לפניי תביעת פיצויים שהגיש התובע נגד הנתבע, בגין ליקויים בתכנון ביתו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1. הנתבע, מהנדס במקצועו, סיפק לתובע שירותי תכנון קונסטרוקציה לבניית בית פרטי בשפרעם.

2. עובר להכנת תכנית הקונסטרוקציה, מסר התובע לנתבע תכנית אדריכלית שנערכה על-ידי אדריכל מטעמו, לבניית מבנה בן קומה אחת על קומת עמודים.

3. על בסיס תכנית הקונסטרוקציה שהכין הנתבע, החל התובע בביצוע הבניה. הבניה הסתיימה בסוף שנת 1999 ובמהלך שנת 2000 נכנס התובע להתגורר בבית.

4. לאחר אכלוס המבנה התגלעו סדקים בחלקים שונים של המבנה. הנתבע הוזמן על-ידי התובע לראות את הסדקים ונתן הנחיות לטיפול. משהדברים לא הניחו את דעת התובע, הוא פנה למומחה מטעמו, ובהמשך הגיש את התביעה דנן, לחיוב הנתבע בפיצויים בגין תכנון לקוי וחסר של הבית, כפי שיפורט להלן.

המחלוקות – תמצית טענות הצדדים:

טענות התובע:

5. טענות התובע מתמקדות בשני מישורים עיקריים; המישור האחד - טענות לכשלים בתכנון שערך הנתבע, אשר גרמו לליקויים שונים במבנה ולחוסר יציבותו. המישור השני – טענת התובע כי הנתבע התבקש על-ידו לתכנן קונסטרוקציה מתאימה למבנה שיוכל לשאת עד חמש קומות, אולם בפועל התכנון שבוצע איננו מאפשר בנית קומות נוספות על המבנה הקיים.

6. התובע צירף לתביעתו חוות דעת של מומחה מטעמו, המהנדס אמיל אבו האני, ובה נטען לליקויי תכנון רבים במבנה. עלות התיקונים הנדרשים במבנה, לפי חווה"ד האמורה, הוערכה ע"י מומחה התובע בסך 1,062,254 ₪.

7. בנוסף צירף התובע חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמו, עאטף עאלם, ולפיה ירידת הערך של הנכס בגין הליקויים הקיימים בו הינה בסך 237,274 ₪.

8. התובע צירף חוות דעת נוספת – שלישית - של המהנדס ריזק סרוגי, בה נאמר כי לא ניתן להוסיף ולבנות במבנה הקיים אף לא קומה אחת וכן לא ניתן לחפותו באבן. עוד נאמר בחוות הדעת כי יש צורך מידי בחיזוק המבנה. עוד צויין בחוות הדעת, כי יש להעדיף מהלך של הריסת המבנה כליל ובנייתו מחדש, לנוכח היקף התיקון הנדרש ועלותו הגבוהה. להערכת המומחה בחוות דעתו, עלות האופציה של הריסה ובניה מחדש הינה בסך 1,450,000 ₪.

9. אשר לדרישת התכנון המקורית שהופנתה לנתבע, טוען התובע כי הנתבע התבקש על-ידו לתכנן מבנה שיוכל בעתיד לשאת עד חמש קומות. לטענתו, בטרם התקשר עם הנתבע הוא פנה להנדסאי בניין בשם ג'אודאת חורי (להלן – ג'אודאת), על מנת שיתכנן עבורו את המבנה. מאחר שלא היה מרוצה מהתכנית שהכין ג'אודאת, הוא פנה לנתבע, באמצעות קרוב משפחה בשם ח'ליל גדעון (להלן – ח'ליל). הנתבע עיין בתוכנית ג'אודאת והציע תיקונים שונים. ברקע הדברים עמד רצון התובע בתוכנית שתתאים לבנייה עתידית של חמש קומות, דבר לו היה הנתבע מודע היטב. משהסתבר לתובע כי ג'אודאת איננו מוסמך לתכנן מבנים בני יותר מארבע קומות, הוא התקשר עם הנתבע על מנת שזה יכין עבורו את תכנית הקונסטרוקציה למבנה.

10. לטענת התובע, בדיעבד הסתבר לו כי התוכנית שהכין עבורו הנתבע, איננה מתאימה להקמת מבנה בן חמש קומות, ואף לא להגדלה כלשהי של קומות הבניה מעבר לבנוי בפועל, כפי שעולה מחוות הדעת מטעמו.

11. התובע העמיד את סכום תביעתו על סך 1,730,000 ₪. סכום זה כולל פיצוי בסך 1,450,000 ₪, בגין הריסת המבנה ובנייתו מחדש (בהתבסס על האמור בחוות דעת המהנדס ריזק סרוגי, בדבר הצדקה להריסת המבנה); פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש; פיצוי בסך 80,000 ₪ בגין הפסד ימי עבודה ובסך 100,000 ₪ בגין הצורך בדיור חלופי, פינוי ואחסון תחולת הבית. יצויין כי בסיכומיו זנח התובע חלק מראשי הנזק ושינה את שיעור הפיצוי הנדרש ביחס לאחרים, כפי שיפורט בהמשך.

טענות הנתבע:

12. הנתבע טוען כי כשש שנים לערך לאחר שמשפחת התובע נכנסה לגור במבנה, טען בפניו התובע שקיימים סדקים בקירות. לטענת הנתבע, הסדקים במבנה הם בקירות בלבד לא בעמודים או בתקרות, ואין מדובר סדקים קונסטרוקטיביים אלא סדקים בעלי משמעות אסטטית בלבד, שמקורם בביצוע ליקוי ולא בליקוי בתכנון. הנתבע הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, המהנדס ד"ר באסם ש. חזן, בה נאמר כי שיטת הביסוס למבנה שבה בחר הנתבע הינה נכונה ומתאימה לפרופיל הקרקע במגרש, וכי כל שיטת ביסוס אחרת הייתה גורמת לנזקים בלתי הפיכים. עוד נאמר בחוות הדעת, כי היעדר פתרון הולם לניקוז מי הנגר העילי ולצורך בהרחקתם מגבולות המגרש, גרמו להופעת סדקים עקב שקיעה שנגרמה בכלונסאות בחלק הדרומי. לפי חווה"ד, הסדקים במבנה אינם מסכנים את יציבותו והם ניתנים לתיקון בעלויות נמוכות.

13. אשר לטענת התובע כי ביקש מהנתבע לתכנן קונסטרוקציה המתאימה לנשיאת מבנה בן חמש קומות, הנתבע מכחיש אותה מכל וכל. לטענתו, התובע פנה אליו, באמצעות גיסו - ח'ליל שהוזכר לעיל, לאחר שלא היה מרוצה מתכנון שנערך עבורו על-ידי הנדסאי הבניין ג'אודאת. במהלך הפגישה ביניהם התובע סיפר כי בבעלותו חלקה בשטח של 500 מ"ר בעיר שפרעם וברצונו לבנות בית פרטי. הוא ביקש כי הנתבע יכין עבורו תכנית קונסטרוקציה לבניית מבנה ובו קומת עמודים וקומת מגורים מעליה על-פי תכנית אדריכלית שמסר לו. לטענת הנתבע, הוא תכנן את ביסוס המבנה באופן שיוכל לשאת עד 3 קומות, וזאת בשים לב לנוהגי הבניה שהיו מקובלים באותה עת באזור. לטענתו, הוא לא התבקש מעולם לתכנן קונסטרוקציה שתתאים למבנה בן חמש קומות, כנטען על-ידי התובע, ובניה כאמור אף אינה אפשרית לפי התב"ע החלה על המקרקעין המתירה בניה עד 3 קומות.

ההשתלשלות הדיונית והמומחים שמונו ע"י בית המשפט:

14. כפי שיפורט להלן, ההליך דנן היה כרוך בהשתלשלות ממושכת של מינוי מומחים מטעם בית המשפט וביצוע בדיקות שונות שנדרשו על-ידם לצורך מתן חוות דעת בנושאים שבמחלוקת. הדבר גרר המתנה ממושכת להגשת חוות הדעת המקצועית הסופית בעניין, תוך עיכוב בניהול ובסיום ההליך. אעמוד על השתלשלות זו בתמצית להלן.

15. נוכח מהות המחלוקת בין הצדדים הממוקדת בין היתר בעניינים מקצועיים מובהקים, עוד בתחילת ההליך מינה אחד המותבים הקודמים שדנו בתיק מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אבי ליאור (להלן – המהנדס ליאור). המומחה הגיש חוות דעת בה ציין כי רמת תכניות הקונסטרוקציה למבנה לוקה בחסר. עם זאת ציין בחוות דעתו, כי אין לומר שהמבנה מסוכן ואין להתייחס ברצינות להמלצת מומחה התובע להרסו. הוא העריך את עלות התיקונים הנדרשים במבנה כך: סך 20,000 ₪ עבור הקשחת המבנה מפני רעידות אדמה באמצעות הוספת קירות בטון בקומת העמודים והחלפת חלק מהקירות הבלוקים במבנה, טיוח וצביעה מחודשת; סך 80,000 ₪ בגין קשירות קירות חיצוניים אופקית ואנכית; סך 10,000 ₪ החזר עלות בגין הגינה שנהרסה והקמתה מחדש; תוספת עמודים במעקה הגג סך 4,000 ₪; תיקונים למדרגות בסך 2,000 ₪ ותיקונים קוסמטיים בסך 2,000 ₪.

16. התובע פנה בשאלות הבהרה למומחה, ולאחר שהתשובות שניתנו לא היו מספקות, הגיש בקשה למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט. בהחלטה מיום 11.03.2010 קיבל המותב הקודם את הבקשה והורה על מינוי מומחה נוסף. זאת, כפי שנקבע באותה החלטה, מן הטעם שחוות דעת המומחה ליאור הינה "כללית ואף במידה רבה שטחית" ונעדרת שורה תחתונה של אומדן כלל הנזקים (ר' החלטת כב' השופט בולוס מיום 11.3.10).

17. כמומחה נוסף מטעם בית המשפט מונה המהנדס ושמאי מקרקעין, מיכאל קרבצ'יק (להלן – המומחה קרבצ'יק). המומחה הגיש חוות דעת ראשונית, בה קבע כי חלק מהסדקים בבית מקורם בתכנון לקוי של קונסטרוקציית הבית וחלקם האחר לא קשור לקונסטרוקציה. עוד קבע כי אין סכנה ליציבות המבנה. המומחה ציין בחוות דעתו הראשונית כי יש צורך בחוות דעת של יועץ קרקע לצורך מתן מענה לנקודות שונות שפירט בחוות דעתו. בהמשך לכך, מינה המותב הקודם את מר דוד דוד, מהנדס קרקע וביסוס, לצורך מתן מענה לסוגיות שהועלו בחוות דעתו הראשונית של קרבצ'יק הנוגעות לתחום מומחיותו (להלן – המומחה דוד דוד).

18. המומחה דוד דוד הגיש חוות דעת ראשונית בה צוין כי העומס המתאים לכלונסאות הקיימים הוא עד שלוש קומות. באשר לסדקים הקיימים במבנה, צויין כי אין כל סכנה ליציבות המבנה. לפי האמור בחוות דעתו הראשונית, הסדקים האלכסוניים נובעים מתזוזה דיפרנציאלית של עמודי המבנה שמקורם בתפיחה או בשקיעה. בנוסף קיימים במבנה סדקים אנכיים ואופקיים שמקורם בסיבה תרמית ואינם קשורים ליסודות. המומחה ציין כי הסדקים הם בעלי משמעות חזותית – אסתטית בלבד. יחד עם זאת סבר המומחה כי יש צורך בבחינה של מגמת התפתחות הסדיקה במבנה, על דרך של מעקב תקופתי אחר התזוזות במבנה, תוך ביצוע מדידה גאודטית תקופתית למשך שנה וחצי. בנוסף, על מנת לאמת כמה קומות ניתן להוסיף למבנה, יש צורך בביצוע בדיקת החדרה תקנית וכן בדיקת מדגמי קידוח ובדיקה סונית של היסודות.

19. בעקבות הדברים האלה (ולאחר מחלוקות שהתעוררו ביחס לנשיאה בעלות הבדיקות ושכר המומחה), בוצעו הבדיקות המשלימות עליהן הורה המומחה דוד ודוד וכן בוצע מעקב נמשך תקופתי אחר הבית באמצעות מדידה גיאודטית.

20. ביום 14.10.14, לאחר סיום ביצוע הבדיקות והמעקב התקופתי בן השנה וחצי, עליהם המליץ המומחה דוד דוד, הוגשה חוות דעתו המשלימה. נקבע בה כי תזוזות המבנה כפי שנבדקו בפועל, עומדות בדרישות התקן הישראלי לביסוס מבנים. תוצאות בדיקת הקרקע שנערכה הצביעו על קיומו של פוטנציאל תפיחה בקרקע אשר התממש בגרימת נזק לרצפת המבנה שאינה מופרדת בארגזים ובגרם המדרגות החיצוני שאינו מבוסס על כלונסאות, כאשר בשני אלמנטים אלה התזוזות צפויות להימשך ככל שלא יתוקן ביסוסם. בחוות הדעת נאמר כי יש להבטיח את ניתוק רצפת החנייה מהמבנה והפרדת הרצפה שמתחת למבנה עצמו על ידי ארגזים. עוד צויין בחוות הדעת כי הכלונסאות הקיימים יכולים לשאת בנייה עתידית ובסה"כ שלוש קומות. צויין עוד כי לא נמצאה רשלנות בתכנון יסודות הבניין וכי הבדיקות שבוצעו אינן מצביעות על ליקויים בכלונסאות.

21. לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה דוד דוד, הוגשה ביום 16.11.15 חוות דעתו הסופית של המומחה קרבצ'יק. בחוות הדעת קבע המומחה כי יש צורך לפרק את רצפת המבנה בקומת העמודים ולצקת אותה מחדש על גבי קלקר כשהיא תלויה ומחוברת לעמודים ולקורות קשר, וכך תמנע התפיחה והתזוזה של המבנה תוך הישנות של סדיקה. המומחה קבע כי מדובר בליקוי בתכנון המקורי של ביסוס הרצפה כפי שנעשה על-ידי הנתבע, ובנוסף ציין כי הנתבע התרשל בכך שלא דרש סקר קרקע בטרם הכנת התכנית. עוד נקבע בחוות הדעת, כי גרם מדרגות הכניסה לבית נבנה ללא ביסוס כלונסאות וכי יש לפרק אותו ולצקת מחדש על גבי כלונסאות. בנוסף ציין המומחה כי המבנה לא נזקק לחיזוקים מיוחדים מעבר לכך, וכי אין מקום לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך לאחר ביצוע התיקונים שכן אין המדובר בפגמים קונסטרוקטיביים הפוגעים בשווי הנכס. לעניין תיקון הסדיקה הקיימת קבע המומחה בחוות דעתו כי חלק מהסדקים מקורם בבניה לקויה וחלק בליקוי בתכנון כפי שתואר לעיל, ולפיכך סבר שיש לחלק את האחריות לעלות תיקונם באופן שווה בין התובע לנתבע. באשר לעלויות התיקון, המומחה העריך את עלות פירוק ותיקון רצפת המבנה בסך 105,660 ₪, פרוק המדרגות ובנייה מחדש בסך 45,000 ₪, תיקוני סדיקה וצביעה סך 54,000 ₪ (מחציתם בלבד על חשבון הנתבע, קרי – סך של 27,000 ₪); תיקוני קרמיקה בחדר הרחצה בסך 15,000 ₪. סה"כ עלויות התיקון כולל פיקוח ניהול תיאום ותכנון לרבות עלות תיקון המדרגות - 247,953 ₪ (כולל מע"מ).

22. בחוות דעתו המשלימה לא התייחס המומחה קרבצ'יק לטענת התובע בדבר ירידת ערך המבנה עקב אי-תכנון קונסטרוקציה בעבור חמש קומות (כאשר נזכיר כי התשתית העובדתית העומדת בבסיס טענות התובע בעניין זה – נתונה במחלוקת עובדתית בין הצדדים). על מנת שבפני בית המשפט תהיה התשתית המקצועית המלאה שעשויה להידרש בהמשך וככל שיתקבלו טענותיו העובדתיות של התובע במחלוקת הנ"ל, הוריתי למומחה להשלים את חוות דעתו בנקודה זו, וכך נעשה. בהתייחסותו המשלימה ציין המומחה כי מדובר בהערכת ירידת ערך היפותטית בלבד, שכן לפי התב"ע החלה במקום לא ניתן לבנות יותר משלוש קומות ולא הונחה תשתית בדבר ההיתכנות התכנונית לקבלת אישור לבניית קומות נוספות בבית התובע. בהסתייגות זו של היפותטיות ההיתכנות התכנונית, העמיד הערכתו לירידת ערך על סך כולל של 148,000 ₪.

דיון והכרעה:

23. כפי שצויין לעיל, המחלוקת בין הצדדים ניתנת לחלוקה לשני מישורים עיקריים. הראשון עניינו השאלה מה נדרש הנתבע לתכנן עבור התובע מבחינת מספר הקומות שיוכל המבנה לשאת. המישור השני של המחלוקת נוגע לליקויים הקיימים במבנה, טיבם והיקפם, והאם הם נובעים ממחדל תכנוני שבאחריות הנתבע, או שמא מקורם אחר. בנוסף, ובאופן הנגזר בין היתר מהמחלוקות בשני מישורים אלה, חלוקים הצדדים בשאלת היקף הנזק.

24. אדון להלן במחלוקות אלה כסדרן.

המחלוקת בשאלת מספר הקומות:

25. כפי שפורט לעיל, בעניין זה נטושה מחלוקת עובדתית קוטבית בין הצדדים.

26. לגרסת התובע, בפנייתו לנתבע על מנת שיכין עבורו את תכנית קונסטרוקציה למבנה, הוא ביקש כי התכנון יתאים לבנייה עתידית של עד חמש קומות. זאת, בשל רצונו להקים בעתיד דירות לילדיו מעל מבנה דירתו שלו. התובע מציין אמנם כי התוכנית האדריכלית שמסר לנתבע, היתה להקמת מבנה בן קומה אחת בלבד (מעל קומת עמודים), אולם לדבריו הוא הבהיר לנתבע כי על המבנה להיות מתוכנן באופן שיאפשר בניה נוספת בעתיד של חמש קומות. התובע העיד כי מלכתחילה הוא ביקש מג'אודאת, הנדסאי הבניין אליו פנה במקור על מנת שיכין את תכנית הבניה, לתכנן קונסטרוקציה עבור בנין בן חמש קומות. הנתבע עצמו הוא שהסביר לו כי התכנון שהוכן ע"י ג'אודאת אינו מתאים לשאת מבנה של חמש קומות, ומכאן שהנתבע ידע היטב כי רצונו בתכנון עבור חמש קומות (סעיפים 6 ו-7 לתצהיר התובע; עמ' 35, ש' 1-3; ש' 25-26). בהמשך התברר לו כי ג'אודאת איננו מוסמך לתכנן חמש קומות, ואז שכר את שירותיו של הנתבע.

27. גרסתו של הנתבע שונה בתכלית. לטענתו, התובע מעולם לא ביקש ממנו לתכנן את ביסוס המבנה עבור חמש קומות אלא הוא נדרש לתכנן מבנה מותאם לתכנית האדריכלית שנמסרה לו, שכללה כאמור קומה מעל קומת עמודים. לפי עדותו, בפועל הוא תכנן את ביסוס המבנה כמתאים לשאת שלוש קומות, תוך שהסביר כי זהו הנוהג הכללי לפיו הוא פועל באזור המדובר, ובלשונו:

"ש. האם נכון שב"כ נהוג לתכנן יותר ממה שמותר מעבר לתכנית?

ת. יש מה שנקרא תרבות תכנון ויש בתוכנית ג' גליל בכל תוכניות המתאר הקיימות אפשרויות בנייה של 3 קומות. אני נוהג לתכנון שלוש קומות בכל המבנים שאני מתכנן (כך במקור – ע.ג.). בדרישה או לא בדרישה של היזם, אני מתכנן אפשרות לקומה נוספת" (עמ' 48, ש' 28-30).

הנתבע הכחיש בעדותו את טענת התובע כי ידע שהעברת התכנון מג'אודאת אליו נבע מרצונו של התובע בתכנון עבור חמש קומות וכי הדבר היה נאמר לו מפי התובע, ובלשונו בעדותו: "לא נכון. מה שהוא אמר לחליל שהוא לא מרוצה מהתוכניות של ג'אודאת אז חליל הציע לו לבוא אלי" (עמ' 49, ש' 1-2). ובהמשך: "לא התבקשתי באף תקופה 5 קומות, לא שקבלתי את התוכניות אדריכלות ולא שמסרתי את התוכניות ואם זה היה חשוב, איך הוא לא שאל אותי אם תכננתי" (עמ' 48, ש' 12-13). "הוא לא ביקש לבנות מעל מה שיש אני הוספתי קומה חמש קומות בחיים לא נזכר" (עמ' 50, ש' 3).

28. כפי שצויין, לפי גרסת התובע, הוא פנה לנתבע באמצעו קרוב משפחה, חליל, על רקע אי-שביעות רצונו מהתכנון שהכין עבורו תחילה ג'אודאת. התובע לא העיד מטעמו שניים אלה (ג'ואדאת וח'ליל), ואילו הנתבע מצדו הגיש תצהירי עדות של שניהם. בתצהיר ח'ליל נאמר כי הוא אינו זוכר שהתובע ביקש לתכנן קונסטרוקציה לבניין בן חמש קומות. בתצהירו של ג'אודאת נאמר כי התובע לא ביקש ממנו תכניות קונסטרוקציה עבור בניין בן חמש קומות.

29. האמור בתצהירי השניים תומך לכאורה במובהק בגרסה העובדתית של הנתבע. אלא שעדויותיהם של השניים בבית המשפט היו הרבה פחות נחרצות מהאופן בו נוסחו הדברים בתצהירים.

כך, כשנשאל ג'אודאת בחקירתו הנגדית האם התובע ביקש ממנו תכנית עבור חמש קומות וכי אמר לו כי יוכל במסגרת הסמכתו לתכנן ארבע קומות בלבד, השיב ג'אודאת כי הוא לא זוכר (עמ' 53, ש' 20-22). כשנשאל ג'אודת על פגישה שהתקיימה בינו לבין התובע ביום 24.02.1998 במהלכה התעמת אתו התובע בקשר לכך שהתוכניות אינן מתאימות למבנה בן חמש קומות, השיב כי הוא לא זוכר (עמ' 54, ש' 2-4). ב"כ התובע השמיע לג'אודאת הקלטה של הפגישה ביניהם שלפי הנטען נערכה על-ידי התובע, הקלטה שבהמשך הוגשה לגביה בקשה להגישה "כראיית הזמה", בקשה שנדחתה בהחלטתי מיום 5.5.16. העד ציין לעניין זה בכוללניות כי הוא לא זוכר את שאירע במקרה הספציפי, אולם בדר"כ הוא מתכנן לפי התוכנית האדריכלית שנותנים לו ואם תכנית המתאר מאפשרת זאת הוא מתכנן עבור קומות נוספות בהתאם כדי שבעתיד ניתן יהיה להגדיל את הבניה (עמ' 54, ש' 27-29; עמ' 55, ש' 18-20).

אשר לח'ליל, הוא העיד כי קישר בין התובע לנתבע וכי הפגישה הראשונה נערכה בביתו, אולם הוא לא נכח לאורך כל הפגישה. כשנשאל האם הוא זוכר שהתובע ביקש ביסוס לחמש קומות, השיב "לא. לפני לא העלו את העניין של חמש קומות ולא קומות בכלל" (עמ' 58, ש' 4-5).

30. יצוין כי ח'ליל הוא קרוב משפחה של שני הצדדים וג'אודאת העיד כי יש לו קשרי עבודה עם בני משפחתו של התובע (עמ' 56, ש' 6-8). הרושם שנוצר משמיעת שתי העדויות הנ"ל היה ששני העדים חשים אי-נוחות רבה ממתן עדות בסכסוך שבין הצדדים ומנסים להישאר "ניטראליים" ככל הניתן. תצהירים של שני העדים הוגשו אמנם מטעם הנתבע, אולם כאמור לעיל בחקירותיהם בפני הדגישו שניהם כי הם אינם זוכרים את פרטי ההתרחשות, ונמנעו ממתן תשובות ברורות. אינני מוצאת כי ניתן להסיק ממצא ממשי כלשהו מתוך שתי העדויות האמורות, שיש בו כדי להשליך על המחלוקת העומדת במוקד ענייננו, קרי, התכנון שנדרש הנתבע לערוך למבנה.

31. נותרנו עם הגרסאות העובדתיות המנוגדות של התובע והנתבע, בדבר הדרישה שהיתה או לא היתה לתכנון עבור חמש קומות. לאחר שמיעת העדויות ועיון במכלול הראיות שהוגשו, סבורני כי לא עלה בידי התובע, הנושא בנטל ההוכחה, להרים את הנטל הנדרש להוכחת גרסתו. עדות התובע בעניין זה היא עדות יחידה של בעל דין על כל המשתמע מכך, ולא מצאתי במקרה דנן כי ניתן להסתמך עליה לקביעת ממצא לפי הנטען. סבורני כי קיימים חוסרים ותמיהות ביחס לגרסה זו, שאינן מאפשרים לקבלה בגדר עדות יחידה להוכחת טענת התובע.

ראשית, התובע, אשר ביקש כאמור להתבסס בגדר ראיה עקיפה על עבודת התכנון שהזמין מג'אודאת (כאשר לפי גרסתו, אף הנ"ל התבקש על-ידו לתכנן חמש קומות אך תכנן רק ארבע, מה שעמד ברקע פנייתו לנתבע), לא ביסס טענה זו כדבעי. כך, התובע הגיש כראיה את התכנית המקורית שהכין עבורו ג'אודאת (ת/4) אך מבלי להניח את התשתית הראייתית - מקצועית הנדרשת על מנת להראות כי תכנית זו מתאימה לבניית ארבע קומות, ובכלל זה - התובע נמנע מלהפנות שאלה בעניין זה למומחה מטעם בית המשפט בעת עדותו. זאת ועוד, התובע נמנע מלזמן לעדות את האדריכל שהכין עבורו את תכנית הבית, על מנת שיעיד באשר להנחיות שקיבל מהתובע בנוגע לתכנון המבנה ובכלל זה אפשרויות הגדלה עתידיות.

שנית, גרסת התובע בעניין מספר הקומות להן כיוון לא היתה קוהרנטית, כאשר בחקירתו הנגדית עמד על כך כי ציפייתו היתה לבנייה בדומה לסביבה ובסביבה בנו אותה עת ארבע קומות (עמ' 36, ש' 15-16), בעוד שכזכור טענתו היא כי סיכם עם הנתבע תכנון לחמש קומות.

שלישית, יש לציין את העובדה, שאיננה שנויה במחלוקת, כי עפ"י התב"ע התקפה בשטח המדובר, ניתן לבנות במקרקעין שלוש קומות (ר' לעניין זה חוו"ד המומחה קרבצ'יק; סעיף 5 לסיכומי התובע). עובדה זו מתקשרת באופן סביר עם גרסת הנתבע, ומציבה סימן שאלה על סבירות גרסת התובע כי ביקש תכנון עבור חמש קומות. אציין כי התובע טען לעניין זה כי בפועל ניתן לבנות חמש קומות באזור על-פי אישורים תכנוניים הניתנים על-ידי רשויות התכנון, וכי כך נעשה על-ידי בעלי נכסים סמוכים לשלו. לעניין זה צירף לתצהירו צילומים של בניינים בעלי ארבע וחמש קומות מאזור מגוריו. אולם אין בכך כדי להוות תשתית מספקת לטענה בדבר אפשרויות הבניה לפי התב"ע החלה על המקרקעין, כאשר לא הובאו בעניין ראיות מספקות עליהן ניתן להתבסס. ברי כי לא ניתן להסתמך בעניין זה על עדות התובע בדבר דברים ששמע מפי שכנים ופקיד כלשהו בוועדה לתו"ב (עמ' 37, ש' 20-23). גם עדות הנתבע וג'אודאת אשר ציינו באופן כללי כי ישנה אפשרות לקבלת היתר לקומות נוספות אך זאת בתנאים שונים שהועדה עומדת עליהם, אין בה לבסס תשתית בדבר התכנות תכנונית כאמור למבנה המסוים של התובע. לעניין זה הנוגע לאפשרויות הבניה במבנה התובע מעבר לשלוש קומות המותרות לפי התב"ע במקום, יש חוסר בראיות התביעה. ניתן היה להבהיר נקודה זו בנקל על-ידי זימון לעדות של גורם מקצועי מוסמך מהועדה לתו"ב או ע"י הגשת חוו"ד מתאימה. ככל הנראה נוכח חוסר זה, ראה התובע לנכון לצרף לסיכומיו, ללא בקשה וממילא ללא שניתנה הרשות לכך, מסמכים חדשים שלא צורפו לתצהירו, ובהם צילום של אישורים תכנוניים ופרסומים אודותם, המתייחסים למקרקעין שונים בתחום שפרעם. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, דפוס התנהלות מעין זה של צירוף מסמכים שלא הוגשו כראיות לסיכומים, הוא פסול מיסודו ואין לו כל מקום. אין אפוא להתייחס למסמכים אלה בענייננו.

רביעית, לאמור לעיל יש להוסיף כי לפי עדות הנתבע, שלא נסתרה, העבודה הנדרשת מבחינתו לצורך תכנון הביסוס למבנה בן חמש קומות, מבחינת המשאבים הכרוכים בה, הינה דומה בעיקרה לעבודה כפי שבוצעה על-ידו בפועל (עמ' 51 ש' 3-5). לא הובא כל נימוק הגיוני שיש בו להסביר את הימנעות הנתבע לתכנן בעבור חמש קומות, ככל שנדרש היה לעשות כן על-ידי התובע, וראיות מספקות אחרות לדבר כאמור אין.

32. בסיכומיו הפנה התובע לתקנה 8 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994, הקובעת כי התקשרות בין מהנדס או אדריכל לבין לקוח לעניין שירות תכנון תיאום או פיקוח, תיעשה בכתב עם תחילת ביצוע השירותים או תוך זמן סביר ותוך פירוט בין היתר של עיקר השירותים והיקפם. במקרה דנן אין חולק כי לא נערך הסכם בכתב. אינני סבורה כי יש בדבר כדי להכריע במחלוקת בענייננו. אכן, ראוי היה לערוך הסכם כתוב בהתקשרות בין הצדדים, ובהקשר של התקנה הנ"ל אפשר שיש לדברים משמעות במישור האתי/משמעתי. אולם אין די בכך כדי להוכיח את גרסתו העובדתית של התובע באשר להסכמה בין הצדדים, היא השאלה העומדת להכרעה, והתובע לא העלה בסיכומיו כל טענה אחרת שעשויה להיות רלוונטית במישור הראייתי בהקשר זה.

33. בסיכומיו טוען התובע לחלופין לרשלנות של הנתבע אשר לא המליץ בפניו להכין קונסטרוקציה המתאימה לבניית מבנה בין חמש קומות, נוכח האפשרות התכנונית לכך. מעבר לכך שיסודות הטענה לא הוכחו באופן מספק כמצוין לעיל, הרי שלא זו היתה עילת התביעה בענייננו, אלא כאמור עילת התביעה לפי המפורט בכתב התביעה הינה מחדלו של הנתבע מלבצע את שהוזמן ממנו על-ידי התובע, אלא שזאת לא עלה בידי התובע להוכיח.

הליקויים במבנה:

34. המחלוקת בעניין זה הינה במספר נקודות: קיום ליקויים במבנה, מהותם והקשר בינם לבין התכנון שערך הנתבע; גרם המדרגות; האם קיים ליקוי ביציבות המבנה.

הליקויים הקיימים במבנה והקשר בינם לבין התכנון שערך הנתבע:

35. כפי שעולה מחוות דעת המומחים קרבצ'יק ודוד דוד, במבנה קיימים ליקויים שביטויים החיצוני בסדיקה של המבנה. הסדקים בפני עצמם הם בעלי משמעות אסטטית בלבד, אינם מסכנים את הבניין וניתנים לתיקון. וכך ציין המומחה קרבצ'יק בחקירתו:

"ש. ביחס לסדקים האסתטיים, הם לא משמעותיים לבניין ולא מסכנים אותו ובעבודת טיח וצבע אפשר לפתור אותם?

ת. נכון, אין סדקים שמסכנים את הבנין.

ש. אפשר לומר בעלות זניחה של טיח וצבע?

ת. לא הייתי אומר זניחה אבל יש עלות. צבעי יכול לעשות תיקונים ואם יתקן כמו שצריך, אפשר לפתור את הבעיה. צריך לעשות מילוי ובחלק מהמקומות צריך לעשות רשת או בד כדי שהסדקים לא יחזרו. עם צבע בלבד הם עלולים לחזור.

ש. ביחס לסדקים האלכסוניים, גם הם לא מסכנים את המבנה?

ת. נכון.

ש. הסדקים האלו גם לא מצביעים על העדר יציבות המבנה?

ת. נכון.

ש. הם גם לא מהווים סכנה לבטיחות השלד?

ת. נכון.

ש. הסדקים האלו, באיזה קירות רואים אותם?

ת. יש באזור של המדרגות, יש שם סדיקה שהיא הכי גדולה. ויש סדקים ברצפת הקומה המפולשת, שזו רצפה מונחת ויש סדקים אלכסוניים בפינות המבנה בצד מזרח ודרום". (עמ' 59-60, ש' 21-32, 1-4).

36. המומחה קרבצ'יק קבע בחוות דעתו כי את הסדיקה הקיימת יש לייחס בחלקה לאופן תכנון רצפת המבנה בקומת העמודים; הרצפה תוכננה כך שהיא מונחת על הקרקע בעוד שלנוכח שיטת הביסוס שננקטה (באמצעות כלונסאות), היה צריך לתכנן רצפה תלויה, קרי, עם ארגזי קלקר מתחתיה. המומחה הסביר בעדותו כי: "ברצפה תלויה הכוונה שמתחת לכל השטח יש חלל של ארגזי קלקר או קרטון שגם את הקורות וגם את הרצפה עצמה יוצקים על זה שהיא מחוברת למעשה לעמודים או לכלונסאות הרצפה היא רצפה מונחת יוצקים אותה על מצע מהודק במקרה הזה לפי החתכים הרצפה היא על מצע מהודק" (עמ' 60, ש' 28-31). המומחה הסביר כי החלל מתחת לרצפה נועד למצב שבו יש תפיחה של הקרקע, ועל מנת שתזוזת הרצפה לא תשפיע על המבנה. במקרה דנן, מאחר שיש תפיחה של הקרקע ובשל אופן הנחת הרצפה, נגרמו סדקים עקב תזוזות המבנה וככל שהליקוי בתכנון הרצפה לא יתוקן – הסדקים צפויים להישנות (עמ' 64, ש' 9-10).).

37. המומחה קבע בחוות דעתו כי לצורך תיקון הליקוי הקיים יש צורך בפירוק הרצפה המנחת בקומת העמודים ויציקתה מחדש על גבי קלקר וחיבורה מחדש לעמודים ולקורות קשר. את עלות העבודות הנ"ל העריך בסך של 105,660 ₪, לפי הפירוט בחוות דעתו.

38. קביעת המומחה בדבר הליקוי בתכנון הרצפה שגרם להיווצרות סדקים במבנה, לא נסתרה בדבר על-ידי הנתבע, ואני רואה לקבלה במלואה. כך גם ביחס לקביעת המומחה בחוות דעתו, כי היה על הנתבע לעמוד על קיום סקר קרקע בטרם תכנון המבנה באופן בו תוכנן (עמ' 15, ס' 8 בחוות הדעת), דבר שאין חולק כי לא עשה (עמ' 41, ש' 17-18). המומחה קרבצ'יק קבע לעניין זה בחוות-דעתו כי "אין הגיון הנדסי" בתכנון הרצפה כפי שנעשה במקרה דנן (סעיף 9, עמ' 15 בחוווה"ד) ובעדותו הבהיר כי הליקוי במקרה דנן הוא "מאוד בסיסי" "וטריוויאלי" (עמ' 64, ש' 22, ש' 29). אין חולק אודות חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שחב הנתבע לתובע כנותן שירות בתחום מומחיותו המקצועית. המסקנה העולה מהתשתית כפי שנפרשה בחוות דעת המומחה, הינה, כי השירות המקצועי שניתן על-ידי הנתבע בנקודה זו של תכנון ביסוס הרצפה, לא עמד בסטנדרט מקצועי ראוי וסביר. בנסיבות אלה, הנתבע חב ברשלנות כלפי התובע ודין התביעה נגדו בנקודה זו להתקבל.

39. אשר לסדיקה הקיימת כיום במבנה; בחוות דעתו עמד המומחה על כך שסדיקה זו יש לייחס, בחלקה, לליקוי בתכנון שביטויו ברצפה מונחת ולא תלויה, כפי שפורט לעיל. את חלקה האחר יש לייחס, לפי האמור בחוות העת, לליקויים באופן ביצוע הבניה, שאינם קשורים לנתבע. המומחה העריך כי הסדיקה הקיימת מתחלקת באופן שווה מבחינת הגורמים להיווצרותה, בין הליקוי בתכנון לליקוי בביצוע הבניה.

40. התובע טוען כי שגה המומחה בחוות דעתו, וכי יש לייחס את מלוא האחריות לסדיקה הקיימת לליקוי בתכנון הרצפה.

41. לאחר שמיעת עדות המומחה ועיון בראיות שבפני, אינני רואה לקבל את טענות התובע בעניין זה. במהלך חקירתו בפני עמד המומחה קרבצ'יק על האמור בחוות דעתו כי חלק מהסדקים הקיימים במבנה דבר נובעים מביצוע לקוי (עמ' 59, ש' 14-15; עמ' 60, ש' 11-14). המומחה העריך כי 50% מהסדיקה הקיימת במבנה קשורה לליקויים בביצוע ו- 50% לאופן בו תוכננה הרצפה (עמ' 63, ש' 5-6). התובע מתמקד בסיכומיו בנושא השפעת חלחול המים בסמיכות למבנה, נושא שנזכר בחוות דעת המומחה קרבצ'יק (בעמ' 7 ו- 9 לחווה"ד) כמו גם חוו"ד המומחה דוד דוד (עמ' 4 לחווה"ד), כאשר לטענת התובע עניין זה לא הוכח. אולם עיון בחוות דעת קרבצ'יק מעל כי בהמלצותיו בדבר חלוקת האחריות בגין הסדקים הקיימים במבנה, הוא התייחס לתרומת התכנון מצד אחד, ולתרומת איכות הבניה (שבאחריות הקבלן המבצע) מצד שני (סעיף 3 בפרק המסקנות בעמ' 13 לחווה"ד), מבלי לייחס תרומה ישירה לסוגיית הניקוז. בעדותו הבהיר המומחה כי בחוות דעתו לא התייחס לנושא של הרחקת מים בגדר גורם לנזק (עמ' 63, ש' 11-16).

עולה מהדברים כי המומחה ראה לייחס חלק מהסדיקה הקיימת לליקוי בבניית הרצפה, וחלק אחר לליקויים בבנייה ולא לסוגיית הניקוז בפני עצמה. עמדה מקצועית זו של המומחה לא נסתרה ואני רואה לקבלה. כידוע, ככלל ייטה בית המשפט לקבל חוות דעת של גורם מקצועי ניטראלי שמונה מטעמו לבחינת סוגיה מקצועית, ככל שלא הונח טעם טוב שלא לעשות כן, וכזה לא קיים בענייננו. ראו לעניין זה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (פורסם במאגרים) (1988):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם נראית לו סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן.

אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ראו גם בע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998))"

ראו גם: ע"א 3134/02 עירית רחובות נ' בוטרנו אחזקה ופיתוח, (פורסם במאגרים) (2002) בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים) (2006); ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים) (2005)).

42. הנתבע, מצידו, טוען כי יש לייחס רק שליש מהסדיקה להיבט התכנוני, וזאת בהינתן שבחוות דעת שני המומחים נזכרו שלושה גורמים רלוונטיים לנזק (תכנון, ליקויי בניה ובעיית ניקוז). גם טענה זו אין לקבל. כפי שכבר צויין, המומחה קרבצ'יק הבהיר בחקירתו כי לא ייחס חשיבות נפרדת לנושא הניקוז וכי לנושא התכנון בכללותו יש לייחס "תרומה" של מחצית לנזק הקיים (עמ' 63, ש' 31-32). בחוות דעתו אזכר המומחה קרבצ'יק את נושא הניקוז, תוך הפניה לחוות דעתו של המומחה דוד דוד, אך בעדות בפני ציין כי "אני לא מתמצא בנושא הקרקע, לא יודע כמה השלכות יש לספיגה של מים על הקרקע הזו" (עמ' 61,, ש' 13). סוגיית השפעת הניקוז על הסדיקה הקיימת, רלוונטית אפוא יותר למומחיותו של המומחה דוד דוד. המומחה דוד דוד ציין אמנם בחוות דעתו את נושא הניקוז כגורם חלקי לסדיקה הקיימת (סעיף 4(א) לחוות-דעתו הסופית), אולם בחקירתו בפני הבהיר כי התייחסותו לעניין זה הינה בגדר פוטנציאל לעתיד ולא כממצא קיים (עמ' 81, ש' 13-24). בהמשך עדותו העיד המומחה דוד דוד כי בעת ביקורו בשטח ראה מרזב צמוד לבית באופן לא תקין (עמ' 82, ש' 27-28) אולם ציין כי הוא איננו רואה בכך את מקור הבעיה במקרה דנן וככל שהיתה לכך תרומה כלשהי היא זניחה בלבד (עמ' 83, ש' 1-3; עמ' 85, ש' 4; עמ' 85, ש' 4-5). נוכח האמור, לא ניתן לקבוע כי סוגיית הניקוז הינה גורם רלוונטי להתהוות הנזק במקרה דנן (וכפי שצוין לעיל, המומחה קרבצ'יק הבהיר כי לא לקח אותו בחשבון בהמלצותיו לעניין חלוקת האחריות).

43. סיכומם של דברים לעניין זה; לא מצאתי טעם המצדיק דחיית הערכת המומחה באשר למידת "תרומת" הליקוי בתכנון לסדיקה כפי שהיא קיימת כיום במבנה. עמדת המומחה קרבצ'יק בעניין זה הינה בתחום מובהק של מקצועיותו ולא עלה בידי התובע להצביע על פרכה שנפלה בה. המסקנה היא אפוא, כי יש לייחס רק 50% מנזקי הסדיקה הקיימת במבנה לליקוי התכנוני שבאחריות הנתבע נוכח קיום גורמי נזק נוספים.

44. אציין כי הנתבע בסיכומיו מפנה לתשובות שנשאל המומחה קרבצ'יק בחקירתו, בדבר האפשרות שהיתה לגלות את הליקוי בתכנון הרצפה על-ידי הקבלן המבצע מטעמו של התובע, וכן ככל שהיה פיקוח צמוד באתר, שאין חולק כי לא היה (עמ' 62, ש' 12; עמ' 64, ש' 22-30). הדברים הועלו בסיכומים בכוללניות מבלי למקד לעניין זה טענה משפטית רלוונטית כגון אשם תורם, וטענה כאמור אף לא הועלתה מלכתחילה בכתב ההגנה. נראה אפוא כי אין מקום להידרש לכך. מעבר למתחייב אעיר, כי אינני סבורה כי יש לקבוע במקרה זה אשם תורם. אינני רואה כיצד מחדל של קבלן מבצע יכול להיות מיוחס לתובע בגדר אשם תורם, ובאשר להיעדר פיקוח צמוד, בהינתן שהנתבע עצמו שימש כמפקח עליון, ובמסגרת זאת וכחלק מתחום סמכויותיו ביקר באתר עובר לביצוע היציקות (ר' עדות המומחה קרבצ'יק עמ' 65, ש' 5-6), לא שוכנעתי כי היעדרו של פיקוח צמוד היה בו כדי לתרום ממשית לאשר אירע בענייננו.

גרם המדרגות:

45. מחוות דעת המומחים עולה כי גרם המדרגות בכניסה לבית נבנה ללא ביסוס. באזור זה קיימת סדיקה משמעותית (ר' עדות קרבצ'יק, עמ' 60, ש' 3). המומחה קרבצ'יק קבע בחוות דעתו שיש לפרק אותו לבנותו מחדש על גבי כלנוסאות.

46. המחלוקת בין הצדדים בנקודה הינה בשאלה האם תכנון המדרגות נעשה על-ידי הנתבע ולפיכך הליקוי באשר לביסוסן מצוי באחריותו. הנתבע טוען כי הוא לא תכנן את גרם המדרגות כפי שהוקם. מכאן, לטענתו, שהוא לא נושא בכל אחריות לפגם הקיים.

47. המומחה קרבצ'יק ציין בחוות דעתו כי הנתבע לא תכנן את גרם המדרגות. בחקירתו ציין כי הוא זוכר שכך נאמר לו בסיור שבוצע בשטח (עמ' 73, ש' 6). אלא שבמהלך חקירתו הוצגה למומחה תכנית הקונסטרוקציה שהכין הנתבע והמומחה אישר כי המדרגות מופיעות בה (עמ' 65, ש' 22-23). עדותו של הנתבע עצמו בעניין זה לא היתה משכנעת. הוא אישר בחקירתו כי הוא תכנן את המדרגות וכי הן מופיעות בתוכנית הקונסטרוקציה (עמ' 45, ש' 14-23). עם זאת, טען כי הברזל הנדרש לא פורט בתכנית שערך וכי "הם קבעו איזה ברזל לשים" (עמ' 45, ש' 27). טענה זו איננה משכנעת. כפי שעלה מעדות הנתבע עצמו, תכנון המדרגות נעשה על-ידו. לפי העולה מחוות דעת המומחה, המדרגות לא נוצקו על גבי כלונסאות כמתחייב, והנתבע לא טען, לא כל שכן הראה, כי התכנון אותו ערך עבור התובע כלל התייחסות לרכיב נדרש זה. מכל מקום, הנתבע ביצע אף פיקוח עליון על הבניה ולצורך כך נכח בשטח בטרם יציקה (עמ' 46, ש' 8-9). הקמת גרם המדרגות ללא כלונסאות כלל, הינו פגם שהיה עליו להתריע עליו במסגרת אחריותו זו. במכלול נסיבות אלה, המסקנה היא כי הנתבע נושא באחריות בגין הליקוי הנוגע לאופן בו תוכננו והוקמו המדרגות.

יציבות המבנה:

48. התובע טוען כי המבנה איננו יציב דיו ויש צורך בביצוע פעולות לחיזוקו במצבו הקיים, לא כל שכן לצורך בניה עתידית ולו של קומה נוספת.

49. המומחים קרבצי'ק ודוד דוד מצאו שניהם כי המבנה הינו יציב דיו מבחינת נשיאה בעומסים, לרבות בניה עתידית לפי התב"ע, וכי אין צורך בביצוע פעולות חיזוק כלשהן. התובע טוען כי המומחים שגו בהערכתם בעניין זה ומעלה שלל טיעונים ביחס לאופן הסקת מסקנותיהם, הנתונים שראו להסתמך עליהם והפעלת שיקול דעתם המקצועי. אקדים ואציין את מסקנתי לפיה לא הונח יסוד להתערב במסקנתם האמורה של המומחים.

50. אשר למומחה קרבצ'יק; כאמור לעיל, המומחה קבע בחוות דעתו כי המבנה איננו נזקק לחיזוקים מיוחדים כנטען על-ידי התובע והמומחים מטעמו. כן קבע כי לא קיימת בעיה קונסטרוקטיבית לבניית קומות נוספות במגבלות התב"ע. הסבריו לקביעה זו מפורטים בסעיף 2.4 לחווה"ד.

התובע טוען כי המומחה לא ביצע חישובי עומס ביחס למבנה כולו אלא הסתפק בבדיקת שלושה עמודים בלבד 2,7,12 מבלי להתייחס לעמוד מס' 1. משנשאל המומחה בחקירתו לעניין זה השיב כי החריגה באחוזים ביחס לעמוד 1 היא זניחה מבחינת משמעותה (עמ' 71, ש' 9-15), ולא עלה בידי התובע להראות כי מדובר בנתון בעל משמעות בענייננו, בשונה מהערכתו המקצועית המומחה.

התובע טוען בנוסף כי המומחה לא בדק את העומסים בעצמו אלא התבסס על נתוני הצדדים. בנוסף, המומחה שגה לטענתו בכך שלא התחשב בציפוי האבן שתוכנן. גם בטענות אלה אין כדי לסתור את מסקנות המומחה. מעיון בחוות הדעת עולה כי המומחה לקח בחשבון נתונים שסיפק מומחה התובע (ראו למשל לעניין עמוד 7), כך שלא ברורה הטרוניה מצד התובע בעניין זה. המומחה הוסיף וציין בעדותו כי פנה לצדדים וביקש הסברים לחישובים שנערכו מטעמם, ולאחר שלא קיבלם מהצדדים, הניח לצורך בדיקתו הנחות מחמירות לצורך חישוביו (עמ' 69, 14-18; עמ' 70, ש' 3-5). לעניין חיפוי האבן השיב המומחה כי זה זניח לצורך חישוב העומסים (עמ' 71, ש' 5-6), ועמדתו המקצועית בעניין זה לא נסתרה בדבר. התובע טוען בנוסף כי שגה המומחה ביחס לעמוד 2, שכן קיר בטון העומד בסמוך אליו חושב על ידי המומחה כקיר לבנים, כך שהעומס בפועל הוא גדול מזה שלקח בחשבון המומחה. בחקירתו נשאל המומחה בעניין קיר זה והבהיר כי בתוכנית שערך הנתבע מופיע הקיר האמור כקיר לבנים ולא קיר בטון (עמ' 73, ש' 7-8), ולפיכך ככל שקיים קושי בעניין זה אין הדבר נופל לפתחו של הנתבע.

התובע העלה הסתייגויות ביחס למקדם העומס שחושב על ידי המומחה שהוא 4/3 בעוד שלטענת התובע הוא צריך להיות 3/2. המומחה נשאל בעניין זה בחקירתו והסביר כי מקדם העומס לו טוען התובע איננו נדרש שכן "יש לך רק קומה אחת מלאה, קומת הגג עשויה עם בטון קל ואיטום והיא לא מרוצפת" (עמ' 71, ש' 21), תשובה שאף היא לא נסתרה מבחינת סבירותה.

51. המומחה דוד דוד: המומחה קבע בחוות דעתו כי לא נמצא פגם בתכנון יסודות הבניין או בכלונסאות. בעדותו בפני הדגיש המומחה את מאפייני הסיטואציה, עת אין מדובר בתכנון מבנה מלכתחילה, אלא "בשיפוט" בדיעבד של איכות התכנון מבחינת המבנה הקיים ויציבותו. לדבריו, בסיטואציה זו עיקר המשקל ניתן "להתנהגות בפועל" של המבנה, כפי שהיא נלמדת מבדיקתו האמפירית. ובלשונו: "... אם הבניין קיים יש יתרון שאפשר לשפוט לפי התנהגות המבנה. יש סדקים או אין סדקים, יש שקיעות, יש תפיחה וזה אומר במצבים שעוד אין בניין, אבל הבניין עומד מספר שנים וניתן לראות אם התכנון קלע למטרה, חרק מעט או הרבה או עמד בתקן" (עמ' 74, ש' 4-7). המומחה העיד, כפי שציין בחוות דעתו, כי שיעור התזוזות במבנה שנמצא במהלך המעקב התקופתי שביצע, עומד בדרישות היציבות של התקן (עמ' 74, ש' 16-20). כן הדגיש כי הבדיקה בפועל של יציבות המבנה היא שרלוונטית ביותר והיא מעידה על כך שהמבנה יציב (עמ' 75, ש' 1-6; ש' 20-23). עוד הוסיף המומחה כי הוא חישב ומצא כי מבחינת עומסים ניתן לבנות 3 קומות (עמ' 73, ש' 16-17).

המומחה ציין כי בוצעה, לפי הנחייתו, בדיקת החדרה תקנית, המלמדת כי במקרה דנן נעשה תכנון שמרני ומספק (עמ' 77, ש' 1-4). המומחה נשאל מדוע לא פירט בחוות דעתו טבלת עומסים. הוא השיב כי : "כאשר הבנייה קיימת צריך לבוא ולראות מה החיכוך בפועל, מה הקצה בפועל אבל יותר חשוב מה העומס הכללי על הקלונס מפני שהחלוקה על הקצה והקלונס אינה מתמטיקה, מה שחשוב הוא עומס מגיע לקלונס וזה קודם כל קונסטורקטור..." (עמ' 77, ש' 5-10).וכשנשאל לגבי המספרים השיב: "המספרים שעניינו, אנחנו לא מדברים על הרצאה תיאורטית, אלא על יציבות הבניין לעומסים הקיימים יש תכנון מספיק שמרני" (עמ' 77, ש' 15-16).

התובע טוען כי המומחה נמנע מלערוך בדיקות בעצמו והסתמך על נתונים שהציג הנתבע. טענה זו אין לקבל. המומחה הדגיש כי הבדיקה הטובה ביותר במצב כגון זה בו עסקינן, היא בדיקת החדרה תקנית שבוצעה במקרה דנן, ואשר הצביעה על כך כי העומס על המבנה תקין (עמ' 75, ש' 7-11). המומחה נשאל על ידי התובע באשר לבדיקת זכוכיות שנזכרה בחוו"ד הראשונית ולא בוצעה, והסביר כי בדיקה זו היא משנית בלבד בחשיבותה (עמ' 80, ש' 28-30). מדובר בתחומים הנוגעים במובהק לתחומי מומחיותו המקצועית של המומחה, שהוא כאמור מומחה אובייקטיבי שמונה על-ידי בית המשפט, ולא הונחה בפני כל תשתית המצדיקה פסילת עמדתו בעניינים אלה.

התובע טוען בנוסף כי במסגרת "המעקב התקופתי" לבית עליו הורה המומחה בחוות דעתו הראשונית, היה צריך לבצע את אחת הבדיקות בחורף עם חילופי העונות, אולם בפועל בוצעו הבדיקות בקיץ בלבד. על כך השיב היועץ כי:

"עיכבו בחודש את היציאה, היה עדיף שישולם (כך במקור – צ"ל יושלם) בזמן ויהיה חודש יותר מדויק אבל החודש הזה הוא לא קריטי. אם היינו רואים פער בין ההתנהגות של המבנה לעומת המדידה היינו יכולים להגיד שיש קושי אבל פה אין פער אלא זה מתאים" (עמ' 80, ש' 23-27).

יוצא אפוא כי להערכת המומחה ועל יסוד ניסיונו, עיתוי אחת הבדיקות שבוצעה בפועל, אף שאיננו אופטימאלי, איננו גורם מהותי במקרה דנן, נוכח מכלול הנתונים בתמונה הכוללת, הערכה מקצועית שאינני מוצאת יסוד להתערב בה.

52. התובע בסיכומיו מבקש להסתמך על חוות הדעת של המומחה הראשון שמונה מטעם בית המשפט, המומחה ליאור, אשר סבר בחווה"ד שהגיש (הראשונה בהליך זה) כי יש צורך בעבודות חיזוק של המבנה. אינני רואה לעשות כן. אכן, חוות הדעת של המומחה ליאור לא נפסלה ע"י המותב הקודם אלא מונה מומחה נוסף. אולם לגופו של עניין משקלה של חוות דעת זו בענייננו הוא נמוך ואיננו שוקל מול עמדתם המקצועית של המומחים קרבצ'יק ודוד דוד. חוות-דעתו של המומחה ליאור הינה כללית בלתי מפורטת דיה (ונזכור כי זה היה הטעם בגינו מונה מלכתחילה מומחה נוסף). המומחה לא זומן לחקירה על-ידי מי מהצדדים, ולפיכך מאפיין זה של חווה"ד נותר בעינו. עוד יש לציין כי המומחה לקח בגדר נתון רקע להמלצותיו גודל סופי של מבנה בן חמש קומות, נתון שאיננו רלוונטי עוד נוכח ההכרעה לעיל בסוגיית מספר הקומות לגביהן נדרש התכנון. מנגד, שני המומחים הנוספים, המומחה קרבצ'יק והמומחה דוד דוד נחקרו ארוכות בפני, פירטו והבהירו את עמדתם המקצועית, ובנסיבות אלה אני רואה להעדיף את עמדתם על פני האמור ביתר חוות הדעת שהוגשו בתיק לרבות זו של המומחה ליאור.

53. המסקנה העולה הינה כי המבנה מושא התביעה הוא יציב ואיננו מצריך עבודות חיזוק כפי שטען התובע.

הנזק:

54. נותר לבחון את שיעור הנזק שנגרם לתובע והפיצוי בגינו, בהתייחס לאותם רכיבים לגביהם נמצאה חבות של הנתבע.

עלות עבודות התיקון; פירוק והקמה מחדש של הרצפה ושל גרם המדרגות ועלות התיקון של הסדיקה הקיימת במבנה:

55. כפי שצויין, בחוות דעתו קבע המומחה קרבצ'יק כי לצורך תיקון הליקוי בתכנון רצפת המבנה באופן שימנע הישנות הסדיקה בבניין, יש לפרק את הרצפה המונחת ולצקת אותה מחדש על גבי קלקר כשהיא תלויה ומחוברת לעמודים ולקורות קשר.

בחקירתו נשאל המומחה ע"י ב"כ הנתבע באשר לאופציה חלופית של תיקון על דרך של יציקת רצפה נוספת המוצמדת לקיימת, והוא שלל אופציה זו בהסבירו שהיא לא פותרת את הבעיה היסודית שהיא היעדר הפרדה בין הרצפה לקרקע (עמ' 64, ש' 6-15). המומחה נשאל באשר לעלות של פתרון זה לעומת הפתרון שקבע בחוות דעתו, והשיב כי מדובר בהוזלה בכ- 50% (עמ' 64, ש' 15-16). המומחה דוד דוד ציין בחוות דעתו המשלימה כי לתיקון המצב הקיים יש צורך בחפירה מתחת לרצפה והפרדתה באישור ובפיקוח קונסטרוקטור. בחקירתו נשאל בעניין זה על-ידי ב"כ הנתבע וציין כי ניתן לבצע את ההפרדה באמצעות חפירה מתחת לרצפה והוספת הארגזים ללא צורך בפירוק הרצפה עצמה (עמ' 84, ש' 3-25). עם זאת סייג וציין כי "אם הייתי גר שם הייתי בודק שוב את הקורות שעשו מה שיש בתכנית, שעשו את ההפרדה כמו בתכנית ובודק מטר אחרי מטר, ולאחר מכן מסתכל פנימה, אם הרווח יש בו קלקר אז מצבנו לא כזה גרוע ומכיוון שבחלק העליון יש לנו קירטון אז עם קצת תפילה, ואם רואים שיש קלקרים למטה אז לא הייתי ממהר. אבל אם אין קלקרים אז הייתי דואג וניתן לעשות זאת בלי בובקט ואז זה מבצע יותר גדול".

בסיכומיו טוען הנתבע, על יסוד דבריו לעיל של המומחה דוד דוד, כי ניתן להסתפק בתיקון באמצעות חפירה על-ידי בובקט מתחת לרצפה ללא צורך בפירוקה. כן הפנה לתשובת המומחה קרבצ'יק כי פיתרון אלטרנטיבי הינו זול ב- 50%. אינני רואה לקבל טענות אלה. כאמור לעיל, המומחה קרבצ'יק נשאל באשר לפתרון אלטרנטיבי של בניית רצפה נוספת והצמדתה לקיימת, ושלל פתרון זה לגופו. לפיכך, תשובתו באשר לעלות הפחותה של אמצעי מעין זה, איננה רלוונטית לענייננו. באשר לאפשרות של חפירה מתחת לרצפה הקיימת (אפשרות לגביה נשאל בהמשך המומחה דודו דוד), ציין המומחה קרבצ'יק כי היא אפשרית אך עלותה צפויה להיות גבוהה יותר מזו שהוצעה על-ידו (עמ' 64, ש' 3-5). תשובות המומחה דוד דוד בעניין זה היו כאמור מסויגות ביחס לצורך לבחינת היבטים הנוגעים למבנה המסוים מושא דיוננו, וללא מתן פירוט מספק באשר לעלויותיה בפרט נוכח קביעת המומחה קרבצ'יק כי מדובר בעלות שיכולה להיות גבוהה יותר מעלות מתווה התיקון עליו המליץ בחוות דעתו. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי ניתן להסתמך על הדברים כתשתית מוצקה דיה לקביעת החלופה ועלותה.

56. המסקנה היא כי יש לקבל את חוות דעתו של המומחה קרבצ'יק באשר לתיקונים הנדרשים במבנה, לרבות בנוגע לרצפת המבנה. על פי חוות דעת המומחה קרבצ'יק, עלויות ביצוע התיקונים שפורטו בחוות דעתו (לרבות 50% מעלות תיקוני הסדיקה הקיימת לפי חלוקת האחריות כפי שפורטה לעיל), בתוספת הוצאות תכנון בשיעור 5% ועלות פיקוח וניהול בשיעור 5%, עומדות על סך כולל (מעוגל) של 248,000 ₪ (כולל מע"מ). המומחה נשאל שאלות ספורות לגבי הערכתו הכספית לגופה, הערכתו לא נסתרה ובנסיבות אלה אני רואה לקבלה במלואה.

נזקים נוספים/עקיפים:

57. בכתב התביעה התבקש פיצוי בגין דיור חלופי, עלות אפסון חפצים ואובדן ימי עבודה. בסיכומיו לא טען התובע דבר בעניינים זה, כך שהם נזנחו ואין צורך להידרש להם . אעיר כי המומחה קרבצ'יק ציין בחוות דעתו כי הוא סבור שהתיקונים הנדרשים אינם מחייבים את עזיבת הבית במהלך ביצועים (עמ' 11 לחווה"ד). נוכח כל זאת, אין לפסוק פיצוי בגין ראשי נזק אלה.

ירידת ערך:

58. התובע טוען לירידת ערך בשניים; בגין חוסר האפשרות לבנות חמש קומות ובגין הליקויים במבנה והתיקונים הנדרשים בגינם.

59. אשר לנושא בניית חמש קומות, נוכח קביעתי שלעיל בעניין אי-הוכחת טענת התובע בעניין בקשתו לתכנון המתאים עבור חמש קומות, אין צורך להידרש לטענות להפסד שנגרם לו עקב היעדר תכנון כאמור. יוער, מעבר לנדרש, כי מכל מקום לא הונחה תשתית מספקת לביסוס קביעה בדבר התכנות תכנונית להקמת חמש קומות במקרקעין, דבר אשר מצריך תשתית ראייתית מתאימה.

60. אשר לליקויים במבנה; המומחה קרבצ'יק, שהינו אף שמאי מקרקעין, קבע בחוות דעתו כי לא נגרמה ירידת ערך למבנה בהתחשב במהות הליקויים בהם מדובר שאינם קונסטרוקטיביים ואחנם פוגעים בשווי הנכס.

61. התובע טוען כי הפגם במבנה הוא קונסטרוקטיבי עת נדרש לבצע ניסור ותיקון של הרצפה והחלפת מדרגות. בנוסף, לטענתו, המומחה התעלם מהאפקט הפסיכולוגי של רוכש פוטנציאלי והתנהגות השוק גם כאשר מדובר בתיקון ליקויים שאינם קונסטרוקטיביים. לטענתו, יש לקבוע ירידת ערך בשיעור 20%, תוך שהתובע מתבסס בעניין זה על הערכת שווי הנכס כפי שבוצעה על-ידי השמאי מטעמו.

62. איני מקבלת את טענת התובע לפיה הוכח כי מדובר בפגם קונסטרוקטיבי המביא לירידת ערך. בחקירתו את המומחה מיקד התובע את שאלותיו לעניין ירידת ערך בנושא הסדקים הקיימים במבנה, כאשר על פי עמדת שני המומחים מטעם בהמ"ש הסדקים כולם הם בעלי משמעות אסטטית בלבד, ניתנים לתיקון ואינם מהווים פגם קונסטרוקטיבי. התובע לא חקר את המומחה לעניין ההשלכה של תיקון הרצפה והאם יש להגדירו כבעל השלכה קונסטרוקטיבית המשפיעה על ערך הנכס, וכאמור בחוות דעתו קבע המומחה כי אין מדובר בפגם מהסוג האמור. עמדתו בחוות הדעת בעניין זה לא נסתרה אפוא.

63. אשר לטענה בדבר ירידת ערך פסיכולוגית; ראשית יצויין כי גם בעניין זה ראה התובע לנכון לצרף לסיכומיו מאמר מקצועי, וזאת ללא בקשה מתאימה, מבלי שמתקיימים התנאים להגשת מאמר מקצועי כראיה במשפט וממילא מבלי שהדבר הותר לו. אין להידרש אפוא למאמר זה.

האפשרות להכיר בירידת ערך "פסיכולוגית" עקב ידיעת הבריות אודות תיקון שבוצע בנכס, הוכרה עקרונית בפסיקה (ראו: רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70 (1994), לעניין רכב; ע"א 2016/00 רוזנצוויט נ' רוזנבליט (פורסם במאגרים) (2002) לעניין ליקויים במבנים).

פסיקת בתי המשפט לאורך השנים מלמדת כי לא בכל מקרה בו נמצאו ליקויים בנכס מקרקעין שנדרש תיקונים, הוכרה טענה לירידת ערך מעין זו. ראו לסקירת הפסיקה בעניין זה בת"א 45482-10-13 (שלום – ת"א – יפו) חמי אברהם נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בורוכוב 48, גבעתיים ואח' (פורסם במאגרים) (2015)).

נראה כי יש בכל מקרה לבחון את מהות הליקויים והתיקונים בהם מדובר במקרה הקונקרטי העומד לדיון, מבחינת הכרה בירידת ערך מעין זו. בענייננו, שני המומחים מטעם בית המשפט (קרבצ'יק ודוד דוד) סברו כי לא קיימת בעיית יציבות במבנה המחייבת תיקון או חיזוק. כעולה מעדות המומחים, הסדקים האלכסוניים הקיימים במבנה הנובעים מתזוזתו, אינם תולדה של העדר יציבות המבנה ואינם מסכנים את בטיחותו (עמ' 59, ש' 28-32; עמ' 60, ש' 1). התיקון הנדרש ברצפה (לצורך מניעת הישנות הסדיקה בעתיד) ותיקון חלק מהסדקים הקיימים, נובעים מעניין נקודתי של אופן בניית הרצפה בקומת העמודים (ללא הפרדה מספקת מהקרקע). ליקוי נקודתי זה ניתן לתיקון מלא על ידי בניה מחדש. בהינתן מאפיינים אלה כפי שעלו מחוו"ד המומחים, אני רואה לקבל את עמדת השמאי מטעם בית המשפט אשר העריך כי לא נגרמה ירידת ערך למבנה.

אציין, מעבר לנדרש, כי אף לא הונחה בפני כל תשתית בעניין שיעור ירידת הערך "הפסיכולוגית", ככל שהטענה היתה מתקבלת. טענת התובע בסיכומיו לירידת ערך של 20% הינה בגדר טענה בעלמא, והפנייתו לחוות הדעת השמאית מטעמו בעניין זה איננה יכולה לעמוד, שכן התשתית העומדת ביסוד חוות הדעת האמורה רחוקה מרחק רב מהתשתית כפי שעולה מהראיות בהליך.

נזק לא ממוני:

64. לטענת התובע, נגרמה לו עוגמת נפש רבה לאחר שהשקיע השקעות מרובות בבניית בית חדש עבור משפחתו, אולם בפועל קיבל בית השונה מזה שבו חפץ שאיננו מתאים לתכניותיו ושיש בו ליקויים וסדקים רבים. בסיכומיו הדגיש בהקשר זה את מפח הנפש שנגרם לו מהיעדר אפשרות לבנות קומות נוספות במבנה עבור מגורי ילדיו. בסיכומיו מבקש הוא לפסוק לו פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 400,000 ₪ (זאת אף שבתביעה הועמד ראש נזק זה על סך 100,000 ₪).

65. אינני מוצאת בסיס לפסיקת פיצוי בשיעור המבוקש. טענותיו העובדתיות של התובע בדבר הזמנת תכנון המתאים לבניית חמש קומות, לא התקבלו כמפורט לעיל. אשר לסדיקה במבנה, יש לקחת בחשבון כי בחלקה היא איננה נובעת ממחדלי הנתבע כפי שצויין לעיל, וכי היא ניתנת לתיקון. בהתחשב במכלול הנסיבות האמורות, אך בשים לב לאי-הנעימות הכרוכה במצב המבנה הקיים הכרוכה בחלקה במחדלי הנתבע, וכן בתקופת התיקון שתידרש לבית בכלל ולתיקון הרצפה בפרט, על אי-הנוחות הכרוכה בכך, אני רואה לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

סיכומם של דברים:

66. התביעה מתקבלת חלקית.

67. על יסוד כל המקובץ לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 268,000 ₪.

68. ומכאן לסוגיית ההוצאות; הוצאות שנדרשו לניהול הליך זה היו רבות ובמידה רבה חריגות. במבט כולל על עלויות ההליך, הוא היה כרוך בתשלום אגרה ע"י התובע בסך של כ- 46,000 ₪; עלויות מומחים של שני הצדדים, כאשר התובע ראה להגיש שלוש חוות דעת מקצועיות מטעמו (שתיים של מהנדסים ואחת של שמאי, בגינן לטענתו שילם סך 18,000 ₪, אם כי לא צירף כל ראיות בעניין זה), עלות שלושה מומחים מטעם בית המשפט (המומחה ליאור, המומחה קרבצ'יק והמומחה דוד דוד) וכן עלות של הבדיקות עליהן הורה המומחה דוד דוד שעלותן בלבד מסתכמת ביותר מ- 25,000 ש"ח. למעט שכרו של המומחה ליאור בו נשאו שני הצדדים יחד, בכל יתר עלויות המומחים מטעם בית המשפט והבדיקות שנדרשו מטעמם, נשא הנתבע לבדו (ראו החלטת כב' השופט בולוס בעניין זה, ויתר ההחלטות בעקבותיה). סה"כ עלויות המומחים מטעם בית המשפט ועלויות הבדיקות עליהן הורו, בהן נשא כאמור הנתבע, מסתכמות במעל 65,000 ₪.

בכל הנוגע לאגרת בית המשפט, הרי שנוכח הפער הגדול מאוד בין סכום התביעה לבין הפיצוי שנפסק, אינני רואה כל הצדקה לשיפוי התובע על-ידי הנתבע בגין תשלום מלוא האגרה, מעבר לשיפוי בגין החלק היחסי של האגרה ביחס לפיצוי שנפסק (כ- 7,000 ₪).

אשר לעלויות המומחים, גם כאן לא ניתן להתעלם מהפער בין העולה מחוות דעת מומחי התובע לבין הקביעות בהליך, כאשר עיקר טענות המומחים מטעם התובע, ובפרט – הטענה לצורך בחיזוק מאסיבי של המבנה עד כדי המלצה של המומחה סרוג'י מטעם התובע להרוס כליל את המבנה ולבנות חדש תחתיו (המלצה שהתובע, במסגרת כתב התביעה, הודיע כי הוא "בוחר" בה ובהתאם קבע את סכום התביעה) – נדחו על-ידי המומחים מטעם בית המשפט ועל-ידי בית המשפט. הטענות בעניין זה אף השפיעו על היקף הבדיקות שנדרשו על-ידי המומחים מטעם בית המשפט בטרם מתן חוות דעתם הסופיות, בהן נקבע בין היתר, כפי שפורט לעיל, כי אין בעיית יציבות של המבנה. יחד עם זאת, אינני רואה לקבל בעניין זה את טענת הנתבע לפיה יש לחייב את התובע להשיב לו את מלוא עלויות חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט ועלות הבדיקות עליהן הורו, שכן כפי שפורט לעיל המומחים קבעו כי בכל הנוגע לתכנון הרצפה בקומת העמודים אכן היה כשל תכנוני מצד הנתבע אשר גרם לחלק מהסדיקה הקיימת ואשר יגרום להישנות הסדיקה ככל שלא יתוקן. הבדיקות עליהן הורו המומחים נדרשו, בחלקן, על מנת לוודא קיומו ומידת השלכתו של כשל זה, אליו התכחש הנתבע מלכתחילה.

בהתחשב במכלול אלה, אני רואה לקבוע כי הנתבע יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד התובע בסך כולל של 25,000 ₪.

69. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ז, 13 מאי 2017, בהעדר הצדדים.