1. בהמשך ובהשלמה לפסק הדין החלקי, הגישו הצדדים תחשיבים שאמורים היו להיעשות בהתאם להוראות בית הדין שפורטו ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה.

להלן תובא התייחסות בית הדין לתחשיבי הצדדים ולסכומים שעל הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים בגין רכיבי התביעה השונים.

יובהר כי פסק דין משלים זה ניתן בדן יחיד מאחר וכהונת נציג הציבור שנטל חלק במתן פסק הדין החלקי סיים כהונתו ואינו יכול עוד לחתום על פסקי דין.

2. הפרשי שכר מינימום –

א. בפסק הדין החלקי נקבע שעל הנתבעת היה לשלם לכל אחד מהתובעים שכר יומי בסך של 165.6 ₪.

בית הדין הורה לצדדים לחשב את את הפרשי השכר להם זכאים התובעים כמכפלת מספר ימי עבודה שבהם עבד כל תובע בכל אחד מחודשי העבודה, בהפרש בין השכר היומי ששולם לבין השכר היומי הנכון, דהיינו בסך של 11.6 ₪.

ב. התובעים הגישו תחשיב בהתאם להוראות פסק הדין והנתבעת לא חלקה עליו, ועל כן יש לקבלו.

בהתאם לכך על הנתבעת לשלם לתובעים בגין הפרשי שכר מינימום את הסכומים הבאים –

לתובע עאסלה חאתם – סך של 800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15/11/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,809 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סולטאן – סך של 1,032 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,728 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סלים – סך של 1,102 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 974 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/03/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה ריאן – סך של 197 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,160 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה עיד – סך של 1,067 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,798 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה אנואר – סך של 1,090 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,798 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מועמר – סך של 905 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,647 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מוקיד – סך של 406 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/09 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

סך של 1,148 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/05/10 (חציון התקופה בה עבד באותה שנה) ועד לתשלום המלא בפועל.

3. תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות –

א. בית הדין קבע כי שעות עבודתם של התובעים יחשבו כאלה שפורטו בדו"חות הנוכחות שהוצגו בגינם מבחינת שעות הכניסה והיציאה למפעל.

עוד נקבע, כי מסך שעות הנוכחות היומי, דהיינו מפרק הזמן שחלף מרגע הכניסה עד לרגע היציאה, יש להפחית מחצית השעה בגין אותה הפסקה קבועה רצופה בת מחצית השעה שנקבע שהתקיימה בכל יום עבודה.

אשר לחודשים בהם לא הומצאו דו"חות נוכחות, נקבע כי התחשיב הסביר בנסיבות העניין יהא ממוצע השעות הנוספות בכל יתר חודשי העבודה בגינם הוצגו דו"חות בעבור אותו עובד.

בהתאם לאמור לעיל, לגבי כל אחד מהתובעים נקבע שיש לסכם את מספר השעות

הנוספות שעבד אותו עובד (בהנחה שרובן ככולן מצויות בטווח השעתיים הנוספות הראשונות והמקרים בהם ישנן שעות מעבר לאותן שעתיים שמזכות בתגמול של 150% זניחים לחלוטין) וסך כל השעות במלוא תקופת העבודה יחולק למספר חודשי העבודה – ותוצאת פעולת החילוק תהייה מספר השעות הנוספות בממוצע בחודש.

עוד נקבע, כי בהתאם לאמור לעיל יש לחשב את תוספת התגמול בגין שעות

נוספות לכל חודש נתון, ולהפחית ממנה את התשלומים ששולמו, ככל ששולמו,

בגין שעות נוספות.

יוער כי בתחשיב התובעים נפלה טעות במובן זה שהתחילו לחשב את השעות הנוספות החל מהשעות שמעבר ל – 8 ביום, בעוד שבהתאם לפסק הדין היה עליהם להתחיל את מניין השעות הנוספות מעבר לשמונה שעות וחצי, והסתמכות התובעים על האמירה הכללית שבסעיף 4(ה) לפסק הדין מתעלמת מהאמור בסעיף 4(ז) בעמ' 13 לפסק הדין, לפיו את מניין השעות הנוספות יש להתחיל לאחר שמונה וחצי שעות נוכחות, שתחשבנה כ שמונה שעות עבודה.

אשר לתחשיב מטעם הנתבעת – הרי שהוא לא נעשה בהתאם להחלטת בית הדין במובן זה שלא ניתן ללמוד על קיומה של זיקה בין שעות הכניסה והיציאה של כל תובע ממקום העבודה בכל יום, כמצוות פסק הדין, ובעיקר במובן זה שהופחתו ממנו שעות בניגוד להחלטת בית הדין , כך שבימים בהם העובד עבד פחות משמונה וחצי שעות נלקח בחשבון ההפרש בינן לבין ההיקף של שמונה וחצי שעות וזה נזקף לחובת אותו עובד, בעוד שבית הדין קבע שעל הנתבעת היה לשלם לכל עובד שכר יומי שיעמוד לפחות על מכפלת שמונה שעות בשכר המינימום השעתי.

בנוסף, יוער כי אין לקבל טענת הנתבעת לפיה נפלה טעות בחישובי התובעים במובן זה שיצאו מנקודת הנחה שהתובע עבד בהיקף הממוצע בכל החודשים בגינם לא הוצגו דו"חות נוכחות. זאת, מאחר וחובת הנתבעת היתה להפיק ולשמור את דו"חות הנוכחות ולהציגם לבית הדין, ןמשאלה לא הוצגו- עובר הנטל לנתבעת להפריך את טענות התובעים – ונטל זה לא הורם.

(זאת, למעט במקרים חריגים שיפורטו לגופם של תובעים מסוימים).

המסקנה היא, אם כן, שיש לקבל את תחשיבם הבסיסי של התובעים, בהפחתת מחצית השעה ממניין השעות הנוספות שנלקחו בחשבון בגין כל יום עבודה, ובהתאם לתקן גם את הממוצע של כלל החודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות.

ב. על בסיס האמור לעיל המסקנה היא שעל הנתבעת לשלם לתובעים תוספת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות על פי הפירוט שדלקמן –

לתובע עאסלה סלאם -

תיקון תחשיבו של התובע מביא לכך שבאותם חודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות, עבד התובע 212.66 שעות נוספות.

מדובר ב – 12 חודשים על כן הממוצע הוא 17.72, ועל כן יש להוסיף 35.44 שעות נוספות.

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב – 248.1 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 6,420 ₪. (לפי החישוב של 248.1*20.7*125%).

מסך זה יש להפחית את התשלומים ששולמו לתובע זה בגין שעות נוספות לגביהם אין חולק העומדים על 1,640 ₪, ועל כן היתרה לתשלום הינה 4,780 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/03/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סולטאן -

תיקון תחשיבו של התובע מביא לכך שבאותם חודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות, עבד התובע 111.5 שעות נוספות.

מדובר ב – 10 חודשים בגינם ישנם דו"חות נוכחות מלאים (ובצדק לא נלקח ע"י התובע בחשבון חודש אוגוסט 2010 בו קיים דו"ח בגין ארבעה ימים בעוד שבתלוש השכר שהפיקה הנתבעת נרשם בהתובע עבד 22 ימים ובגינם גם שולם לו שכר). על כן ממוצע השעות הנוספות החודשי הינו 11.5 שעות.

בגין תובע זה לא הוצגו דו"חות נוכחות בגין 5 חודשים, ועל כן יש להוסיף למניין השעות הנוספות הכולל 56.15 שעות.

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב – 167.66 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 4,338 ₪. (לפי החישוב של 167.66*20.7*125%).

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/01/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סלים –

בגין תובע זה לא הוצגו כלל דו"חות נוכחות, בעוד שמריכוזי השכר שהגישה הנתבעת עולה שעבד ברציפות מחודש יולי 2009 עד חודש מאי 2010.

הצדדים חלוקים בשאלה כיצד יש ליישם את הנחיות בית הדין לגביו.

מצד התובע, נטען כי עבד בהיקף דומה לזה שבו עבד התובע עאסלה סלאם, אלא שטענה זו איננה נתמכת מהשוואת היקף ימי העבודה שעולה מריכוזי השכר של שניהם.

הנתבעת טענה כי יש לחשב את היקף השעות הנוספות החודשיות של עובד זה על בסיס ממוצע של כלל התובעים, ודווקא אפשרות זו נראית הגיונית והוגנת יותר, שכן נראה שהיקף עבודתו של תובע זה עומד במקום אמצעי כלשהו בהשוואה ליתר התובעים.

על כן יערך החישוב ביחס לתובע זה על בסיס ממוצע השעות הנוספות החודשיות של שאר התובעים, ותוצאת חישוב זה הינה שעסקינן בממוצע של 16.47 שעות נוספות לחודש.

משאין חולק שתובע זה עבד 11 חודשים, התוצאה היא שיש לחייב את הנתבעת לשלם לו בגין רכיב תביעה זה סך של 4,688 ₪ (16.47*11*20.7*125%), ממנו יש להפחית התשלום ששולם בפועל בגין שעות נוספות שעמד על 737 ₪, והיתרה היא 3,951 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/01/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה ריאן –

בחודשים בגינם הוצגו דוחות נוכחות עבד תובע זה ב – 43.23 שעות נוספות, על פי תחשיב מתוקן שנערך על בסיס הטבלה שצורפה לסיכומי התובעים.

הממוצע החודשי, אם כן, הינו14.41 שעות נוספות.

ביחס לתובע זה הוצגו דו"חות נוכחות בגין שלושה מתוך 6 חודשים בהם עבד בשנת 2010. בגין שלושת החודשים הנוספים יש להוסיף 43.23 שעות נוספות.

תובע זה גם עבד שלושה חודשים בשנת 2009, והתובע מודה שעבד בהם בהיקף מצומצם במיוחד, כך שבחודש יולי עבד 11 ימים ובחודשים אוגוסט ודצמבר שלושה ימים בכל אחד מהם.

בנסיבות אלה ולאור הודאת התובע, לא יהיה זה נכון לחשב את ממוצע השעות הנוספות כאילו עבד בהיקף הממוצע שבו עבד בשנת 2010, ועל כן יחושב רק החלק היחסי – בהתאם ליחס בין ממוצע ימי העבודה בחודש בשנת 2010 (16.16 ימים) לממוצע בשנת 2009 (5.6 ימים).

בהתאם – בגין שלושת החודשים שהתובע בעד בשנת 2009 ובגינם לא הוצגו דו"חות נוכחות יש להוסיף 15 שעות נוספות (14.41:2.88 = 5.00).

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב – 101.46 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 2,625 ₪. (לפי החישוב של 101.46*20.7*125%), סך ממנו יש להפחית את התשלום ששולם בגין רכיב זה ועמד על 544 ₪, ועל כן היתרה היא 2,081 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/04/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה עיד -

תיקון תחשיבו של התובע מביא לכך שבאותם חודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות, עבד התוב235.4 שעות נוספות.

מדובר ב – 13 חודשים בגינם ישנם דו"חות נוכחות מלאים , על כן ממוצע השעות הנוספות החודשי הינו 18.1 שעות.

בגין תובע זה לא הוצגו דו"חות נוכחות בגין שני חודשים, ועל כן יש להוסיף למניין השעות הנוספות הכולל 36.2 שעות.

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב – 271.6 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 7,028 ₪. (לפי החישוב של 271.6*20.7*125%), ממנו יופחת התשלום ששולם לתובע בגין שעות נוספות שעומד על 1,627 ₪, ועל כן זכאי התובע ליתרה בסך 5,401 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/01/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה אנואר -

תיקון תחשיבו של התובע מביא לכך שבאותם חודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות, עבד התובע 258.33 שעות נוספות.

מדובר ב – 12 חודשים בגינם ישנם דו"חות נוכחות מלאים , על כן ממוצע השעות הנוספות החודשי הינו 21.5 שעות.

בגין תובע זה לא הוצגו דו"חות נוכחות בגין שני חודשים, ועל כן יש להוסיף למניין השעות הנוספות הכולל 43 שעות.

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב – 301.33 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 7,797 ₪. (לפי החישוב של 301.33*20.7*125%), מסך זה יש להפחית 1,376 ₪ ששולמו בגין שעות נוספות, והיתרה עומדת על 6,421 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/02/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מועמר -

תיקון תחשיבו של התובע מביא לכך שבאותם חודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות, עבד התובע 113.4 שעות נוספות.

מדובר ב – 6 חודשים בגינם ישנם דו"חות נוכחות מלאים , על כן ממוצע השעות הנוספות החודשי הינו 18.9 שעות.

בגין תובע זה לא הוצגו דו"חות נוכחות בגין שבעה חודשים, ועל כן יש להוסיף למניין השעות הנוספות הכולל 132.3 שעות. (יוער שבגין חודש אוקטובר 2009 הוצג דו"ח שממנו עולה לכאורה שהתובע עבד 3 ימים בלבד, בעוד שמריכוז המשכורות השנתי שהגישה הנתבעת עולה שעבד באותו חודש 17 ימים בגינם שולם לו שכר, על כן אין לראות חודש זה כחודש בגינו קיים דו"ח נוכחות מהימן).

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב – 245.7 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 6,357 ₪. (לפי החישוב של 245.7*20.7*125%), מסך זה יש להפחית 1,146 ₪ ששולמו בגין שעות נוספות, והיתרה הינה 5,211 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/02/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מוקיד -

תיקון תחשיבו של התובע מביא לכך שבאותם חודשים בגינם הוצגו דו"חות נוכחות, עבד התובע 105.8 שעות נוספות.

מדובר ב – 8 חודשים בגינם ישנם דו"חות נוכחות מלאים , על כן ממוצע השעות הנוספות החודשי הינו 13.22 שעות.

בגין תובע זה לא הוצגו דו"חות נוכחות בגין שני חודשים, ועל כן יש להוסיף למניין השעות הנוספות הכולל 26.44 שעות.

התוצאה היא שתובע זה עבד בסך הכל ב –132.24 שעות נוספות, בגינן היה זכאי לתמורה כוללת בסך של 3,422 ₪. (לפי החישוב של 132.44*20.7*125%), מסך זה יש להפחית 577 ₪ ששולמו בגין שעות נוספות, והיתרה הינה 2,845 ₪.

סך זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/01/10 (חציון תקופת העבודה) ועד לתשלום המלא בפועל.

4. תמורת הודעה מוקדמת

בפסק הדין החלקי נקבע שעל הנתבעת לשלם לכל התובעים, למעט התובע עאסלה מוקיד, תמורת הודעה מוקדמת אשר תחושב, ביחס לכל אחד מהם, כמכפלת הימים שנתבעו בגינו בכתב התביעה ופורטו בסעיף 19 לסיכומי בא כוחם, בשכר היומי הנכון כפי שנקבע בפסק הדין, דהיינו סך של 165.6 ₪.

בתחשיבי ב"כ התובעים חושבה תמורת ההודעה המוקדמת המגיעה לכל אחד מהתובעים כראוי, וב"כ הנתבעת לא חלק על חישובים אלה.

על כן על הנתבעת לשלם לתובעים תמורת הודעה מוקדמת כדלקמן –

לתובע עאסלה סלאם - סך של 2,152 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סולטאן - סך של 2,484 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סלים - סך של 1,821 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/06/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה ריאן - סך של 993 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה עיד - סך של 2,484 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה אנואר - סך של 2,484 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מועמר - סך של 2,484 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

5. פיצויי פיטורים –

א. בפסק הדין החלקי נקבע כי אין חולק שלכל התובעים שהשלימו שנת עבודה בשירות הנתבעת הייתה זכאות לפיצויי פיטורים.

עוד צוין כך – "אין גם חולק שפיצויי הפיטורים ששולמו לאותם תובעים חושבו לפי השכר שפורט בתלושי השכר, אשר כבר קבענו לעיל שלא חושב נכונה.

זאת ועוד, לא ברור מהנתונים שהומצאו לפנינו, לרבות סיכומי באי כוח הצדדים, האם שוחררו לטובת התובעים פיצויי פיטורים או שולמו להם סכומים כלשהם בגין רכיב זה.

אשר לחישוב הפיצויים – התובעים הסתמכו כבסיס לשכר הקובע הנכון על הנתונים שהובאו בטופסי 161 שהפיקה הנתבעת, ולמעשה לא חלקו על היקפי המשרה שעולים מהם, ורק ביקשו לתקן את הסכומים על דרך הכפלתם ביחס שבין השכר היומי שחישבה הנתבעת לזה שלגישתם הינו הנכון.

משקבענו ששני הצדדים לא חישבו נכונה את השכר היומי, אנו קובעים בהתאם שיש לתקן את השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים של התובעים כך שיוכפל ביחס שבין השכר היומי לגרסת הנתבעת (154 ₪) לבין השכר היומי הנכון כהגדרתו לעיל דהיינו 165.6 ₪. תחשיב כאמור מוביל לכך שהשכר הקובע שננקב בטופסי 161 שהופקו בגין התובעים יוכפל ב- 1.075".

ב. בתחשיבי ב"כ התובעים שנעשו בעקבות פסק הדין החלקי, ביקש ב"כ התובעים לחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים את הסכומים הנובעים מהתחשיב שנקבע לעיל, במלואם.

ב"כ הנתבעת, לעומת זאת, טען כי יש לחשב את הפיצויים המגיעים לאותם תובעים שעבדו יותר משנה בתחשיב חדש ושונה מזה שנערך ע"י הנתבעת קודם לכן, תוך שהוא מתבסס על אחוזי המשרה שבהם לכאורה עבד כל אחד מהעובדים לפי אותו תחשיב חדש, וטוען כי יש להפחית מהתוצאה את פיצויי הפיטורים שעל פי טענת הנתבעת שולמו לתובעים בפועל, שלטענתו – התובעים הודו בקבלתם.

ג. יש לומר כי שני הצדדים לא דייקו בטענות שבבסיס תחשיבם, ולא פעלו בהתאם לטיעונים קודמים שנטענו מצידם, והנתבעת גם לא פעלה בהתאם להוראות שבפסק הדין החלקי. ונסביר.

התובעים, מצידם, תבעו בתחשיביהם סכומים הגבוהים מאלה שנתבעו בכתב התביעה, שם הפחיתו מכל סך שנתבע בגין מי מהתובעים את הסך אשר כלשון כתב התביעה "חושב או שולם".

מובן כי משלא תוקנו התביעות, ולא היתה כל הסכמה מצד הנתבעת להרחבת חזית – לא ייפסקו להם כספים בשיעורים הגבוהים מאלה שנתבעו.

הנתבעת, אשר אגב לא טרחה, בכל שלב שהוא, להציג את טופסי 161 שהופקו בגין מי מהתובעים, התיימרה לערוך תחשיב חדש שהתבסס על אחוזי משרה שלא ברור מנין נשאבו, ואשר אין קשר בינו לבין הסכומים שצוינו ככאלה ששולמו לתובעים בגין פיצויי פיטורים בתלושי השכר שהפיקה היא עצמה בגינם.

בכך, התעלמה מההוראות הפשוטות שהופנו אליה בפסק הדין אשר הפנו, כבסיס, לסכומים שעל פי תלושי השכר שולמו לתובעים, אשר חושבו לאור נתוני השכר של הנתבעת (שמן הסתם התבססו על השכר הקובע והיקף המשרה שפורטו בטופסי 161).

יש לומר כי הנתבעת גם לא דייקה בטענתה לפיה התובעים כולם הודו שקיבלו את פיצויי הפיטורים בסכומים שצוינו בתלושים, שכן רק שניים מהם הודו ששולמו להם פיצויים אולם חלקו על הסכומים שהוגדרו בתלושים ככאלה ששולמו, אולם טענה דגוייה זו איננה רלבנטית, שכן התובעים עצמם הפחיתו, בכתבי התביעה, את הסכומים שננקבו בתלושי השכר ככאלה שבאו בגין פיצויי פיטורים.

ד. החישוב הנכון שהיה מקום לעשותו על פי פסק הדין החלקי הוא הכפלת הסכומים שננקבו בתלושי השכר ככאלה ששולמו לתובעים בגין פיצויי פיטורים ב - 1.075.

ברם – משתבעו התובעים בתביעתם אותם סכומים מופחתים שנבעו מהסך שנטען על ידיהם בהפחתת מה שחושב ע"י הנתבעת, ולא תבעו מעבר לאותו הפרש – אין מקום לפסוק להם סכומים שעולים על אלה שנתבעו.

לצד זאת, הנתבעת אינה יכולה, בשלב זה של הדיון, לסטות מהסכומים שננקבו בתלושי השכר ככאלה להם זכאים התובעים בגין פיצויי פיטורים.

ה. אשר על כן יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שנתבעו על ידיהם בגין פיצויי פיטורים וזאת כדלהלן -

לתובע עאסלה סלאם – סך של 1,330 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סולטאן – סך של 918 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה עיד – סך של 1,495 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה אנואר – סך של 1,021 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מועמר – סך של 1,762 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

6. הפרשות לפנסיה –

א. בפסק הדין החלקי נקבע כי היה על הנתבעת להפריש בגין כל אחד מהתובעים הפרשות פנסיוניות משך כל תקופת עבודתו, ואשר לזכאותו של כל אחד מהתובעים, יש לערוך את החישוב הבא: יש להכפיל את מספר ימי עבודת התובע בכל חודש בשכר היומי הנכון כפי שהוגדר בפסק הדין החלקי, ואת תוצאת החישוב האמור יש להכפיל ב- 6%.

מהתוצאה יש להפחית את ההפרשות שהופרשו בגין אותו תובע, ככל שהופרשו, בגין המרכיב של תגמולים.

יוער כי הנתבעת טענה, בנוגע לשניים מהתובעים, כי מתחילת שנת 2010 החלה להפריש , והדבר אף עולה לכאורה מריכוזי השכר השנתיים שלהם.

לצד זאת לא הוכח בשום שלב שבגין אותם תובעים – אכן הועברו כספים לחברת ביטוח כלשהי, לא הומצאה כל אסמכתא, והנתבעת לא התיימרה לטעון כי אותם סכומים זעומים שהופרשו – שוחררו לטובת אותם התובעים.

יצויין כי עיון בריכוזי השכר השנתיים של אותם שני תובעים מראה כי בגין התובע עאסלה עיד הופרשו לכאורה 596 ₪ (הנתבעת בתחשיבה טוענת שהופרשו 1,184 ₪, לא ברור על סמך מה), ובריכוז השכר של עאסלה מעמר צוין כי ההפרשות הפנסיוניות עמדו על סך של 547 ₪, ובכתב התביעה צוין כי הפיצוי הנתבע בגין תובע זה הינו לאחר ניכוי הסכומים שהופרשו.

יש להוסיף ולהעיר כי גם בהקשר זה צוינו בתחשיב שהגיש ב"כ התובעים סכומים העולים על אלה שנתבעו (ביחס לחלק מהתובעים), וגם בהקשר זה לא ייפסקו סכומים העולים על אלה שצויינו בתביעה.

ב. אשר על כן ייפסקו לזכות התובעים, כפיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה (או הפרשות בחסר) הסכומים שנתבעו על ידיהם (או צוינו בתחשיב לפי הנמוך בינהם, ולמעט התובע סלאם לגביו חושב מספר ימים שגוי בשנת 2010 והוא יתוקן להלן) כדלקמן –

לתובע עאסלה סלאם – סך של 2,235 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

(לגבי תובע זה התבסס התחשיב על 186 ימי עבודה בשנת 2010 בעוד שעל פי ריכוז השכר עבד 156).

לתובע עאסלה סולטאן – סך של 2,364 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה סלים – סך של 1,728 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/07/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה ריאן – סך של 853 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה עיד – סך של 2,454 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה אנואר – סך של 2,058 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית

כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מועמר – סך של 1,872 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עאסלה מוקיד – סך של 1,290 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו, 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

7. דמי הבראה –

אשר לחישוב דמי ההבראה הסכימה הנתבעת לתחשיבי התובעים, למעט במקרה של התובע אנואר עאסלה, אשר לגביו לא נלקחו בחשבון, מתוך טעות של התובעים, דמי ההבראה ששולמו לו, אשר יש להפחיתם מיתרת חובה של הנתבעת.

אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעים, בגין דמי הבראה, את הסכומים הבאים-

לתובע סלאם עאסלה - סך של 1,490 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע סולטאן עאסלה - סך של 452 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע עיד עאסלה - סך של 137 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע אנואר עאסלה - סך של 144 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

לתובע סלאם עאסלה - סך של 158 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

8. החזר ניכויים מהשכר –

בהתאם לפסק הדין החלקי חויבה הנתבעת לשלם לתובעים מס' 1 ו – 2 סכומים שנוכו משכרם כמפורט בכתב התביעה, אשר נקבע שהנתבעת לא הוכיחה שניכתה כדין.

בהתאם לאמור על הנתבעת לשלם לתובע עאסלה סלאם סך של 5,110 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/11/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

כן על הנתבעת לשלם לתובע עאסלה סולטאן סך של 1,110 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/10/10 ועד לתשלום המלא בפועל.

9. סיכומו של דבר –

על הנתבעת לשלם את הסכומים שפורטו לעיל, שכולם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועדים שונים בהתאם לנקוב בצידם, ועד לתשלום המלא בפועל.

למען הסר ספק יובהר כי לא היה מקום לפסוק פיצויי הלנה שכן התביעה (גם המקורית וודאי שהמתוקנת) הוגשה בחלוף יותר משנה ממועד קום זכאות התובעים לרכיבי התביעה השונים ועל כן הזכות לפיצויי הלנה התיישנה בהתיישנות מהותית.

כמו כן על הנתבעת לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסכומים הבאים –

לתובע עאסלה סלאם – סך של 2,500 ₪.

לתובע עאסלה סולטאן – סך של 2,000 ₪.

לתובע עאסלה סלים – סך של 1,500 ₪.

לתובע עאסלה ריאן – סך של 1,000 ₪.

לתובע עאסלה עיד – סך של 2,000 ₪.

לתובע עאסלה אנואר – סך של 2,500 ₪.

לתובע עאסלה מועמר – סך של 2,000 ₪.

לתובע עאסלה מוקיד – סך של 1,000 ₪.

10. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ח, (05 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.