בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בה עותרת הנתבעת לסעדים הבאים:

א. דחיית התביעה על הסף, ולחילופין מחיקתה.

ב. להשית על התובעת את הוצאות הנתבעת בגין הגשת הבקשה ובגין הליך הגישור שלא צלח.

טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת, יש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות, חוסר תום לב ומצג המקימים השתק ומניעות, שיהוי והעדר עילה.

לטענת הנתבעת ביתה קיים במצבו הנוכחי משנת 1968, כלומר במשך עשרות שנים.

התובעת רכשה את ביתה בשנת 2008 במצבו AS IS והצהירה על כך בהסכם הרכישה של ביתה.

לתובעת אין כל טענה על שינוי שביצעה הנתבעת בביתה מאז רכשה התובעת את הבית הסמוך, ולפיכך טענות הנוגעות לאופן בניית ביתה של הנתבעת התיישנו זה מכבר.

כמו כן, כל מהלכי התובעת לשינוי שערכה בביתה לא יכולים להקים עילה כנגד מצב עובדתי הקיים שנים רבות לפני כן, דבר הגורר התיישנות עילה, השתק ומניעות.

כמו כן, התובעת ביקשה את הסכמת הנתבעת לביצוע בנייה בביתה והנתבעת מתוך יחסי שכנות טובים הסכימה לשינוי. מדובר בחוסר תום לב והצגת מצג כלפי הנתבעת שתוצאתו השתק או מניעות מהגשת התובענה. כמו כן, ואם תידחה טענת ההתיישנות, יש לסלק את התביעה נוכח השיהוי בהגשתה. הטענות שהועלו בכתב התביעה כ-4 שנים לאחר רכישת ביתה של התובעת בחוסר תום לב ולאחר שהנתבעת שינתה מצבה לרעה, עונה על מבחני השיהוי שמחייב סילוק התביעה על הסף.

טענות התובעת:

לטענת התובעת, הנתבעת בנתה את ביתה בחריגות בנייה, ללא היתר בנייה כדין, ובניגוד לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה").

לטענתה, הנתבעת פלשה למקרקעי התובעת, ללא רשותה, וגורמת לתובעת הפרעה להנאה מנכסיה. מעשיה של הנתבעת הינם בגדר עוולת מטרד ליחיד, המקימים עוולה של רשלנות והפרת חובה חקוקה כקבוע בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח- 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין").

על מעשיה של הנתבעת הגישה התובעת את התובענה דנא בה היא עותרת למתן צו עשה, או לחילופין החזר כספי בגין ירידת ערך ונזקים המוערכים על ידה בסך של 250,000 ₪.

טענות התובעת בכתב התביעה גובו בחוות דעת מומחה מטעמה. מאידך, הנתבעת לא הציגה כל חוות דעת הסותרת את קביעות המומחה מטעם התובעת.

לעניין טענת ההתיישנות- הטענה בדבר מצבו של בית הנתבעת הינו עניין שטרם בורר או הוכח ודינו להתברר בפני ביהמ"ש. כמו כן, עסקינן בתביעה שעניינה במקרקעין מוסדרים ולפיכך כל טענה לעניין התיישנות איננה רלבנטית ויש לדחותה. בנוסף, היום שבו נולדה עילת התובענה במקרה זה הינו יום רכישת הנכס ע"י התובעת ולפיכך טענת התיישנות לא תעמוד כאן.

לעניין השיהוי- התובעת נקטה בהליכים מיד לאחר שנוכחה לדעת כי כל פניותיה לנתבעת נדחו. המקרה דנא לא עונה על הקריטריונים להוכחת שיהוי: זניחת התביעה, שינוי מצב הנתבע לרעה עקב זניחת התביעה, חוסר תום לב של התובע.

לעניין חוסר תום לב- הנתבעת התבקשה מס' רב של פעמים להפסיק לאלתר את הפלישה למקרקעי התובעת ולהסיר את הגדר, אך מסרבת בעיקשות לעשות כן.

דיון והכרעה:

הנתבעת עותרת לסילוק התובענה שבפניי על הסף.

בסוגיית סילוק על הסף (שנקבעה בתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984), נוקטת הפסיקה את הגישה, כי:

"...מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי; על-כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי..." (ע"א 593/83 [6], בעמ' 671 מול אות השוליים ו).

בע"א 1612/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ ואח' נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' נאמר לגבי מחיקת תובענה על הסף מחמת היעדר עילת תביעה כך:

"מכאן שמחיקת תובענה על הסף מחמת העדר עילת תביעה תעשה במקום שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תביעה על הסף עלינו "לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" (פרשת צוקית הכרמל ( ע"א 5634/05 צוקית הכרמל בע"מ נא צח חברה לקבלנות – מ.א.)). על כן, כאמור האיזון העדין מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות לפני מחיקת תביעה על הסף ללא דיון ודרישה. "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה ... חייב בית המשפט לנקוט משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 387 (מהדורה שביעית 1995))".

וכן ראו ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל נ' אריה שני, פ"ד לו(2) 151 (הש' ד' לוין) (ניתן ביום 25/08/1981):

"...בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו (ע"א 109/49 [1])".

בהתאם להלכה הפסוקה, סילוק תביעה על הסף ייעשה במשורה ובמקרים קיצוניים. כמעט תמיד תהא עדיפות לבירור ענייני של התובענה ופתרון ענייני של המחלוקת גופה.

לענייננו אני קובעת, כי אף במקרה דנא יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ולהעדיף בירור של התביעה לגופה.

לעניין טענת ההתיישנות- שבה הנתבעת ומציינת, כי ביתה קיים במצבו הנוכחי ללא כל שינוי מאז שנת 1968. טענה זו בדבר מצבו של בית הנתבעת הינו עניין שדינו להתברר בפני בית המשפט, לפיכך רק דחיית הבקשה לסילוק על הסף ומתן אפשרות להמשיך בניהול התובענה ע"מ לגלות את התמונה המלאה, תוכל לאפשר בירור טענה זו.

לעניין השיהוי- בכדי שניתן יהיה לדעת האם התקיימו הקריטריונים של טענת השיהוי, עלינו לרדת לחקירת התובענה גופה. לטענת הנתבעת, בתגובה לבקשה טוענת התובעת, כי עילת התביעה התגבשה במועד רכישת הנכס על ידה, בעוד שבכתב התביעה טענה כי עם סיום השיפוץ של הנכס הסתבר כי בבית הנתבעת קיימות חריגות בנייה. לטענתה, מדובר בגרסאות עובדתיות סותרות, וכי בכל מקרה גם אם אין התיישנות- יש שיהוי בהגשת התביעה. לעניין זה ייאמר, כי ע"מ לדעת מהי התמונה המלאה לאשורה על בית המשפט להורות על המשך קיום הליכים בתיק, בשלב זה מוקדם מדי לדעת מי מהגרסאות של הצדדים היא הנכונה.

הדברים האמורים לעיל יפים גם לעניין טענת חוסר תום הלב (המקימה השתק ומניעות) והטענה בדבר היעדר עילה.

הנתבעת הצביעה על היעדר צירוף תצהיר מטעם התובעת בתמיכה לטענות העובדתיות שהעלתה בתגובה לבקשה. אכן היה על התובעת לצרף לתגובתה תצהיר התומך בטענות שהועלו על ידה בתגובה. למרות זאת, סבורה אני במקרה דנא כי יש להתייחס לטענות שהועלו וכי חשיפת האמת עדיפה על פני הפרוצדורה.

סוף דבר:

לאור האמור לעיל, אינני מקבלת את הבקשה לדחייה על הסף , אך הנתבעת רשאית לטעון טענות אלו כטענות הגנה .

אני קובעת את התיק לת.פ. 25.5.13 . היה ועד למועד זה תופקד הערובה בהתאם להחלטתי מיום 18.3.13 אקבע את המשך ההליכים בתיק. לא תופקד הערובה תמחק התביעה כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 18.3.13.

בנסיבות העניין ומשלא הוגש תצהיר כאמור מטעם התובעת, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.