פיקוח על כך שהכלונסאות לא יוחדרו אל תוך שכבת המילוי, גרמה בדיעבד לכך שהכלונסאות לא השיגו תסבולת ובכך גרמה לשקיעתם ההדרגתית (ראה : סעיף 6.7 לחוות דעתו של מר חוראני ; עדות מר חוראני בעמוד 75 שורה 36 - עמוד 76 שורה 8 לפרוטוקול) ואף בשל העובדה שהנתבע 1 מצא לנכון לשתף פעולה עם הנתבעים 2 ו – 3 ולא התריע על בפני התובע כך שהשניים מנועים מלבצע את עבודות בניית השלד מאחר והם אינם קבלנים רשומים כאמור בהוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969 ובתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), תשמ"ד – 1984 (ראה : פירוט בעניין משמעות התקנה בהמשך פסה"ד).
14. משכך, הנני מוצא לנכון לקבוע שהנתבע 1 חרג מחובת הזהירות המוטלת עליו כמפקח בנייה עליון סביר.

אחריותם של הקבלנים (הנתבעים 2 ו – 3) :

1. הנתבעים אינם חולקים על כך כי הנזקים אשר נגרמו לדירתו של התובע קשורים לעבודות אשר התבצעו במהלך שלב הביסוס, ברם לטענתם יש לזקוף לחובת התובע את התקנת הבריכה וכן גם את חיתוך קורות היסוד ומוטות הזיון של הקורות שלא נעשו על ידם.
2. לטענתם, עבודתם המקצועית התמקדה אך ורק בביצוע עבודות הפרזול טרם הנחת הכלונס ובעבודות היציקה של היסודות, קורות הקשר, הרצפות והתקרות של הבית אולם אין הם אחראים לעבודות החפירה של הכלונסאות שהתבצעו במקום משום שעבודת החפירה התבצעה על ידי קבלן אחר וכי אין לייחס משמעות של ממש לכך שהם לא התקינו חגורות ועמודים משום שבתוכנית העבודה לא צוין כלל שהיה עליהם לבצע את העבודות הללו.
3. לטענתם, התובע ובני משפחתו שימשו הן כיזמים והן כקבלנים ראשיים, משום שהם לא התקשרו עם קבלן ראשי אשר ישמש או ימנה מנהל עבודה, אלא שכרו על דעת עצמם קבלני משנה אשר ביצעו את עבודות הבנייה בשלבים שונים.
4. לטענת הנתבעים 2 ו – 3, המשמעות של החלטת התובע לוותר על העסקת קבלן רשום או קבלן ראשי חרף האמור בהוראת סעיפים 1, 5ג' ו – 6ג' תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בנייה), תשמ"ה – 1988 הינה שיש לראות במזמין העבודה כמבצע הבנייה וכי מי ששימשו בפועל כמפקח העבודה היו התובע ואביו המנוח.
5. מנגד, התובע טוען כי העובדה שקבלני השלד לא נרשמו בפנקס הקבלנים איננה שוללת את חובת הזהירות המוטלת עליהם, וכי אף אם מדובר בהסכם בעל פה בנוגע למהות העבודה ועלויותיה הרי שבפועל מדובר בהסכם פאושלי שבמסגרתו הנתבעים 2 ו – 3 התחייבו לבצע את עבודת בניית השלד באופן המיטבי ולהיות אמונים על הזמנת חומרי העבודה והציוד.
6. לטענת התובע, הנתבעים 2 ו – 3 התרשלו בכך שביצעו את העבודה באופן רשלני לאחר שיצקו את הכלונסאות אל תוך הקרקע מבלי שווידאו את הרכב הקרקע טרם הכנסת הכלונסים, מבלי שווידאו שהכלונסים אינם פגומים, מבלי שניהלו יומן עבודה, מבלי שהתריעו על היעדר פיקוח נאות מצד הנתבע 1 ואנשיו, מבלי שווידאו מבעוד מועד את הרכב הקרקע ומבלי שהתקינו במבנה עמודונים וחגורות אשר על תרמו מאוד להיווצרות הסידוק אשר התגלע בקירות המבנה.
7. על פי הוראת לסעיף 14(א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969 לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות אלא ע"י קבלן רשום. יתירה מכך, לעניין עבודות שלד נקבעה תקנה מפורשת (תקנה 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), תשמ"ד – 1984 ולפיה עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד בלא כל קשר לעלות העבודה. בהתאם להוראות התקנה קבע בית המשפט העליון בעניין ע"א 185/84 עירית נהריה נ' יטח ימין, פ"ד מ(3), 266 כי חוזה לביצוע עבודות בניה על ידי קבלן שאינו קבלן בנייה רשום הינו חוזה שכריתתו נוגדת את תקנת הציבור כאמור בהוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ולא ייאכף על ידי בית המשפט.
8. מטרתו הבסיסית של חוק רישום קבלנים היא להבטיח שעבודות הנדסה בנאיות תבוצענה רק על ידי מי שראוי וכשיר לכך, על מנת להבטיח את איכות העבודות ובטחון הציבור, וכן גם על מנת למנוע מצב בו אנשים בלתי מיומנים עוסקים בעבודות בנייה, וליצור מצב בו עבודת הבניה תתבצע בצורה בטיחותית יותר וזאת לאור הזיקה שבין רישומו של הקבלן בפנקס הקבלנים לבין מידת מקצועיותו על פי תנאי כשירות וניסיון הקבועים בחוק ובתקנות (ראה : ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה מיום 4.1.09 ; ע"א 10547/05 רשם הקבלנים נ' ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ מיום 11.9.12 ; בג"ץ 5188/09 התאחדות קבלני השיפוצים לשיקום, שימור ושדרוג המבנים בישראל נ' מדינת ישראל מיום 14.3.2011 ; ברמ 5706/09 ש. יוסף בע"מ נ' רשם הקבלנים מיום 1.2.2010).
9. המחוקק מגדיר במסגרת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969 את המונח "קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" כך : "מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות כאמור על קרקע שבבעלותו או ברשותו לשם מכירה או השכרה" ולכן חזקה על כלל הנתבעים, אשר קיבלו הכשרה לימודית אקדמית בענף הבניין, כי הם היו מודעים להוראת דין זו ולכן אינני מוצא לנכון להטיל אשם תורם בשיעור כלשהו על התובע.
10. במקרה דנן התרשמתי כי התובע הינו אדם פשוט עם הנעדר כל השכלה וניסיון בתחום הבניה, ולכן במקרה דנן היה על הנתבע 1 וכן גם על הצד השלישי להתריע בפניהם על הסיכונים הכלכליים והמשפטיים אשר כרוכים בוויתור על קבלת שירותי קבלן ראשי רשום בשלב ביצוע עבודות השלד וכן גם על שכירת מפקח צמוד לאתר הבניה.
11. יתירה מכך, בניגוד לנטען במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע 2 התברר שהנתבעים 2 ו – 3 התחייבו לבצע את עבודות השלד של המבנה (ראה : עדות הנתבע 2 בעמוד 126 שורות 1-2 לפרוטוקול), בעוד במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע 3 התברר כי הנתבעים ביצעו את כלל עבודות בניית השלד מבלי שדאגו לתיעוד העבודות באמצעות יומני עבודה כפי המתחייב, ומבלי שבוצעו בדיקות סוניות לצורך ווידוא אורך הכלונסאות (ראה : עדות הנתבע 3 בעמוד 129 שורה 7 – עמוד 130 שורה 10 ; עמוד 131 שורה 32 – עמוד 132 שורה 10 לפרוטוקול).
12. מעבר לכך שהנתבעים 2 ו – 3 היו מנועים על פי דין מלבצע את העבודות שאותן ביצעו, סבורני כי דרך התנהלותם הכוללת והימנעותם מלהביא חוות דעת או ראיות מתועדות בנוגע לדרך התקנת החגורות והעמודונים, וכן גם הימנעותם מתיעוד פעולותיהם ומעריכת הסכם בכתב עם התובע המגדיר באופן מדויק צריך אף הוא להיזקף לחובתם.

אחריותו של הצד השלישי :

1. הצד השלישי אינו חולק בסיכומיו על כך על כך שמבחינת מעמדו המשפטי הינו משמש הלכה למעשה כמפקח בנייה עליון בתחום הקרקע והביסוס (ראה : סעיף 2.6 לסיכומי הצד השלישי), ברם, לטענתו בהתאם לפסיקות בתי המשפט ולאור הוראות סעיף 7 לתקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ"ב – 1992 אין מקום לבסס נגדו אחריות כלשהי, כל עוד הקבלן הראשי אשר ערך את העבודות אינו מיידע אותו מבעוד מועד בנוגע לשלב תחילת ביצוע העבודות באתר הבנייה, וכפועל יוצא של מצב דברים זה, אין גם מקום להטיל עליו ליזום ביקורים באתר הבנייה על דעת עצמו.
2. הנתבע 1 אמנם קובל בסיכומיו על שיטת עבודתו של הצד השלישי בנימוק שמעדותו של דר' מתאני בביהמ"ש עלה כי הדו"ח נערך כדו"ח ראשוני בעבור מספר אנשים המתגוררים בסמיכות מקום לתובע, ולא באופן פרטני בעבור התובע עצמו, וכל זאת חרף האמור בתקנות התכנון והבנייה המחייבות את מי שהתמנה לשמש כקבלן האחראי לעניין ביצוע השלד (ובמקרה זה הנתבע 1), אשר נדרש להיות בעל הכשרה כמהנדס או כהנדסאי בניין, להודיע ליתר עורכי הפיקוח העליון את מועדי תחילת ביצוע העבודות וכן גם את שלב תחילת ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד הבניין (דבר שלא נעשה בענייננו).
3. במקרה זה אף עולה למקרא הדו"ח כי דר' מתאני התריע במסגרת ב'1 לדו"ח חתך הקרקע כי מעל שכבה R4-R5 עשוי להימצא מילוי לא טבעי שהונח לצורך יישור השטח וכי בנספח לדו"ח צוין שנמצאה במקום פסולת ומילוי ללא הידוק ולכן היה על הנתבע 1 להסיק טרם תחילת עבודות בניית השלד כי קיימת סבירות רבה לכך שמדובר בקרקע שאינה טבעית.
4. בנוסף לכך, למקרא הדוח עולה למקרא פרק ג' (ההמלצות לתכנון היסודות) עולה כי הנתבע 1 נדרש לבצע מספר פעולות מקדימות הנוגעות ליידוע הנתבע 1 טרם תחילת ביצוע העבודות, ובכלל זאת העברת תוכנית היסודות לעיונו ולזימונו האישי של דר' מתאני לבקר באתר העבודה כבר במהלך השלבים הראשוניים של עבודות הקידוח, ולכן מהימנה עליי טענותיהם של דר' מתאני ושל מר חוראני ולפיה הזמנתו של דר' מתאני לאתר הבנייה לפני שלב היציקה הייתה מהותית לצורך בחינת עומק החדרת הקורות אל תוך מעבה האדמה (ראה : עדות דר' מתאני בעמוד 139 שורות 19-24 ; עדות מר חוראני בעמוד 78 שורה 34 – עמוד 79 שורה 13 לפרוטוקול). לגישתי, אי ביצוע פעולה זאת, מנתק את הקשר הסיבתי בין פעולות או מחדלים המיוחסים לצד השלישי, לבין קרות הנזק.
5. יתירה מכך, לפי הוראת תקן ישראלי מספר 940 (ת"י 940) הדן בביסוס מבנים בהתאם להוראות תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 די בביצוע הבדיקה בשלוש נקודות בתוך האתר (ואפילו בשתיים באתר של מבנה קטן שחשיבותו מועטת) ולכן סבורני כי אין להטיל כל אחריות ישירה או עקיפה לנזקי התובע על שכמו של הצד השלישי.

האם יש לזקוף לחובת התובע רשלנות תורמת או שמא יש בהתנהלותו משום ניתוק הקש"ס לנזקיו ?

1. עיון בסיכומי הנתבע 1 וכן גם בסכומי הנתבעים 2, אשר לא הגישו חוות דעת מקצועית מטעמם, מעלה כי טענת הרשלנות התורמת מצד התובע הועלתה על ידי הנתבעים באופן חסר ביותר (במיוחד בסיכומי הנתבעים 2 ו – 3) ולכן יש למעשה לראות בטענה זו כטענה שנזנחה.
2. כאמור מעלה, המומחה מטעם הנתבע 1, מר אגבאריה, מדגיש בחוות דעתו המשלימה אשר הוגשה לאחר ביצוע הבדיקה הסונית, כי להערכתו הסדקים נוצרו כתוצאה מחיתוכים בקורות היסוד ובמוטות הזיון של הקורות אשר גרמו לכשל בקורות החוץ וביציבות המבנה, וכן גם כתוצאה מהתקנת צינור ניקוז שהותקן על ידי קבלן אחר בין קורות הקשר אשר גרמו לחדירת מים מתחת למבנה ולראש הכלונס ולשבירת קורת הקשר, וכתוצאה מכך להיווצרות סדקים בקיר שמעליה.
3. במחלוקת אשר התגלעה בין שלושת המומחים (אגבאריה אל מול ה"ה שטרנברג וחוראני) הנני מוצא לנכון להעדיף את עמדתם של מומחי התובע, ולפיה הסיבה לסידוק המסיבי בקירות ביתו של התובע אינה אותו צינור ניקוז מי הגשם או לחילופין התקנת בריכת הדגים, אלא דרך ההתקנה המוטעית של יסודות הבניין מאחר והנחה מעין זו הייתה נכונה אך לאותם מקרים שבהם מבני מגורים אשר נחשפו למי גשם במהלך תקופת החורף הייתה גורמת לקריסתם ומשום שנזקי חוסר תחזוקה נמשכים בין 10 ועד 15 שנה בעוד שבמקרה זה מדובר בתקופה של שנתיים (ראה : סעיפים 6.23 ו – 6.24 לחוו"ד מר חוראני ובעמוד 139 שורות 3 – 9 לפרוטוקול; עדות מר שטרנברג בעמוד 47 שורות 18 – 36 ; עמוד 48 שורה 31 - עמוד 49 שורה 36 ; עמוד 52 שורה 34 – עמוד 53 שורה 9 לפרוטוקול).
4. בניגוד לנטען על ידי הנתבע 1 והמומחה מטעמו, מר אגבאריה, לא הובאו על ידו ראיות לכך שנקוו מים באזור הנמוך (כגון תמונות או צילומי וידיאו), ואילו באשר לקביעתו של מר אגבאריה בנוגע לכך ששבירת קורת הקשר גרמה לנזק הנטען, הנני מבכר לקבל את ההסבר המוצע יעל ידי מומחה התובע, מר חוראני, ולפיה הקורות מיועדות לצורך ייצוב הבית, ולכן, אף אם אין זה תקין לחצוב בקורות הקשר הרי שההשפעה של החציבה הינה לכל היותר השפעה מקומית בנקודת השבר שאינה יכולה להתפשט למרחק של למעלה מ 6 – 7 מטרים מנקודת החציבה (ראה : עדות מר חוראני בעמוד 77 שורה 18 – עמוד 78 שורה 5 לפרוטוקול ; סעיף 2.6 לחוו"ד חוראני).
5. לאור האמור לעיל הנני מוצא לנכון לדחות את טענת הנתבעים, ולפיה הקשר הסיבתי ניתק או לחילופין שיש מקום לייחס רשלנות תורמת כלפי התובע.

הקשר הסיבתי וחלוקת האחריות בין המעוולים :

1. הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק המעוגן בסעיפים 35 ו – 64 לפקודת הנזיקין מורכב מקשר סיבתי עובדתי ומקשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי נבחן על פי מבחן "סיבה בלעדיה אין" ואילו הקשר הסיבתי המשפטי נקבע על פי שלושה מבחנים חלופיים: האחד, מבחן הצפיות – קרי, האם המזיק, כאדם סביר היה צריך לצפות כי התרשלותו תביא לנזק והאם התערבות גורם זר הייתה צפויה; המבחן השני הינו מבחן הסיכון, האם הנזק הינו בתחום הסיכון שיצרה ההתנהגות הרשלנית; המבחן השלישי- הינו מבחן השכל הישר, ובמסגרתו בוחנים האם התכונות המאפיינות את ההתרשלות תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה, או שמא התערבות גורם זר שוללת את קיומו של הקשר (ראה : ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215).
2. מבחינת הסיבתיות העובדתית ניתן לקבוע כי בעיית הסדקים/חריצים בקירות ביתו של התובע נגרמו כתוצאה מתכנון של הנתבע 1 את אורך ועומק הכלונסאות אשר נבעה בעיקר מכך שלא נועץ בדר' מתאני בסמוך למועד תחילת ביצוע העבודות ובעיקר בשל כך שבחר לשתף פעולה עם הנתבעים 2 ו – 3 למרות שעל פי דין היו מנועים מלבצע עבודות הקשורות בניית השלד ולכן מתקיימים כלל מבחני הקשר הסיבתי .
3. מבחינת חלוקת הנזקים, מצאתי לנכון לייחס לנתבע 1 60% מנזקי התובע בעוד שלנתבעים 2 ו – 3 הנני מוצא לנכון 40% מנזקיו (ראה : ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אל רחים נ. מוסבאח עבד אל קאדר מיום 7.9.10 ; ע"א 7436/12‏ ‏כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ב.י.מ חברה לבניה בע"מ מיום 6.7.2017), בשים לב לתפקיד המהותי והקרדינלי שלקח על עצמו הנתבע 1 כמפקח עליון וכמי שנטל על עצמו אחריות במסגרת הבקשה למתן היתר, כמפורט לעיל.

נזקי התובע :

1. יש לציין, כי הנתבעים התייחסו בכתבי הטענות לסוגיית הנזק באופן לקוני ביותר בעוד שבסיכומיהם אין הם מתייחסים כלל לטענות התובע באשר לנזקיו הנטענים אלא מתמקדים אך ורק בשאלת החבות, ולכן, בהיעדר התייחסות מפורשת לטענות התובע בנוגע לסך נזקיו הנטענים הרי שיש לבחון את רכיבי הנזק בהתאם לעמדתו של מר אגבאריה בחוות דעתו ובעדותו בביהמ"ש.
2. נזק לא ממוני : התובע עותר בכתב התביעה ובסיכומיו לקבלת פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני בסכום של 72,000 ₪ בנימוק שמי הגשם החודרים אל תוך הסדקים שהתגלעו בקירות ביתו הסבו לו ולבני משפחתו מורת רוח רבה ותוך חשש מתמיד כי הבית עלול לקרוס על יושביו במהלך רעידת אדמה וכי בנוסף יש לשפותו בגין טיב הבנייה הלקוי בשל יציאת אריחים רבים יצאו ממקומם ובשל שקיעה של אחד מהעמודים.
3. הבסיס הנורמטיבי לפסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש) מעוגן בסעיף 13 בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 אשר קובע כדלקמן : "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
4. פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש נתונה לשקול דעתו של בית המשפט ואין צורך בהבאת ראיות בדבר שיעור הנזק. נפסק לא אחת כי פיצוי בגין עגמת נפש היא אכן מלאכה לא קלה המצריכה לקיחה בחשבון של גורמים המשתנים ממקרה למקרה (ראה : ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ מיום 11.11.2010). בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש אשר נגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא בחשבון את נסיבות העניין, ובכלל זה את ייעוד הנכס, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס, עלות התיקון וכיוצ"ב (ראה : ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ אבנר מיום 1.12.2008; ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ מיום 28.2.2005).
5. הואיל ורכיב זה נתון לאומדנו של בית המשפט, סבורני כי בהתחשב בכך שאין מחלוקת ביחס לכך שהבית רווי סדקים הגורמים לחלחול מי גשם אל תוך הבית במהלך תקופת החורף ומשכך הנני מוצא לנכון בגין אי הנוחות המתמשכת שנגרמה לתובע ובני משפחתו לפצות את התובע בגין ראש תביעה זה בסך של 50,000 ₪. מובהר, כי אינני מוצא לנכון לשפות את התובע בסכום של 1000 ₪ לחודש החל מיום הגשת כתב התביעה בגין אובדן הנאה מהבית מאחר ולא הוגשה בקשה לפיצול סעדים ומשום שרכיב זה נכלל מני וביה במסגרת ראש הנזק שעניינו נזק לא ממוני/עוגמת נפש.
6. דיור חלופי : התובע עותר בכתב התביעה ובסיכומיו לקבלת פיצוי בגין רכיב זה בסכום של 24,000 ₪ וזאת בהסתמך על חוות דעתו השמאית של מר ברלינר ולפיה להערכתו התובע ובני משפחתו יידרשו לעזוב את ביתם למשך תקופה של חצי שנה ולהתגורר במשך תקופה זו בדירה שכורה חלופית בסכום של 4000 ₪. עם זאת, בעדותו בבית המשפט ציין מר ברלינר כי שכר הדירה המשוער אינו מתבסס מדובר על מידע מבוסס אלא על הערכה כללית בלבד (ראה : עדות מר ברלינר בעמוד 54 שורות 5 – 19 לפרוטוקול). מנגד, מר אגבאריה, שהינו גם שמאי בהכשרתו המקצועית, העריך את עלות הפיצוי בגין רכיב זה בסכום של 5000 ₪ (2500 ₪ לחודש).
7. בהתחשב בכך שהמומחה אגבאריה לא נחקר על קביעתו ובהתחשב בפרק הזמן הממוצע בין שתי חווה"ד הנדרש לצורך ביצוע התיקונים (4 חודשים) הנני מוצא לנכון להעמיד את גובה הפיצוי בגין רכיב תביעה זה ע"ס של 10,000 ₪ (2500 ₪ לחודש * 4 חודשי עבודה).

עלות תיקון הליקויים במבנה ושכר הפיקוח ההנדסי :

1. התובע מציין בכתב התביעה ובסיכומיו כי עלות השיפוצים מורכבת משני רכיבי משנה בסכום כולל של 406,000 ₪ - האחד, שיפוץ ותיקון ליקויים בסכום של 340,000 ₪ והשני נזקים בלתי צפויים בשיעור של 20% מהנזק בסך של 66,000 ₪.
2. על פי הערכתו של מר שטרנברג בחווה"ד המצורפת לכתב התביעה (חוו"ד מיום 4.8.2010) יש לבצע "דריכה" של המבנה לאחר קבלת חוו"ד מקונסטרוקטור, כאשר במסגרת ה"דריכה" (דריכות אופקיות ואנכיות) יש צורך בחיצוב הסדקים, בהנחת רשת טבולה בדיס צמנטי, בטיוח הסדקים ובשימוש שפכטל לצורך שפשוף וצביעת כל הדירה (כולל קירות חיצוניים). בנוסף לכך, נדרש פירוק של החיפוי הקרמי והרכבתו מחדש, פירוק החלונות וספי השיש, החלפת ארבע דלתות, צביעת קירות חוץ בצבע גמיש, איטום הגג בעלות כוללת של 339,880 ₪ (כולל מע"מ) בהתאם לפירוט הבא : דריכת מבנה – 130,000 ₪ ; טיפול בסדקים ובצבע – 40,000 ₪ ; חיפוי קרמי – 25,000 ₪ ; החלפת ספי שיש – 5000 ₪ ; החלפת דלתות – 6000 ₪ ; צביעת קירות חוץ – 40,000 ₪ ; איטום הגג – 12,000 ₪ ; עלות התכנון והפיקוח ההנדסי – 35,000 ₪ ; מע"מ – 16% - 46,880 ₪.
3. על פי עמדתו של מומחה ביהמ"ש, מר צימרמן, וכן גם על פי עמדתו של מר חוראני יש צורך בביצוע בפעולות חיזוק והקשחה של המבנה (ייצוב כלונסאות, בידוד טרמי, הסדרת שיפועים, מעקב מודד למידת הייצוב של הבניין, התקנת תמיכות נוספות). על פי הערכתו של מר צימרמן ז"ל עלות שלב הייצוב הינה כ – 114,000 ₪ בעוד שהעלות של שלב הדריכה הינה כ – 130,000 ₪ (244,000 ₪ בסה"כ) בעוד שעל פי עמדתו של מר חוראני העלות המוערכת של פעולות החיזוק הינה כ – 550,000 ₪, ברם, בעדותו בביהמ"ש ציין כי העלות המשוערת של הקשחת המבנה (בנוסף לדריכה) נעה בין 60,000 ₪ ל – 70,000 ₪ (ראה : עמוד 81 שורה 34 – עמוד 82 שורה 17 לפרוטוקול) ובנוסף לכך עלויות פיקוח ותכנון בסכום של 90,000 ₪.
4. לפי עמדתו של מר שטרנברג העלות המשוערת של הפיקוח ההנדסי מסתכמת בסכום של 35,000 ₪ ואילו העלות המשוערת של "דריכה" המבנה (לאחר היוועצות בקבלן המתמחה בתחום) הינה 130,000 ₪ (ראה : סעיפים 19 ו – 20 לחווה"ד ; עמוד 54 שורות 1 – 4 לפרוטוקול) בעוד שלפי עמדת מומחה ביהמ"ש ואליבא דעדמתו של המומחה מטעם הנתבע 1, מר אגבאריה, העלות המשוערת של תהליך הביסוס בכללותו נע בין 100,000 ₪ ל – 200,000 ₪ (ראה : עדות מר אגבאריה בעמוד 108 שורות 13 – 17 לפרוטוקול).
5. מנגד, על פי הערכתו של מר אגבאריה העלות המוערכת של כלל התיקונים הנדרשים (כולל מע"מ) הינה 76,560 ₪ בצירוף עלויות הפיקוח בסך של 6000 ₪. עם זאת, להערכת מר אגבאריה העלות המוערכת של מפקח צמוד הינה כ- 81,250 ₪ ((בין 4% - 3% מעלויות הבנייה ששוויה 1,750,000 ₪).
6. בהתחשב בכך שהתובע בחר שלא להגיש חוו"ד מתוקנת לאחר קבלת חוות דעתו של מר צימרמן ז"ל, אשר כאמור מעלה לא נחקר על האמור בחוות דעתו, ו/או שלא להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בפרק הסעדים לאחר קבלת חוות דעתו המשלימה של מר חוראני ואף בהתחשב בכך שהנתבעים בחרו שלא להתייחס בסיכומיהם לטענות התובע בנוגע לכלל הסעדים המפורטים במסגרת כתב התביעה הנני מוצא לנכון להעמיד את הקביעה בגין ראש הנזק אשר עניינו עלויות השיפוץ, נזקים בלתי צפויים ושכ"ט התכנון והפיקוח ההנדסי על דרך האומדן (לעניין השיקולים בעת פסיקה על דרך האומדן ראה : ע"א 1203/13 שמואל טומשובר ואח' נ' ארט אופטיק בע"מ ואח' מיום 6.5.2015) בסכום כולל של 300,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסה"ד.

ירידת ערך המבנה :

1. על פי קביעתו של מר ברלינר שווי הנכס מוערך בסכום של 1,285,000 ₪ (עלות קרקע– 240,000 ₪; קומת עמודים – 10,000 ₪ ; מחסן – 15,000 ₪ ; דירה בקומה א' – 510,000 ₪ ; דירה בקומה ב' – 510,000 ₪) ולכן להערכתו לאחר תיקון הליקויים שווי הדירה יפחת בסכום של 20% מערכו המשוער, דהיינו בסכום של 250,000 ₪.
2. מנגד, על פי הערכתו של מר אגבאריה שווי המבנה בלא מרכיב הקרקע הינו 888,765 ₪ (1,272,000 ₪ עם רכיב השטח) וכי ככל שהנזקים יתוקנו או אז לא תיגרם ירידת ערך למבנה.
3. יש לציין, כי במהלך חקירתו בביהמ"ש מר ברלינר לא ידע לציין האם ניתן להעריך ירידת שווי של מבנה הסובל מליקויי בנייה לאחר התיקון בסכום העולה על 12% מערכו וכי אין ביכולתו לנקוב נקודתית מהו הנוהג המקובל לצורך הערכת שווי המבנה (ראה : עמוד 59 שורות 33 – עמוד 60 שורה 4 לפרוטוקול).
4. ודוק, למרות שלא הובאו על ידי התובע תימוכין לכך שהפסיקה הגבילה את שיעור ירידת ערכו של מבנה אשר ניזוק באופן בלתי הפיך כתוצאה מליקויי בנייה, הרי שבפסיקת בתי המשפט נקבע כי על הפיצוי בגין ירידת ערך לשקף את ירידת ערך המבנה כתוצאה מכך שרוכש פוטנציאלי יימנע מלשלם עבורו את מחיר-השוק הריאלי של המבנה, ובפרט בנכסי דלא-ניידי העוברים הסובלים מנזקים חריגים ויסודיים החורגים מהרגיל, ובפרט מבעיית חדירת מים אשר יוצרים פער ממשי בין ציפייתם הסבירה (בקנה-מידה אובייקטיבי) של רוכשי נכס מקרקעין לבין מצבו הנתון (ראה : 45482-10-13 (שלום ת"א) חמי אברהם נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בורוכוב 48 גבעתיים ואח' מיום 27.5.2015 אותו אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין ע"א (מחוזי ת"א) 17045-07-15 אברהם נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בורוכוב 48 גבעתיים ואח' מיום 8.7.2015).
5. במקרה זה התרשמתי מחוות הדעת כי אף בהנחה שהליקויים יתוקנו הרי שנוכח היקף הליקויים, אופיים ומשך תקופת התיקון קיימת התכנות של ממש לכך שרוכים פוטנציאליים יימנעו מרכישת הנכס ומשכך הנני מוצא להעמיד את גובה הפיצוי בגין ירידת ערך המבנה על סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסה"ד. (כ- 10% מהערכת הבינוי ללא מרכיב קרקע בהערכתו של מר ברלינר).

סוף דבר :

1. התביעה מתקבלת.
2. הנתבעים ישלמו לתובע (ביחד ולחוד ובהתאם למתווה החלוקה המפורט מעלה – הנתבע 1 60%, הנתבעים 2 ו- 3 יחד ולחוד 40%) את הסך של 460,000 ₪ , הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
3. בנוסף לכך, יישאו הנתבעים 1 – 3 (לפי מפתח החלוקה כאמור בס' 130 לעיל) בהוצאות התובע בסך של 13,000 ₪ וכן גם בהוצאות שכר טרחת ב"כ התובע בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. כמו כן, יישאו הנתבעים (ביחד ולחוד) במלוא הוצאות התובע בחלקו היחסי בתשלום שכרם של המומחים צימרמן ומייזל כאשר התשלומים הללו ישולמו לתובע בכפוף להצגת חשבוניות מס כדין.
4. כמו כן, יישא הנתבע 1 בהוצאות שכ"ט ב"כ הצד השלישי בסך של 15,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ט שבט תש"פ, 24 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.