טוען...

החלטה שניתנה ע"י איטה קציר

איטה קציר03/05/2015

04 מאי 2015

לפני:

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

נציג ציבור (עובדים) מר יוסף חן

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף הלפרין

התובע/הנתבע שכנגד:

אריק יעקובוב, ת.ז. 312631963

ע"י ב"כ: עוה"ד הילית ינאי הופמן

-

הנתבעת/התובעת שכנגד:

התותח אבזרי מיזוג בע"מ

ע"י ב"כ: עוה"ד ליאת איצקוביץ' ואח'

פסק דין

זו תביעה לתשלום גמול שעות נוספות, הפרש פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, ותביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין חוסרים במלאי, נזקים לרכב, חלף הודעה מוקדמת והשבת סכומים ששולמו ביתר.

להלן עובדות המקרה:

1. התובע עבד אצל הנתבעת כמחסנאי ונהג הובלות מיום 22.4.09 ועד להתפטרותו ביום 30.11.11.

2. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה, כאשר התובע טוען מחד כי הודיע בתחילת חודש נובמבר 2011 לסמנכ"ל הנתבעת, מר שמואל דביר, על התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו מאחר והנתבעת, לטענתו לא שילמה לו גמול שעות נוספות.

הנתבעת מאידך, טענה כי התובע התפטר ממקום עבודתו בתאריך 30.11.11 לאלתר וללא כל הודעה מוקדמת, בשל דחיית בקשתו להעלאת שכר העבודה.

3. התובע מתגורר בחדרה, ובתחילת העסקתו עבד בסניף הנתבעת בכפר סבא. בסוף חודש 2/11 או בסמוך לכך, נסגר הסניף בכפר סבא, והתובע עבר לעבוד, יחד עם עובד נוסף בשם קובי דאבוש בסניף חיפה.

טענות התובע:

4. בהתאם לתיקון 24 לחוק השנת השכר , התשי"ח – 1958 (להלן: חוק הגנת השכר), אשר נכנס לתוקפו ביום 1.2.09, על המעביד להוכיח את שעות עבודתו של העובד.

הנתבעת לא הציגה רישומי נוכחות של התובע. כמו כן, הנתבעת לא הביאה לעדות את מר קובי דאבוש, אשר התובע טען כי עבד בצמוד אליו לאורך כל תקופת עבודתו, על מנת שיעיד באשר לשעות עבודתו של התובע, ועל כן יחול הכלל כי הימנעות מהבאת עד פועל לרעת הצד שנמנע מהבאתו.

5. התובע עבד בימים א- ה מהשעה 8:00 עד השעה 17:00, וביום ו מהשעה 8:00 עד השעה 12:00, וכן שעות נוספות מעבר לאמור לעיל. התובע צירף תלושי שכר המשקפים את שעות עבודתו, ודו"חות נוכחות.

6. מתלושי שכרו של התובע עולה כי עבד מדי חודש מעבר ל- 186 שעות, וכי הנתבעת לא שילמה לו גמול שעות נוספות. כמו כן, בחודשים רבים הנתבעת הפחיתה משכרו של התובע "שעות חוסר". דו"חות הנוכחות שצירף התובע צולמו ישירות ממכשיר טביעת האצבע.

7. התובע הודיע בתחילת חודש נובמבר 2011, טלפונית, לסמנכ"ל הנתבעת, מר שמואל דביר, על כוונתו להתפטר מעבודתו בסוף חודש נובמבר בשל אי תשלום גמול שעות נוספות.

הודעה זו נמסרה למר דביר לאחר שהתובע פנה אליו מס' פעמים, טלפונית, בדרישה לתשלום גמול שעות נוספות בגין חודשים יולי ואוגוסט 2011. אולם, משנוכח התובע לדעת כי, דרישתו נפלה על אוזניים ערלות, הודיע על התפטרותו.

8. לפיכך, התובע התפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ודינו בדין מפוטר.

9. שכרו האחרון של התובע עמד על סך של 5,733 ₪.

אין מחלוקת כי בסיום עבודתו הנתבעת שחררה לטובת התובע את הסכומים שנצברו לטובתו בחברת הביטוח לטובת פיצויי פיטורים בסך של 3,390 ₪.

10. אשר על כן, התובע זכאי לתשלום גמול שעות נוספות בסך של 18,734.9 ₪, והפרש פיצויי פיטורים בסך של 11,420 ₪.

11. הנתבעת החלה לבטח את התובע בקרן פנסיה בחברת הפניקס, רק בתאריך 1.2.10, חרף חובתה לעשות זאת החל מחודש 11/09, לאחר 6 חודשי עבודה. על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפרשות לפנסיה עבור חודשים 11/09, 12/09 ו- 1/10 בסך של 438 ₪.

תביעה שכנגד –

12. חלף הודעה מוקדמת - התובע הודיע בע"פ למר דביר על כוונתו להתפטר בתחילת חודש נובמבר 2011 או בסמוך לכך. הנתבעת לא קיזזה משכרו האחרון של התובע חלף הודעה מוקדמת, דבר המדבר בעד עצמו על כך כי הנתבעת ידעה על כוונת התובע להתפטר, קודם להתפטרותו בפועל.

לפיכך אין לקבל את התביעה לתשלום חלף הודעה מוקדמת.

13. חוסרים במלאי - נטל ההוכחה להוכיח שעובד גנב או מעל בתפקידו מוטל על כתפי המעביד, ודרושה מידת הוכחה מוגברת על מנת לשכנע את בית הדין לעצם קיום העבירה. בענייננו, לא הוכחה טענת הנתבעת לעצם חוסרים במלאי. אף אם הייתה הנתבעת מצליחה להוכיח חוסרים במלאי, ברי כי לא הצליחה להוכיח כי את החוסרים יש לייחס לתובע.

הדו"ח שצירפה הנתבעת אינו יכול לשמש ראיה לעצם החוסרים במלאי. אין בדו"ח משום הוכחה לקיומם של הפריטים במלאי.

התובע לא נתפס בגניבה, הנתבעת לא הגישה תלונה במשטרה, התובע לא היה העובד היחיד בסניף חיפה ובניהול המלאי עסק גם מר דאבוש.

לפיכך, יש לדחות רכיב תביעה זה.

14. פיצוי בגין נזקים לרכבים – הנתבעת לא הוכיחה, כי התובע גרם נזק לרכב שמספרו 69-902-61, ואין התאמה בין מס' הרכב הניזוק לבין מספר הרישוי בחשבוניות המס שצירפה הנתבעת.

באשר לרכב מס' 70-569-66, אין מחלוקת כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים עת נסע ברכב זה של הנתבעת במסגרת עבודתו ביום 21.4.11. אין מחלוקת כי התאונה נעדרה כיסוי ביטוחי מקיף, לאור גילו הצעיר של התובע במועד התאונה.

בשל כך, התובע נתבע ע"י הצד השני ושילם מכספו את מלוא הנזק שנגרם לרכב השני.

התובע דיווח למר דאבוש על התאונה בזמן אמת.

הנתבעת לא הוכיחה את עצם הנזק שנגרם לרכבה ולא את גובהו. הנתבעת לא צירפה דו"ח שמאי, או קבלות המעידות על תשלום עבור הנזק.

לפיכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.

15. סכומים ששולמו ביתר – הנתבעת לא הוכיחה את מועדי היעדרויותיו של התובע מהעבודה ואת כימותם לכסף. הנתבעת לא המציאה רישומי נוכחות של התובע ואין לה את הכלים להוכיח תביעתה זו.

כמו כן, מתלושי השכר עולה כי, היעדרויותיו של התובע נלקחו בחשבון, עת הופחתו משכרו שעות חוסר.

טענות הנתבעת :

16. התובע נהג באופן קבוע לאחר לעבודה או להחסיר שעות עבודה. לתובע שולמו שעות נוספות כדין במהלך כל תקופת עבודתו.

הנתבעת לפנים משורת הדין, לא ניכתה משכרו של התובע את כל היקף היעדרויותיו של התובע מהעבודה, ועל כן עומדת לנתבעת הזכות לכמת את שעות החסר של התובע ולתבוע השבה של סכומים ששולמו ביתר בסך של 15,000 ₪.

17. חישוב גמול שעות נוספות של התובע שגוי, התובע זכאי לגמול ככל שעבד שעות נוספות בכל יום נתון ולא בחישוב חודשי. בנוסף, יש להפחית חצי שעה הפסקה מכל חישוב.

18. דו"חות הנוכחות שצירף התובע לא מוכרות לנתבעת, ודו"חות הנוכחות של הנתבעת אינם דומים אפילו במקצת לדו"חות שצירף התובע.

19. התובע הודיע לסמנכ"ל הנתבעת ביום 30.11.11 על התפטרותו. כחודשיים קודם לכן דרש התובע העלאה בשכר, וטען כי אם דרישתו לא תיענה יתפטר. סמנכ"ל הנתבעת הודיע לתובע כי שכרו לא יועלה, והתובע לא התייצב יום למחרת לעבודתו.

סמנכ"ל הנתבעת יצר קשר עם התובע והודיעו כי ככל שלא יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, יקוזזו משכרו חלף הודעה מוקדמת. לאור האמור, הסכים התובע לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולבסוף חזר בו מהתפטרותו.

לאחר כחודשיים בתאריך 30.11.11 כאמור, הודיע התובע על התפטרותו לאלתר ובאופן מפתיע.

התובע התפטר בשל אי העלאת שכר עבודתו.

לפיכך, התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

20. לפנים משורת הדין, שוחררו לתובע הסכומים הצבורים בחברת הביטוח עבור פיצויי פיטורים בסך של 3,390 ₪, על אף שלא היה זכאי לקבלם, והנתבעת עומדת על זכותה לקיזוז הסכום הנ"ל מכל סכום שייפסק לטובת התובע.

21. הנתבעת עומדת על זכאותה לתשלום או קיזוז חלף הודעה מוקדמת בסך של 5,734 ₪.

22. הנתבעת הפרישה לטובת התובע תגמולים לפנסיה מחודש 7/10 רטרואקטיבית מחודש 1/10. הסכומים שהתובע נותר חייב לנתבעת, לרבות נזקים שגרם עולים על כל סכום שנטען לגבי רכיב זה.

23. התובע במסגרת תפקידו נהג על מס' רכבים של הנתבעת. סמנכ"ל הנתבעת קיבל דיווחים על התנהגות פרועה של התובע ברכב מס' 69-902-61. התובע הודה בפני הסמנכ"ל כי אכן נסע במהירות על גבי פסי האטה במושב עולש.

נוכח נהיגת התובע נגרמו נזקים לרכב ונדרשו תיקונים בסך של 20,000 ₪.

24. התובע היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב הנתבעת מס' 70-569-66. התובע נהג בניגוד לנוהלי הנתבעת עת מסר בידי נהג הרכב השני הודעה לפיה התנגש בו מאחור.

התובע לא דיווח למי מהנתבעת על התאונה, ולנתבעת נודע על התאונה לאחר שחברת הביטוח העבירה דרישה של החברה המבטחת של הרכב השני בנוגע לפיצוי נזקי הרכב בסך של 4,466 ₪.

הנתבעת נאלצה לשאת בהוצאות תיקון הרכב, לספוג עליית פרמיה של פוליסת הביטוח וירידת ערך של הרכב, כך שסך הנזקים נאמדים בשיעור של 20,000 ₪.

25. כחלק מתפקידו התובע היה אחראי על ניהול המלאי. בתום תקופת עבודתו נתגלו במחסני הנתבעת חוסרים ניכרים במלאי, אשר בהתאם לדו"ח מיום 30.11.11 עומד על סך של 168,877 ₪.

התובע כשל בתפקידו ותחת פיקוחו נעלמה סחורה בהיקף ניכר. הנתבעת עומדת על פיצויה בגין שווי הסחורה שנעלמה, כתוצאה מרשלנות התובע.

מר דאבוש לא עסק במלאי, אלא רק הוציא תעודות משלוח או חשבוניות.

הנתבעת העמידה תביעתה בגין ראש נזק זה על סך של 100,000 ₪.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

גמול שעות נוספות –

26. התובע טען כי, החל מחודש 5/10 הנתבעת לא שילמה לו גמול שעות נוספות. הנתבעת מנגד טענה כי, לתובע שולם גמול שעות נוספות ואין הוא זכאי לתשלום נוסף.

27. תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח 1958 (להלן- חוק הגנת השכר), אשר הפך את נטלי ההוכחה בכל הנוגע לביצוע שעות נוספות מהעובד למעסיק, נכנס לתוקפו ביום 1.2.09.

28. התובע התחיל לעבוד אצל הנתבעת ביום 22.4.09, היינו, לאחר כניסתו של התיקון לחוק הגנת השכר לתוקף.

לפיכך, הנטל להוכחת שעות עבודתו של התובע מוטל על כתפי הנתבעת.

הנתבעת לא המציאה דוחות נוכחות ו/או כל ראיה אחרת המעידה על שעות עבודתו של התובע.

29. מר יצחק דאבוש, סמנכ"ל הנתבעת, אישר בעדותו כי שעות הפעילות של הסניף הם שעות העבודה שהצהיר עליהם התובע – 9 שעות בימים א-ה בין השעה 8:00 לשעה 17:00, וארבע שעות ביום ו בין השעה 8:00 לשעה 12:00. אולם, לטענתו, התובע לא היה בסניף ולא עבד בכל השעות הללו.

(ראה פרוטוקול דיון מיום 10.6.14 עמ' 19)

הנתבעת לא הביאה כל ראיה אשר יש בה בכדי לתמוך בטענתו זו של מר דאבוש.

30. בחודש 1/11 התקינה הנתבעת שעון נוכחות באמצעות טביעת אצבע. התובע הגיש דו"חות נוכחות מחודש 1/11 עד חודש 11/11, אותם לטענתו צילם משעון הנוכחות עצמו.

הנתבעת טענה כי הדו"חות הללו מזויפים ואינם מוכרים לה, וצירפה דו"ח נוכחות לדוגמא של עובד אחר.

31. אין לקבל את טענת הנתבעת.

הדו"חות שצירף התובע אמנם שונים מדו"ח הנוכחות שצירפה הנתבעת, אולם השוני נובע מכך שהדו"חות צולמו ישירות משעון הנוכחות, לעומת דו"ח המונפק ממחשבי הנתבעת, כדוגמת הדו"ח שהגישה הנתבעת לביה"ד.

על דו"חות הנוכחות שצירף התובע מופיע המספר "20028", שזהה למספר העובד של התובע כפי שהוא מופיע על תלושי שכרו, למעט המס' 8.

בדומה לכך, בדו"ח הנוכחות שצירפה הנתבעת מופיע למעלה מס' עובד "820007" ובתחתית הדו"ח מצוין "כרטיס מגנטי 20007", ללא הספרה 8.

כמו כן, מעיון בתלושי שכרו של התובע ודו"חות הנוכחות עולה כי, קיימת התאמה בין שעות העבודה המצוינות בדוחות לבין השעות המצוינות בתלושי השכר, וכאשר קיימים הפרשי שעות עבודה בתלושי השכר לעומת דו"חות הנוכחות הדבר נובע בשל תוספת שעות בתלושי השכר בגין ימי חג וימי חופשה שניצל התובע.

לפיכך, אנו קובעים כי דוחות הנוכחות שצירף התובע הינם אמיתיים ומשקפים נאמנה את שעות וימי עבודתו.

32. בכל הנוגע לקיזוז בגין חצי שעת הפסקה מדי יום, הרי שהנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התובע נטל מדי יום חצי שעה הפסקה, והעובדה כי הנתבעת קיזזה משכרו של התובע בגין שעות חסר, אולם לא הפחיתה משעות עבודתו חצי שעה הפסקה, פועלת לרעתה, ומחזקת את טענת התובע כי בחודשים רבים לא נטל הפסקה ואכל את ארוחת הצהריים תוך כדי עבודה.

33. ראוי לציין ולהדגיש כי, במסגרת שעות עבודתו הקבועות של התובע כאמור לעיל – בימים א-ה בין השעות 8:00 עד 17:00 וביום ו בין השעות 8:00 – 12:00, עבד התובע שעות נוספות, שכן שבוע העבודה שלו היה למעלה מ- 43 שעות שבועיות, ובגינן היה זכאי לתשלום גמול שעות נוספות.

34. כמו כן, התובע טען, כי עבד בצמוד לעובד נוסף בשם קובי דאבוש, הן בסניף כפר סבא והן בסניף חיפה, ואף נהג לנסוע עימו לעבודה ובחזרה מדי יום.

מר דאבוש, בהתאם לעדותו של סמנכ"ל הנתבעת, עדיין עובד אצל הנתבעת. לפיכך, יכלה הנתבעת בנקל לזמן את מר דאבוש לעדות, על מנת להפריך את טענותיו באשר לשעות עבודתו, אולם בחרה שלא לעשות כן.

חזקה היא כי, הימנעותו של צד מהבאת עד לעדות פועלת לרעתו. במקרה דנן, העובדה כי הנתבעת נמנעה מלהביא את מר דאבוש לעדות בכל הנוגע לשעות עבודתו של התובע, פועלת לרעתה.

35. התובע תבע גמול שעות נוספות מחודש 5/10 עד חודש 10/11, בהתאם לשעות העבודה המצוינות בתלושי השכר. אולם, לאור העובדה כי קיימים דוחות נוכחות מחודש 1/11 עד 11/11, המפרטים את שעות וימי עבודתו של התובע, אנו קובעים כי, ככל שהתובע עבד שעות נוספות, הוא יהיה זכאי לתשלום גמול שעות נוספות בגין חודשים 5/10 עד 12/10 בהתאם לשעות העבודה המצוינות בתלושי שכרו, ובחודשים 1/11 עד 10/11, בהתאם לשעות עבודתו בדוחות הנוכחות שצירף, כמפורט בהרחבה להלן:

  1. חודש 5/10 – בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 208.73 שעות, היינו, 22.73 שעות נוספות, בגינן זכאי התובע לגמול בסך של 826.8 ₪ (22.73 * 29.1 ₪ שכר לשעה * 125%), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.6.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  2. חודש 6/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 229.13 שעות, היינו, 43.13 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע בגין שעות נוספות סך של 57.16 ₪. על כן, התובע זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 1,517 ₪ (43.13 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125% - 57.16 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  3. חודש 7/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 219.08 שעות, היינו, 33.08 שעות נוספות, בגינן זכאי התובע לגמול בסך של 1,512.5 ₪ (33.08 * 36.6 ₪ שכר לשעה * 125%), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  4. חודש 8/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 243.12 שעות, היינו, 57.12 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע בגין שעות נוספות סך של 673.8 ₪. על כן, התובע זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 1,675.3 ₪ (57.12 * 32.9 ₪ שכר לשעה * 125% - 673.8 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.9.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  5. חודש 9/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 213.5 שעות, היינו, 27.5 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע בגין שעות נוספות סך של 429 ₪. על כן, התובע זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 702 ₪ (27.5 * 32.9 ₪ שכר לשעה * 125% - 429 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.10.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  6. חודש 10/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 212.35 שעות, היינו, 26.35 שעות נוספות, בגינן זכאי התובע לגמול בסך של 1,083.6 ₪ (26.35 * 32.9 ₪ שכר לשעה * 125%), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.11.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  7. חודש 11/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 201.32 שעות, היינו, 15.32 שעות נוספות, בגינן זכאי התובע לגמול בסך של 559 ₪ (15.32 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125%), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.10 ועד מועד התשלום בפועל.
  8. חודש 12/10 - בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 222.27 שעות, היינו, 36.27 שעות נוספות, בגינן זכאי התובע לגמול בסך של 1,327 ₪ (36.27 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125%), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  9. חודש 1/11 – שעות עבודתו של התובע בדוח הנוכחות תואמות את שעות העבודה המצוינות בתלוש השכר. בחודש זה התובע עבד 218.62 שעות, מתוכם, 32.62 שעות נוספות ושולם לו גמול בסך של 7.25 ₪. לפיכך, התובע זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 1,183.3 ₪ (32.62 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125% - 7.25 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  10. חודש 2/11 – דוח הנוכחות של חודש 2/11 אינו מלא, ועל כן, השעות הנוספות יחושבו בהתאם למצוין בתלוש השכר. בתלוש השכר מצוין כי התובע עבד 203.72 שעות, היינו, 17.72 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע בגין שעות נוספות סך של 701.23 ₪. על כן, לתובע שולם בחודש זה סכום ביתר בסך של 55.66 אותם יש לקזז מהסכומים להם זכאי התובע (17.72 * 29.1 ₪ שכר לשעה * 125% - 701.23 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.3.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  11. חודש 3/11 – בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע עבד 202.28 שעות, היינו, 16.28 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 183.08 ₪. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 411.5 ₪ (16.28 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125% - 183.08 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  12. חודש 4/11 – בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע אמנם עבד סה"כ באותו החודש 179 שעות ו- 13 דקות, ובשל כך הפחיתה לו הנתבעת משכרו 10.67 שעות חוסר. אולם, מעיון בשעות עבודתו של התובע מדי יום בחודש זה עולה כי, התובע עבד 23.5 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 0.75 שעות בשיעור של 150%. הנתבעת שילמה לתובע גמול בחודש זה בסך של 90.24 ₪. על כן, התובע זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 800.36 ₪ (23.5 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125% + 0.75 * 29.2 ₪ * 150% - 90.24 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.5.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  13. חודש 5/11 - בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע עבד 215.61 שעות, היינו, 29.61 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 141.83 ₪. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 939 ₪ (29.61 * 29.2 ₪ שכר לשעה * 125% - 141.83 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.6.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  14. חודש 6/11 - בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע עבד 193.65 שעות, היינו, 7.65 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 241.23 ₪. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 53.5 ₪ (7.65 * 30.8 ₪ שכר לשעה * 125% - 241.23 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  15. חודש 7/11 - בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע עבד 219.25 שעות, היינו, 33.25 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 415.64 ₪. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 865.4 ₪ (33.25 * 30.8 ₪ שכר לשעה * 125% - 415.64 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  16. חודש 8/11 - בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע עבד 228.25 שעות, היינו, 42.25 שעות נוספות. בחודש זה שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 166.4 ₪. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 1,461 ₪ (42.25 * 30.8 ₪ שכר לשעה * 125% - 166.4 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.9.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  17. חודש 9/11 - בהתאם לדו"ח הנוכחות אמנם באותו החודש התובע עבד בסה"כ 189 שעות, אולם, מעיון בשעות עבודתו היומיות של התובע עולה כי, עבד 25.5 שעות נוספות בשיעור של 125%. באותו החודש שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 150.62. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 832 ₪ (25.5 * 30.8 ₪ שכר לשעה * 125% - 150.62 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.10.11 ועד מועד התשלום בפועל.
  18. חודש 10/11 - בהתאם לדו"ח הנוכחות אמנם באותו החודש התובע עבד בסה"כ 180.5 שעות, אולם, מעיון בשעות עבודתו היומיות של התובע עולה כי, עבד 16.75 שעות נוספות בשיעור של 125%. באותו החודש שולם לתובע גמול שעות נוספות בסך של 34.11 ₪. על כן, התובע זכאי בגין חודש זה לגמול בסך של 611.2 ₪ (16.75 * 30.8 ₪ שכר לשעה * 125% - 34.11 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.11.11 ועד מועד התשלום בפועל.

פיצויי פיטורים –

36. הנתבעת טענה, כי בחודש ספטמבר או בסמוך לכך, הודיע התובע לסמנכ"ל הנתבעת כי הוא דורש העלאה בשכרו, וכי אם דרישתו לא תענה הוא יתפטר מעבודתו. משהודיע הסמנכ"ל לתובע כי שכרו לא יעלה, לא התייצב התובע למחרת לעבודתו.

הנתבעת טוענת כי, הסמנכ"ל יצר קשר עם התובע והודיעו כי, ככל שלא יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, יקוזזו משכרו דמי חלף הודעה מוקדמת. על כן, הסכים התובע לשוב לעבודה, ולבסוף חזר בו מהתפטרותו.

ביום 30.11.11, כחודשיים לאחר מכן, הודיע התובע לסמנכ"ל כי הוא מתפטר מעבודתו, לאלתר וללא מתן הודעה מוקדמת.

הנתבעת טענה כי, התובע לא התלונן על הרעת תנאים וכי הסיבה להתפטרותו הינה אי העלאת שכרו.

37. טענותיה כאמור של הנתבעת בכל הנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים אינן סבירות לחלוטין, ומטילות ספק רב בגרסתה.

טענת הנתבעת כי, בחודש ספטמבר או בסמוך לכך, שב התובע לעבודתו וחזר בו מהתפטרותו לאחר שהודיעו סמנכ"ל הנתבעת כי במידה ולא יעשה כן יקוזזו משכרו דמי הודעה מוקדמת, אולם, ביום 30.11.11 כחודשיים בלבד לאחר מכן, התפטר התובע לאלתר וללא מתן הודעה מוקדמת, וחרף האמור לא קוזזו משכרו דמי הודעה מוקדמת, נטולת כל הגיון.

כמו כן, אין זה סביר כי התובע התפטר מעבודתו לאלתר, כטענת הנתבעת, בשל הסירוב להעלאת שכר עבודתו, כאשר רק חודשיים קודם לכן, חזר בו מהתפטרותו.

הטענה כי, התובע החליט להתפטר לאלתר, חודשיים לאחר שחזר בו מהתפטרותו בשל אותה סיבה - אי העלאת שכרו, תוך ידיעה כי יקוזזו משכרו דמי הודעה מוקדמת, הינה תמוהה לחלוטין.

38. לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך כי כאמור אכן לא שולם לתובע גמול שעות נוספות מחודש 5/10 ואילך, אנו קובעים כי גרסת התובע לנסיבות סיום יחסי העבודה אמינה ומהימנה עלינו.

התובע הודיע לסמנכ"ל הנתבעת, מר שמואל דביר, בתחילת חודש נובמבר 2011 או בסמוך לכך, על כוונתו להתפטר מעבודתו בסוף החודש, בשל הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה לאור אי תשלום גמול שעות נוספות, וזאת לאחר שפנה מס' פעמים קודם לכן למר דביר בדרישה לתשלום השעות הנוספות שעבד בחודשים יולי ואוגוסט 2011.

התובע צירף פירוט שיחות של הטלפון הנייד שלו מהם עולה כי, ביצע מס' שיחות לטלפון הנייד של מר דביר קודם להתפטרותו.

הנתבעת מנגד, נמנעה מלהביא את מר דביר לעדות בעניין זה, ועל כן, הדבר פועל לרעתה.

39. התובע אמנם, לא הודיע לנתבעת בכתב על כוונתו להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, אולם, נתן לנתבעת, בשיחותיו עם מר דביר, הזדמנות לתקן את הליקויים, והעמיד את מר דביר על כוונתו להתפטר בשל אי תשלום גמול שעות נוספות.

40. אשר על כן, אנו קובעים כי בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, התובע התפטר בדין מפוטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, והוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

41. מתלושי שכרו של התובע עולה כי שכר עבודתו עמד על סך של 5,733 ₪.

על כן, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 14,810 ₪ (5,733 ₪ * 2.583 שנים).

42. אין מחלוקת כי, בסיום יחסי העבודה בין הצדדים שוחררו לידי התובע הכספים שנצברו לזכותו בפוליסת הביטוח בגין פיצויי פיטורים בסך של 3,390 ₪.

43. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש פיצויי פיטורים בסך של 11,420 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.11 ועד מועד התשלום בפועל.

הפרשות לפנסיה –

44. מתלוש שכר לחודש 7/10 עולה כי, הנתבעת הפרישה לטובת התובע תגמולים לפנסיה רטרואקטיבית מחודש 2/10.

45. אין ספק כי, בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, היה על הנתבעת להפריש לטובת התובע תגמולים לפנסיה 6 חודשים לאחר תחילת העסקתו, היינו מחודש 11/09.

46. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע בגין הפרשות לפנסיה עבור חודשים 11/09 – 1/10 כדלקמן -

חודש 11/09 – תגמולים לפנסיה בשיעור של 2.5% בסך של 129.5 ₪, (לפי שכר של 5,179 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.09 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 12/09 - תגמולים לפנסיה בשיעור של 2.5% בסך של 129.5 ₪, (לפי שכר של 5,179 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 1/10 - תגמולים לפנסיה בשיעור של 2.5% בסך של 180 ₪, (לפי שכר של 5,397 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.10 ועד מועד התשלום בפועל.

תביעה שכנגד –

דמי הודעה מוקדמת –

47. כאמור לעיל, קבענו כי גרסת התובע בכל הנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים אמינה עלינו, והתובע הודיע לסמנכ"ל הנתבעת, מר דביר בתחילת חודש נובמבר 2011 או בסמוך לכך על כוונתו להתפטר מעבודתו בסוף החודש בשל אי תשלום גמול שעות נוספות.

48. לאור האמור, הרי שדין רכיב תביעה זה – להידחות בזאת.

השבת סכומים ששולמו ביתר –

49. הנתבעת ניכתה משכרו של התובע, בהתאם לתלושי השכר, כמעט מדי חודש, בגין שעות חוסר, בהן לטענתה נעדר מעבודתו.

50. טענת הנתבעת כי, לא ניכתה משכרו של התובע, לפנים משורת הדין, בגין כל שעות היעדרותו מעבודתו, וכי התובע נהג להיעדר מהעבודה ולהחסיר שעות רבות, לא הוכחה.

51. כאמור, הנתבעת לא המציאה לבית הדין דו"חות נוכחות של התובע, ו/או פנקס רישום שעות עבודתו, אשר יש בהם בכדי להעיד על שעות היעדרותו של התובע מהעבודה.

52. יתרה מכך, הנתבעת לא פירטה רכיב תביעה זה ולא הבהירה כיצד נקבע הסכום הנתבע בגין רכיב זה בסך של 15,000 ₪.

53. בכל הנוגע לקיזוז חצי שעת הפסקה מימי עבודתו של התובע, הרי שכבר קבענו לעיל כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התובע אכן נטל הפסקה של חצי שעה מדי יום.

54. אשר על כן, אנו קובעים כי דין רכיב תביעה זה – להידחות בזאת.

פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבים –

55. רכב מס' רישוי 69-902-61 – מר דאבוש יצחק הצהיר כי, חברו סיפר לו שראה את הרכב הנ"ל משתולל על הכביש במושב עולש, ולאחר בירור, נודע לו כי התובע נהג על הרכב במהירות על פסי האטה, וגרם לנזקים שעלותם עמדה על סך של כ- 20,000 ₪.

56. הנתבעת המציאה חשבוניות מס מתאריכים 5.4.11 ו- 14.4.11 על סך של 16,153 ₪.

בשתי חשבונית המס מיום 5.4.11 מצוין כי הוחלפו, בין היתר, פנס ראשי, מאוורר מזגן, גריל מגן קדמי, פנס איתות, נעשו עבודות צבע, עבודות פחחות, עבודות חשמל ועוד.

בחשבונית המס מיום 14.4.11, אין כל פירוט.

57. הנתבעת לא הביאה לעדות את חבר הסמנכ"ל, על מנת שיעיד על נהיגתו הפרועה של התובע במושב עולש.

58. הנתבעת לא רק שלא הביאה כל ראיה המוכיחה כי התובע הוא זה שנהג ברכב בפראות, ובמהירות על פסי האטה, היא אף לא עמדה בנטל להוכיח, כי אף אם התובע אכן זה שנהג ברכב הנ"ל במהירות על פסי האטה במושב, כתוצאה מנהיגתו נגרם לרכב הנזק המפורט בחשבוניות המס הנ"ל.

59. לאור האמור, אנו קובעים כי הנתבעת לא השכילה להוכיח רכיב תביעה זה, ודינו – להידחות בזאת.

60. רכב מס' רישוי 70-569-66 – התובע הודה כי אכן היה מעורב בתאונת דרכים עם הרכב הנ"ל בתאריך 20.4.11

אין מחלוקת כי, מאחר והתובע היה מתחת לגיל 24 במועד התאונה, לא היה כיסוי ביטוחי לגרימת הנזקים לרכב השני.

בתביעה שהוגשה ע"י בעלי הרכב השני כנגד התובע (תיק 19063-01-12 ) ניתן ביום 3.6.12 פס"ד בהיעדר הגנה על סך של 4,456 ₪ והוצאות משפט בסך של 650 ₪.

בתאריך 3.3.13, לאחר שנפתח כנגד התובע תיק בהוצל"פ, הוא שילם את מלוא החוב לצד שכנגד בסך של 5,663 ₪.

61. בכל הנוגע לטענות הנתבעת על נזקים שנגרמו לרכב החברה כאמור, עליו נהג התובע במועד קרות התאונה, הרי שלא צורפה כל ראיה המעידה על תשלום עבור נזק שנגרם לרכב, לרבות דו"ח שמאי, חשבונית מהמוסך על תיקון הנזקים, שכביכול, נגרמו לרכב וכו'.

הנתבעת אף לא המציאה כל ראיה המעידה על העלאת הפרמיה של פוליסת הביטוח וירידת ערך הרכב.

62. לפיכך, אנו קובעים כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח רכיב תביעה זה ודינה – להידחות בזאת.

חוסרים במלאי –

63. לטענת הנתבעת, התובע היה אמון על ניהול המלאי ובתום תקופת עבודתו התגלו חוסרים ניכרים העומדים על סך של 168,877 ₪.

הנתבעת העמידה תביעתה בגין רכיב זה על סך של 100,000 ₪.

64. אין מחלוקת, כי התובע לא נתפס בגניבה, וכי לא הוגשה תלונה כנגדו במשטרה.

65. מר דאבוש העיד כי, התובע והעובד הנוסף בסניף חיפה , מר קובי דאבוש, ביצעו את אותה העבודה "ענו ללקוחות על שאלות ונכנסו למחסן".

(ראה פרוטוקול דיון מיום 10.6.14 עמ' 15)

מר דאבוש המשיך והעיד כי גם מר קובי דאבוש הוציא תעודות משלוח.

(שם, עמ' 17)

66. כמו כן, הדו"ח שצירפה הנתבעת אינו יכול להעיד על חוסרים במלאי, שכן צודק ב"כ התובע בטענתו, כי על מנת להוכיח שפריט כלשהו חסר במלאי יש תחילה להוכיח כי היה קיים באותו מלאי, והדו"ח שצירפה הנתבעת, אינו מוכיח כי אותם פריטים, שכביכול, חסרים במלאי אכן היו קיימים באותו מלאי מלכתחילה.

67. לפיכך, אנו קובעים כי הנתבעת לא הוכיחה את החוסרים הנטענים במלאי, ובוודאי שלא הוכח כי אף אם קיים חוסר כזה או אחר במלאי אזי יש לייחסו לתובע.

68. על כן, דין רכיב תביעה זה – להידחות בזאת.

לסיכום –

69. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן:

א. גמול שעות נוספות כמפורט להלן –

חודש 5/10 – סך של 826.8 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.6.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 6/10 - סך של 1,517 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 7/10 - סך של 1,512.5 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 8/10 - בתלוש סך של 1,675.3 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.9.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 9/10 - סך של 702 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.10.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 10/10 - סך של 1,083.6 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.11.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 11/10 - בתלוש סך של 559 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 12/10 - סך של 1,327 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 1/11 –סך של 1,183.3 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 2/11 –שולם סכום ביתר בסך של 55.66 אותם יש לקזז מהסכומים להם זכאי התובע בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.3.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 3/11 –סך של 411.5 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 4/11 –סך של 800.36 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.5.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 5/11 - סך של 939 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.6.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 6/11 - סך של 53.5 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 7/11 - סך של 865.4 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 8/11 - סך של 1,461 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.9.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 9/11 - סך של 832 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.10.11 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 10/11 - סך של 611.2 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.11.11 ועד מועד התשלום בפועל.

ב. פיצויי פיטורים - בסך של 11,420 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.11 ועד מועד התשלום בפועל.

  1. הפרשות לפנסיה -

חודש 11/09 –סך של 129.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.09 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 12/09 - סך של 129.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.10 ועד מועד התשלום בפועל.

חודש 1/10 - סך של 180 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.10 ועד מועד התשלום בפועל.

  1. יש לשלם את הסכומים שנפסקו לעיל תוך 30 יום מהיום.

70. התביעה שכנגד על כל רכיביה – נדחית בזאת כמפורט לעיל.

71. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ה, (04 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר יוסף חן

נציג עובדים

א. קציר

סגנית נשיא

מר יוסף הלפרין

נציג מעסיקים

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
21/03/2013 החלטה מתאריך 21/03/13 שניתנה ע"י איטה קציר איטה קציר צפייה
25/04/2013 הוראה לתובע 1 להגיש (א)תצהיר תובע איטה קציר צפייה
08/05/2013 החלטה על (א)הודעה 08/05/13 איטה קציר צפייה
30/06/2014 הוראה לתובע 1 להגיש (א)הודעת התובע איטה קציר צפייה
21/04/2015 הוראה לתובע 1 להגיש (א)עמדת הצדדים איטה קציר צפייה
03/05/2015 החלטה שניתנה ע"י איטה קציר איטה קציר צפייה
04/05/2015 פסק דין שניתנה ע"י איטה קציר איטה קציר צפייה