בפני בקשת התובע להגיש חוות דעת רפואית נוספת מטעמו בתחום האורטופדי, לאחר שהוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת מטעם מומחית בית המשפט, אשר אימצה את עמדת מומחה הנתבע, באשר להעדר קיומה של נכות אורטופדית לתובע, בגין התאונה נשוא תביעה זו.

השתלשלות עניינים רלוונטית

1. בתאריך 14.2.12 הוגש כתב התביעה בתיק דנן לפיצוי התובע, בגין תאונת עבודה שארעה לו ביום 13.8.09, עת עבד אצל הנתבעת.
   התאונה נפגע לטענתו בכף היד ובצוואר, מדיסק חיתוך, עת ביצע לטענתו חיתוך ברזל בחצר הנתבעת.

לכתב התביעה לא צורפו חוות דעת רפואיות והתובע הפנה לקביעת המל"ל, שם נפסקו לו 10% נכות לצמיתות בגין צלקת.

1. בתאריך 25.12.12 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה – לצירוף חוות דעת רפואיות מטעמו. בית המשפט נעתר לבקשה.
   התובע הגיש חוות דעת מיום 6.1.13 ערוכה ע"י ד"ר צבי גורן, מומחה בכירורגיה אורטופדית, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות אורטופדית בכף יד שמאל בשיעור של – 15%. המומחה הנ"ל כתב בחוות דעתו בין היתר כדלקמן: "אצבע חמש בכיפוף קבוע של מפרק הPIP כ 45 מעלות..".
   כן צירף התובע חוות דעתו מיום 19.12.12, ערוכה ע"י פרופ' עמירם שגיא, מומחה בכירורגיה פלסטית – כירורגיה של היד, אשר קבע כי לתובע נותרו 10% נכות, בעבור צלקות בגוף מכאיבות או מכערות.
2. בתאריך 12.6.13 הגיש הנתבע חוות דעת רפואית מיום 11.6.13 ערוכה על ידי ד"ר יובל קריגר, מומחה לכירורגיה פלסטית, מומחה לכירורגיה של היד, לפיה לתובע נותרו 10% נכות בגין הצלקת ולפיה לא נותרה לתובע כל נכות אורטופדית. בחוות דעת זו נכתב בין היתר: "קיים יישור מלא של כל אצבעות היד למעט הגבלה ביישור אקטיבי של מפרק PIP של אצבע 5 ביד שמאל בשיעור של 30 מעלות. היישור הפסיבי של מפרק זה מלא..".
3. בתאריך 30.10.13 התקיים דיון בביהמ"ש, לאחר הגשת תחשיבי נזק, במהלכו ניתנה לצדדים הצעת פשרה לסיום התיק.
   כן נקבע כי בהעדר הסכמה ימונה מומחה שתחום התמחותו כף יד נוכח הפער בין חוות דעת מומחי הצדדים.
4. התובע הסכים להצעה ואילו הנתבע סירב להצעה.
5. בהודעת הנתבע מיום 16.12.13 נכתב על ידי הנתבע בין היתר כדלקמן: "בדיון מיום 30.10.13 החליט בית המשפט הנכבד כי בשל הפער בין הנכויות ימונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום כירורגיה של היד.

למען הסדר הטוב יובהר כי התובע שומר על זכויותיו לעניין חוות דעתו ולא ניתנת הסכמה להסדר האמור בתקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי".

1. התובע לא התייחס בהודעתו למינוי המומחים שכן הודיע על הסכמתו לפשרה.
2. בתאריך 18.12.13 הורה בית המשפט (כבוד השופט גד גדעון) על מינויו של ד"ר גורדין אבינועם, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בהמשך, עקב בקשת הנתבע, למנות מומחה בעל התמחות של כירורגיה של היד, מונתה תחת ד"ר גורדין, ד"ר בתיה יפה, מומחית בכירורגיה של היד ובכירורגיה פלסטית.
   בית המשפט קבע כי לאחר הגשת חוות דעת יוכלו הצדדים להגיש שאלות הבהרה למומחית וכן כי יוגשו על ידם תחשיבי נזק.
3. בתאריך 6.7.14 הוגשה חוות דעתה של המומחית הנ"ל, בה נקבע כי לתובע 0% נכות אורטופדית ו 10% נכות פלסטית.
   בחוות דעתה קבעה הנ"ל בין היתר בפרק "הבדיקה": "...יישור אצבע 5 אקטיבי לא מלא: חסר כ – 30 מעלות במפרק PIP. טווח פסיבי מלא. כמו כן יש הגבלה קלה ביישור של אצבע 3 שמתיישרת מעט פחות מהיתר. טווח יתר האצבעות ושורש כף היד מלא".
   בפרק "הדיון" נקבע על ידה כדלקמן - "...כיום נותרה הגבלה קלה ביישור מלא של מפרק PIP של אצבע 5 והגבלה קלה ביישור אצבע 3 וצלקות רגישות. ובהמשך נקבע: עיינתי בחוות הדעת המצורפות וחוות דעתם של ד"ר קריגר, פרופ' שגיא וקביעת הועדה הרפואית של המל"ל מיום 30/5/11 מקובלים עלי. לא מצאתי את הממצאים אותם מצא ד"ר גורן בבדיקתו. כמו כן לא ברור לי מדוע בחר ד"ר גורן להשתמש בסעיף ליקוי מס' 35 אשר דן בארטריטיס כלומר בשינויים במפרקים כאשר לתובע אין כל נזק למפרקים ופגיעתו מסתכמת בפגיעה קלה בגידים מיישרים של יד לא דומיננטית אשר לא מקנה אחוזי נכות, וצלקות רגישות – הגורמות לנכות" (הדגשה שלי – הח"מ).
4. בהתאם להחלטת כבוד השופט גד גדעון הגישו הצדדים תחשיבי נזק פעם נוספת, תוך התייחסות לחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט.
5. בתחשיב הנזק מטעם התובע נרשם כי מומחית בית המשפט טעתה וכי יש מקום לשלוח אליה שאלות הבהרה. בנסיבות אלה מצאתי לנכון לדחות את הדיון שהיה קבוע בתיק, על מנת ששאלות ההבהרה ותשובות המומחית, יהיו מונחות בפני טרם מתן הצעת פשרה לצדדים.
6. ב"כ התובע שלחה אכן שאלות הבהרה למומחית בית המשפט, אליהם צרפה התכתבות מיום 13.7.14 בינה לבין אחד המומחים מטעם התובע, פרופ' שגיא. בתכתובת זו ביקשה ב"כ התובע את התייחסות פרופ' שגיא לחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט.
   בתגובה לפנייה זו של ב"כ התובע ענה פרופ' שגיא בכתב יד כדלקמן: "בממצא הבדיקה כותבת ד"ר יפה חסר 30 מעלות ביישור מפרק PIP כותבת אצבע 5 אבל מן הסתם מדובר באצבע 2. קיימת גם בבדיקתה מגבלה קלה ביישור אצבע 3. ממצאים אלו מתאימים לקשיון נוח של אצבע 2 44(3) המקנה 7 אחוז" (ההדגשות במקור).
7. ביום 16.9.14, יום לפני הדיון שהיה קבוע בתיק זה, הגישה ב"כ התובע בקשה לפסילת המומחית מטעם בית המשפט.
   לבקשה צורפו שאלות ההבהרה שנשלחו למומחית בית המשפט וכן אותה תכתובת מייל המוזכרת לעיל, בין ב"כ התובע לבין פרופ' שגיא.
8. הבקשה נדונה בדיון שהתקיים ביום 17.9.14 ואז הוברר כי ב"כ התובע אינה מבקשת את פסילת המומחית, אלא מבקשת כי בית המשפט יבחר שלא לאמץ את חוות דעתה.
   בהחלטתי קבעתי לפיכך כי ההחלטה הנוגעת לאימוץ/דחיית חוות דעת המומחית, הינה החלטה שתינתן במסגרת פסק הדין וכי כל טענותיה של ב"כ התובע בעניין זה שמורות לה.
9. ב"כ התובע ציינה במהלך הדיון כי לשיטת פרופ' שגיא, נותרו לתובע 7% נכות אורטופדית ולא 0% כפי שקבעה מומחית בית המשפט.
10. במהלך הדיון הוצגו לבית המשפט ולצד שכנגד תשובות המומחית לשאלות ההבהרה (אשר הוגשו לתיק בית המשפט בהמשך), ולאחר מכן ניתנה הצעת בית המשפט לפשרה.
    אציין כי במסגרת התשובות לשאלות ההבהרה ששלחה ב"כ התובע, כתבה המומחית מטעם בית המשפט, בין היתר כדלקמן: "לעצם העניין: מצאתי הגבלה קלה ביישור מלא של אצבע 5...כפי שמצא גם ד"ר גורן. מצאתי הגבלה קלה ביישור מלא של אצבע 3......אני מסכימה עם ד"ר גורן שההגבלה הקלה ביישור אצבעות 5 ו – 3 הינה בשל הדבקויות שנוצרו לאחר הניתוח של תפירת הגיד המיישר בשל מיקום החתך, אולם איני מקבלת את אחוזי הנכות שקבע בשל כך או את הסעיף שלפיו נקבעו. כנ"ל לגבי חוות דעתו של פרופ' שגיא..." (הדגשה שלי – הח"מ).
11. הצדדים נזקקו לזמן על מנת לבחון את הצעת הפשרה ולפיכך נדחה התיק לצורך קבלת עמדתם להצעה. בנוסף קבעתי כי ככל שלא תושג פשרה, יוגשו ראיות בתיק זה וכן קבעתי מועד לחקירת המומחית מטעם בית המשפט, בשל התנגדות ב"כ התובע לקביעותיה.
12. ביום 2.10.14 הודיעה ב"כ התובע כי התובע אינו מקבל את הצעת הפשרה וכי הוא מבקש להמשיך בהליך.
13. בתאריך 2.12.14 הוגשה על ידי ב"כ התובע בקשה לזימון מומחה.
    מאחר והנחתי שמדובר במומחית בית המשפט, התרתי את הזימון.
14. בתאריך 3.12.14 הגיש ב"כ הנתבע התנגדות לזימון עד ולהגשת המסמך והפנה את בית המשפט לכך שב"כ התובע זימנה את המומחה מטעמה, פרופ' שגיא, ולא את מומחית בית המשפט, כפי שהורתי בדיון.
    ב"כ הנתבע התנגד לזימונו של פרופ' שגיא וכן התנגד להגשת תכתובת המייל בין פרופ' שגיא לבין ב"כ התובע – כראייה בתיק.
15. בתאריך 3.12.14 ביטלתי את זימונו של פרופ' שגיא והפניתי להחלטתי בסיום הדיון מיום 17.9.14 שם קבעתי כי בדיון הקרוב תשמע חקירת המומחית מטעם בית המשפט. כמו כן הוריתי לב"כ התובע להודיע האם היא מבקשת לחקור את המומחית מטעם בית המשפט. כן הוריתי לב"כ התובע להודיע מדוע לא הוגשו ראיות התובע, כפי שנקבע בהחלטתי.
16. בתאריך 3.12.14 הוגשה תשובת ב"כ התובע בה חזרה על בקשתה לזמן את פרופ' שגיא לחקירה.
17. בתאריך 14.12.14 קבעתי כי התיק נקבע לחקירת המומחית מטעם בית המשפט בלבד ולפיכך אין מקום להזמין את פרופ' שגיא לדיון הקרוב הקבוע בתיק זה. כן התבקשה ב"כ התובע להודיע האם היא מוותרת על חקירת המומחית מטעם בית המשפט, שאז יקבע התיק להוכחות כמבקשה אחת. כן התבקשה שוב ב"כ התובע להתייחס לאי הגשת הראיות מטעם התובע.
18. בתאריך 30.12.14 הגישה שוב ב"כ התובע בקשה להזמנת פרופ' שגיא. מעיון בבקשה עלה שוב כי ב"כ התובע מבקשת להגיש לתיק, את תכתובת המייל בינה לבין פרופ' שגיא.
19. בתאריך 30.12.14 הוגשו הראיות מטעם התובע.
20. בתאריך 1.1.15 ניתנה החלטתי לפיה מהבקשות השונות שהגישה ב"כ התובע (המפורטות לעיל), עולה כי אין טעם להקדים את חקירת המומחית מטעם בית המשפט וכי יש לשמוע את התיק כולו כמקשה אחת, ולפיכך בוטל הדיון שהיה קבוע.
    כן קבעתי כי מבקשות שונות שהגישה ב"כ התובע עלה כי היא מבקשת להגיש כראיה את התכתובת בינה לבין פרופ' שגיא. התכתובת אינה ערוכה כחוות דעת ולא ניתן להגישו במסגרת זימונו של פרופ' שגיא לעדות. אם מבקש התובע לפיכך להגיש תכתובת זו, עליו לערוך אותה כחוות דעת ועליו להגיש בקשה מתאימה להגשת חוות דעת זו. כן קבעתי כי בשלב זה לא חלה על הנתבעת החובה להגיש ראיות מטעמה.
21. בתאריך 1.2.15 הגיש התובע בקשה להוספת חוות דעת משלימה מטעמו וזו הבקשה נשוא החלטתי.
    לבקשה צורפה חוות דעתו של פרופ' שגיא מיום 17.1.13 אשר העיד כי בדק את התובע בשנת 2012 וכן בדק אותו בשנית לאחרונה, ביום 7.1.15. המומחה ציין בחוות דעתו כי עמדה בפניו חוות דעתו של ד"ר יפה, המומחית מטעם בית המשפט.
    בחוות דעתו נקבע בין היתר: "טווחי התנועה של מפרקי אצבע 2 בה נקרעו הגידים המיישרים מלאים. קיים חסר של 30 מעלות ביישור המפרק הבין גלילי המקורב PIPJ- באצבע 5 ביד שנפגעה ומגבלה קלה ביישור המפרקים הבין גלילים המקורבים באצבעות 3 ו- 4 ביד זו....".
    בפרק הדיון והסיכום נרשם כדלקמן: "..בנוסף קיימת מגבלה של 30 מעלות ביישור המפרק הבין גלילי המקורב באצבע 5 ומגבלה קלה ביישור המפרקים המקבילים באצבעות 3 ו – 4. המגבלה ביישור נובעת קרוב לוודאי מהידבקויות של הגידים המיישרים באזור הצלקות. ממצא זה נמצא על ידי כל הרופאים שעל ידם נבדק הן במסגרת המוסד לביטוח לאומי והן בעת הבדיקות לצורך מתן חוות דעת רפואיות. לא נקבעה לו נכות בעבור הפגיעה ביישור. לדעתי המגבלה הקיימת מקבילה למצב של קשיון נוח של אצבע זו והנפגע זכאי לנכות המתאימה.
    המגבלה הקלה ביישור אצבעות 3 ו – 4 אינה מגיעה לכדי נכות.
    בהתאם ללוח התקנות של המוסד לביטוח לאומי לנפגע סעיפי ליקוי כדלקמן:
    75(1) (ב) בעבור צלקות בגוף מכאיבות או מכערות המקנות 10% נכות.
    44(4) מותאים לקישיון נוח של אצבע 5 המקנה 5% נכות" (חלק מההדגשות שלי וחלק במקור – הח"מ).
22. בבקשה נטען כי המומחית אשר מונתה על ידי בית המשפט לא הייתה מומחית שמונתה בהסכמה לגבי הנכות האורטופדית ולפיכך משקלה של חוות דעתה הינו כמשקל חוות הדעת מטעם הצדדים. חוות הדעת שהוגשה מחדדת את האמור בתכתובת המייל בין ב"כ התובע לפרופ' שגיא. מומחית בית המשפט לא התייחסה לממצאים אשר היו במסמכים וגם לא הסתכלה על התובע וכל התהליך לקח 5 דקות. לאור השלב המקודם בו נמצאת התביעה ולאור העובדה שחוות דעתו של פרופ' שגיא מחדדת את הממצאים אשר נמצאים בחוות דעתו של ד"ר גורן צבי. על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שבמחלוקת - יש להיעתר לבקשה. לתובע היה קשה להשיג את הכסף הדרוש לשם הגשת חוות הדעת הנוספת. לבקשה צורף תצהירו של התובע שם נרשם בין היתר כי חוות הדעת של פרופ' שגיא הכרחית כדי שבית המשפט יבין את הנזקים בידו, דבר המשפיע עליו יום יום בכל פעולה ופעולה. כן הצהיר התובע כי כיום, בניגוד למצבו טרם התאונה, הוא אינו יכול לעבוד בבניין בגלל הכאבים ביד ויש לו גם בעיות בדימוי העצמי בשל הפציעה.
23. ב"כ הנתבע מתנגד לבקשה שכן לא מדובר כלל בבקשה להגיש חוות דעת משלימה אלא בבקשה להגיש חוות דעת חדשה לכל דבר ועניין. חוות דעתו של פרופ' שגיא שונה ואחרת מחוות דעתו של ד"ר גורן. מדובר בטענה חדשה בדבר קשיון נוח באצבע 5, שלא בא זכרה בחוות הדעת הקודמות וגם לא בכתב התביעה, שם דובר על צלקות ועל פגיעה בשורש כף היד.
    התובע היה צריך להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה והדבר לא נעשה ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. ב"כ התובע לא הביעה התנגדותה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לנוכח פערי הנכות ומשכך קיבלה על עצמה את המתווה של מינוי מומחה על כל המשתמע מכך. בכל מקרה, גם אם מדובר במינוי שלא בהסכמת הצדדים, אין בכך כדי לסייע לתובע. בפסיקה נקבע כי מקום שמונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בעל דין אינו רשאי להגיש חוות דעת של רופא אחר על מנת לתקוף את המומחה מטעם בית המשפט. בתי המשפט השונים נוהגים לדחות בקשות מעין אלו. בתקנות נקבע מועד ברור להגשת חוות דעת מטעם הצדדים, הבקשה כאן מבקשת לסטות מדרך זה ואין לאפשר זאת. מינוי מומחה בית המשפט לא בא בריק, המומחה מונה לאחר שהוגשו כבר חוות דעת מטעם הצדדים. פתח מסוכן ומדרון חלקלק נמצא בבקשת התובע. מדובר בניסיון להתמודד עם קביעתה הברורה של המומחית מטעם בית המשפט, בדרך שהדין לא התיר אותה.
24. בתגובה לכך טענה ב"כ התובע כי הנושא של חוות דעת משלימה אינו מוכר בתקנות אולם בפרקטיקה הנוהגת בתיקים מהסוג שבנדון, הכירו בתי המשפט באפשרות הגשת חוות דעת משלימות מטעם הצדדים. חוות הדעת המשלימה מחדדת את האמור במסמכים הרפואיים ובחוות הדעת של המומחים. ב"כ התובע חוזרת על כך שהמומחית שמונתה מטעם בית המשפט לא מונתה בהסכמה.

סיכום ביניים

1. התובע מבקש להגיש חוות דעת אורטופדית נוספת מטעמו.
2. כל המומחים בתיק, כולל המומחה מטעם הנתבע, מצאו כי לתובע חסר של 30 מעלות, ביישור אקטיבי של מפרק PIP באצבע 5.
3. מומחית בית המשפט מסכימה כי מגבלה זו נובעת מהתאונה נשוא התביעה
4. המומחה מטעם הנתבע והמומחית מטעם בית המשפט, סבורים כי מגבלה זו אינה מקנה נכות.
5. פרופ' שגיא סבור כי מגבלה זו כן מקנה נכות של 5%.

הפסיקה הנוהגת

1. בבר"ע (חיפה) 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' יוסי קריאף (פורסם במאגרים המשפטיים(, קבע כבוד השופט עמית (בתוארו דאז), כדלקמן: "לטעמי ייתכנו מקרים חריגים, בהם יתיר בית המשפט למי מהצדדים, בעקבות חוות דעת מומחה בית המשפט, להגיש תוספת חוות דעתו, או להגיש חוות דעת נוספת, זאת בכפוף להגשת בקשה מתאימה של בעל הדין הנתמכת בתצהיר, ועל בית המשפט לבחון אם במחדל דיוני עסקינן, ולשקלל בין האינטרס של חקר האמת מול הצורך לשמור על סדרי דין ויעילות הדיון. אולם הליך זה ייעשה מחוץ לגדרה של תקנה 136, ושיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית, הרשאית לדחות בקשה מעין זו..".
2. ברע"א 4255/13 (עליון), ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בע"מ נ' א.א. הנדסה ותכנון מדרגות בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים), חזר כבוד השופט עמית, על עמדתו אותה הביע בתיק חישולי כרמל בע"מ.
3. ברע"א 1077/12 (עליון) פלוני ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים), אימץ כבוד השופט זילברטל את עמדת כבוד השופט עמית כפי שהובעה בפסק דין חישולי כרמל.
4. בפסק דין נוסף שניתן לאחרונה, רע"א 4734/14 (עליון) עיריית פתח תקוה נ' גלית הינדי (פורסם במאגרים משפטיים), החליט בית המשפט שלא להתערב בהיתר שנתן בית המשפט להגשת חוות דעת נוספת (בתחום אחר), ונתן משקל בין היתר לכך שהמומחה מטעם בית המשפט, לא היה מומחה שמונה בהסכמת הצדדים.

דיון והכרעה

1. במחלוקת שנפלה בין הצדדים בעניין השאלה האם המומחית מטעם בית המשפט הינה מומחית מוסכמת אם לאו – דעתי כדעת ב"כ התובע כי המומחית לא מונתה בהסכמת הצדדים תוך ויתור על חוות הדעת מטעמם.
2. ב"כ הנתבע התייחס לעניין זה במפורש, כאמור לעיל, בהודעתו לבית המשפט מיום 16.12.13, אשר נסובה על אי הסכמת הנתבע לפשרה.
3. ב"כ התובע אולם לא התייחסה אולם לכך בהודעתה לבית המשפט בעניין הסכמתה לפשרה, אולם לכאורה לא עשתה כן שכן הודיעה על הסכמת התובע לפשרה ובית המשפט בהחלטתו קבע כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, רק בהעדר הסכמת הצדדים לפשרה.
4. בנסיבות מינוי המומחית מטעם בית המשפט בתיק זה, והכל כמפורט לעיל, לא ניתן לקבוע כי מדובר במומחה מוסכם על ידי הצדדים בהתאם להסדר האמור בתקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.
5. לא מצאתי לנכון לקבל את טענת ב"כ התובע כי בשעה שהבקשה לא הוגשה כבקשה לתיקון כתב תביעה אזי יש לדחותה. כפי שעולה מפסקי הדין שצוטטו לעיל, בית המשפט קבע כי כאשר מבקשים להגיש חוות דעת נוספת, יש להגיש בעניין זה בקשה מתאימה להגשתה. בקשה כזו הוגשה והיא מונחת בפני.
6. מהפסיקה המפורטת לעיל עולה כי רק במקרים חריגים תותר הגשת חוות דעת נוספת או תוספת לחוות דעת על ידי אחד הצדדים לאחר הגשת חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט.
7. לאחר ששקלתי את כל השיקולים ביניהם – העובדה שמומחית בית המשפט אינה מומחית מוסכמות בהתאם לקבוע בתקנה 130(ג); העובדה שחוות הדעת שמבקשים להגיש מתייחסת למגבלה שמצאו כל המומחים מטעם כל הצדדים ולפיכך, סביר מאוד שלא תידרש בדיקה נוספת של התובע על ידי מומחה הנתבעת ועל ידי המומחית מטעם בית המשפט; העובדה שהבקשה הוגשה טרם נחקרה מומחית בית המשפט על חוות דעתה; העובדה שהתובע מציין כי חסרון כיס מנע ממנו להגיש את חוות הדעת קודם לכן; העובדה שמדובר בפער שבין 0% ל – 5% בין הקביעה של מומחית בית המשפט לבין הקביעה בחוות הדעת הנוספת שמבקש התובע להגיש; העובדה שמדובר על הגבלה/מגבלה ממנה סובל התובע, שכל המומחים מסכימים לה, ולפיכך יש להידרש לחקר האמת באשר לשאלה אם אותה מגבלה מקנה או לא מקנה לתובע נכות; העובדה שהנתבע יוכל להגיש חוות דעת נוספת מטעמו גם כן, אם יחפוץ בכך; העובדה שהיעתרות לבקשה לא תגרום לעיכובים גדולים מידי בשמיעת תיק זה; העובדה שניתן לפצות את הנתבע בגין ההוצאות הנוספות שעשויות להיגרם לו, בתשלום הוצאות – החלטתי לקבל את הבקשה תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבע (בגין הצורך להשלים את חוות הדעת מטעם הנתבע ובגין הצורך לשאת במחציתו של סכום נוסף שישולם למומחית בית המשפט, על מנת שתבחן את חוות הדעת הנוספות מטעם הצדדים), בסך של 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
8. הנתבע יוכל להגיש חוות דעת נגדית לחוות דעתו של פרופ' שגיא עד ליום 1.6.15
9. לאחר שתוגש חוות דעת מטעם הנתבע יועברו שתי חוות הדעת לד"ר יפה על מנת שהיא תוציא חוות דעת משלימה.
10. המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 4.6.15 על מנת שאבחן המצאות חוות הדעת מטעם הנתבע בתיק ואורה על העברתן למומחית מטעם בית המשפט.
11. מאחר ושני ניסיונות פשרה לא צלחו בתיק זה (של הח"מ ושל כבוד השופט גד גדעון), אני קובעת תיק זה להוכחות ליום 17.9.15 בין השעות 09:30 עד 14:30.
12. עד ליום 18.6.14 יוגשו ראיות הנתבע בתיק זה.
13. הצדדים ידאגו כבר עכשיו להודיע אודות מועד הדיון למומחים מטעמם, על מנת שהמומחים ישריינו את התאריך. כמו כן ב"כ התובע תודיע כבר עכשיו המועד למומחית בית המשפט, שכן סביר שאחד מהצדדים יזמין אותה לחקירה על חוות דעתה.

לסיכום

1. אני מתירה את הגשת חוות דעתו של פרופ' שגיא.
2. התובע ישלם לנתבע סך של 4,000 ₪ הוצאות וזאת תוך 30 יום מהיום.
3. המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ה, 18 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.