1. בתאריך 16/6/14 ניתן פסק דין בהליך ק"ג 28927-02-12.
2. בסעיפים 9 ו- 10 לפסק הדין נקבע:"ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת המערערים והמשיב 2, אשר הוגשה ביום 24/10/13 בחתימת ב"כ הצדדים כדלקמן:" בהתאם להמלצת בית הדין ומבלי שיהיה בכך משום הודאה או פגיעה בטענות הצדדים זה כלפי זה , מסכימים המערערים והמשיב 2 כי בערעור נגד המשיב 2 ידחה וכי המשיב 2 ישלם למערערים באמצעות ב"כ סך של 30,000 ₪. הסכום יועבר לב"כ המערערים בתוך 15 ימים ממועד פסק הדין". להסכמה זו לא היתה התנגדות למשיב 1.

10. לאור האמור ובכפוף לכך התביעה נגד משיב 2 נדחית"

1. על כן בעניין יו"ר הכנסת ניתן תוקף של פסק דין להסכמת המערערים ומשיב 2 – יו"ר הכנסת מיום 24/10/13.בגין הסכמה זו שולם התשלום.
2. על פסק הדין הוגש ערעור ע"ע 13956-09-14 . ערעור זה הוגש רק נגד המשיב 1 מדינת ישראל- הממונה על הגמלאות, ורק בעניינו ניתן פסק הדין מיום 12/4/15.
3. בכתב הערעור מיום 4/9/14 נרשם בכותרתו:

1. בית הדין הארצי דן בערעור נגד משיב 1 בלבד . זאת באופן חד משמעי כאמור בסעיף 10 לפס"ד זה:"סוף דבר: נוכח העובדה שפסק הדין ניתן על ידי השופט לבדו ללא נציגי ציבור, דין הערעור להתקבל, ודינו של פסק דינו של בית הדין האיזורי בכל הנוגע לדחיה על הסף את ערעורם של המערערים על החלטת הממונה על הגמלאות להתבטל" . (דגש שלי ש.ש.) גם בסעיף 11 נרשם ולא בכדי"...ידון מחדש בבקשה לסילוק על הסף..". הא ותו לא.
2. בית הדין הארצי לא ביטל את ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בין המערערים למשיב 2. בית הדין הארצי התייחס לכך מפורשות בסעיף 1:"נציין כי בפסק הדין ניתן גם תוקף של פסק דין להסכמה בין המערערים לבין יו"ר הכנסת (דאז) מר ראובן ריבלין, שהיה נתבע נוסף בהליך." הסכמה זו לא ביטל בית הדין הארצי.
3. זאת מהטעם הפשוט ששופט יחיד רשאי לפי חוק בית הדין לעבודה תשכ"ט- 1969 , וסעיף (9) לתוספת הרביעית בו :

"ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;"

1. ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין היא מעשה בית דין שלא בוטל בפסק דינו של בית הדין הארצי בערעור . זאת בנוסף כאמור לעובדה שהערעור עצמו הוגש רק בעניין הממונה על הגמלאות.
2. חרף האמור לעיל הגישו המערערים את הבקשה בנוסח הבא:

1. הכנסת הגישה התנגדותה המנומקת לצירוף הכנסת מחדש.כך גם התנגדה להעלאת טיעונים נגד הכנסת , בין היתר מששילמה בהסכמת המערערים את כסף באמצעות בא כוחם.
2. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה, ובדקתי את לשון פסק הדין בערעור ואת החקיקה והפסיקה מצאתי כי אמירתו של בית הדין הארצי הנכבד בסעיף 11 לפסק דינו,למיטב הבנתי , מתייחסת אך ורק לצדדים שבערעור שבפניו , המערערים והממונה על הגמלאות ורק לגבי הממונה על הגמלאות נתנה הרשות למערערים לתקן תביעתם או להעלות כל טענה אחרת.
3. נוכח האמור הבקשה לצירוף הכנסת נדחית.
4. בשלב זה , ולאחר ששקלתי, אין צו להוצאות .
5. המערערים רשאים להגיש כתב תביעה מתוקן כנגד הממונה על הגמלאות בלבד עד ליום 1/10/15.
6. כתב הגנה מתוקן יוגש עד 1/11/15.
7. נקבע לדיון מוקדם במעמד הצדדים ומי שמוסמך לקבל החלטה מטעמם ליום 24/5/16 בשעה 13:30.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.