החלטה

1. החלטה בבקשת יורשי צבן ז"ל שהוגשה אך השבוע; בקשת ההצטרפות היא לבקשה מספר 9 שהוגשה עוד ביום 12.7.18 ושעניינה שונה במהותו.

2. מכל סיבה הנראית לעין, דין הבקשה לדחיה על הסף, ואף תגובה אינה מתבקשת.

3. ראשית אזכיר, שביחס לחלקה אחרת (חלקה 104), נערך רק לפני מספר ימים לבקשת יורשי צבן דיון מקביל, בו, נדחו טענותיהם (19.12.18). בקושי יבשה הדיו בה נכתבה אותה החלטה, ועתה, ביחס להליך שבפני המתייחס לנכס אחר (גוש 30075 חלקה 92, תת חלקה 4), הוגשה הבקשה דנן, וזאת, כאמור עתה: כאשר על הפרק הליכי פירוק קבוצת חפציבה, המתנהלים מזה כתריסר שנים, נזכרו היורשים הנכבדים עתה, במסגרת בקשה שאין הם כלל צד לה, לראות עצמם כבעלי זכויות בנכס.

4. ומעבר לכך - על פי כותרת הבקשה שהוגשה עתה, היא מוגשת - "... נוכח היותם של יורשי צבן בעלי זכויות בנכס נשוא הבקשה (הידוע כגוש 30075 חלקה 92/4)... לרבות מכח הסכם שנחתם כבר בשנת 1990 על ידי המנוח יוסף צבן ז"ל והחברה". ברם, על פני הדברים, נעדרת בקשה זו כל אחיזה:-

א. זכויות בנכס, מקום שעל הפרק מקרקעין מוסדרים, מוכיחים באמצעות נסח. ברם, נסח המלמד על זכות כלשהי של המבקשים/או – המנוח צבן ז"ל, אין בפני.

ב. ויותר מכך. לשיטת המבקשים עצמם, מקור זכויותיהם בהסכם משנת 1990 – ועיין לעיל. אף בהינתן שכך, בעלי זכויות חוזיות, כאשר צד לחוזה היא חברה שלאחר מכן נקלעה להליכי חדל"פ, אינם אלא נושים של אותה חברה. יתכבדו הנושים ויגישו תביעת חוב, ולמעשה, גם הזמן לכך, חלף–עבר לפני שנים הרבה.

ג. הנספח הראשון לבקשה – העיקרי לשיטת המבקשים, הינו הסכם בין היורשים לבין בנק הפועלים משנת 2009. הסכם זה אינו מחייב כלל את בית המשפט, וכאמור – החברה או בעל התפקיד שמונה לה, אינם כלל צד להסכם זה.

ד. ההסכם הנ"ל אף נדון כבר בשבוע שעבר, ובית המשפט אמר את דברו כבר אז. מכל מקום, בשים לב לטענות בעניין יוטעם, שלא נכונה הטענה שהסכם זה קיבל תוקף של החלטה על ידי כב' השופטת בן עמי ביום 10.2.2011. ואם אין די באמור, שימת לב שהחלטתה, שגם אותה צירפו שוב יורשי צבן, מתייחסת בכלל לחלקה 104/2, שאינה החלקה בענייננו. בדיקת ההתנהלות בהליך באותה עת, על פי המסמכים שצירפו המבקשים עצמם, מלמדת, שהתמקדו כל הדיונים בחלקה 104/2, שאינה מעניינה של בקשה זו כלל.

ה. ומעבר לכך, משהגענו ללשון ההסכם משנת 2009, למדנו, שלמרבה הצער, נשמט מעיני המבקשים האמור בו, בסעיף 6. וכך נכתב: "ידוע לבנק כי יורשי צבן טוענים לזכות בשיעור של 40% ביחס לגג מלון רם הידוע כגוש 30075 חלקה 92 תת חלקה 4.. המצוי בבעלות חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ".

ועתה, צא ולמד: לפי מסמכי המבקשים עצמם – הבעלות היא של החברה שבפירוק, ולא שלהם. ואשר לעצמם, אין הם, אלא – "טוענים לזכות בשיעור של 40%". ובפשטות הדברים, אין הם אלא נושים, אם בכלל: הרי החברה במועד חתימת הסכם זה (2009), ׁכבר היתה בהליכי פירוק וכמובן, היא אינה צד לו: לא החברה, ולא מפרקה.

5. סוף דבר, בקשת ההצטרפות להליך אחר, שהוגשה לאחר דחיית בקשתם ביחס לחלקה 104 בשבוע שעבר, נדחית בזה, ורק בשל כך, שלא נדרשה תגובה לבקשה זו, אמנע מלשקול בהוצאותיה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.