לפני בקשה למתן צו תשובות לשאלון מטעם הנתבעים וכן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

רקע לבקשה-

התובעות 1 ו-2 היו, במועדים הרלבנטים לתביעה, הבעלים וחברת הניהול של קניון בראש פינה. בין התובעות לנתבעת 1 נחתם הסכם להשכרת חנות בקניון. מכתב התביעה עולה כי הנתבעת 1 עזבה את המושכר לפני תום התקופה המוסכמת והותירה אחריה חובות בגין דמי שכירות ודמי ניהול. זאת ועוד, בשל עזיבת המושכר, נותרה החנות ללא שוכר חלופי משך מספר חודשים. לטענת התובעת, בשל עזיבת הנתבעת את המושכר, נגרמו לה נזקים שונים שכן אף לאחר השכרת החנות לחברת "תמנון", נדרשה לשפץ את החנות לצרכי השוכר החלופי ולהסתפק בדמי שכירות נמוכים יותר מאילו שגבתה מהנתבעת. לפיכך, תובעת התובעת פיצוי בגין הנזק שנגרם מהפרת ההסכם וכן ירידת ערך הקניון בעת מכירתו בסכום של 1,038,813 ₪.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, אולם זו נמחקה בשל אי הפקדת הערובה.

טענות המבקשים, בתמצית

המבקשים העבירו למשיבות בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ושאלות שלא נענו בטענה שאינם רלוונטיים. לפיכך, הוגשה בקשה זו,. לטענת המבקשים, המסמכים הדרושים, כמו גם השאלות, אינם קשורים רק לתביעה הנגדית שנמחקה, אלא גם להגנתם נגד התביעה, כפי שפורטה בכתב ההגנה.

עוד טוענים המבקשים כי מן המסמכים שנתבקשה המצאתם על ידי המשיבות, הועבר לעיונם רק הסכם השכירות מול השוכר החלופי.

טענות המשיבות, בתמצית

לטענת המשיבות, מרבית השאלות בשאלון וכן מסמכים המבוקשים על ידי המבקשים, נוגעים לתביעה הנגדית בלבד. משזו נמחקה- אין להורות להן להשיב על כך. עוד עומדות הן על כך שהבקשה הוגשה באיחור, לאחר הזמן שהוקצב להשלמת ההליכים המקדמיים וזאת מבלי להצביע על נימוק ראוי, ואף מן הטעם הזה- יש לדחות את הבקשה.

המשיבות מבהירות כי הבקשה מהווה ניסיון לדיג ראיות והוגשה בחוסר תום לב, שכן המבקשים עצמם לא המציאו מסמכים לעיונם, חרף הצהרתם כי יעשו כן. כן, מלינות הן על כך שבמסגרת המענה לשאלון, מבקשים המבקשים אף צירופם של מסמכים, כאשר אין מקום לעשות כן.

לסיום, מבהירות המשיבות מדוע השאלות השונות והמסמכים המבוקשים, אינם רלוונטיים לתביעה בה עסקינן.

תשובת המבקשים-

לעמדת המבקשים- מאחר ועומדת להם טענת קיזוז- הרי שמסורה להם הזכות לקבל מסמכים ומענה ראוי לעובדות אשר רלוונטיות לטענה זו.

לגופו של עניין- מבהירים המבקשים מדוע רואים הם חשיבות במענה על השאלות השונות ובגילוי המסמכים המבוקשים.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה, על כל מרכיביה, סבורני כי יש לקבלה באופן חלקי.

תקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון או גילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך הוצאות.

משלוח השאלונים נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו. גם אם השאלות הינן רלוונטיות למחלוקת, לא תמיד יחייב בית המשפט את המשיבים להשיב, כך למשל במצב של שאלות מכבידות או מקום בו עומדת למשיבים טענת חיסיון (ר' רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437, 439-440 (1996).

יחד עם זאת, ברי כי יש להעדיף, עד כמה שניתן, את הרחבת הגילוי, על מנת שלא יופתע בעל דין במהלך הדיון. כך לדוגמא, ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1), 515, 515-522, קבע בית המשפט כי : "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך, הכלל הוא שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים".

גילוי מסמכים-

הסכם המכר של הקניון וכן דו"חות ומאזני הבוחן- הואיל ובכתב התביעה נתבע נזק בגין ירידת ערך הקניון, , על המשיבות להציג את הסכם המכר במלואו, אף אם לטענתה אינו רלוונטי כולו.

כך אף באשר לדו"חות ולמאזנים, אשר יש בהם כדי ללמד מה היה מצבו הכלכלי של הקניון עובר לעזיבת המושכר והאם הורע המצב בעקבות עזיבה זו.

המשיבות מתנגדות למבוקש, בשל היותו סוד מסחרי, אמנם סבורני כי אין בידי לקבל טענה זו.

ברע"א 918/02 ישראל ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ, נקבע כי אין הטענה לקיומו של סוד מסחרי שוללת את חשיפתו-

"ככלל, אין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם במסגרת הליך שיפוטי, שכידוע, מטרתו חשיפת האמת. ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי [1], בעמ' 61, עם זאת כאשר יש בגילוי הראיה כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין, כגון הגנה על סודות מסחריים, יינתן צו לגילוי אך ביחס לראיות שהן רלוונטיות"."

ובהמשך-

"בעניין זה חל סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, המשקף את אימוצו של עקרון המידתיות כבסיס לעיצוב כל הסדר לגילוי ראיות שיש בהן סודות מסחריים. סעיף זה, המעניק לבית-המשפט שיקול-דעת לעצב הסדרי גילוי שונים הנבדלים זה מזה בהיקף הגילוי המתחייב מהם ובמידת הפגיעה באינטרס של בעל הסוד המסחרי, סעיף זה מאפשר לערוך איזון מדויק בין האינטרס של מבקש הגילוי כי ייקבע הסדר גילוי רחב ככל האפשר, לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים להגן על קניינו על-ידי קביעת הסדר גילוי מצומצם ככל הניתן."

ניתן לראות אם כן, כי אף כאשר המדובר בסוד מסחרי, אין המדובר בהקניית הגנה מוחלטת למי שטוען לסוד וכי בית המשפט מוסמך לאזן בין מידת הפגיעה באינטרס של בעל הסוד המסחרי לבין המגמה לפיה יש לשחק את המשחק בקלפים פתוחים.

יחד עם זאת, במקרה דנן, אינני נדרשת לערוך איזון זה שכן לא מצאתי כי מדובר בסוד מסחרי-

סוד מסחרי מוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999: ' "סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;'

אינני משוכנעת כי יש בדו"חות ובמאזנים הכספיים כדי להקנות למשיבות יתרונות עסקיים על פני המבקשים, שאם כך היה הדבר, לא היו דוחות ומאזנים של חברות ציבוריות גלויים לציבור.

סעיף ה, ו', ז' לנספח ב'- הועברו זה מכבר למבקשים.

סעיף ח' לנספח ב'- הואיל וקיימת מחלוקת עובדתית באשר לציוד ומחוברים שנשארו במושכר וכן מחלוקת באשר לבעלות בהם- הרי שמוצאת אני כי על המשיבות לפרט מהו הציוד אשר הושאר בה.

סעיפים ט, י, יא, יב- לא מצאתי כי הינם רלוונטיים לצורך הגנת המבקשים. המשיבה 2 תובעת מכוח הסכם ניהול אשר נחתם בינה לבין המשיבה 1. לפיכך, אין משמעות לשאלת קיומו של הסכם כלשהו בינה לבין חברת הניהול הראשונה- חברת פרומול וממילא אף אין כל צורך בהמצאתו של זה. כן, אין כל בשאלה האם קיימים הליכים משפטיים שונים בין המשיבות לשוכרים נוספים בקניון או כנגד חברת פרומול, כדי להצביע על אשר במחלוקת בתביעה דנן.

סעיף י"ג לנספח ב'- הואיל וטוענים המבקשים כי הסתמכו על מצגים שונים לפני התקשרותם בהסכם- יעבירו המבקשות את ההודעה המדובר לעיונם, ככל שזו מצויה ברשותם.

שאלון-

שאלות 1, 2, 4- לא מצאתי כי השאלות הנוגעות למועד פתיחת הקניון, תאריך מסירת החזקה בנכס ומועד הגשת הבקשה לקבלת טופס 4 רלוונטיות לצורך בירור התביעה.

שאלות 6-7- אינני מוצאת כי שאלות אלה רלוונטיות לצורך בירור התובענה. אין במאמצי הפרסום שהשקיעו המשיבות טרם הקמת הקניון, כדי להשליך על עזיבת המושכר.

שאלה 8- מאחר ועילת התביעה הינה הפרת ההסכם על ידי המבקשים, הרי שככל שהיתה הידברות בין הצדדים, עובר להפרה- זו רלוונטית לעניין. לפיכך, הריני מורה למשיבות להשיב על שאלה זו.

שאלה 9- אין בכרטסת הנהלת החשבונות כדי להצביע על גובה ההנחה שניתנה, כי אם על התשלום ששולם בפועל בלבד. הואיל ואין המשיבות חולקות על עצם רלוונטיות המידע להליך, אלא טענו כי זה סופק- הריני מורה להם לענות על שאלה זו באופן מפורש.

שאלה 10- עילת התביעה מבוססת, בין היתר, על הנזק שנגרם לתובעות כתוצאה מדמי השכירות המופחתים ששלמה חברת תמנון, מהיותו של המושכר ריק משוכרים משך מס' חודשים ומתשלום בגין התאמת המושכר. לפיכך, בהליכי המו"מ אשר נוהלו בין התובעת לשוכרת החלופית יש כדי לספק מידע אודות עניינים שונים אלה, אשר הינם במחלוקת. המשיבות ישיבו על שאלה זו.

שאלה 11- לא מצאתי כי הינה רלוונטית.

סוף דבר, הריני מורה למשיבות להעביר לעיונם של המבקשים את המסמכים אשר הינם רלוונטיים, כאמור דלעיל וכן ישיבו לשאלות הרלוונטיות, בתוך 30 יום.

הואיל והבקשה לא נתקבלה במלואה- איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.