1. בפניי בקשת התובע לתיקון כתב תשובתו. עילת התיקון הנטענת הינה טענות משפטיות חדשות אשר התבררו לו לאחר עיון בתיק הביטוח של הנתבעת (להלן: "המשיבה").
2. המשיבה מתנגדת לבקשה משתי סיבות. ראשית, הטענות אותן העלה המבקש היו ידועות לו עוד בזמן כתיבת כתב התשובה הראשון. שנית, עברו, לדבריה, למעלה משלוש שנים מעת הגשת כתב התשובה ולפיכך המדובר בשיהוי רב.
3. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") עוסקת בתיקון כתב טענות בשלב קדם המשפט:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...".

גישת בית המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות הינה ליברלית ונועדה להביא לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ובכך לייעל את ההליך המשפטי (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 349-351 (מהדורה 11, 2013)). במסגרת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, משקלל בית המשפט גם את השלב אליו הגיע ההליך. סבור בית המשפט כי בעל דין מבקש לתקן את כתב טענותיו בשלב קדם המשפט - כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - יכול בית המשפט להיעתר לבקשה בכל עת, ברוחב לב וללא דיחוי (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992)).

במקרה דנן, מוגשת הבקשה בעת הגשת ראיות הצדדים, קרי עדיין מצויים אנו בשלב קדם המשפט.

1. לאחר עיון, הנני סבורה כי יש לקבל את הבקשה. שוכנעתי כי התיקון יוכל לסייע לבית המשפט בהגעה לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. לטעמי יש ליתן משקל לשלב המקדמי בו מצוי התיק. בנוסף, עולה מפרוטוקול הדיון מיום 23.6.14, כי אף לאחר הגשת כתבי הטענות לא היה מצוי בידי התובע העתק מלא מתיק הביטוח. על כן, גם מטעם זה יש להורות על קבלת הבקשה. הנתבעת טוענת אומנם למקצה שיפורים אך מבלי שכרוכה בתגובתה טענה לשינוי חזית. מכל מקום שמורות לנתבעת טענותיה לעניין אופן ניהול ההליך, לרבות הטענה בדבר שיהוי ואלו ישקלו עם תומו.
2. לפיכך, הבקשה מתקבלת. כתב התשובה המתוקן מתקבל לתיק בית המשפט.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ה, 08 יוני 2015, בהעדר הצדדים.