לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט

החלטה

1. לפני בקשת התובעת לגילוי המסמכים הבאים:

א. עותק מן התלונה שהגיש מר יגאל רביד לנציבות שירות המדינה נגד מר נסטלבאום.

ב. עותק ממכתב שכתב מר נסטלבאום למר מצליח במועד לא ידוע הסמוך ליום 10.9.12.

ג. עותק מכתב התביעה שהגיש מר ינון מגל נגד הנתבעת בבית הדין האזורי לעבודה ועותק ממכתב שכתב מר מגל למר מצליח.

ד. עותק מכתב התביעה שהגיש מר יוסי בר מוחא מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב ו/או אגודת העיתונאים נגד הנתבעת ומר נסטלבאום.

ה. עותק מן הבקשה לצו מניעה, ומתגובת הנתבעת לבקשה, אותה הגישה אגודת העיתונאים בירושלים ומן ההחלטה שניתנה ביום 3.6.12 על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בדבר מתן צו ארעי, לפיו הנתבעת לא תאייש שתי משרות במינויים שנקבעו במכרזים ותפסיק הליכי מכרז למינוי שלישי.

ו. עותק ממכתב מבקר המדינה למר נסטלבאום, לפיו הסיר המבקר צו הגנה שניתן למר נסטלבאום והעתק מתצהיר עדותו הראשית של מר נסטלבאום בבקשתו למתן צו מניעה זמני בבית הדין האזורי לעבודה שימנע את הדחתו מתפקיד עורך "יומן" אשר הוגש במועד לא ידוע בשנת 2010.

ז. עותק מתוצאות בירורים ו/או תלונות לנציבות שירות המדינה או לכל גוף אחר שהנתבעת הגישה נגד מר נסטלבאום בשנים 2010 ו/או 2012 בדבר ביצוע עבודה פרטית על ידו ללא היתר.

2. לטענת התובעת יש במסמכים אלה להוכיח לכאורה את מידת חוסר תום הלב, מידת חוסר ההגינות, מידת חוסר הענייניות והמזג הלא ניהולי שבו מנהל מר נסטלבאום את חטיבת החדשות של הנתבעת.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה בשל השיהוי שבהגשתה, בשל חוסר רלבנטיות ובשל פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים.

אשר לעותק ממכתב שכתב מר נסטלבאום למר מצליח במועד לא ידוע, טוענת הנתבעת כי המכתב לא אותר על ידה.

4. לאחר שבחנתי את הבקשה, את ההתנגדות ואת התגובה להתנגדות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5. על הכללים בדבר גילוי מסמכים חזר בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק מיום 28.3.07, שעיקרם כדלקמן:

5.1 בראש ובראשונה יידרש בית הדין לשאלת הרלבנטיות של המסמך שגילויו מתבקש.

בהתקיים מבחן הרלבנטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן. הרלבנטיות תיבחן בשני שלבים:

הראשון, בחינת הרלבנטיות במובן "הצר" – הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. בכלל זה ייתן בית הדין דעתו לחשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה, והשלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי, בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים;

השני, בחינת הרלבנטיות בהיבט הרחב – בחינת הבקשה על רקע נסיבות המקרה הנדון, בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של המבקש; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי. בין היתר, ישקול בית הדין את מידת העניין שיש במסמכים, עוצמת האינטרס הנדון, וההסתברות של פגיעה בסעד המשפטי אם לא יותר גילוים.

5.2 לאחר שנקבעה הרלבנטיות, על בית הדין לבחון ולשקול ב"מבט על" את מכלול האינטרסים של שני הצדדים והאיזון ביניהם, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון.

הזכות לגילוי מסמכים אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול זכויות ואינטרסים לגיטימיים, לרבות אינטרסים חיוניים של הציבור, עצמתם והפגיעה האפשרית בהם. במסגרת האיזון האמור, ישקול בית הדין האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי.

6. לטעמי המסמכים המבוקשים אינם עומדים במבחן הרלבנטיות.

התובעת עותרת בכתב תביעתה לצו קבוע אשר ימנע את הדחתה מעבודתה בחטיבת החדשות של הנתבעת, וימנע כל פגיעה בתנאי העסקתה, נוהג העסקתה ואופן העסקתה וזאת הן מכח הדין הכללי והן מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988.

כמו כן עותרת התובעת לסעדים כספיים.

המסמכים המבוקשים אינם נוגעים להליך קבלת ההחלטות בעניינה של התובעת.

7. התובעת טוענת כי מדובר במסמכים הקשורים לאירועים בשנה האחרונה ויהיה בהם כדי לתת תמונה לבית הדין על אופן התנהלות הנתבעת ומר נסטלבאום בפרט.

8. ערה אני לכך כי התובעת טוענת בכתב התביעה כי ההחלטות בעניינה התקבלו בחוסר תום לב, לרבות חוסר תום לב של מר נסטלבאום, אלא שאין להוכיח טענות אלה משיטה של הנתבעת לגבי עובדים אחרים או מתביעות וטענות אחרות כנגד מר נסטלבאום.

9. יתירה מכך. גילוי מסמכים אלה והתייחסות הצדדים לכך במהלך הדיון יהווה העמסת פרטים שלא לצורך והכבדה שלא יהיה בה כדי להביא לחקר האמת ולבירור התביעה.

10. משזו המסקנה אינני מוצאת להתייחס לטענת השיהוי ולטענה בדבר פגיעה בצדדים שלישיים.

11. סוף דבר הבקשה נדחית.

ההוצאות ילקחו בחשבון בסוף ההליך.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, (17 ינואר 2013), בהעדר הצדדים.

_______________

חנה טרכטינגוט, שופטת