1. ביום 20.4.2015 ניתן פסק דין המחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. אין חולק כי מפסק הדין נשמטה הוראה כי יש לנכות מסכום הפיצוי את הכספים שקיבל התובע כתשלום תכוף.

2. עוד מוסכם כי הנתבעת שילמה לתובע תשלום תכוף בסך של 35,000 ₪ ביום 21.9.2008 ולא כפי שנרשם בטעות בסיכומי הטענות. לפיכך, התבקש בית המשפט לתקן את פסק הדין ולהורות כי מסכום הפיצוי שנפסק יש לנכות את סכום התשלום התכוף ששולם.

3. המחלוקת היחידה בין הצדדים עניינה בדרך שיערוך הסכום ששולם כתשלום תכוף. הנתבעת מבקשת כי לסכום ששולם יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד ליום פסק הדין. הסכום המשוערך לשיטתה הינו 49,909 ₪.

לעומתה טוען התובע כי יש לשערך את הפיצוי רק מאמצע התקופה, בדיוק באופן שבו שוערכו הפסדי העבר של התובע בחישוב הפיצויים בפסק הדין. לשיטתו הסכום שיש לנכות הינו רק 40,518 ₪.

54 הדין במחלוקת זו עם הנתבעת. בפסק הדין חושבו הפסדי ההשתכרות בעבר מאמצע תקופה אולם אין כל הבדל בין דרך זו של השערוך לדרך המבוקשת על ידי הנתבעת. כאשר נפסק פיצוי בגין הפסד חודשי קבוע בעבר על פני תקופה ארוכה, הדרן המדויקת לחישובי הינה שערוך כל תשלום מהמועד שבו היה צפוי להשתלם ועד ליום פסק הדין. כאשר התשלום הינו קבוע ומשתרע על פני תקופה ארוכה נוהגים בתי המשפט לקצר את החישוב. תחילה מחושבים הפרשי הצמדה למדד על הסכום החודשי הקבוע מתחילת התקופה ועד ליום פסק הדין. את הסכום המתקבל מכפילים במספר התשלומים ומצרפים ריבית על הסכום הכולל מאמצע תקופה. דרך חישוב זו מביאה לתוצאה זהה לחישוב שיערוך וריבית ממועד כל תשלום ותשלום, שהרי לחלק מהתשלומים הייתה מצטרפת ריבית ממועד הקודם לאמצע התקופה ועל חלק ממועד מאוחר יותר.

5. על כן שיערוך התשלום התכוף ששולם באופן חד פעמי ממועד התשלום ועד ליום פסק הדין אינו סוטה מעקרונות השערוך של ההפסדים.

לאור האמור ינוכה מסכום הפיצוי סך של 49,900 ₪ כמפורט בבקשה.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ה, 05 מאי 2015, בהעדר הצדדים.