התיק סגור, אך לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק- כמובטח, אני שולחת הצעה, בתקווה שתסייע בידי הצדדים. אין בכך משום אישור לחידוש ההליך .

יליד 1974. עלה לארץ בשנת 2005. למד כשנה באולפן. ת.ע מיום 19/12/10, לטענתו- תוך כדי הרמת ארגז תפ"א, במהלך עבודתו במשך כ- 3.5 שנים כסדרן סחורה אצל הנתבעת. לטענת התובע- בתחילת עבודתו, משנת 2006, עבד בסידור תפ"א במשך כשנה. לאחר שהתלונן בפני הממונה עליו כי הוא מתקשה בכך, הועבר לסידור תפ"ע וקלמנטינות ובכך לא התקשה. ביום האירוע, לטענתו, נדרש שוב לפרק משטח (גבוה) של תפ"א ואז נפגע. ראו גם את תיאורו המורחב וטענותיו בישיבת ק.מ.

לא מן הנמנע שיסבור מי כי היה עליו להתנגד להוראת המעסיק. יצוין בהקשר אם כי אני מבינה את האפשרות, על פי התרשמותי מהתובע, כי לא העז להרהר אחר ההוראה שקיבל. יחד עם זאת- יתכן שיכול היה לבקש עזרה מעובד אחר, שעבד לידו. ועוד.

שקלתי ושקללתי את הטענות בשאלת החבות, לרבות בשאלת קיומו של א"ת.

בנושא הנזק- מל"ל קבע נכות רפואית בשיעור של 10%, והפעיל את תק' 15 (קביעה שאינה מחייבת בהליך זה). מומחה בית המשפט קבע את נכותו בשונה מהנ"ל, כדלקמן:

הערה: קביעת המומחה בדבר רקע קודם מתיישבת עם טענת התובע כי התקשה בהרמת תפ"א בשנת עבודתו הראשונה.

בחנתי את טענות התובע בכל הנוגע לקשיי השתלבות והתמדה בשק התעסוקה מאז התאונה ותום תקופת א"כ. אין בידי לקבל כי יש להכיר ב- 28 חודשי בטלה מעבודה. לכל היותר- ניתן להניח, לצרכי הצעה, כי כל עוד נכותו הזמנית הייתה משמעותית (ולצורך הענין- בשים לב לנתוניו האישיים הידועים, לרקע התעסוקתי, נכון בעיני להכיר בנכויות שמעל 30%, דהיינו- עד 10 ח')- התקשה במציאת עבודה. התובע היה לטענתו בהליך של שיקום במשך כ- 8 ח'. לא הוצגו פרטים באשר לקורס שלמד. סביר כי נכותו האורתופדית המצטברת מגבילה אותו בנשיאת משאות כבדים ו/או בעבודה פיזית משמעותית, אך אינה מונעת ממנו לחלוטין עבודה פיזית קלה, לא כל שכן- עבודות אחרות.

את הנכות התפקודית ראיתי להעמיד, לצרכי פשרה, על שיעור הנכות הרפואית שקבע המומחה (10%-למרות ההפחתה) ויוזכר כי עבד לפני כן, עם נכות מזערית של 3% אליבא דהמומחה, ומכל מקום- אין מדובר במלוא הסיכון/סיכוי.

בסיס השכר לפי מל"ל- 4,534 ₪ ברוטו בערכי מועד התאונה. השכר החודשי הממוצע על פי חודש 9/10: 4,886 ₪ ברוטו. על פי תלוש לח' 12/10 (11.66 ח' עבודה)- 4,752 ₪ ברוטו. חישוב הפסדי עבר- יכלול שערוך. עתיד- הצמדה בלבד.

הערה: יתרת ש"ע- 26 שנה ולא כמצוין בשוגג בתחשיב התובע, אם כי מ.ה שנלקח על ידו בחשבון אינו של 47 ש' כי אם של 27, כך שכמעט מדויק.

נתתי את הדעת לכל הנ"ל, ועוד.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- אני מעריכה את נזקו של התובע, לצרכי פשרה, בסך של ­216,000 ₪. מסכום זה ינוכו מלוא תקבולי המל"ל. ליתרה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל והוצאות משפט.

הצעתי אינה מחייבת אף את בית-המשפט. למרות שהיא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני כרגע, היא נכונה לשלב זה בלבד של הדיון, ולצרכי פשרה, וכן כדי לאפשר לצדדים ולו לכאורה הערכת וקניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לעת הזו.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, ולמצות הדברות. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ה, 05 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.