ב"כ המאשימה: עו"ד רויטל זאוברר

ב"כ הנאשם: עו"ד גיא אשכנזי

רקע

1. הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת ב- 162 עבירות, בכך שהשתמש בכל מרמה, או תחבולה, או שהרשה לאחר להשתמש בהן, או עשה מעשה אחר, וזאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק.
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, וכפי שעולה מהכרעת הדין, בתקופה שבין החודשים ינואר 2006 ועד מרץ 2009 הוציא הנאשם 162 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, על שם חמש חברות שונות, אשר אינן בניהולו או בבעלותו, ומבלי שהיה רשאי להוציאן (להלן: "החשבוניות הפיקטיביות"), וזאת על מנת להתחמק מתשלום המס הגלום בעסקאות שביצע ואשר בגינן הוצאות החשבוניות הפיקטיביות.
3. סה"כ הוציא הנאשם בתקופה הרלוונטית חשבוניות פיקטיביות בסכום של 3,866,196 ₪, אשר סכום המס הנובע מהן הינו 541,384 ₪.

ראיות לעונש

1. מטעם הנאשם העידה לעונש בתו.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד אתי שטיינמץ, הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות. הערך החברתי המוגן הינו הפגיעה בשוויון. קיימת חומרה בכך שהנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ, שעונשה המרבי 7 שנות מאסר. הנאשם פיתח שיטה של חשבוניות פיקטיביות לניהול עסקיו, השתמש בפורמטים של 5 חברות שונות והפיץ אותן במשך תקופה ארוכה. המחדלים לא הוסרו. המאשימה טענה למתחם עונש הולם שנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 5%-10% מהמחדל. המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש ברף העליון של המתחם.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גיא אשכנזי, מדובר בעסקאות אמת, כאשר הועברה סחורה ואין המדובר בעסקאות פיקטיביות. אף אם אין לכך השלכה לעניין ההרשעה, יש לכך משמעות לעניין העונש. הנאשם עבד שנים רבות עם אותם לקוחות. הנאשם שילם את הכספים האמורים לאדם בשם אברהם נפתלי, ועמד על גרסתו זו עד סוף ההליך המשפטי. לטענת הנאשם הנסיבות לביצוע העבירה הן רצונו לעבוד ולהתפרנס. הוא ביצע את העבירות מתוך אמונה שאינו פוגע בקופת המדינה, הואיל ושילם את הכספים לאברהם נפתלי אשר התחייב להעביר את הכספים הלאה (עמ' 66, ש' 18-22). הנאשם אדם נורמטיבי, שירת בגולני, ולאחר מכן במשך 20 שנה שירת במילואים והשתתף במלחמות ישראל. הנאשם הוכרז פושט רגל בנובמבר 2010. הנאשם סובל ממצב רפואי קשה וממחלות כרוניות. מצבו הכלכלי קשה. המתחם הינו החל משישה חודשי מאסר בפועל ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל, ויש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם.
3. הנאשם עצמו מסר כי הוא אדם ישר והגון, אשר עבד קשה לפרנסת משפחתו. הוא נקלע למצב מסובך. הוא פחד שאדם כלשהו יפגע בו או במשפחתו. הנאשם אישר שאין אדם בשם אברהם נפתלי שהוא מכיר. הוא חושש מאדם אחר.
4. הוגש צו כינוס נכסים לחייב ואסופת מסמכים רפואיים (נע/1).

דיון

1. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לנשיאה מאחורי סורג ובריח לתקופה ממשית, וזאת לצד קנס כספי משמעותי.

קביעת מתחם העונש ההולם

1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הפגיעה בקופת המדינה ופגיעה בערך השוויון בתשלום מס. בתי המשפט חזרו והדגישו את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית בכלל ולעבריינות מס בפרט, וזאת נוכח התוצאות ההרסניות שלהן למשק, לכלכלה ולחברה, ונוכח הפגיעה הקשה של עבירות אלה בערך השוויון בנשיאת נטל המס שנדרש לצורך מימון צרכי החברה. המשמעות של העלמת מס על-ידי אדם אחד, הינה שיתר החברים בחברה נדרשים לשלם מס נוסף, או שכל חברי החברה יקבלו מהמדינה שירותים פחותים. העלמת מס על ידי אדם אחד, פוגעת בכל אחד ואחד מיתר חברי החברה באופן ממשי. מדובר בעבירות שהינן קלות לביצוע וקשות לאכיפה. עבירות המס פוגעות אף במרקם החברתי ובסולידריות החברתית.
3. בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של עבירות המס ועל השלכותיהן החברתיות המזיקות. יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' שהם ברע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13):
4. "בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה - בקופה הציבורית, והעקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס".
5. עוד ראויים לציון דברי כב' השופט י' עמית בע"פ 2636/12 עיזבון המנוח שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל (5.3.13):
6. "אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס והמע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים. בית משפט זה הדגיש לא אחת את הדגש ההרתעתי בשיקולי הענישה בעבירות כגון דא "הגוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן". על העבריין הפוטנציאלי לדעת כי "הסיכון גדול מהסיכוי" וכי כנגד טובת ההנאה שהוא עשוי להפיק מפרי מעלליו "עומדים לא רק קנסות נכבדים השוללים את טובת ההנאה, אלא עומדים גם לילות ארוכים של פחד מפני חשיפת האמת, עומדים הרס עצמי-משפחתי ועסקי, ועומדים ימים ארוכים של שלילת חופש"... עונשי מאסר בפועל, ואף לתקופה ממושכת, הוטלו גם על נאשמים ללא עבר פלילי אשר התנהלו באופן נורמטיבי לאורך השנים. הדברים נכונים במיוחד כאשר נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שהשימוש בהן הפך זה מכבר למכת מדינה".
7. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה משמעותית. בין עבירות המס השונות, נראה כי קיימת חומרה יתרה בעבירות אשר מתבצעות באמצעות חשבוניות פיקטיביות. כפי שנקבע לא אחת מדובר באבי אבות הטומאה. עבירות אשר מתבצעות באמצעות חשבוניות פיקטיביות קלות מאוד לביצוע וקשות לאיתור, ויש בהן משום דרך קלה להתעשר על חשבון קופת המדינה. במקרה דנן, הפגיעה בערך המוגן הינה משמעותית בשל כך שהנאשם הוציא חשבוניות פיקטיביות בסך של 3,866,196 ₪, אשר סכום המס הנובע מהן הינו 541,384 ₪.
8. אף העונש המרבי שקבע המחוקק לעבירה שבה הורשע הנאשם לפי סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ, של שבע שנות מאסר, מעיד על החומרה שהמחוקק ייחס לעבירה זו ועל מידת הפגיעה בערך המוגן.
9. במסגרת שיקולי הענישה בעבירות מס מסוג זה יש להעניק את הבכורה לשיקול ההלימה, תוך שמירה על יחס הולם בין היקף סכום השמטת המס שביצע הנאשם, לבין העונש שיוטל עליו. לפיכך, ככלל בעבירות מסוג זה השיקולים האינדיבידואליים הנוגעים לנאשם נסוגים מפני השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי. כפי שנקבע, בין היתר, על-ידי כב' השופט רובינשטיין בע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.10):

"כשעסקינן בעבירות מס ככלל, כנפסק לא אחת, שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן".

באופן דומה נקבע על-ידי כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (מיום 17.8.09) כדלקמן:

"בהלכותיו של בית משפט זה הובהר פעמים רבות, כי נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה".

וראו גם רע"פ 10170/08 עיסא נ' מדינת ישראל (מיום 2.3.09).

1. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל משישה חודשי עבודות שירות וכלה בעונשי מאסר ממושכים, כמפורט להלן:
2. ברע"פ 5718/05 אוליבר נ' מדינת ישראל (8.8.05), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע 40 עבירות של הוצאת חשבונות פיקטיביות. הנאשם לא שילם את חובו בסך של כחצי מיליון ₪, ובכך הפר את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, ונדון ל-36 חודשי מאסר בפועל, וכן לקנס בסך של 50,000 ₪.
3. ברע"פ 1710/02 אלעוברה נ' מדינת ישראל (23.5.02), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בניכוי מס תשומות, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות בסכום של 90,000 ₪, ונדון ל- 30 חודשי מאסר בפועל, וקנס בסך 100,000 ₪.
4. ברע"פ 1890/08 יגרמן נ' מדינת ישראל (28.10.08), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע בעבירות של הוצאת חשבונות פיקטיביות והתחמק מתשלום מס בסך של כ- 980,000 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ- 24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 150,000 ₪, לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש אותו ריצה הנאשם באותה עת ולקנס בסך של 300,000. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
5. ברע"פ 1710/02 סאלם נ' מדינת ישראל (23.5.02), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד וב-23 עבירות שעניינן שימוש בחשבוניות פיקטיביות, וכן בייצורן של אותן חשבוניות, כאשר סכום השמטת המס היה בסך של כ- 90,000 ₪. הנאשם לא הסיר את המחדלים. הנאשם נדון למאסר בפועל למשך 30 חודשים, כאשר בית המשפט המחוזי הפחית את סכום הקנס מ- 150,000 ₪ ל- 100,000 ₪. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו ודחה את בקשת רשות הערעור.
6. ברע"פ 1634/10 סופה שמירה בע"מ נ' מדינת ישראל (26.6.10), דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר נדון לעונש של 20 חודשי מאסר בגין ניכוי מס תשומות בסך של כ- 850,000 ₪, על סמך חשבוניות פיקטיביות.
7. ברע"פ 8527/12 ששון נ' מדינת ישראל (28.11.12), דחה בית-המשפט העליון (כב' השופט ח' מלצר) בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בניכוי מס תשומות שנקבע מחשבוניות פיקטיביות בסך של 1.1 מיליון ₪, ועונשו נגזר במסגרת הערעור לבית-המשפט המחוזי לעונש של שישה חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח (הנאשם הסיר מחדלים בסך של 400,000 ₪).
8. בעפ"ג (מח' מרכז) 30668-04-11 חסון נ' מדינת ישראל (19.7.11), הוקל עונשו של נאשם שהורשע לפי הודאתו בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום מס התשומות הגלום בהם היה 535,580 ₪, לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל.
9. בע"פ (מח' י-ם) 40811/07 זמיר נ' מדינת ישראל (10.6.08), הוקל עונשו של נאשם, שהורשע בניכוי מס תשומות מבלי שהיו בידיו חשבוניות מס כדין כשסכום המס הינו 1.5 מיליון ₪. עונשו של הנאשם הועמד על 15 חודשי מאסר בפועל.
10. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 29970-11-11 מדמון נ' מדינת ישראל (19.6.12), התקבל ערעורו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות מס, כאשר סכום המחדל עמד על כ- 515,000 ₪. הנאשם הסיר את המחדל במלואו. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם מ- 20 חודשי מאסר בפועל ל- 15 חודשים. סכום הקנס נותר בסך של 45,000 ₪.
11. בע"פ (מח' מרכז-לוד) 46676-03-10 חב' אורגל תעשיות מתכת בע"מ נ' מדינת ישראל (6.10.10), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע מספר רב של עבירות מס, כאשר סכום החוב לרשויות המס עמד על סך של כ- 700,000 ₪. הנאשם שילם סך של כ- 113,000 ₪. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם מ- 18 חודשי מאסר בפועל ל- 14 חודשים. סכום הקנס נותר בסך של 40,000 ₪.
12. בעפ"ג (מח' ת"א) 24941-01-11 קרעין נ' מדינת ישראל (14.3.11), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע 19 עבירות של הוצאת חשבונות פיקטיביות. מדובר בחשבוניות על סך של למעלה מ- 4 מיליון ₪, כאשר סכום המס הנובע מהן הוא כ- 630,000 ₪. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם מ- 15 חודשי מאסר בפועל ל- 9 חודשים. סכום הקנס נותר בסך של 50,000 ₪.
13. בע"פ (מח' חי') 54708-12-12 מט נ' מדינת ישראל (9.5.13), הקל בית-המשפט המחוזי בעונשו של נאשם, אשר הורשע בקבלת חשבוניות פיקטיביות כאשר סכום מס התשומות בגינן הסתכם ב- 2.4 מיליון ₪, לעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
14. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
15. התכנון שקדם לביצוע העבירה; מדובר במספר רב של עבירות (162 עבירות) אשר נמשכו על פני תקופה ארוכה של מספר שנים, וכאשר הנאשם עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות של מספר חברות שונות, ומכאן מובן שמדובר בתכנון מוקדם, ואף בתחכום מסוים בביצוע העבירות. אין המדובר במעידה חד פעמית.
16. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנזק הישיר שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה הינו בשיעור המס שנגרע מקופת המדינה, קרי: 541,384 ₪. נזקים עקיפים נוגעים לפגיעה בסולידאריות החברתית שבתשלום מיסים.
17. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; מדובר בעבירות אשר בוצעו למען בצע כסף. לא ניתן לקבל את טענת ההגנה לפיה הנאשם ביצע את העבירות בלית ברירה.
18. יש ליתן משקל מסוים לטענת ההגנה, לפיה אכן בוצעו עסקאות אמת ביסוד החשבוניות הפיקטיביות. מובן הדבר שהעובדה שמדובר בחשבוניות זרות, אינה פוטרת את הנאשם מאחריותו למעשים, ואולם נדמה כי ניתן ליתן לכך משקל מסוים במסגרת שיקולי הענישה.
19. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל משבעה חודשי מאסר בפועל ועד לעשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל.
20. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקולי ההגנה על שלום הציבור או השיקום אינם ממין העניין.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
2. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; מובן הדבר כי עונש מאסר לריצוי בפועל יפגע באופן קשה בנאשם.
3. הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; כפי שעלה מעדותה של בתו, ניכר כי מאסר בפועל יפגע אף במשפחתו.
4. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם אמנם בשום שלב לא נטל אחריות למעשיו ולא הודה במיוחס לו, ואולם בתום הטיעונים לעונש הודה הנאשם בכך שלא היה אמת בקו ההגנה שבו נקט לאורך ניהול ההליך, לפיו העביר את תשלומי המע"מ לאדם בשם "אברהם נפתלי", וכלל לא קיים אדם בשם זה שהנאשם העביר לו את תשלומי המע"מ (עמ' 67, ש' 16). בכך יש מקצת נחמה.
5. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; ככלל, בעבירות מס, מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה נמדדים במסגרת "הסרת מחדלים". במקרה דנן, לא הסיר את המחדלים, אפילו לא מקצתם, ואף לא התרשמתי כי נעשה מאמץ אמיתי להסרת המחדלים אשר יהיה בו כדי להוביל להקלה בעונש.
6. כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;
7. התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם שירת בצה"ל ב"גולני", וכן שירת במילואים במשך שנים רבות, ואף השתתף במלחמות ישראל.
8. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירות בוצעו בשנים 2008-2006 (ומקצתן בשנת 2009), כתב האישום הוגש בשנת 2012. על אף חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, אין המדובר בתקופה יוצאת דופן בתיקים מסוג זה.
9. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לחובתו של הנאשם מספר הרשעות קודמות, לרבות בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (הרשעה מחודש נובמבר 2013), אי הגשת דו"ח במועד לאחר דרישה (הרשעה משנת 2004 אשר התיישנה) שבגינה נדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 10,000 ₪, וכן הרשעות נוספות שהתיישנו.
10. עוד יש להתחשב במצבו הבריאותי והכלכלי של הנאשם. הנאשם נמצא בהליכי פשיטת רגל, וכן סובל מבעיות בריאות שונות (נע/1).
11. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וכן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לשכיחותן של העבירות.
12. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת לצד מאסר על תנאי וקנס כספי.
13. הקנס הכספי
14. לעניין הקנס, כאשר עסקינן בעבירות מס ובעבירות כלכליות, אשר מבוצעות למען בצע כסף, הרי שהעונש צריך לכלול אף רכיב כספי משמעותי. הקנס בעבירות המס הינו חלק אינהרנטי לענישה. בסעיף 117(ב2) שבו הורשע הנאשם קבע המחוקק קבע קנס מרבי של פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, שעומד כיום על 226,000 ₪, כלומר קנס מרבי של למעלה ממיליון ₪.
15. שיקול ההלימה מחייב יחס הולם בין סכום הכסף שנגרע מקופת המדינה, לבין שיעור הקנס שיוטל על הנאשם. יחד עם זאת, במסגרת קביעת שיעור הקנס, כמו גם במסגרת קביעת מתחם הקנס ההולם, יש ליתן את הדעת אף למצבו הכלכלי של הנאשם. כפי שהוצג על-ידי ההגנה, מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע, והוא אף נמצא בהליכי פשיטת רגל. יש בכך כדי להוביל למסקנה בדבר הפחתת מתחם עונש הקנס ההולם. ברם, אין בטענה זו כדי לפטור את הנאשם מהטלת קנס כספי משמעותי (ר' רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13)). לפיכך, סבורני כי מתחם עונש הקנס ההולם נע בין 20,000 ₪ וכלה ב- 75,000 ₪.
16. לאיזון בין שיקולי הגמול וההרתעה לבין ההתחשבות במצב הכלכלי בכל הנוגע להטלת קנס, ראו תפ"ח (מח' ת"א) 1226/04 מדינת ישראל נ' שורפי (23.2.09)).
17. סוף דבר
18. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
19. 14 חודשי מאסר בפועל.
20. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 15.6.14 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.
21. 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה מסוג פשע לפי חוק מע"מ.
22. 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה מסוג עוון לפי חוק מע"מ.
23. קנס כספי בסך של 30,000 ₪, או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.4.15. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
24. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ד, 30 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.