<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד חנא קופטי

הנאשם וב"כ עו"ד חודורוב

פרוטוקול

ב"כ המאשימה: טרם טופלה החלטתו של בית המשפט לעניין תשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ כאמור מיום 13.6.12.

<#3#>

החלטה

ההוצאות ישולמו לב"כ הנאשם בתוך שישים ימים מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"ב, 09/09/2012 במעמד הנוכחים.

ע"ת מס' 2 רס"מ אהרון כהן לאחר שהוזהר כדין:

חקירה ראשית:

ש.ת. אני גביתי הודעה מהנאשם.

מוגש ומסומן – ת/3

חקירה נגדית:

ש.ת .אני בוחן תנועה.

ש.התפקיד שלך לחקור תאונות דרכים ובמקרה שאנשים נוהגים בזמן פסילה גם מבקשים ממך לחקור?

ת. מבקשים אבל לא תמיד אנו חוקרים, כי גם שוטר אחר יכול לחקור.

ש. מה הסיבה שגבית פה עדות בנוגע למהירות וזאת בניגוד לעבודתך השוטפת?

ת. בנוסף להיותי בוחן אני גם חוקר. ידוע לי כי ממהירות מסוימת מעל המותר צריך לחקור את הנהג תחת אזהרה. במקרים ששוטרים מבקשים מאיתנו לחקור כי הם לא יכולים לחקור, אנו עושים זאת.

ש. מי ביקש ממך לחקור פה?

ת. השוטרים, לא יודע מי ביקש.

ש. אם אומר לך ששוטר תנועה ישב איתכם בזמן החקירה?

ת. יכול להיות

ש. אם אומר לך שאמר לך שתשאל את הנאשם מה המהירות שהנאשם ראה על צג המכשיר?

ת. לא זוכר, אבל כל מה שנשאל רשום.

ש. אם אומר לך שהיו איתך 4 אנשים בחדר בזמן החקירה?

ת. יכול להיות, שוטרים לא אזרחים.

ש. כולל השוטר שהעיד פה, השוטר שרשם את הדוח..

ת. אני אומר לך שוב אני לא זוכר כמה שוטרים היו בחדר. אין מה לרשום.

ש. שוטר שהוא אמור להיות עד במשפט, אתה לא מנטרל אותו מהחדר שמא השוטר יושפע מהעדות הזו?

ת. אחרי שאני חוקר אני נותן את העדות לשוטר שנתן את הדוח. הוא יכול לקרוא את הכול. העדות נגבתה מרצונו החופשי של הנחקר, כך שאם משהו מפריע לו, הוא צריך לעדכן אותי ואני פועל בהתאם.

ש. איפה אמרת לו שאם מפריע לו ששוטר שנתן לו את הדוח יושב באותו חדר?

ת. לא שאלתי אותו.

ש. בכל הקריירה שלך כמה פעמים חקרת נאשמים על עבירת מהירות?

ת. נראה לי מספר בודד.

ש. אחרי המקרה הזה, היה לך מקרה שחקרת אדם על דוח מהירות?

ת. למיטב זיכרוני לא.

ש. אתה בטח לא זוכר את הלך הרוח שלו במהלך החקירה?

ת. לא זוכר

ש. אתה מסכים איתי מנסיונך כבוחן אנשים שנמצאים במהלך של אירוע כזה כשלוקחים אותם מהכביש ומכניסים אותם לחקירה, כשהשוטר עצמו נמצא בחדר, תסכים איתי שזה לא דבר שגרתי?

ת. אני לא חושב שהשוטר נחשב כמתלונן וביצע את עבודתו ויכול להשפיע על החקירה כי העדות נגבתה מרצונו החופשי של הנחקר ולפני ההדפסה אני נותן לנחקר לקרוא וגם אחריה. אחרי זה כשהוא מאשר אני מחתים אותו.

ש. איזה סטטוס היה לו בזמן החקירה?

ת. אין לי מושג אם היה עצור או מעוכב.

ש. למה אין לך חומר רקע?

ת. סך הכול גביתי עדות ממנו.

ש. אתה לא זוכר את נסיבותיה?

ת. נסיבותיה של מהירות מופרזת.

חקירה חוזרת:אין

ב"כ המאשימה: מגיש תעודת עובד ציבור.

התעודה מוגשת ומסומנת – ת/4 (4 עמודים), לה נילווה טופס ביקורת תקופתית וכרטיס מכשיר.

ב"כ הנאשם: לא קיבלתי העתק.

ב"כ המאשימה: ב-24.1.12 לאחר הדיון שהתקיים ב-5.1.12 רשום לנו בתיק שהעברנו התע"צ למשרדו של חברי וכי פקידה בשם אירית אישרה קבלתם.

ב"כ הנאשם: לא קיבלתי ואין לי פקידה בשם אירית אלא בשם איריס.

ב"כ המאשימה: אלו הם עדיי.

(לאחר הפסקה)

ב"כ הנאשם: אין צורך בחקירת עורך התע"צ.

ב"כ הנאשם: אבקש לסכם בכתב.

ב"כ המאשימה: אבקש לסכם בעל פה.

סיכומים:

ב"כ המאשימה: הנאשם כפר במהירות המיוחסת לו, בכיול, בתקינות המכשיר וטען כי מכשיר הממל"ז לא עבר כיול כנדרש. העיד השוטר משה בכר מפעיל המכשיר בעת אכיפה כלפי תנועה מתקרבת הבחין ברכב הנאשם שנסע בקטע האכיפה ובנתיב שמאל מתוך שניים, אשר נקלט במהירות של 176 קמ"ש במרחק של 276.6 מטר.

השוטר נסע אחריו, תוך שמירת על קשר עין רצוף עד עצירתו והראה לו המהירות המופיעה על צג המכשיר. רשם לו הזמנה לדין והעבירו לבוחן תנועה לצורכי חקירה תחת אזהרה בגלל המהירות הגבוהה בה נסע הנאשם.

השוטר העיד כי ערך את ההזמנה לדין לפני שעיכב את הנאשם לחקירה אצל הבוחנים. השוטר בכר ציין בעדותו כי על המכשיר מודבקת תווית לבדיקה תקופתית וכי הוא חייב לוודא בטרם יצא להפעלה וכך עשה.

ציין כי בדק את המכשיר טרם ההפעלה בתחילת המשמרת ועשה בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה, בדיקת תיאום ובדיקת כיול וכן ציין כי בדיקות דומות כולל כיול ביצע בסיום משמרת.

לגבי הבדיקות בסיום משמרת, השוטר בכר ציין כי מאחר והנאשם הועבר לחקירה אצל הבוחנים יחד עם ההזמנה לדין שרשם לו, לא יכול היה לציין את עובדת סיום הבדיקות בדוח המקורי והשלימן בהעתק מאחר ובדיקות אלו בוצעו בתחנת בית שמש ולא יכול לבצען בירושלים עקב אי מדידת המרחק למטרת הכיול.

השוטר העיד כי למעט בדיקת הכיול הוא יכול לבצע שאר הבדיקות בכל זמן נתון. השוטר העיד והדגיש כי ההשלמה שערך עשה מיידית עם סיום הבדיקות למכשיר. בדיקת הכיול בסיום משמרת מתייחסת לכל הדוחות שרשם השוטר באותה משמרת מתחילתה ועד סיומה והעיד אם אחת מארבע הבדיקות שמבצע בתחילת משמרת לא היתה תקינה לא היה מוציא את המכשיר להפעלה.

העיד הבוחן אהרון כהן כי חקר את הנאשם תחת אזהרה, החשיד אותו כי נסע במהירות של 176 קמ"ש לפני הפחתה בכביש בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש, הודיע לו על זכויותיו כנחקר כולל זכות ההיוועצות עם עורך דין. השוטר העיד כי כל הכתוב בחקירה אלו דברים שנאמרו מפי הנאשם, מרצונו הטוב והחופשי וציין שלפני שמדפיס את העדות הוא מקריא את החקירה לנחקר וכן עושה פעולה דומה גם אחרי שמדפיס את העדות ולבסוף הוא מחתים אותו על הדברים שאמר. העיד הנאשם כי נסע לכיוון אשקלון לביתו כי הבן שלו היה עם חום גבוה והוא מיהר לבית ובסופו של יום בנו אושפז. מפנה לש' 25 עמ' 9 לפרוט' והכחיש כי נסע במהירות המיוחסת לו. מכאן ניתן להבין כי הנאשם נסע במהירות בגלל מחלת בנו אבל לא במהירות המיוחסת לו.

גם בתגובתו הספונטאנית המופיעה בדו"ח הזמנה לדין הנאשם מודה כי נסע מהר בגלל שבנו סבל מחום גבוה. כן בבקשה לפסילת רשיונו עד לתום ההליכים בפני כב' השופט כדורי בפרוט' מיום 14.11.11 הנאשם אומר "הייתי בסערת רגשות ולא שמתי לב באיזו מהירות נסעתי".

בעדותו בבית המשפט מעל דוכן העדים הנאשם חזר בו מהודאתו בפני הבוחן למרות שאישר כי החתימה על טופס החקירה שלו ואישר כי החוקר שאל שאלות והוא ענה לשאלות ולא הופעלו עליו אמצעי לחץ כלשהו. תשובות של הנאשם היו מרצונו הטוב והחופשי. בחקירתו תחת אזהרה הנאשם הודה כי נסע בערך 150-160 קמ"ש והודה כי השוטר הראה לו את המהירות על צג המכשיר והביע חרטה בסיום החקירה וחתם על הדברים שאמר.

לאור האמור לעיל ניתן להגיד שהנאשם לא אמין ואת זאת אנו למדים מ- 2 דברים: הראשון כאשר אמר דברים מסויימים בחקירתו במשטרה וחזר בו בעדותו בבית המשפט. הדבר השני – מחלת בנו. הנאשם טוען כי נסע מהר בשל מחלת בנו. כדי להוכיח את דבריו צירף אישור אשפוז לבית החולים. הנאשם טען שבסופו של האירוע בנו אושפז לכמה שעות וזה לא מסתדר עם שעת השחרור המופיעה באישור שהינה 21:00 כלומר יותר מ- 24 שעות לאחר האירוע.

התביעה הוכיחה כי המכשיר היה תקין בעת המדידה הן על ידי התע"צ שהוגש על ידי בית המשפט והמתייחס לבדיקה התקופתית והן על פי הפעולות שנקט השוטר בכר, לפני שיצא למשמרת ולאחריה.

בית המשפט העליון בע.פ. 534/90 בראונשטיין נ. מדינת ישראל קבע שעל התביעה להוכיח כי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו. המינימום הנדרש לצורך זה כי השוטר המפעיל בדק המכשיר ומצאו תקין לפני יציאתו למשמרת ולאחר סיומה.

דברים דומים נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע.פ. 4682/01 גבריאל לוי נ. מדינת ישראל.

לסיום התביעה תטען שאין צורך בביצוע תקינות במעבדה מוסכמת וכך נקבע לאחרונה בפס"ד דרייזין.

לאור האמור מתבקש בית המשפט להרשיע הנאשם.

ב"כ הנאשם: אבקש לזכות הנאשם. מדובר במדידה של מהירות במכשיר אלקטרוני ובכל הפסיקה בעצם בית המשפט העליון מנחה או מחייב את בתי המשפט לקבוע ממצאים רק לאחר שהמשטרה מבצעת את כל הדרוש על פי הוראות הנוהל. ידוע כי מכשיר זה שהוא מסוג ממל"ז לא משאיר "עקבות" אלא בית משפט נזון ממה שנרשם על ידי המפעיל ואז צריך להחליט האם אכן ההפעלה היתה אמינה.

כאן מדובר בעדות יחידה של שוטר אשר הבדיקות עליהן העיד מעלות ספק באשר לאמינותן.

מפנה לסע' 1 לת/2 מימין לדף. שם כתוב "בדיקה עצמית ובדיקת תצוגה" כאשר לא צויין לא בתחילת המשמרת ולא בסופה כי הבדיקה היתה תקינה. לאחר מכן נעשו תיקונים ומחיקות לגבי בדיקת התיאום וכמו-כן השוטר גם העיד לגבי מועד הבדיקות שערך ומסתבר שגם לפי שאלות בית המשפט וגם בחקירה נגדית הוא נכשל בהגדרת זמן הבדיקות לעניין סיום המשמרת.

בנסיבות אלה אני סבור שלא הוכחה אמינות ההפעלה וכי בעקבות כך שמדובר בעדות יחידה יש לזכות את הנאשם. אציין שלא הוגש יומן ההפעלה על מנת לחזק או לשפוך אור על נסיבות הבדיקות עצמן.

הנאשם כפר במהירות שיוחסה לו. גם אם דבריו כפי שטוען התובע לגבי מהירות פחותה מזה 150-160 קמ"ש, לא ניתן להרשיעו ע"ס כך. השוטר עצמו העיד שהוא ניזון מהמכשיר עצמו. נהג יכול להגיד כמה שהוא רוצה לגבי מה היתה מהירותו. הנאשם אמר שלא הסתכל על מד המהירות ומה שאמר היה על פי הערכתו שלו. אי אפשר להרשיע אותו ע"פ הערכה אלא אם כן יש איזושהו חיזוק.

אבקש להגיש פסיקה לגבי מה שאמרתי באשר לבדיקות. צריך לציין שהבדיקות היו תקינות ולא להסתפק בסימון וי.

אני מסכים עם העמדה שלאור מה שנקבע בדרייזין הטענה כנגד דרך הכיול של המכשיר אינה עומדת עוד.

הטענה היתה בטרם ניתן גז"ד אלא ע"ס מחלוקת בפסיקה.

אבקש כמה ימים להשלים טענותי.

<#5#>

החלטה

דוחה לשימוע הכרעת דין ליום 11.10.12 בשעה 09:00.

ב"כ נאשם רשאי לצרף רשימת פסיקה עד ליום 20.9.12.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"ב, 09/09/2012 במעמד הנוכחים.