בפני שתי בקשות (של הנתבעים 2 ו-3) לביטול פסק הדין שניתן נגדם ב- 28/11/2016.

בקשת נתבע 2 הוגשה תחת בקשה 31 (להלן: "המבקש"); בקשת הנתבעת 3 הוגשה תחת בקשה 28 (להלן: "המבקשת").

רקע:

1. למועד ישיבת ההוכחות שהיה קבוע בתאריך 21/11/2016, התייצבו התובע ועדיו, וב"כ הנתבעים 4-5, אך ב"כ הנתבעים 1, 2 ו-3, או מי מהם, לא התייצבו לדיון.

התביעה נמחקה נגד הנתבעים 4 ו-5, בהסכמה, ובית המשפט הורה לתובע להביא ראיותיו נגד שאר הנתבעים, ובהמשך ניתן פסק דין כאמור.

התביעה נתקבלה, והנתבעים 1, 2 ו-3 חויבו, ביחד ולחוד, לפצות את התובע, בסכום של 295,734 ₪ (בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד), בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה נשואה התביעה.

טענות הצדדים בבקשה 28 (בתמצית):

2. לטענת המבקשת, משנתקבלה התביעה אצלה, פנתה לאחיה (הנתבע מס' 2), ומאחר ואין לה כל קשר לנושא התובענה, ולבריכה בה נפגע התובע לטענתו, מסרה את ניהול ההגנה לידי אחיה, ולבקשתו נתנה ייפוי כוח לעורכי דין שייצגו אותה. בעוד שהיא בעצמה לא הייתה מעורבת כלל בניהול ההגנה.

3. עוד לטענתה, אין כל יריבות בין התובע לבינה, מאחר ואין לה כל קשר למקום התאונה, ואף אין היא בעלת מניות בחברה (הנתבעת 1) אשר ניהלה את העסק.

4. גם לגופו של עניין טענה כי יש לה הגנה טובה מאחר ודין התביעה להידחות מטענות שונות שהעלתה, כגון הסתכנות מרצון, העדר אחריות וכיו"ב.

5. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, בניגוד לרושם שהמבקשת מנסה ליצור, כאילו מדובר באישה פשוטה שאינה מבינה עניין, היא מעידה על עצמה, בבקשתה, כאישה שמנהלת עסק עצמאי של דפוס ושילוט מאז שנת 1993, דבר שמלמד שיודעת היא לנהל ענייניה, ולא להותיר אותם לידי הגורל.

6. ועוד, מדובר בתביעה שהוגשה לפני כ- 5 שנים, ואין חולק שהמבקשת זומנה כדין, ואף הייתה מיוצגת ע"י עו"ד.

7. לטענתו, אילו אכן לא היה למבקשת כל קשר למקום בו אירעה התאונה, ולעסק שהתנהל שם, היה מצופה כי תגיש בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף. אישור רשם החברות שהוגש ע"י המבקשת, הונפק ב- 25/1/2017, כך שאין הוא רלוונטי למועד התאונה, שאירעה ב- 22/7/2010.

ההיפך הוא הנכון, האישור שהופק ממאגר סימני מסחר, ביום 19/1/2012 מלמד כי המבקשת הייתה רשומה כבעלים של הנתבעת 1.

8. ועוד לטענת התובע, אף שלמבקשת ניתן יומה, לא טרחה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, ובחרה שלא להתייצב למועד ההוכחות שנקבע.

9. גם כשעו"ד דג'ש התפטר מייצוג המבקשת, הוצגו על ידו התכתבויות שהיו בינו לבין המבקשת, בהן הבהיר לה שעליה להגיש תצהיר עדות ראשית בהיותה נתבעת, וציין גם את המועד שנקבע לשמיעת הראיות.

10. עינינו הרואות, טוען התובע, המבקשת בחרה לזלזל בהליך המשפטי לאורך כל הדרך.

11. המבקשת השיבה לטענות התובע, וטענה כי הבקשה לרישום סימן המסחר נמחקה עוד ב- 31/10/2004, כפי שרשום בתחתית המרשם; בעוד שהרישומים ברשם החברות מלמדים שלא הייתה לה כל זיקה לנתבעת 1.

טענות הצדדים בבקשה 31 (בתמצית):

12. לטענת המבקש, עו"ד דג'ש, שייצג אותו בהליך, לא מסר לו כל הודעה אודות התפטרותו מייצוג, בניגוד למה שעולה מאישור המסירה שצורף להודעת עו"ד דג'ש.

כן, למבקש לא נודע על הצורך בהגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו, או על מועד שמיעת ההוכחות.

13. למבקש נודע על דבר מתן פסק הדין, וקיום ההוכחות בהעדר התייצבותו, רק בתאריך 17/1/2017, כאשר פגש באקראי את עו"ד ג'יהאד אבו ריא (מי שייצג את הנתבעת 1).

14. אי התייצבות המבקש לדיון מקורה בתקלה גרידא, ולא מתוך זלזול בהליך המשפט. המבקש סמך על בא כוחו, ולא העלה בדעתו, כי הלה יתפטר מהמשך ייצוגו בתיק.

15. באשר לסיכויי ההצלחה של הגנתו, טען המבקש, כי אין לו קשר לעסק הבריכה שנוהל ע"י הנתבעת 1; לטענתו מאז שנת 2003 חדל להיות בעל מניות בחברה, ואינו משמש, מאז, כמנהל בחברה, כפי שניתן לראות במסמכים שצורפו לבקשה כנספח ג'.

16. גם לגופו של עניין אין על המבקש, לטענתו, אחריות בנזיקין כלפי התובע; התובע הסתכן מרצונו, כאשר החליט על דעת עצמו לשחות בשעות הלילה, האסורות לשחייה, ולקפוץ מעמדת המציל, בניגוד להוראות והשילוט ובהעדר מציל.

17. למבקש הגנה טובה גם בשאלת גובה הנזק. נוכח קביעות הנכות של המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט, פגיעת הגוף הייתה מזערית.

18. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש ידע בוודאות על מועד ישיבת ההוכחות. והראיה, שהתובע זימן את המבקש במסירה אישית בהזמנת עד, למועד ההוכחות, ובהתאם להחלטת בית המשפט, כפי שניתן לראות באישור המסירה שצורף לתגובה, החתום ע"י המבקש.

במאמר מוסגר אציין, כי המבקש בחר לא להשיב לתגובה, ובפרט לצורך מתן גירסה לעניין זימונו במסירה אישית כאמור לעיל.

דיון והכרעה:

19. עינינו הרואות, המבקשים היו מיוצגים יחדיו, ע"י עו"ד דג'ש לאורך כל ההליך המשפטי, ובוודאי בתקופה הרלוונטית למתן ההחלטה לפיה נקבע המועד להוכחות, ובית המשפט הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

20. הישיבה האחרונה, בנוכחות עו"ד דג'ש (עו"ד אבו ריא הופיע בשמו), ובטרם שוחרר מהמשך ייצוג המבקשים, התקיימה ב- 10/3/2016, ובה שב בית המשפט וציין כי התיק קבוע להוכחות ב- 21/11/2016.

21. בתאריך 13/4/2016 הוגשה בקשת עו"ד דג'ש להשתחרר מייצוג המבקשים, לאחר שהודיע ב- 23/6/2016, בהתאם להחלטת בית המשפט, כי הבקשה הומצאה למרשיו; ובחלוף המועד, ניתנה החלטת בית המשפט ב- 17/7/2016, המורה על שחרורו מהמשך ייצוג המבקשים.

22. עו"ד דג'ש ציין בהודעתו, כי הבקשה הומצאה למבקשים "במספר דרכים והח"מ אף דאג ליידעם עליה באופן ישיר בשיחות ומסרונים (מספר אפליקציות) וגם שיחות טלפוניות בניסיון לקצר את העניין ולקבל את הסכמתם כתובה אך ללא הועיל, הנתבעים אף ניסו להתחמק מקבלת דבר הדואר הרשום ועל כן וליתר בטחון פגש הח"מ את נתבע 2 ביום 9/6/2016 ומסר לו שוב את דבר הדואר הכולל החלטות בית המשפט השונות וכן הבקשה לשחרורו מייצוג...".

עו"ד דג'ש אף צירף להודעתו זו אישורי רשות הדואר המעידים על משלוח הדואר הרשום לשני המבקשים.

23. הנה אם כן עולה, כי דבר הגשת הבקשה לשחרורו של עו"ד דג'ש מהמשך ייצוג הובא לידיעת המבקשים, כמו גם החלטת בית המשפט המורה על שחרורו.

24. כך או אחרת, המחלוקות בין בעלי הדין לבא כוחו, אינן מעניינו של בית המשפט. טענותיהם של המבקשים כלפי עו"ד דג'ש לא יובאו בחשבון לצורך הכרעה בבקשתם.

ועוד נזכור, כי הנתק שחל בשלב מאוחר יותר בין המבקשת לאחיה המבקש, אינו מעלה ואינו מוריד. עובדה היא שהגנתם נוהלה יחדיו, ושניהם היו מיוצגים ע"י אותו עו"ד.

על-אף האמור, המבקשים לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ובחרו שלא להתייצב למועד ההוכחות.

25. לא כך הם פני הדברים באשר לסיכויי ההגנה. כלל הוא ששאלת גובה הפיצוי לעולם שנויה במחלוקת. כך גם סיכויי הגנתם של המבקשים בשאלת האחריות אינם חסרי ממשות.

מסכים אני עם ב"כ התובע, כי בהתנהלותם של המבקשים, כפי שתוארה על ידו, והדברים מקובלים עלי, בעיקרם, מלמדת על זלזולם בהליך המשפטי. כן, מסכים אני כי אין לומר שנמנעה מהמבקשים זכות הגישה לבית המשפט, ודלתות בית המשפט היו פתוחות לרווחה בפני המבקשים.

26. משכך, הנסיבות שפורטו ע"י המבקשים ואשר הביאו, לטענתם, לאי התייצבותם, לא הניחו דעתי.

עם זאת, ראיתי לנכון להיעתר לבקשותיהם, ולו מחמת קיומם של סיכויי הגנה.

בשקלול כל הטענות והשיקולים, ראיתי להתנות ביטול פסק הדין נגד כל אחד מן המבקשים באלה:

א. הפקדת סך של 15,000 ₪ ע"י כל אחד מן המבקשים בקופת בית המשפט לא יאוחר מ- 30/6/2017.

ב. תשלום הוצאות משפט לתובע, בסך של 2,500 ₪ ע"י כל אחד מהמבקשים, לא יאוחר מ- 30/6/2017.

27. למען הסר ספק, החיובים הנ"ל חלים על המבקשים בנפרד, כך שהיה ואחד משני המבקשים עמד בתנאים הנ"ל לבדו, כי אזי יבוטל פסק הדין נגדו בלבד.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ז, 19 מאי 2017, בהעדר הצדדים.