ניתנה ביום 11 יוני 2013

השופטת לאה גליקסמן:

1. בפני בקשת המערער להגשת ראיות נוספות ותיקון כתב הערעור.

הרקע לבקשה:

1. בבית הדין האזורי (בל 1448/10; השופט אילן איטח ונציגת הציבור גב' מירה ארינובסקי) התבררה תביעתו של המערער כנגד המוסד לביטוח לאומי בעניין החלטתו של הרופא המוסמך להורות על בדיקתו מחדש על פי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1957 (להלן – תקנה 37 ו- התקנות בהתאמה).
2. בית הדין האזורי דחה את תביעתו, והמערער הגיש ערעור על פסק הדין.
3. במסגרת הדיון בערעור הגיש המערער "בקשה להגשת ראיה בערעור, לתיקון כתב הערעור ולשמיעת ראיות נוספות", בה עתר:
   1. להתיר למערער להגיש כראיה את המידע שהתקבל מהממונה על העמדת מידע לציבור במוסד לביטוח לאומי, ולחלופין - להתיר הבאת עדים וראיות באשר לעניינים הכלולים במידע הנ"ל.
   2. להורות למשיב למסור את המידע הנוסף שהתבקש במכתביו מיום 10.4.2012 ומיום 26.8.2012, שטרם נענו, ולחלופין - להתיר הבאת עדים וראיות בעניינים אלה.
   3. להתיר למערער לתקן את נימוקי הערעור.
4. נימוקי הבקשה:
   1. בתביעתו טען המערער כי יש לתת לתקנה 37 פירוש מצומצם, וכי המשיב הפעיל את תקנה 37 בניגוד להוראות התקנה, למטרותיה ולרוחה של התקנה עצמה; בית הדין האזורי לא התיר הזמנת עדים בעניין נהלי המוסד לביטוח לאומי בנוגע להפעלת תקנה 37; על פי המידע שקיבל ב"כ המערער על פי חוק חופש המידע, התשנ"ט – 1998, מינהל המחקר במוסד לביטוח לאומי הכין רשימה של 800 תיקים לצורך בדיקתם לפי תקנה 37, כאשר התיקים נבחרו בהתאם לסעיפי הליקוי; ממידע זה עולה כי המוסד לביטוח לאומי מפעיל את התקנה בניגוד להוראות התקנה, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ותוך כדי הפליה וחריגה מסמכות.
   2. לאור האמור, יש להתיר למערער לצרף כראיה בערעור את המידע שנתקבל מהמוסד לביטוח לאומי על פי חוק חופש המידע, וכן לחייב את המוסד לביטוח לאומי למסור לו מידע נוסף, שכן מידע זה חיוני להוכחת טענותיו ולהכרעה במחלוקת מושא הליך זה; יש להתיר למערער לתקן את הודעת הערעור, כך שתכלול הן ערעור על החלטותיו של בית הדין האזורי בעניין זימון עדים בעלי תפקידים אצל המוסד לביטוח לאומי, שהמערער ביקש לזמנם כדי שיעידו על הנהלים בנוגע להפעלת תקנה 37, והן את הטענה כי "מתוך מידע שהתקבל לאחר הגשת הערעור מתברר שתקנה 37 מופעלת בניגוד ו/או שלא ע"פ הוראותיה ומטרותיה, משיקולים אינטרסנטיים של המשיב, ללא סמכות ו/או בחריגה מסמכות, באופן מפלה ותוך פגיעה בזכויות יסוד של הנכים. כך גם באשר להפעלתה כלפי המערער"; זאת, לנוכח העובדה שהמידע שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי לא היה ברשותו של המערער ולא היה ידוע לו בעת הגשת הערעור.
   3. מדיניות בית הדין לעבודה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות ולהגשת ראיות נוספות היא ליבראלית, במיוחד עת מדובר בהליכים למימוש זכויות בתחום הביטחון הסוציאלי; יש להעדיף את בירור האמת ועשיית צדק על פני שיקולים פרוצידוראליים.
5. המוסד התנגד לבקשה וטען כי מעיון בבקשתו של המערער לצירוף ראיה חדשה עולה כי המערער מנסה לבסס את טענתו על טענה חדשה, שלא נטענה בפני בית הדין האזורי, ולפיה הנתונים שניתנו על ידי מינהל המחקר של המוסד מלמדים כי המוסד מפעיל את תקנה 37 שלא כדין; מבקשותיו של המערער לא ברור מדוע לא הועלו טענותיו בעת ניהולו של ההליך בבית הדין קמא, שכן היה בידו לפנות אל המוסד לביטוח לאומי בעת ניהולו של ההליך בבית הדין האזורי ולקבל את המידע המבוקש; הנתונים המבוקשים אינם רלוונטיים לתביעה ואין בהם כדי לקדם את ההכרעה בשאלה השנויה במחלוקת ו/או כדי להוכיח את טענות המערער שהזימון נעשה משיקולים זרים, ועל כן הינו פסול; אכן, רשימת המבוטחים "נשלפה" על ידי מינהל המחקר על פי סעיפי ליקוי מסוימים, וזאת הואיל ורופאי המוסד סברו כי יש סבירות שיחול שינוי במצב הרפואי של מי שסובל מליקויים אלה; אולם, ההחלטה בדבר הפעלת תקנה 37 נעשית לאחר שתיקו של המבוטח מועבר לעיונו של רופא מוסמך אשר שוקל כל מקרה לגופו ונותן החלטתו על סמך הנתונים הרפואיים הרלוונטיים של כל מבוטח; תמיכה לכך ניתן למצוא בנתונים עצמם – מתוך 800 התיקים שנשלפו על ידי מינהל המחקר רק 40 תיקים נשלחו לוועדות בהסתמך על בדיקת הרופא המוסמך בכל תיק ותיק.
6. לאחר בחינת טענות הצדדים אני קובעת כי יש לקבל את בקשתו של המערער להגיש כראייה את המידע שנמסר לו על פי חוק חופש המידע, ולהתיר לו לתקן את הודעת הערעור. בקשתו של המערער לחייב את המוסד לביטוח לאומי למסור לו נתונים נוספים תידון על ידי המותב במסגרת הדיון בערעור. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.
7. עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה כי בכתב התביעה טען המערער, בין היתר, כי "יוזמת הבקשה לקביעה מחדש צריכה לבוא מהרופא המוסמך, להבדיל מ'הפעלתו' של הרופא המוסמך על ידי גורמים אחרים אצל הנתבע". מכאן, כי כבר בכתב התביעה טען המערער, בין היתר, כי הפעלת תקנה 37 בעניינו של המערער אינה כדין בשל העובדה שהיה מעורב בה גורם אחר מהרופא המוסמך; עיון בתיק מעלה כי המבקש עתר לזמן עדים בעניין אופן הפעלת תקנה 37, אולם בית הדין האזורי דחה את בקשתו; גם בשלב הסיכומים, טען המערער בעניין "התנעת" התהליך של הפעלת תקנה 37 לא בשל עיון בתיקו הרפואי של המערער אלא בשל משלוח חוקר אחריו. מכאן, כי אין מדובר בטענות המועלות לראשונה בשלב הערעור, והמערער העלה טענות כנגד אופן הפעלת תקנה 37 בבית הדין האזורי, אם כי לא באופן ממוקד כפי שהועלו בבקשה על יסוד המידע החדש שנמסר לו.
8. מדובר בהליך שעניינו מימוש זכויות בתחום הביטחון הסוציאלי, ויש לאפשר למערער למצות את זכותו, ולהעלות את כל טענותיו בעניין אופן הפעלת תקנה 37 על ידי המוסד לביטוח לאומי בעניינו. זאת, גם בשל ההשלכות המשמעותיות שעלולות להיות לשינוי דרגת נכותו. לאור האמור, אני סבורה שאין לחסום את המערער מלהעלות את טענותיו (שכאמור אינן חדשות לחלוטין אלא ממוקדות יותר) על יסוד המידע שנמסר לו, גם אם הן מועלות רק בשלב הערעור. במסגרת הדיון בערעור, ייבחן המשקל שיש לתת לראיות אלה, האם יש להחזיר את עניינו של המערער לבית הדין האזורי, והאם יש לאפשר למוסד להגיש ראיות בתגובה לראיות הנוספות, ככל שהמוסד יבקש לעשות כן.
9. טענות המוסד לביטוח לאומי כי פעל באופן תקין וכדין הן טענות לגופו של עניין, ויוכרעו על ידי המותב בערעור, ואין מקום לדון בהן בשלב זה של ההליך.
10. סוף דבר: הבקשה מתקבלת חלקית, ואני מתירה למערער להגיש כראייה את המידע שהתקבל מהממונה על העמדת מידע לציבור ביום 8.2.2012 וביום 18.3.2012 ואת הבקשות שהגיש המבקש לממונה, נספחים א(1) עד א(4) לבקשה. כמו כן, אני מתירה למערער לתקן את הודעת הערעור כמבוקש בסעיף 3 בעמוד 1 לבקשה, ולהוסיף להודעת הערעור את טענותיו שפורטו בבקשה. בקשתו של המערער לחייב את המוסד לביטוח לאומי למסור מידע נוסף תידון על ידי המותב במסגרת הדיון בערעור.
11. המערער יגיש בתוך 14 יום הודעת ערעור מתוקנת, בהתאם להחלטה כמפורט לעיל.
12. לנוכח הטענות המועלות בערעור התיק יועבר לדיון בפני מותב.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג (11 יוני 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.