בפני בקשת התובע להבאת ראיות הזמנה, שהוגשה בתום שמיעת העדויות מטעם הנתבע.

הראיה שמבוקש לצרפה היא הקלטה שלטענת התובע הקליט את אחד העדים שהעידו מטעם הנתבע, מר ג'אודת חורי.

בתמצית, עד זה הוא הנדסאי בניין אליו פנה התובע לצורך הכנת תכנית קונסטרוקציה לבניית ביתו, בטרם פנה בעניין זה לנתבע. אחת המחלוקות בין הצדדים בהליך נוגעת לשאלה מהו מספר קומות הבית שהתבקש הנתבע להכין עבורן את תכנית הקונסטרוקציה של הבית. התובע טוען כי התכנון המבוקש היה עבור 5 קומות, טענה אותה מכחיש הנתבע.

בהתאם להחלטה שניתנה, עדויות הצדדים בצירוף ראיותיהם הוגשו על דרך של תצהירי עדות ראשית. מטעם התביעה הוגש תצהיר התובע. מטעם הנתבע הוגש תצהירו שלו וכן תצהיר של מר חורי הנ"ל (ובהמשך עד נוסף). בתצהירו של מר חורי נאמר כי התוכניות האדריכליות שהוצגו בפניו היו לשתי קומות וכי מעולם לא התבקש ע"י התובע לתכנן יסודות עבור חמש קומות. נזכיר כי פנית התובע למר חורי היתה בטרם התקשרותו העצמאית עם הנתבע העומדת במוקד תביעה זו.

לאחר השלמת החקירות הנגדיות של עדי הנתבע, הוגשה הבקשה שבפני. במסגרתה מבקש התובע להגיש כאמור הקלטה שהקליט את מר חורי, השוללת לטענתו את גרסת העד כי לא נתבקש לתכנן מבנה עבור חמש קומות. לטענתו, הוא לא ראה להגיש ראיה זו מלכתחילה במסגרת פרשת תביעתו, שכן אין היא מהווה ראיה ישירה למחלוקת בינו לבין הנתבע הנוגעת לאשר סוכם במערכת היחסים ביניהם, ולכן גם לא הצהיר עליה בגילוי המסמכים מטעמו. לפי הנטען, הרלוונטיות של הקלטת התבררה רק לאחר שהעד בחר להעיד לטובת הנתבע. מדובר לטענת התובע במהלך מפתיע שלא היה בידו לצפות מראש. הנתבע מתנגד לבקשה, הן לגופה והן מהטעם שהוגשה באיחור ביחס למועד הקצר שקצב בית המשפט בתום החקירות הנגדיות.

לאחר עיון בבקשה אני רואה לדחותה.

תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, קובעת כי "בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות". לעניין אופן הפעלת שיקול הדעת נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי מתן היתר להבאת ראיות לסתור מטעם התובע הינה בגדר חריג שיש לנקוט בו במקרים יוצאי דופן בלבד. ראו לעניין זה רע"א 800/14 קרגל בע"מ נ' י.א אריזות שיווק (1988) בע"מ (פורסם במאגרים) (2014), מפי כב' השופט סולברג: "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט לא יתיר הבאת ראיות מפריכות בתום פרשת ההגנה, "אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים יוצאי דופן בהם נדרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה..."

עוד נפסק, כי: "מקום שבו רובץ נטל ההוכחה לפתחו של התובע, יִטה בית המשפט שלא להעתר לבקשתו בדבר הגשת ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, שבהן ניכר כי הופתע מטיעוניו או מראיותיו של הנתבע" (רע"א 8366/14 דפני ואח' נ' עמותת אוהל רחל ואח' (פורסם במאגרים) (2015).

כאמור לעיל, תנאי בסיסי להתרת הגשת ראיות הזמה הוא כי התובע הופתע מטענות הנתבע במובן שהוא לא יכול היה לצפותן באורח סביר מראש ולהיערך לפרישת מלוא ראיות בעניין זה מבעוד מועד.

נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו. אין חולק כי השאלה מהו מספר הקומות עבורן נתבקש הנתבע לתכנן את הקונסטרוקציה של הבית, הינה חלק משמעותי בזירת המחלוקת בין הצדדים, כעולה מכתבי הטענות, ולכך התייחס התובע בהרחבה בתצהיר עדותו. עמדת ההגנה בעניין זה בוודאי איננה יכולה להיחשב כמפתיעה, משהיא נטענה עוד מראשית ההליך ובכתב ההגנה. נטל הוכחת הטענה מוטל על התובע, והיה עליו להיערך מראש להוכחתה ולהגיש את כל ראיותיו בעניין זה במועד שנקבע לכך. כפי שעולה מבקשת התובע, ההקלטה ההנ"ל מצויה בידו מזה זמן, ואף צוינה בתצהירו, אולם הוא לא צירפה כראיה. התובע מסביר בבקשתו שאין מדובר בראיה ישירה לסיכומים בינו לבין הנתבע, ולפיכך לא ראה לצרפה כראיה מטעמו. טיעון זה עומד בעינו גם כעת, ואין הוא מושפע מהראיות שהנתבע, מצידו, ראה להביא. ברי כי בקשה להבאת ראיות לסתור איננה הזדמנות "למקצה שיפורים" לאחר השלמת שמיעת הראיות, להחלטות התובע בדבר אופן ניהול תביעתו והוכחתה (רע"א 800/14 הנ"ל, שם בפסקה 8).

לצד האמור, יש לבחון אף את השיקול הנוגע למידת המהותיות של הראיה שמבוקש להגישה כראיית הזמה, מבחינת המחלוקת העומדת להכרעה. כפי שמציין התובע בבקשתו, עדותו של מר חורי איננה עדות ישירה לסיכומים שנערכו בין הצדדים בענייננו, אלא יכולה אולי לשמש ראיה נסיבתית עקיפה בלבד. לכך יש להוסיף, כי במהלך חקירתו הנגדית, בה אף הושמעה לעד חלק מהקלטת, הוא הרבה לציין כי איננו זוכר את שסוכם בינו לבין התובע בהקשר נשוא דיוננו, וזאת חרף האמירות הברורות בעניין זה בתצהירו. יש בדבר כדי להכהות במידת מה את עוצמת הצורך בראיה "המפריכה" לתצהיר, אותה מבקש התובע להגיש כעת. כשיקול נוסף ואחרון יש לציין אף את ההשפעה הדיונית הצפויה מהיעתרות לבקשה. ענייננו בתביעה התלויה ועומדת זמן רב מאוד, בין היתר בשל מינוי מספר מומחים וקביעת המומחה לביסוס בדבר הצורך לעקוב משך תקופה ארוכה מאוד אחרי "התנהגות" המבנה בטרם גיבוש חוות-דעת, תקופה במהלכה לא ניתן היה לקדם כלל את התיק. קבלת הבקשה הנוכחית צפויה להוביל לפתיחת הדיינות במישור הקבילות של ההקלטה, נוכח הטענות שהועלו בהקשר זה מטעם הנתבע לעניין מקוריותה חלקיותה. נוכח זאת, אין מדובר בהוספת ראיה "פשוטה" שאיננה צפויה להאריך את ההתדיינות, שאף כך התארכה כאמור.

אשר על כן הבקשה נדחית.

אני מורה בזאת על הגשת סיכומים, שאורכם לא יעלה על 15 עמודים.

סיכומי התובע יוגשו עד יום 5.6.16.

סיכומי הנתבע יוגשו עד יום 5.7.16.

לת.פ בהתאם.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ו, 05 מאי 2016, בהעדר הצדדים.