<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עינת מירז

הנאשם ובא כחו עו"ד שמעון כהן

פרוטוקול

ע"ת 1, ד"ר דור מיכאל, לאחר שהוזהר כדין:

חקירה ראשית:

ב"כ המאשימה: מגישה את התעודה הרפואית של המתלוננת, שנערכה ע"י העד. סומנה ת/1.

ש. הצג את עצמך.

ת. אני רופא משפחה מומחה, בגילה, מרפאה של שירותי בריאות כללית.

ש. אתה מכיר את המתלוננת, זו שנתת לה את התעודה?

ת. כן, המשפחה בטיפולי, כמה שנים.

ש. מה הקשר שלך אליהם?

ת. מדובר באישה בריאה אז בקושי ראיתי אותה.

ש. תאמר לביהמ"ש מה זה המסמך הזה, מתאריך 7.2.12.

ת. סיכום של ביקור שנערך בתאריך הזה. סיכום קצר, בו סיבת הביקור כמו שהיא הצהירה, או תלונתה, שהותקפה ע"י בעלה, יש ציטוט, זה נראה עדות, הממצאים מפורטים ב-3 השורות של ממצאים: כאב גב תחתון, שטף דם פנימי בצד שמאל בין המותן לעכוז, נפיחות בפנים בלחי ימין, כמו כן יש תלונה של כאבים בגב ובצוואר, אני אומר תלונה ואני לא מציין שראיתי משהו בעיניים. שלושת הדברים נרשמו באבחנות, המטומה זה שטף דם פנימי, כאבי גב, סימפטומים של כאבי גב, אבחנה שלישית מתייחסת לכאבי צוואר, המלצה לטיפול כוללת פה כדורים ומשחה מסוג וולטרן, הקבוצה השלישית כתוב טיפול סימפטומטי בוולטרן, ואזהרה שגרתית שבמידה ולא יחול שיפור בטווח 3 ימים או במקרה של החמרה, לחזור לטיפול רפואי.

ש. אני רוצה לשאול לגבי שטף הדם כרופא מומחה, כמה זמן שטף דם יכול להיות על גוף מרגע שהוא נוצר עד רגע שהוא מתחיל להעלם?

ת. מימים ספורים עד שבועות רבים, תלוי בכמות הדם שיש.

ש. אתה זוכר את המקרה הספציפי הזה?

ת. לא. לכן אני משתדל לדייק בכתיבה מתוך ידיעה שנצטרך אחרי שנה או שנתיים להעיד, ולהקריא מהטופס.

לשאלת ביהמ"ש, אני עונה שהחולה מסרה שהיא הותקפה אתמול ע"י בעלה, בטופס שלי מופיע "ע"י" ולא "אחרי".

חקירה נגדית:

ש. מרגע שאתה רושם את המסמך עד לחצות, מישהו יכול לתקן את המסמך חוץ ממך?

ת. רק אני.

ש. אני מבין שאין לך הסבר להבדל?

ת. אין לי.

ש. במסגרת הממצאים, ציינת שטף דם פנימי, האם היה איזשהו .. אתה אומר בצד שמאל בין המותן לעכוז, היה אבחון של צבע? אדום, ירוק, כחול?

ת. כשאני כותב שטף דם פנימי זה כחול, כיוון שאחרי כמה ימים זה מחליף את כל צבעי הקשת שהזכרת, אבל זה תהליך של שבוע שבועיים.

ש. כלומר, אתה אומר שכל הצבעים האחרים למעט כחול מופיעים אחרי שבוע שבועיים.

ת. נכון.

ש. בדקת את המתלוננת ב-7.2, האירוע שהיא טוענת היה יום לפני כן ב-6.2. זו עובדה. יום האירוע הגיעה מן הסתם משטרה, ולטענת השוטרת, על הצוואר של המתלוננת היו סימנים אדומים, ב-6.2. כמו כן, לטענת השוטרת היה סימן במצח מנגיחה. לעומת זאת, יום אחרי זה ב-7.2 אצלך זה לא מופיע. האם יכול להיות מצב שיש שריטות בגרון, סימנים אדומים בגרון ולא ראית?

ת. אני משתדל לבדוק בזהירות, משהו בכפלים או שלא שמתי לב ייתכן, על המצח אני אומר שלא ייתכן שהייתי מחמיץ.

ש. בדיקה שערכת למתלוננת, שלא קשורה לעניין, ינואר 10', ציינת למשל שריטות בפנים, שריטות בברכיים, כלומר, כשאתה רואה שריטות או סימנים אדומים אתה מבחין בזה.

ת. אני מאד מאד משתדל לדייק.

ש. בנוסף לזה, במסגרת הממצאים שלך רשמת נפיחות בפנים בלחי ימין, וכאן המצב הפוך – המשטרה שהגיעה יום לפני למתלוננת, לא ציינה בכלל נפיחות.

ת. זה יותר קל להסביר כי הנפיחות מופיעה כעבור יום או יומיים עקב חבלה.

ש. האם פה הנפיחות בפנים בלחי ימין היא כתוצאה מחבלה או לא? לא ציינת את זה, לכן אני שואל.

ת. יכול להיות, עדות של מאה אחוז אני לא יכול לתת, או שכן או שלא. מישהו אומר קיבלתי מכה ויש לי נפיחות, אני מסיק שזה מזה.

ש. אם היית בטוח שזה חבלה היית מציין חבלה?

ת. בד"כ כשאני מציין את הממצאים, מה שאני רואה בעיניים, אני לא מציין ליד כל משפט שזה.. זה כתוב למעלה, בתלונה. לכן לא בהכרח.

ש. התלונה היא סובייקטיבית.

ש. ביהמ"ש: האם זה יכול להיות בעקבות התקיפה כמו שהיא טענה או שזה לא מתיישב?

ת. סביר שזה בעקבות התקיפה.

ש. מה הכוונה סביר? או שכן או שלא.

חקירה חוזרת:

ש. חברי דיבר על סימנים אדומים שהיו על הצוואר, סימן אדום שנוצר כתוצאה מאחיזה בצוואר, נניח חניקה, יכול להעלם יום למחרת?

ת. יכול, כן, אלא אם כן נוצר שטף דם, משהו חזק, שיש סימן כחול של שטף דם פנימי.

ב"כ הנאשם: מבקש לשאול שאלה.

<#3#>

החלטה

כמבוקש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ב, 04/09/2012 במעמד הנוכחים.

ש. חברתי שאלה אותך לגבי חניקה, אבל השוטרת שהייתה באירוע ציינה "יש לציין שעל צווארה יש סימנים אדומים" היא לא אמרה חניקה או לא חניקה, ולכן אני שואל, בעקבות שאלת חברתי, האם סביר להניח שהסימנים האדומים האלה הגיעו גם למחרת?

ת. אני לא יודע לענות על זה.

<#5#>

החלטה

הנני פוסק לעד, שהוא עד מומחה, הוצאות בסך 400 ₪.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ב, 04/09/2012 במעמד הנוכחים.

עד תביעה מס 2 רס"ר אורית קפלן, לאחר שהוזהרה כדין:

חקירה ראשית:

ש. את גבית את ההודעות, גם של המתלוננת, גם של הנאשם, נכון?

ת. כן.

ש. מציגה בפנייך את התמונות האלה, מה אנחנו רואים כאן?

ת. רואים את המתלוננת, רואים בטן. זה נראה כמו בטן או גב. בתמונה הבאה יותר ברור שמדובר בגב, כי רואים את המרפקים. יש חולצה מוכתמת בדם.

ש. מי צילם את התמונות?

ת. את כולן אני צילמתי.

ש. איפה הן צולמו?

ת. במצלמה, של המשטרה.

התמונות, 4 דפים, סומנו ת/2.

ש. מתי הן צולמו?

ת. 6.2.12.

ש. מי כתב את השלט שהמתלוננת מחזיקה?

ת. אני.

חקירה נגדית:

ש. מעבר לעובדה שגבית עדות, ולטענתך שאת צילמת את התמונות האלה, עשית עוד פעולות שקשורות עם המתלוננת?

ת. מה שהציגו, אני לא זוכרת. מה שיש בתיק החקירה.

ש. באיזו שעה צולמו התמונות?

ת. אני לא יודעת.

ש. למה לא רשמת?

ת. לא רושמים שעות, ככה אנחנו רושמים. רושמים תאריך, מס' תיק, ת.ז., מי צילם, ומי המצולם.

ש. במסגרת גביית העדות, את כותבת בסוגריים הערת חוקרת בש' 22 עמ' 2: המתלוננת מראה לי חולצה צהובה עם סימנים של דם ומוסרת כי זו החולצה שלבשה כשירד לה דם מהאף. החולצה היא החולצה שצילמת פה?

ת. כן.

ש. איזו חולצה היא לבשה כשהיא הגיעה לתת את העדות?

ת. חולצה אחרת.

ש. זכור לך הצבע?

ת. לא.

ש. לגבי השטף דם שהמתלוננת טוענת שאת צילמת פה, את יודעת באיזה צבע היה שטף הדם?

ת. אני לא זוכרת, אם לא רשמתי אני לא זוכרת. מה, כחול, צהוב?

ש. אדום, כחול..

ת. זה בשחור לבן.

ש. יש לכם תמונה צבעונית?

ת. לא. המצלמה צבעונית אבל כל המדפסות במשטרה בשחור לבן.

ש. אז יש תמונות צבעוניות?

ת. צריך לבדוק במחשב.

ש. למה לא הבאת?

ת. הבאתי תמונות, זה מה שהיה ברשותי.

ש. אין ברשותך תמונות צבעוניות?

ת. אין.

ש. את רושמת בסוגריים הערת חוקרת: המתלוננת הרימה את חולצתה ואני מבחינה בסימן צהוב סגול. את מאשרת את זה?

ת. כל מה שרשמתי זה אני רשמתי, אם אני חתומה למטה.

ש. אז את חתומה פה בעמ' 2?

ת. כן.

ש. את גבית עדות מבחורה בשם דנה בן ישי, שהיא גם עדת תביעה. והיא אמרה לך במילים האלה, ש' 9 עמ' 1: ירדנו לכיוון האומן, נכנסנו חצי שעה, הוא גם בא לשם, לקחנו ממנו את המפתח של האוטו וחזרנו לבית. את גבית גם את העדות מהמתלוננת, ושם, לגבי אותו אירוע, היא אומרת: אני וחברה שלי נסענו במונית והוא נסע עם אוטו. את העדות של אופירה ביטון גבית ב- 6.2 9:30. את העדות של דנה בן ישי בשעה 13:36. השאלה שלי, המתלוננת אומרת שחזרו במונית מהאומן, והגב' דנה בן ישי אומרת שלקחו את המפתח של האוטו וחזרו לבית, האם זה לא הדליק לך נורה אדומה, לא שאלת, כיוון שהשעות היו סמוכות היית צריכה לשאול, רגע אבל המתלוננת אמרה כך וכך.

ת. מה ששאלתי זה מה ששאלתי. אני לא זוכרת.

ש. גם אם העדים אומרים דברים סותרים, זהו?

ת. מה שאומרים לי אני רושמת.

ש. את חוקרת?

ת. כן.

ש. מה את אמורה לעשות בתפקידך?

ת. אני לא חושבת שאני אמורה לענות מה אני אמורה לעשות כחוקרת.

ש. אני שואל רק על התיק הזה.

ת. אתה לוקח כמה משפטים, אולי יש הסבר בהמשך.

ש. את מוזמנת לקרוא.

ת. אם אין אז אין, זה מה שעשיתי.

ש. כשהגיעה המשטרה לאירוע, ב-6.2, אומרת השוטרת שהיתה באירוע, תהילה, שיש לציין שעל צווארה סימנים אדומים ויש דם על החולצה שלה. זה כשהשוטרת הגיעה. אצלך בעדות, היא אומרת החלפתי בגדים יצאתי מהאמבטיה וכו' וחיכיתי לראות אם המשטרה מגיעה. כלומר, היא החליפה בגדים, חיכתה למשטרה, מצד שני אצל השוטרת תהילה היא נמצאת עם החולצה שיש עליה את הדם. האם בדקת את זה לעומק? שאלת? היית צריכה לשאול עוד שאלות לעומק?

ת. מה שרשמתי זה מה שנרשם. אני לא יודעת לאבחן אם הדם טרי או לא.

ש. כשהגיעה אליך ירד לה דם מהאף ?

ת. לא. אם לא צייניתי אז לא. אני לא זוכרת שציינתי את זה.

ש. למרות שהחקירה שלך היתה בסמוך לאירוע, בערך שעה ?

ת. מה השעה בדו"ח ומה השעה בעדות?

ש. 9:31 ושעת ההגעה של המשטרה 7:29

ת. אז עברו שעתיים.

ש. אז לא היה שום סימן של דם ?

ת. אני לא זוכרת. אבל אם לא רשמתי אז לא ראיתי.

ש. היא גם מתארת שקיבלה מכות, עפה למכונת הכביסה, סלטות שלמות, שעתיים אחרי זה הגיעה אליך, אני רואה שנראתה בסדר, מסודרת, היא היתה מאופרת גם ?

ת. אני לא זוכרת

ש. היא היתה מסורקת, כפי שאני רואה בתמונות

ת. אני לא יודעת אם היתה מסורקת, יש לה שיער חלק.

ש. אבא של המתלוננת הבנתי שלא הגיע להעיד, נכון?

ת. נכון

ש. את יודעת למה?

ת. אני מטפלת בעשרות תיקים ביום, אני לא זוכרת את הסיבה מדוע לא נגבתה ממנו עדות.

חקירה חוזרת

ש. חברי דיבר על סתירה בין עדות של אופירה לבין זו של דנה לעניין המונית, אם כן לקחו או לא לקחו, אני מבקשת שתקראי את השורות 8-10 בעדות של דנה, מה את מבינה מזה?

ת. לפני שהם הלכו לאומן הם היו במונית. לפני האומן הן עולות למונית ויורדות באומן ואחרי האומן הן לוקחות את המפתחות של האוטו וחוזרות על האוטו לבית.

ש. איך את יכולה להבין שהן חזרו עם האוטו

ת. "ירדנו לכיוון האומן נכנסנו חצי שעה הוא בא לשם לקחנו ממנו את המפתח של האוטו וחזרנו לבית" לא רשום אם חזרו לבית עם האוטו או עם מונית.

עד תביעה 3, רס"ל דהאש קשקוש, לאחר שהוזהר כחוק

ש. מה תפקידך במשטרה

ת. בסיור

ש. אתה היית במשמרת ביום 6.2.12 לפי דו"ח הפעולה

ת. כן

ש. עם מי היית בניידת הסיור

ת. תהילה שטרית, שהיא שוטרת שח"מ

ש. זכור לך המקרה

ת. לא בדיוק

ש. ספר מה כן זכור לך

ת. זה אירוע אלמ"ב, אלימות במשפחה, ברח' הרב מן ההר בשכונת הר חומה, הגעתי למקום יחד עם השוטרת שטרית ואני זוכר שטיפלתי ... לא זכור לי פרטי האירוע אבל הבחנתי בסימנים אדומים על המתלוננת באזור הצוואר אני חושב, לא זוכר בדיוק

ש. מי כתב את הדו"ח

ת. השוטרת תהילה הקלידה את הדו"ח ואני אמרתי לה מה לרשום

ש. איפה נערך הדו"ח

ת. בתוך הניידת

ש. יש מחשב בתוך הניידת

ת. כן. שם רושמים דוחות הפעולה

ש. מתי נכתב הדו"ח

ת. בדיוק אחרי האירוע

ש. בדרך כלל כשאתם שניים בסיור באים לאירוע, שניים או אחד כותבים את הדו"ח

ת. בדרך כלל רושמים דו"ח פעולה אחד והסמל חותם את שמו, שזה אני הייתי הסמל

ש. אתה אומר שהקראת לשוטרת מה לכתוב

ת. כן

ש. האם היא גם היתה שותפה

ב"כ המאשימה: מדובר בחקירה ראשית

ש. מה תהילה עשתה לאחר ... כשתהילה הגיעה לדירה מה היא עשתה שם

ת. היא תחקרה את האשה בצד

ש. האם היית נוכח

ת. לא. היא תחקרה את האשה וגם אני זוכר שהיא אמרה לי שהיא הקיאה

ש. איפה היית בזמן שהמתלוננת נחקרה על ידי תהילה

ת. הייתי עם העצור, לידו, הפרדנו ביניהם

ש. איך ידעת לכתוב מה שנכתב אם לא היית יחד עם תהילה

ת. אני רשמתי שהיא תחקרה אותה ועל סמך התחקור שלה אני רשמתי

שאלות בית משפט

ש. בתוך דו"ח הפעולה שלך שאמרת שהכתבת לתהילה, למעשה היו דברים שלא שמעת ולא ראית מפני שאלו דברים שהיו בין תהילה והמתלוננת

ת. נכון

ש. ודברים אלה מופיעים בחלקם בדו"ח הפעולה שלך

ת. על סמך דבריה

ש. כשאמרת שאתה הכתבת לתהילה והיא הדפיסה זה לא נכון, אלא שאתה ותהילה כתבתם את דו"ח הפעולה ביחד

ת. אני הכתבתי לתהילה מה לכתוב והיא הקלידה

ש. אבל הקלידה גם דברים משלה לתוך הדו"ח, האם הבנתי נכון

ת. סליחה, כב' השופט אתה צודק, כל שוטר צריך לרשום דו"ח לבד ...

ש. אני מבין שתהילה גם הוסיפה דברים לתוך הדו"ח

ת. אם יש דברים בתוך הדו"ח בין המתלוננת לבין תהילה זה חייב לבוא מתהילה ולא ממני

חקירה נגדית

ש. אתה הגעת ביחד עם השוטרת תהילה

ת. כן

ש. שניכם נכנסתם ביחד לבית

ת. כן

ש. איפה היתה המתלוננת פיזית בבית

ת. לא זוכר

ש. מה ראית אצל המתלוננת כשנכנסת

ת. סימנים אדומים על הצוואר

ש. זהו

ת. כן

ש. זה הדבר שהיה בולט

ת. כן

ש. אתה ראית סימן במצח כתוצאה מנגיחה

ת. לא זוכר. רשום בטח בדו"ח הפעולה ?

ש. בדו"ח הפעולה כתוב בין היתר – סימן במצח מן הנגיחה – אתה ראית את הסימן במצח או תהילה ראתה

ת. לא זוכר

ש. ואיך אתם קובעים שזה מנגיחה, נניח שהיה סימן

ת. אמנם אני לא רופא אבל אני יכול להבחין אם יש סימנים

ש. חוזר על השאלה, איך אתה יכול לדעת אם זה מנגיחה, איך אתה יודע שהסימן קשור למתלוננת ולבעלה

ת. אני לא זוכר מה רשום בדו"ח אבל לפי מה שהמתלוננת מסרה, ולכן כתבתי סימן מנגיחה

ש. אני מקריא מהדו"ח "יש לציין שעל צווארה יש סימנים אדומים ... וסימן במצח מהנגיחה" לא מדובר בטענה של המתלוננת אלא מדובר בממצא עובדתי שאתם קבעתם, אתה או תהילה או שניכם ביחד

ת. עניתי על השאלה

ש. כמה זמן יצא לך לדבר עם המתלוננת כשהיית בדירה שלה

ת. לא זוכר

ש. האם שעה או חצי שעה או 10 דקות

ת. לא זוכר

ש. אתה בכלל דיברת עם המתלוננת

ת. מה שזכור לי ... לא. תהילה תחקרה אותה וזכור לי שהיא יצאה וסיפרה דברים שהיא שמעה מהמתלוננת, כמו נגיחה. אני ראיתי א הסימנים על הצוואר, אני לא יכול להעיד לגבי הסימן במצח

ש. אם יכולת לראות את הסימן על הצוואר איך לא יכולת לראות את הסימן במצח מנגיחה, ולא סתם סימן

ת. לא זוכר

ש. אתם מציינים גם "יש לציין שעל צווארה יש סימנים אדומים ויש דם על החולצה שלה וסימן במצח מהנגיחה"

ת. לגבי החולצה, אני זוכר שהיה דם על החולצה

ש. בטוח

ת. כן

ש. אז למה אמרת שאתה זוכר רק סימנים על הצוואר

ת. לא שאלת אותי לגבי החולצה

ש. שאלתי אותך מה ראית ואמרת שהדבר היחידי שראית זה סימנים אדומים על הצוואר והנה אתה זוכר שראית גם דם על החולצה. אתה זוכר את צבע החולצה

ת. לא זוכר

ש. האם הדם על החולצה היה מקדימה או מאחורה של החולצה

ת. לא זוכר

ש. אז מה אתה זוכר בקשר לדם שהיה על החולצה

ת. אני זוכר שהיתה חולצה שיש עליה דם, בכללי אני זוכר אבל לא זוכר אם היה מקדימה או מאחורה

ש. אתה ותהילה נכנסתם, אני מדבר עליך בלבד, נכנסתם וראית שעל החולצה שהיא לבשה יש דם מקדימה או מאחורה, אבל ראית את הדם

ת. לא זוכר את המיקום

ש. ראית את זה ולא זוכר את המיקום

ת. כן

ש. אני מציג לך עדות המתלוננת שמסרה במשטרה, שורה 22 בעמ' 2 – "בתוך האף ירד לי דם מהאף ונפלתי כתוצאה מהמכה ירד לי דם ... " בשורה 26 אומרת המתלוננת "הורדתי את החולצה הצהובה עם הדם היה לי דם בפנים שטפתי את עצמי החלפתי בגדים יצאתי מהאמבטיה ... וחיכיתי לראות אם המשטרה מגיעה" אתה מבין את המשמעות של המשפט הזה

ת. שהיא החליפה בגדים אחרי אמבטיה, הסתרקה וחיכתה למשטרה, ומי הגיע

ת. אני ותהילה

ש. אתה נכנס לבית ואתה רואה שהיא לובשת חולצה עם דם

ת. אני לא אמרתי שהיא לבשה את החולצה

ש. שאלתי האם החולצה שלבשה היתה עם הדם מאחורה או מקדימה

ת. לא התכוונתי שהיא לבשה את החולצה. מה שאמרתי לגבי הדם לא זוכר את מיקום של הדם

ש. כשנכנסת היא עמדה עם החולצה ביד ונופפה בה

ת. לא זוכר

ש. ולמה כששאלתי אותך כשהיא לבשה את החולצה עם הדם והאם הסימנים מאחורה או מקדימה, למה לא אמרת שהיא לא לבשה את החולצה

ת. התיחסתי למיקום של הדם ולא אם לבשה או לא לבשה את החולצה

ש. כשאתה היית עם תהילה, מד"א גם הגיעו למקום

ת. לא זכור לי

ש. זכור לך שלמרות שזה לא רשום בדו"ח, זכור לך שאת החולצה עם הדם לא לבשה ומד"א לא זכור לך שהגיעו

ת. לא זכור לי

ש. לפי הבדיקה של הרופא בקופת חולים שהמתלוננת הלכה אליו, הוא לא ראה סימנים אדומים על הצוואר, תסביר איך אתה ריאת? הבדיקה של הרופא היתה יום אחרי

ת. אם הבחנתי בסימנים אז הבחנתי בסימנים

ש. יצא לך לראות תמונות של המתלוננת לעניין הנזקים שנגרמו לה

ת. לא יצא לי

ש. אתה יכול להגיד מהדו"ח שלך בעצם (מציג לך את הדו"ח לעיונך) מה רק אתה ראית כשנכנסת לבית

ת. (העד מעיין בדו"ח ומתמקד בכל שוררה) החולצה שהיתה מלאה בדם וגם הסימנים האדומים על הצוואר

ש. איפה היתה החולצה

ת. לא זוכר. מה שכן בטוח היא לא לבשה את החולצה

ש. ואתה לא זוכר את הצבע של החולצה

ת. לא זוכר את הצבע

ש. ואתה זוכר איזה צבע חולצה היא לבשה

ת. לא זוכר

ש. מה זה "מלא דם"

ת. אני זוכר מלא דם. אני לא יכול להגיד בדיוק

ש. מציג לך תמונה, זה נראה לך מלא דם או הרבה יותר

ת. כפי שבתצלום.

חקירה חוזרת – אין

עדת תביעה מס' 4, רש"ט תהילה שטרית

ש. את היית בניידת הסיור

ת. כן

ש. את זוכרת את האירוע בגינו אנחנו כאן

ת. חלק ממנו

ש. את יכולה להגיד מה את זוכרת

ת. כן. אני זוכרת שהתקבל אירוע מהמוקד של אלימות במשפחה בהר חומה והתקבל שהאירוע יחסית חריג. הגענו למקום. אני זוכרת שאני דיברתי עם האשה שהזמינה משטרה, דיברתי איתה בחדר השינה, היא אמרה שבעלה חנק אותה, נגח בה ודפק לה את הראש במכונת הכביסה. באמצע ששאלתי אותה כמה שאלות היא גם הקיאה והיתה לה סחרחורת. עשיתי יחד איתה סיבוב בבית וראיתי על הרצפה חולצה שיש עליה כתם בצבע אדום, כנראה דם. שאלתי אותה מה זה והיא אמרה שירד לה דם מהאף והחליפה חולצה. לאחר מכן השוטר שהיה איתי שם אזיקים על הבעל ולקחנו אותו לתחנה. השותף שהיה איתי ביקש ממנה ... אחר כך הוא התקשר אליה ואמר לה להביא את החולצה עם הכתם של הדם להגשת תלונה

ש. חוץ מהחולצה עם כתמי הדם, מה עוד ראית

ת. אני זוכרת שהיו לה סימנים אדומים על הצוואר ופס אדום על המצח

ש. כשאת אומרת "פס" למה הכוונה

ת. אם אני לא טועה בגלל שהיא אמרה שהוא דפק את הראש שלה על מכונת הכביסה והיא אמרה שהיא קיבלה את המכה במצח ממכונת הכביסה

ש. למה את לא רשמת דו"ח פעולה

ת. קודם כל לציין שאני הייתי לפני קורס ועדיין לא הייתי מוסמכת וכיום מה שאני יודעת שנהוג שבניידת שני שוטרים שמטפלים באותו אירוע רושמים דו"ח פעולה אחד.

ש. השוטר שהיה כאן אמר שהוא זה שהקריא לך את מה שהיה ואת הדפסת

ת. כן

ש. כשאת היית עם המתלוננת בחדר השינה איפה היה השוטר השני

ת. היה עם הבעל בסלון ושאל אותו כמה שאלות

ש. איך הוא יכל לדעת לכתוב דברים שלמעשה את ראית ולא הוא

ת. בנוסף למה שאמר לי לרשום אני גם רשמתי מה שאני ראיתי

ש. את יכולה לתאר באופן כללי מה היה מצבה של המתלוננת כשנכנסת לבית

ב"כ הנאשם: צריך להבהיר איזה מצב ?

ב"כ המאשימה: מצב רוחה של המתלוננת.

ב"כ הנאשם: אני מתנגד. העדה לא יכולה לתאר מצב רוח של אנשים.

החלטה

אני מניח שלא מדובר בבקשה לתאר מצב נפשי של המתלוננת מבחינה רפואית אלא סימנים חיצוניים והנני מתיר לעדה להעיד על התרשמותה.

חתימה.

ת. כשנכנסתי לדירה ראיתי את המתלוננת במטבח, היא נשענה על השיש וראיתי שהיא בוכה ונסערת קצת וניגשתי אליה ואמרתי לה שתשתה כוס מים ואחר כך נדבר בחדר ולאחר מכן היא היתה קצת יותר רגועה.

חקירה נגדית

ש. את והשוטר נכנסתם ביחד לבית או שקודם את ואחר כך השוטר

ת. קודם השוטר נכנס ואני מיד אחריו

ש. את ראית איזה שהוא כתם אדום על הרצפה

ת. על הרצפה לא

ש. ואמרת שראית את החולצה שכנראה עם דם

ת. אני לא יכולה לקבוע אם בדם מדובר. אחרי ששאלתי את המתלוננת היא אמרה שהחולצה עם דם ולכן ציינתי שמדור בחולצה עם דם

ש. איזה צבע החולצה

ת. צהובה

ש. למה לא כתבת את זה בדו"ח שלך, איך בדו"ח לא כתבת והיום את זוכרת שזה בצבע צהוב

ת. אני יודעת שיש פרטים שנשארים לי בזיכרון הרבה זמן ואחרים אני שוכחת

ש. את ראית את החולצה הצהובה על הרצפה

ת. כן

ש. לא ציינת שזו חולצה צהובה ולא ציינת שהיתה על הרצפה וכל מה שכתבת "ויש דם על החולצה שלה" אני מבין שראית שיש דם על החולצה שלה ואני לא מבין איך היום את נזכרת שהחולצה היתה על הרצפה ואת נזכרת שהחולצה היתה צהובה

ת. אני לא זוכרת בדיוק למה זה לא צויין בדו"ח אבל אני זוכרת את הפרטים האלה

ש. כמה אירועים יש לכם ביום

ת. פחות או יותר 5 או 6

שאלת בית משפט – כמה זמן עד האירוע היית שוטרת בשח"מ

ת.3 חודשים

ש. אני מניח שאת לא זוכרת את צבעי כל החולצות של האירועים האחרים במשך שנה שלמה

ת. לא. את הצבע של החולצה הזאת אני זוכרת ספציפית בגלל שזה היה אירוע ראשון חריג שבו השתתפתי

ש. צבע צהוב לא חריג

ת. אני מסכימה. אבל זה היה אירוע ראשון חריג כי ראיתי כתמי דם

ש. אבל זה האירוע הראשון שלך בכלל כשוטרת

ת. לא האירוע הראשון אבל האירוע הראשון החריג

ש. את זוכרת איפה החולצה על הרצפה היתה, בסלון או בחדר השירותים

ת. אני זוכרת במעורפל

ש. איפה את זוכרת שהיא היתה

ת. בכניסה לחדר אמבטיה מצד ימין, זרוקה על הרצפה

ש. ואת היית איתה בחדר

ת. כן בחדר שינה

ש. כשיצאת מהחדר לאן הלכת

ת. לכיוון היציאה ותוך כדי יחד איתה סרקתי סביב, הסתכלתי לכל הכיוונים, וראיתי את החולצה על הרצפה כי הדלת היתה פתוחה

ש. את יזמת, שאלת אותה מה זה החולצה או שהיא יזמה

ת. באתי לשאול אותה והיא מיד אמרה, היא ראתה שאני מסתכלת על החולצה

ש. כמה זמן היית איתה בחדר

ת. לא יודעת להגיד. כמה דקות

ש. זה לא מה שעניינן את המתלוננת החולצה עם הדם, זה היה השוליים, האם אני טועה

ת. אני חושבת שבגלל שהיתה נסערת דבר ראשון היא רצתה זה להגיד מה קרה

ש. היא היתה נסערת

ת. כן

ש. כשחברתי שאלה אותך, אמרת לה שהיה למתלוננת פס אדום על המצח ועשית תנועת יד רוחבית, את כותבת בדו"ח שלך "יש לציין ... וסימן במצב מהנגיחה", אם נותנים נגיחה אז נהיה סימן לאורך המצח או שהמכה היא ממוקדת, כלומר צריך להיות מכה ממוקדת ולא סימן רוחבי על המצח, מה את אומרת על כך

ת. אני אומרת שיכול להיות שזה פרט שלא ציינתי בדו"ח מסיבה כלשהי

ש. וגם את זה את זוכרת היום, את זוכרת פס לכל האורך

ת. זה לא היה לכל האורך אלא היה פס רוחבי

ש. ואת זה את זוכרת על אף שלא רשמת

ת. כן, והיא אמרה לי

ש. אני לא שואל מה היא אמרה

ת. אני לא זוכרת לגבי הנגיחה אם היה סימן

שאלת בית המשפט – את לא קושרת את הסימן לרוחב עם הנגיחה אלא עם מכונת הכביסה

ת. אני אומרת שאני זוכרת שראיתי את הסימן על המצח, את הפס, ממכונת הכביסה. היא אמרה שזה ממכונת הכביסה.ראיתי את הסימן הזה על המצח אבל סימן נגיחה לא זוכרת שראיתי

ש. אבל בדו"ח שלך את כותבת "סימן במצח מהנגיחה" מה את אומרת

ת. חלק מהדברים שרשום בדו"ח זה דברים שגם השוטר השני הכתיב לי, שהוא גם ראה אותם

ש. את אומרת שהוא ראה

ת. הוא ראה בנוסף

שאלת בית המשפט – את הקלדת דברים שהם לא נכונים ורק בגלל שנאמרו מפי השוטר

ת. אני רשמתי דברים שהשוטר אמר לי לרשום שנראו לו לנכון שצריך לרשום לפי ההתרשמות שלו

שאלת בית משפט – אם אני שואל אותך עכשיו לפי הזיכרון שלך שאת נמצאת כאן בבית המשפט לא ראית סימן נגיחה על המצח ולא היית רושמת שראית סימן נגיחה אלא נראה לך שמדובר בסימן ממכונת הכביסה

ת. אני לא זוכרת אם באותו יום ראיתי סימן מהנגיחה אלא אני זוכרת את הסימן, הפס, ממכונת הכביסה

ש. את ישבת אם המתלוננת ולא השוטר

ת. נכון

ש. ברגע שאת רושמת "סימן במצח מהנגיחה" את יודעת שזה לא נכון וגם העדת שלא היה סימן במצח מהנגיחה ולמרות זאת את רושמת בדו"ח שלך "סימן במצח מהנגיחה" וזה בגלל שהשוטר השני אמר לך לרשום

ת. אני אמרתי שאני לא זוכרת אם ראיתי באותו יום סימן נגיחה במצח

ש. העדת כאן שלא היה סימן במצח מהנגיחה, כך העדת. איך את רושמת דבר שלא ראית אותו

ת. יש דברים ששוטר אחד רואה ושוטר אחר לא רואה

ש. השוטר יצא לו לדבר עם המתלוננת או שרק את דיברת אם המתלוננת

ת. לא זוכרת

ש. כשאתם הייתם בבית גם מד"א היו בבית

ת. מד"א הגיעו לאחר כמה דקות

ש. כלומר היה מצב שגם אתם וגם מד"א הייתם בבית

ת. לכמה שניות. כי מד"א הגיעו לקראת סוף האירוע כשבאנו לקחת את הבעל לתחנה

ש. את יודעת מה קרה בסוף בין המתלוננת למד"א

ת. לא

ש. לפי הממצא עם מד"א, הדו"ח של מד"א, לא רשמו שום דבר חריג לגבי המתלוננת, כלומר אם היה סימן אדום רוחבי על המצח למשל הם היו מציינים את זה מד"א אלא מה? לא רק שמד"א לא ציינו את זה שהיה פס אדום רוחבי אלא שגם את בדו"ח לא ציינת את זה ולכן אני אומר לך שפס אדום רוחבי על המצח לא היה, מה את אמרת

ת. אני אומרת שלשם שינוי בגלל שאמרתי שזה היה אירוע חריג ראשון שטיפלתי בו יש פרטים מסויימים שאני זוכרת וגם בנוסף ציינתי שהייתי לפני קורס, לא הוסמכתי, ולא ידעתי איך לכתוב דוחות פעולה. השוטר השני הכתיב לי חלק מהדברים שהוא התרשם מהם

ש. מה את מתכוונת כשאת אומרת "שהשוטר האחר התרשם מהם" למשל מד"א התרשמו שלא היה שום סימן

ת. אני חושבת שאם השוטר אמר לי לרשום דברים שרשומים בדו"ח סימן שראה אותם

ש. את חושבת

ת. ככה אני מאמינה

ש. את ראית עוד דברים אצל המתלוננת, עוד סימני פגיעה

ת. אמרתי שראיתי כתם דם על החולצה והיא אמרה לי שירד לה דם מהאף

ש. אתם הגעתם כמה דקות לאחר שהיה האירוע לטענת המתלוננת

ת. כמה דקות לאחר שנפתח האירוע

ש. היא אמרה לך איפה היה אירוע מבחינת מיקום בבית

ת. מה זאת אומרת ?

ש. היה במרפסת או בשרותים או בחדר האורחים

ת. לפי מה שאני זוכרת הדירה לא גדולה. אני לא זוכרת איפה היא אמרה לי שזה קרה

ש. עשית סיור בבית עם המתלוננת

ת. כן

ש. ראית באיזה שהוא מקום דם או משהו שדומה לדם על הרצפה

ת. לא זוכרת שראיתי דם על הרצפה

ת. לא ראית דם על הרצפה

ת. לא זוכרת שראיתי דם על הרצפה

ש. איפה נמצאת מכונת הכביסה

ת. לא זוכרת

ש. את ראית את מכונת הכביסה שהמתלוננת טוענת שראשה הוטח בה

ת. לא זוכרת

ש. לא זוכרת או לא ראית

ת. לא זוכרת

ש. נכנסת לחדר האמבטיה עם המתלוננת

ת. הייתי בכניסה

ש. אם היית בכניסה יצא לך לראות את הכיור, נכון

ת. כן

ש. ובכיור היו סימנים של דם , אפילו קטנים

ת. לא חושבת שייחסתי לזה חשיבות כי החולצה תפסה את העין שלי

ש. זאת אומרת לשיטתך כל מי שהולך ברחוב ומחזיק חולצה עם דם הוא קורבן אלימות, לא יכול להיות שהוא נפל וקיבל מכה באף

ת. אני לא אומרת את זה

ש. בפנים של המתלוננת, היית קרובה אליה מאוד, בפניה או באף והיות ודיברת איתה דקות ספורות אחרי האירוע, לא היה שום סימן של דם בפנים או באף, משהו קרוש או שהכל היה בסדר

ת. לא זוכרת

ש. אבל חולצה צהובה את זוכרת

ת. כן

ש. היא היתה מסורקת יפה המתלוננת

ת. היא היתה עם שיער פזור כמו היום

ש. היא נראתה במצב רוח בסדר עם תסרוקת או שהיתה מפוחדת

ת. היא היתה נסערת והיו לה דמעות בעיניים, היא בכתה כשהגענו ומסרתי שאחרי כמה דקות היא נרגעה

ש. מה בעצם ראית, רק את, לא מה שאמרה לך המתלוננת או מה שאמר לך השוטר לרשום

ת. היא היתה בוכיה כשדיברה איתי ואני זוכרת את הפס הרוחבי במצח. עליה אני לא זוכרת שראיתי עוד משהו מיוחד. לגבי החולצה היא אמרה שאחרי שהחולצה הוכתמה בדם החליפה אותה מיד ושמה אותה בחדר אמבטיה על הרצפה

ש. זו היתה חולצה ארוכה או קצרה

ת. לא זוכרת

ש. אבל את זוכרת את הצבע של החולצה, אולי את זוכרת אם היתה קצרה או ארוכה

ת. אני לא זוכרת. אני לא רוצה להגיד משהו לא נכון\

ש. המתלוננת הראתה לך איזה מכה שקיבלה בין המותן לעכוז מצד שמאל

ת. לא זוכרת

ש. את בעצם לא זוכרת דרים מאשר זוכרת אם אפשר לומר

ת. יש פרטים שאת זוכרת ויש פרטים שאני לא זוכרת

ש. את ראית איזה שהיא נפיחות בלחי של המתלוננת, בימין או בשמאל

ת. לא זוכרת

חקירה חוזרת – אין

ב"כ המאשימה: נרשמה ברשימת עדי התביעה עדה, שהוזמנה לפי הרישום, כנראה שהיתה אי הבנה ולא התייצבה והיא כרגע בחיפה ואני מבקשת להשמיעה במועד הבא, לפני עדי ההגנה.

ב"כ הנאשם: אני מתנגד להשמיע עדי תביעה במועד שנקבע לפרשת ההגנה.

עדת תביעה מס' 5, אופירה ביטון, לאחר שהוזהרה כחוק

חקירה ראשית

ש. ספרי מה היה ביום 6.2.12 בביתכם בהר חומה

ת. התחיל מהלילה. בלילה של יום לפני המעצר שלו התקשר אליו חבר שלו בטענה שחזר סכום של כסף של רכב שהוא חתם לנו בערבות, זה הגיע לרמה של איומים וקללות וכל מיני דברים שהיו מצדיקות תלונות במשטרה. יצאתי למרחב מוריה והגשתי תלונה וכמובן זה היה בהתנגדות והוא קילל וצרח ואיים, הדברים הרגילים, וביקש ממני לא לעשות את זה. היינו בעל ואשה ולקחנו הלוואה לרכב ולא הצלחנו לעמוד בתשלומים, החברה פנתה לערב, הערב הוא אחד החברים של שי שעיקלו לו חלק מהכסף מהמשכורת ואשתו ראתה את הדברים בעין קשה וזה הגיע למקום שהיא קיללה ואיימה – על זה הלכתי להגיש את התלונה נגד אשתו של הערב. הוא התנגד כי זה חבר שלו ובמהלך כל הזמן שהייתי בתחנה נשלחו אלי הודעות איומים משי "תבואי לפה, שרמוטה, תחזרי הביתה, שרמוטה" וכל מיני קללות כאלה שאני הראיתי לחוקרת. חזרתי לבית בסביבות 1:30 – 2:00 (בלילה). שי לא היה בטוח אם באמת הייתי במשטרה. יצאתי מהבית בגלל, הוא חשב, בגלל כל הקללות שלו. כשהגעתי לבית הוא ראה את התלונה במשטרה והוא הבין איפה הייתי והתחילו הקללות וכל מסכת הקללות.

בבוקר בשעה 7:05 שלחתי את הילדה הגדולה בהסעה ואת הקטנה לקחתי למעון. חזרתי לבית והוא ישב במחשב ושוב פעם התחיל לקלל ולצעוק. לקח לי, חטף לי, את הטלפון הנייד מהיד. כשפניתי לחדר האמבטיה הוא חנק אותי בהצמדה למכונת הכביסה הוא חנק אותי והשאיר את הידיים שלי כמה רגעים על מכונת הכביסה, כל המכות וכל האלימות התחילו בלילה כשביקשתי גט ולסיים את מערכת היחסים וכל פעם שביקשתי גט וביקשתי שייצא מהבית, להפריד את החיים שלו ושלי, קיבלתי מכות. בבוקר שוב פעם אמרתי לו שאני לא יכולה להמשיך ורוצה להתגרש, הוא קם מהמחשב וכפי שאמרתי הוא חטף את הטלפון והוא חנק אותי והצמיד אותי למכונת הכביסה והטיח לי את הראש במכונת הכביסה 4 פעמים לפי מיטב זכרוני ותוך כדי שהוא חונק אותי אומר לי "את לא תקבלי גט, אני ארצח אותך לפני שתקבלי גט, החיים שלך תלויים בי". תוך כדי מההדף של מכונת הכביסה הוא זרק אותי ממכונת הכביסה למקום ששם האסלה ותוך כדי נפלתי ונחבלתי בפנים ובאותו הרגע הוא יצא החוצה מהאמבטיה ופשוט לקחתי את הטלפון, הרמתי את הטלפון, והצלחתי איך שהוא לחבר אותו. הוא יצא ואני פתחתי מים כאילו אני מתקלחת ושטפתי את הפנים והוצאתי את הראש מעבר לחלון והזמנתי את המשטרה בעצם, אני חייגתי 100 והזמנתי משטרה ואמרתי שבעלי מרביץ לי ואני פתחתי את הברז של המים כדי שהוא לא ישמע שאני מדברת עם המשטרה שאם היה שומע את זה, זה היה נגמר ברצח. כמו כן במיוחד שחודש וחצי לפני כן הוא כבר הורשע וקיבל על תנאי.

באה המשטרה וגם באה מד"א, לקחה אותו לסלון ואותי לחדר השינה, תוך כדי שהייתי באמבטיה הורדתי את החולצה הצהובה שבה דיממתי והחלפתי בגדים ואני גם נתתי את החולצה לתחנה, לבקשת המשטרה. החולצה היתה מלאה דם. זה היה המקרה הראשון.

היו עוד שני מקרים. במקרה השני של חודש לפני פחות או יותר אנחנו יצאנו לבלות, אני הוא וחברה שלי דנה, יצאנו למועדון בתלפיות. במועדון היתה איזה שהיא תקרית עם אחת החברות לשעבר שלו. יצאנו מהמועדון בריב ובויכוח. הוא היה מאוד שתוי. התקדמנו לקראת כיוון האוטו תוך כדי שדנה התיישבה במקום של הנהג ואני ישבתי לידה והוא ישב בספסל אחורי ותוך כדי ויכוח הוא פשוט חנק אותי ומשך לי בשערות וקילל. דנה חברה שלי ניסתה להוריד לו את היד מהצוואר שלי, מצב של חניקה, יצאתי מהרכב, נפלה לי תעודת הזהות כי חנינו ממש מול מרחב מוריה, חציית כביש הפרידה בין האוטו לבין התחנה. אני רצתי לכיוון התחנה ודיברתי עם היומנאית שבמקום, הוא הרגישה משהו. התחלתי לשאול אותה שאלות שלא קשורות, הייתי בסערת רגשות, היא הבחינה שמשהו לא בסדר. היא שאלה אותי אם הכל בסדר, כי הרגישה שמשהו קרה. אני לא רציתי להתלונן מפחד כי הוא התקשר אלי לנייד ואמר "תחזרי, מה את עושה, בואי לפה" אני מאוד חששתי והחלטתי לחזור לאוטו ולסיים את זה בכך שאני הולכת לאוטו הביתה. הוא לא הסכים שדנה תנהג ובהיותו שיכור באופן מלא הוא לקח את המפתחות של האוטו ועלה על האוטו ונסע לכיוון האומן. זה דברים שלא אמרתי בחקירה ואני פשוט מפרטת כאן יותר. כשהייתי בחקירה הייתי גם פצועה ולא רציתי להגיד דברים אחרים והתמקדתי ... אנחנו נסענו אחריו במונית, אני ודנה, על מנת לקבל את המפתחות של האוטו כדי לנוסע לבית. הוא היה שיכור ככה, בזמן שהוא עלה לרכב הוא היה שיכור מאוד, לכן אני ודנה לא הסכמנו לעלות איתו לרכב בצורה שהוא נהג לכן לקחנו מונית שנסעה אחריו לאומן, נכנסנו לקחנו את המפתחות של הרכב ונסענו לבית. הוא נשאר באומן וחזר לבית בסביבות 6 בבוקר. שמתי לב שתעודת הזהות שלי נעלמה. חיפשתי באוטו וחיפשתי בבית ולא מצאתי אותה. זה היה יום שישי. בבוקר התקשרו אלי מתחנת מוריה ושאלו אותי אם איבדתי תעודת זהות ואמרתי לה שכן. העתי ליומן ולקחתי את תעודת הזהות והיומנאית שאלה אותי אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן. זה היה האירוע השני.

האירוע השלישי זה היה משהו לפני שנה פחות או יותר. היינו גרים בגילה ברח' יפה רום 24. הוא יצא לבלות לאיזה שהיא מסיבה. חזר מהמסיבה שתוי וגם הוא לקח שם כדור אקסטזי לפי מה שהוא סיפר לי וגם לפי ההתנהגות שלו. אני אמרתי לו שעם נרקומן בטוח שאני לא רוצה לחיות וביקשתי שוב גט ושוב קיבלתי מכות, הוא הרביץ לי עם הידיים ובעט בי וכל יד ימין עם סימנים כחולים, העין שלי – הוא זרק עלי משהו מהשולחן וכל העין שלי היו סימנים כחולים. אני התקשרתי לאבא שלי שגר בדימונה והוא בא מדימונה לירושלים. הוא נעלם מהבית כי חשב שהזמנתי משטרה, מה שלא עשיתי. אבא שלי הגיע ודיבר איתו ואמר לו שזה לא מקובל ולא מתנהגים ככה ובפעם הבאה נפנה למשטרה. בבוקר שלמחרת הוא המשיך עם המכות ופה אני התקשרתי לאמא שלו שהיתה במספרה אצל ג'קלין בגילה והיא באה וראתה את כל הסימנים על הגוף שלי. היא צרחה עליו ואמרה לו לא מרביצים לאשה ולא מקללים אותה ולא משנה מה. בזה נגמר המקרה השלישי.

אני נזכרת לעניין המקרה הראשון, בזמן שיצאתי מהשירותים הלכתי לחלון של המרפסת, הוא ישב במחשב, ואמרתי לו שזה לא התנהגות ואני עמדתי בחלון לראות אם המשטרה מגיעה. הוא בעט בי עם הרגל שלו בגב ונזרקתי על הקיר ופה כבר ראיתי את המשטרה עולה.

ש. במקרה הראשון מי היה עד לאירוע

ת. לא היה אף אחד בבית

ש. במקרה השני חוץ מדנה

ת. רק דנה

ש. ובמקרה השלישי מי היה עד

ת. הבנות, לגבי הסימנים הכחולים אמא שלו ואבא שלי

ש. לא היה אף אחד אחר שראה את הסימנים

ת. הלכנו אחר כך לאמא שלו ואורית שהיא חברה של אמא שלו ראתה את הסימנים הכחולים לאורך כל היד ואני אמרתי לה שנפלתי

ש. סיפרת מה קרה לך באירוע הראשון

ת. כן

ש. מי ראה את הסימנים האלה באירוע הראשון

ת. המשטרה, מד"א. זה היה בגב אז לא כל כך בולט אבל מי שראה זה המשטרה ומד"א

ש. מה היה עם מד"א

ת. המשטרה הזמינה את מד"א. מד"א באה לבית וראו את הסימנים ושאלו אותי איך אני מרגישה ואם כואב לי משהו. כאב לי גם הראש ומד"א שאלו אם אני רוצה שיפנו אותי ואמרתי שאני אגיע בכוחות עצמי לבדיקה רפואית. הם בדקו לי לחץ דם, הבדיקות הראשוניות והלכו

ש. כשאת אומרת נחבטת בראש ,איך נחבטת

ת. הוא הטיח את הראש במכונת הכביסה וקיבלתי את המכה פה (מצביעה על קודקוד הראש). זה היה לפני 8 חודשים וקשה לי לקבוע בדיוק באיזה מקום נחבלתי

ש. כשהשוטרים הגיעו, תנסי להיזכר מה היה

ת. הגיעו בהתחלה שני שוטרים ואחר כך הגיעה עוד ניידת. הוא המשיך להגיד "אני ארצח אותך, את לא תקבלי גט, החיים שלך תלויים בי" ברגע שראיתי את השוטרים מהחלון הפסקתי לענות לו. היתה נקישה בדלת והוא הסתכל מהעינית ושאל "הזמנת משטרה? " אמרתי לו "לא" כי פחדתי. ברגע שהוא פתח את הדלת של הבית אמר "תגידי להם שהיה רק ויכוח ולא קרה כלום. נכון שלא קרה כלום? סתם התווכחתי עם אשתי". ואז התחלתי לבכורת ואמרתי שהרביץ לי

ש. מי לקח אותך לחדר

ת. השוטרת לקחה אותי לחדר והשוטר ביקש ממני לשים נעליים וחולצה כי הוא היה עם נעלי בית, שאל אותו אם הוא רוצה לקחת איתו את הפלאפון, שם עליו אזיקים והוריד אותו למטלה תוך כדי שמד"א כבר הגיעו ומטפלים בי בחדר

ש. כשהשוטרים נכנסו איפה בדיוק עמדת בבית

ת. אני עמדתי בפינת אוכל והוא ישב בסלון של השניים, הוא כבר הבין מה קורה

ש. באישום השני, כשהייתם באומן, סיפרת שלקחת את המפתחות ממנו, איך הגעתם בסופו של דבר לבית

ת. אני ודנה ברכב והוא יותר מאחור, אני חושבת שמישהו החזיר אותו במונית

ש. מה היה ביום המחרת

ת. חזרתי לאותו בית איתו. הוא נרגע. הוא בא בבוקר וישן בחדר של הילדה ומיד אחר כך התקשרה המשטרה לשאול אם איבדתי תעודת זהות. שי לקח אותי למחרב מוריה, הוא נהג, ואז הבאתי את תעודת הזהות ומפה העניינים נרגעו בבית

ש. מראה לך תמונות, מה רואים בהן

ת. זה אני בחדר חקירות ביום האירוע ובתמונה השניה זה סימן של מכה בבטן

ש. את זוכרת איך קיבלת את המכה הזאת

ת. לא זוכרת. אני מתקנת, זה לא הבטן אלא הגב ורואים את הסימן הכחול

בית המשפט: העדה מסמנת לרוחב מרכז הגב סימן כחול

ש. אני שואלת לגבי הסימן הזה, את זוכרת ממה קיבלת את הכחול הזה

ת.בזמן שיצאתי מהאמבטיה והמתנתי למשטרה ואמרתי לו שזה לא התנהגות ואני רוצה להתגרש הוא קם מהספה ובעט בי פעמיים בגב

ש. מה עוד את יכולה להגיד לי על התמונה השלישית, על הסימן למטה

ת. בזמן שבעט בי אני חושבת שהמכה הכחולה היא חלק מהבעיטה או שנפלתי, אני לא אגיד משהו שאני לא זוכרת במדוייק. התמונה הרביעית זה החולצה שלי שהיא בצבע צהוב ורואים את כתמי הדם שירדו לי מהאף אחרי שהוא הטיח אותי על מכונת הכביסה ולאחר מכן על האסלה. הדף האחרון זה פרטים אישיים

ש. מה עשית אחרי שירד לך הדם

ת. הורדתי את החולצה ושמתי אותה בצד והחלפתי בגדים. כשהמשטרה הגיעה לבית אמרתי להם שהנה החולצה עם הדם והם אמרו לי כשאבוא להגיש תלונה שאביא אותה איתי והבאתי להם

חקירה נגדית

ש. כמה ארונות בבית יש לכם שאתם שמים שם בגדים

ת. שניים ובחדר של הילדה הקטנה עוד אחד קטנטן

ש. והבגדים שלך ושל הנאשם באותו ארון

ת. כן

ש. הבגדים שלך ושל הנאשם בארון אחד

ת. כן

ש. היה לך עוד בגדים בבית מפוזרים או שהכל היה בתוך הארון

ת. החולצה שהחלפתי בזמן שהורדתי אותה במקום שהוא פגע בי ליד מכונת הכביסה יש חבלי כביסה ושם הורדתי את החולצה.

ש. מה עשית עם החולצה שהורדת

ת. עם הדם ?

ש. לא יודע. הורדת כמה חולצות ?

ת. לא . רק חולצה אחת. שמתי אותה לידי על האסלה

ש. כמה שוטרים הגיעו אליך לבית

ת. שניים ואני זוכרת שאחר כך באה עוד ניידת. הייתה ניידת אחת כחולה ואחר כך ניידת מג"ב. המג"ב הלכו, לא יודעת אם עלו בכלל, והכחולה עלו הביתה ולקחו אותו נשארו איתי

ש. הסכסוך שאת טוענת, קרה בגלל זוג חברים שלכם

ת. שלו

ש. הגשת תלונה נגד האשה של החבר של שי

ת. כן

ש. מתי הגשת את התלונה

ת. בלילה

ש. באיזה שעה

ת. 01:00 בערך, יש י עדיין את ההודעות בפייסבוק

ש. ב-6.2 היית בדיון בבית משפט לענייני משפחה, נכון

ת. אחרי שהייתי במשטרה

ש. מתי היית שם

ת. בבוקר? ... לא זוכרת

ש. מתי הגעת לבית המשפט

ת. בבוקר. הייתי מיועדת להיכנס לשופט אלבז אך בגלל שהיו לו הוכחות הופניתי לשופטת מימון

ש. אם היית שם מהבוקר בבית משפט למשפחה איך זה שנתת את העדות במשטרה בשעה 09:30

ש. אז אולי אחרי המשטרה הלכתי לבית המשפט למשפחה. אינני זוכרת בדיוק

ש. הגשת את התלונה נגד האשה בשעה 01:00 בערך

ת. כן

ש. ובבית משפט למשפחה את אומרת שהגשת את התלונה הזאת נגד האשה בשעה 2 אחרי הצהריים

ת. לא נכון. אפשר להוציא את התלונה במשטרה ולראות מתי הוגשה

ש. מראה לך פרו' מבית המשפט למשפחה מ-6.2.12, את אומרת לפרו' בשעה 14:00

ת. הקלדנית טעתה. אני אמרתי 2 בלילה ולא 2 אחרי הצהריים

ש. כל השיחות שאמרת שאיים עליך וקילל אותך, לגבי כל האישומים, יש לך מכל השיחות האלה איזה פלט אחד דוגמא

ת. (העדה מציגה את הטלפון הנייד ומנסה להעלות את אתר הפייסבוק) אין באולם קליטה ואפשר לצאת למרפסת ואני אוכל להראות לך

ב"כ המאשימה: אין פלטי שיחות בתיק החקירה.

ש. במקרה הראשון, איזה נזקים נגרמו לך

ת. חבלה בגב, דימום מהאף, מכה בראש (מצביעה על החלק האחורי של הקרקפת, קודקוד.

ש. מד"א גם הגיעה כשהשוטרים היו

ת. כן.

ש. הראית למד"א עת החבלה בגב

ת. כן

ש. הראית למד"א את הדימום מהאף

ת. כן. היה אדום, הם ראו

ש. נזל לך דם מהאף או שרק אדום בזמן שמד"א היו

ת. לא זוכרת

ש. בדו"ח של מד"א לא מופיע שום ממצא, מציג לך אותו, לא סימנים ולא דימום מהאף ולא מכה בגב

ת. אין לי מושג

ש. החוקרת רושמת בעדותך במשטרה "המתלוננת הרימה את חולצתה ואני מבחינה בגב בסימן צהוב סגול" זה נכון

ת. אם היא רשמה זה נכון

ש. איפה היה הסימן בגב

ת. כפי שהראיתי לך בתמונות

ש. אבל בתמונות אמרת שזה מכה וסימן כחול

ת. את הצבע אני לא זוכרת

ש. אז זה צהוב סגול

ת. אין לי עיניים בגב

ש. לנו יש עיניים בעדות שלך וכשאני רואה היא רושמת בסימן צהוב סגול

לא יודעת

ש. יכול להיות שמי שחקרה אותך שיקרה ורשמה צבע לא נכון

ת. לא יכול להיות

ש. אני אומר לך שמכה שהצבע שלה הוא צהוב סגול, זה מכה כפי שהעיד הרופא, היא מכה שלפחות מלפני שבוע או שבועיים

ת. זה לא נכון. זה היה באותו יום

העדה: העליתי את ההודעות מהטלפון הנייד בקשר לאיומים.

ב"כ הנאשם: בשלב זה אני חוקר את העדה ואינני מעוניין לראות את ההודעות.

ש. האם היו לך סימנים בצוואר שלך

ת. לא נראה לי שהסימנים האדומים איפה שהוא תפס אותי בצוואר נשארו. אם המשטרה היתה באה קצת לפני אולי הם היו רואים את זה

ש. כששאלו אותך אם נגרמו לך חבלות ענית "בצוואר אין חבלות אבל בגל יש חבלות" זאת אומרת שאמרת שבצוואר אין חבלות

ש. אם הם היו באים לפני או לפני שהתקלחתי אולי היו מצליחים לראות את הסימנים בצוואר

ש. מישהו מהשוטרים ראה את החולצה הצהובה עם הדם

ת. שני השוטרים. השוטרת בטוח ראתה. השוטר טיפל בו והיה פחות איתי במגע, הוא יותר הסתובב סביבו והשוטרת היתה איתי פיזית ובטוח ראתה

ש. כשירד לך דם מהאף, טיפטף על הרצפה קצת

ת. לא זוכרת, זה היה לפני 8 חודשים

ש. איך את זוכרת את צבע החולצה שהיא צהובה

ת. זה החולצה שלי

ש. אני אומר לך שהדם על החולצה לא שלך, מה את אומרת

ת. הוא שלי והוא אך ורק שלי . לא דקרתי אותו ... של מי אם רק אני והוא היינו בבית ?

ש. מי ראה ראשון את החולצה, השוטרת או השוטר

ת. לא זוכרת. אני חושבת שזו השוטרת כי היא ליוותה אותי

ש. מתי הראית לשוטרת את החולצה הצהובה עם הדם

ת. לא זוכרת

ש. יכול להיות שאת החולצה לקחת ישר לתחנת משטרה

ת. המשטרה ביקשה שאביא את החולצה איתי. אני לא שוטרת ואם המשטרה ביקשה בטלפון אז סימן שמישהו העביר להם מסר שיש דם על החולצה, שמישהו בזירה ראה שיש חולצה עם דם והעביר בקשר

ש. כשלקחת את החולצה והוצאת אותה מהבית, מאיפה לקחת אותה

ת. מהאמבטיה. כשיצאתי מהבית שמתי אותה בתוך שקית ניילון. כשנסעתי למשטרה את שקית הניילון השארתי באוטו והבאתי את החולצה ביד

ש. מסרת את החולצה למשטרה

ת. כן. לחוקרת בחדר החקירות

ש. איפה החולצה

ת. במשטרה. לא אצלי

ש. המשטרה לא הביאה את החולצה לכאן ???

ת. אני לא שוטרת ואני לא יודעת

ש. למי מסרת את החולצה

ת. לשוטרת ששמה אורית אני חושבת

ש. אבא שלך ראה את האירוע השני

ת. את השני לא ראה. את השלישי הוא ראה

ש. מה הוא ראה

ת. באירוע השלישי התקשרתי אליו לאחר המכות של שי והוא הגיע מדימונה לגילה והוא ראה את הסימנים הכחולים

ש. כלומר הוא לא ראה את הנאשם מרביץ אלא ראה את הסימנים הכחולים

ת. כן. הוא ראה את הסימנים הכחולים. הוא שוחח עם שי ושי הביע חרטה על המעשה

ש. ואבא שלך הוא העד היחידי לאירוע השלישי

ת. יש לי ילדה בת 6 שראתה את המקרה

ש. למה אבא שלך לא הגיע להעיד על הסימנים הכחולים שהוא ראה לטענתך

ת. אבא שלי גר בדימונה הוא לא גר פה ויש לו כבוד מינימלי לשי הוא לא רצה להיות מעורב בהליך הזה ובאותה תקופה אבא שלי צרך סמים ואני לא יודעת למה לא התעקשו עליו

ש. וגם הנאשם צרך סמים

ת. אני לא יודעת

ש. אמרת שהוא לקח כדור אקסטזי

ת. באירוע אחד שהוא סיפר. היו שמועות שהוא מתעסק בסמים

ש. איך נראה כדור אקסטזי את לא יודעת

ת .לא יודעת

ש. זרקת טענה לחלל האויר שהוא לקח כדור אקסטזי

ת. ההתנהגות שלו באותו אירוע

ש. את לא יודעת אפילו איך נראה כדור אקסטזי

ת. הוא אמר לי חוץ מזה ההתנהגות שלו באותו אירוע היה מעבר לרגיל, הוא עמד והחליט שהוא ציפור והחליט שהמיטה של הילד היא חללית

ש. אז בעצם לגבי האירוע השלישי חוץ מהטענות שלך אין אף אחד שנמצא פה

ת. אמא שלו נמצאת כאן לגבי האירוע השלישי

ש. אמא שלו ראתה את האירוע

ת. היא ראתה את הסימנים

ש. אמא שלו ראתה שהוא מרביץ לך

ת. לא

ש. לגבי האירוע השלישי כאן אין אף אחד שראה את הטענות שלך

ת. נכון. אבל כשאמא שלו הגיעה לבית הוא אמר לה שהוא הרביץ לי

ש. לא הבנתי איך האף שלך נפגע כי בעדות שלך זה לא מוסבר באירוע הראשון

ת. כשהוא נתן לי את המכות מעל מכונת הכביסה הוא זרק אותי ופגעתי באסלה

ש. אז קיבלת מכה באף

ת. כן

ש. ואז ירד לך דם מהאף על האסלה

ת. אני לא זוכרת על מה, המקרה היה לפני 8 חודשים

ש. שטפת את חדר האמבטיה

ת. אני לא זוכרת

ש. היה לך איזה סימן במצח

ת. לא זוכרת

ש. לא זוכרת או לא חושת

ת. לא זוכרת. היתה חבלה בראש אם קיבלתי מכה במצח אני לא זוכרת

שאלת בית משפט – איך הוא הטיח את הראש שלך במכונת הכביסה

ת. איפה שעמדתי בחלון, המרחק של החלון למכונת הכביסה הוא מאוד קטן, אחרי שהוא חנק אותי כמה שניות אני פשוט התכופפתי מהכאב והגעתי לאותו גובה של מכונת הכביסה ואז הוא תפס בשערות שלי והטיח את הראש שלי במכונת הכביסה

שאלת בית משפט – איזה חלק מהראש שלך פגע במכונת הכביסה

ת. צד ימין של הראש, וכשנזרקתי על האסלה קיבלתי מכה בצד שמאל של האף

ש. היית במצב שהאף בתוך האסלה, האם האסלה היתה פתוחה

ת. לא היתה סגורה

ש. איך קיבלת את המכה באף

ת. המרחק בין מכונת הכביסה לאסלה זה מהדוכן עד המקום שם עומד הסניגור, אז ההדף של הדחיפה שלו גרמה לי לחבלה באף

ש. מה קשור ההדף למכה באף

ת. כשדוחפים בן אדם תוך כדי שהוא שפוף אז הוא מקבל באף, לא ישבתי על הרצפה

ש. תסבירי איך קיבלת מכה בראש מאחורה

ת. אני לא זוכרת באיזה מקום בראש קיבלתי את המכות

ש. היו גם צעקות באירוע הראשון

ת. צעקות שלי

ש. אתם גרים בבית משותף

ת. יש שכנים בבניין

ש. יש שכנים ששמעו את הצעקות

ת. שמעו. כשנתקלו בי במעלית שאלו אותי אם אני בסדר

ש. חברה שלך דנה אומרת שהיא ראתה אותך בזויות נמשכת לאחור באירוע השני, תסבירי

ת. היא ישבה בכיסא הנהג ואני לידה והוא ישב במושב האחורי והוא חנק אותי ומשך אותי אחורה אולי זו היתה הכוונה שלה

ש. ואל היו סימנים או חבלות

ת. לא היו

ש. באירוע השלישי איזה חבלות היו

ת. שטפי דם סימנים כחולים ובעין היה סימן כחול

ש. ולא הגשת תלונה לא במקרה השני ואל השלישי

ת. לא הגשתי. חששתי ממנו מאוד ואני עדיין חוששת

ש. את גם נחקרת כחשודה בתקיפה של בעלך

ת. כן. במקרה הראשון, הוא אמר שדחפתי או הדפתי אותו

ש. בשורה 7 להודעתך במשטרה אמרת שהשוטרים נכנסו ושאלו אם הזמנתי משטרה ואמרת שלא

ת. נכון. זה היה בפעם הראשונה וכששאל פעם שניה אם הזמנתי משטרה אמרתי שכן, אני פשוט פחדתי. ליד השוטרים הרגשתי ביטחון באותה שניה

ש. למה בחורה בשם רוחי לא באה

ת. היא היתה בעלת הדירה בגילה

ש. את אומרת שראתה עליך את הסימנים ולא הזמינה משטרה

ת. היא שאלה אותי מה קרה ואמרתי לה שהרביץ לי והיא אמרה שהיא מקווה שנסתדר בינינו

ש. ביקשת ממנו לבוא למשפט

ת. אני לא המשטרה, אני נתתי למשטרה את הפרטים שלה ומה עשו בזה אינני יודעת

ש. היתה לך נפיחות בלחי באירוע הראשון

ת. לא זוכרת

ש. הרופא שבדקר אותך רשם נפיחות בלחי בצד ימין

ת.יכול להיות. לא זוכרת

ש. כתוצאה ממה הנפיחות

ת. אם אני לא זוכרת אם היתה נפיחות איך אני יכול לדעת ממה היתה הנפיחות?

ש. אולי השן כאבה

ת. לא. אולי הרבצתי לעצמי ?! (בציניות)

חקירה חוזרת

ש. תתארי את היחסים שלכם באופן כללי ובטח קודם לאירוע הראשון

ת. בכל מהלך חיי הנישואין הושפלתי ותמיד הוא קילל אותי ותמיד הוא אכזב אותי כבעל. שלושה אירועים אלה הם תמצית קצרה למסכת ההתעללות. כשניסיתי להתגרש ממנו בשנת 2008 אחרי שחוויתי אלימות, מאוג' 2007 במשך שנה ו-8 חודשים, היה צו הרחקה והיו דיונים ברבנות שהוא אל טרח להגיע אליהם מעולם למרות שהוצאו לו צווי הבאה. למרות שהפעם האחרונה הוא הגיע לרבנות בגלל שהם תפסו אותו בבית לאחר מספר פעמים שלא הגיע לרבנות

ב"כ הנאשם: מה זה רלוונטי ?

ש. תתמקדי

ת. אחרי שהבנתי שגט אני לא אראה ממנו החלטנו החלטה משותפת לשקם את הנישואין האלה, הכשלון היה ידוע מראש. ההחלטה היתה בגלל הילדה הגדולה שלקחה את הזה מאוד קשה, האושר של הילדים שלי קודם לאושר שלי, ב-4-5 חודשים הכל היה בסדר אבל אחר כך שוב פעם נקלטתי לעוד היריון שבמהלכו חוויתי מספר רב של מכות ... החיים שלי נראו תוך כדי איומים ופחד

ש. אמרת שאחרי שהיית במשטרה ביום 6.2 הגעת לבית משפט למשפחה, לאיזה צורך הגעת

ת. צו הגנה נגד הנאשם

ש. את סיפרת שאמא שלך לא ראתה אותו מכה אותך, את מדברת באופן כללי או באופן ספציפי למקרה הספציפי

ת. היא לא ראתה אותו מכה אותי מעולם. אני לא חושבת שהוא היה מעז לעשות את זה בפניה אבל גם אם כן היא לא היתה אומרת את הדברים

<#7#>

החלטה

פוסק לעדה (מעל 4 שעות) הוצאות משפט בסך 300 ₪.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ב, 04/09/2012 במעמד הנוכחים.

עדת תביעה 6, גב' דנה בן ישי-עמדי, לאחר שהוזהרה כחוק

חקירה ראשית

ש. את זוכרת על מה נחקרת במשטרה

ת. כן

ש. מה הקשר שלך למתלוננת

ת. חברה

ש. ספרי על האירוע כמה שיותר פרטים שאת זוכרת

ת. זה היה ביום חמישי. החלטתנו שאנחנו יוצאות ושי הצטרף אלינו. נסענו לכיוון תלפיות לדיסקוטק ונכנסנו לשם ובכניסה היתה בין שי לאופירה ויכוח. יצאנו משם לכיוון הרכב. הם התקדמו לפני, אני הלכתי לבד וכנראה התווכחו ביניהם. אני נכנסתי לרכב. שי ישב מאחורי. אני בעצם נהגתי ואופירה ישבה לידי. כשנכנסתי לרכב כנראה שהיה ביניהם איזה ויכוח, והוא תפס אותה ונתן לה מכה בראש, תפס אותה ומשך אותה לכיוון שלה. הוא תפס את המעיל, היא היתה עם ז'קט. אני הסתובבתי והייתי ביניהם והיא פתחה את הדלת וברחה לכיוון המשטרה. יצאתי מהרכב לכיוון שלה לקרוא לה. חזרנו בחזרה לאוטו. שי ביקש את המפתח. הוא עבר למקום הנהג ואני ואופירה לקחנו מונית לכיוון האומן בתלפיות. שם בפנים שי נתן לנו את המפתח ואחר כך הלכנו הביתה.

ש. איך חזרתם הביתה

ת. עם הרכב

ש. איפה שי היה

ת. הוא נשאר באומן

ש. האם את יודעת על משהו שקרה ביום המחרת או באותו לילה

ת. לא

חקירה נגדית

ש. אמרת שהנאשם משך את המתלוננת

ת. את אופירה

ש. הוא משך אותה במעיל

ת הוא נתן לה מכה בראש ותפס אותה פשוט אחורה, הוא אחז במעיל ובשיער

ש. את אומרת שראית אותה בזוית נמשכת לאחור, אם את באוטו את לא יכולה לראות אותה נמשכת בזויות

ת. אני ישבתי במקום של הנהג ואופירה ישבה לידי ושי ישב מאחורי, כששי תפס אותה הוא משך אותה אחורה ולצד, ואני הסתובבתי וראיתי

שאלת בית המשפט – היית בנהיגה באותה זמן

ת. לא. עוד לא התחלנו לנסוע

ש. מה היה לפני כן

ת. היה ויכוח בין בני זוג שלא מתפקידי להתערב

ש. ובסוף היא הלכה למשטרה

ת. לא

ש. אבל את אומרת שהיא רצה לכיוון משטרת מוריה

ת. היא רצה לכיוון תחנת המשטרה אך לא נכנסה להתלונן, היא היתה בחוץ

ש. איך את יודעת שהיא היתה בחוץ

ת. כי הלכתי להביא אותה, לקרוא לה

ש. אבל אופירה אומרת שנכנסה בפנים ודיברה עם היומנאית

ת. לא ראיתי

ש. יצא לך לדבר עם אופירה על העניין הזה היום או אתמול

ת. לא

חקירה חוזרת – אין

<#9#>

החלטה

פוסק לעדה (מעל 4 שעות) הוצאות משפט בסך 300 ₪.

<#10#>

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ב, 04/09/2012 במעמד הנוכחים.

עדת תביעה מס' 7, גב' מזרחי רחל, לאחר שהוזהרה כחוק –

חקירה ראשית

ש. את זוכרת שנחקרת במשטרה

ת. זוכרת

ש. מציגה לך את הודעתך, האם זו חתימה שלך

ת. כן

ש. קראת את ההודעה לפני שחתמת עליה

ת. הייתי בלחץ ולא שמתי לב לשורות הראשונות

ש. תספרי על שיחה שהיתה בינך לבין שי בנוגע לאירוע הראשון, שבגינו הוא מואשם

ת. לא דיברתי עם שי. שי נעצר ולמחרת קראו לי לחקירה

ש. ספרי על שיחה שהיתה לך עם שי שנחקרת עליה

ת. לא היתה לי שיחה עם שי. שי נעצר ולמחרת קראו לי לחקירה

ש. שיחה שהיתה לך עם שי אחרי האירוע השלישי, בערך לפני שנה וחצי כשהוא גר אצלך כמה ימים

ת. היתה רק דחיפה קטנה ושאלתי אותו למה היא עושה בלגן מדחיפה? אמרתי לו לא להתעמת איתה. כשיש ויכוח לצאת מהבית

ש. איך ידעת שהיה איזה אירוע אלימות ביניהם

ת. אני חושבת שהבן הצעיר שלי התקשר אלי וסיפר לי שהיה שם משהו. אין לי עם המתלוננת שום שיחות נפש למרות שהיתה אוכלת אצלי ...

ש. למה שי הגיע אליך הביתה לכמה ימים

ת. אמרתי לו שברגע שהם מתעמתים שישב בחניה או שיבוא אלי

ש. האם את זוכרת שראית איזה שהם סימנים על המתלוננת

ת. אף פעם לא

ש. המתלוננת העידה שראית סימנים

ת. אף פעם לא. הם נכנסו אלי כמו זוג יונים ויצאו כמו זוג יונים. היו מגיעים אלי בשעה 13:00 ביום שישי כשהם לבושים ושמחים . 8 שנים הם נישואים ואף פעם לא ראיתי עליה סימנים.

חקירה נגדית

ש. האם הם הרבו לבקר אצלך בבית

ת. כל הזמן, כל שבת, כל חג, כל הזדמנות

חקירה חוזרת – אין

<#11#>

החלטה

פוסק לעדה (מעל 4 שעות) הוצאות משפט בסך 300 ₪.

<#12#>

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ב, 04/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הצדדים: אנו מבקשים לקבוע למועד נוסף לשמיעת עדי ההגנה.

<#13#>

החלטה

נקבע להמשך שמיעת הוכחות ליום 17.10.12 בשעה 13:00.

הנאשם יוזמן לדיון באמצעות שב"ס.

<#14#>

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ב, 04/09/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י עדי ואתי בהתאמה.