בפני בקשת הנתבעים למחיקה על הסף בטענות שלא ניתן לבקש את הסעד המבוקש על דרך של פסק דין הצהרתי, והשתק עילה ומתן פסק דין סופי.

בישיבת יום 21/3/12 נקבע שהתיק יועבר לפסים רגילים ולכן אין מקום לדון בשאלה הראשונה שהועלתה בבקשה – השאלה אם ניתן לבקש את הסעד בדרך של פסק דין הצהרתי. בדיון שהתקיים ביום 9/10/12 נקבע שהתובע ישלים את האגרה בהתאם.

לטענת הנתבעים, נפתח תיק הוצל"פ כנגד נתבעת 1 לביצוע שטרות, תביעה שטרית שבה פתח התובע לביצוע 27 שטרות שמשכה הנתבעת 1 לפקודתו ומחשבונה. בתיק ההוצל"פ נקט התובעת בפעולות גבייה נגד הנתבעת ובין היתר הגיש ביום 22/9/12 בקשה להרמת מסך ההתאגדות, כך שחובות תובעת 1 ייוחסו לנתבע 2. כב' הרשם דחה בקשה זו וקבע שאין לו סמכות להורות על הרמת המסך והסמכות נתונה לבית המשפט (נספח ב' לבקשת הסילוק על הסף).

טוען מי מהנתבעים שעתה ולאחר פסק הדין שם, התובע מבקש לעשות מקצה שיפורים ולהרחיב חזית שלא בתום לב. משכך, טוענים הנתבעים, הוא מנוע להגיש את התביעה דנן לאחר שטענותיו נידונו וניתן פסק דין בו נדחתה ההתנגדות. לכן מדובר בהשתק עילה והשתק פלוגתא.

עוד טוענים הנתבעים, שכיוון שהעילה השטרית הינה מצומצמת, הרי ככל שסבר התובע שאין לו עילה כלפי נתבע 2, היה עליו להגיש תביעה להרמת המסך ישירות לבית המשפט במקום התביעה השטרית. לטענתם, התובע ידע שאין עילה נגד נתבע 2 ורק לאחר שפעל כנגד נתבעת 1, פתח בתביעה דנן.

טוענים הנתבעים, כי התובע מנסה לייחס את חובות נתבעת 1 לנתבע 2 בחוסר תום לב וטענת התרמית אותה יש להוכיח ברמת הוכחה גבוהה, לא נולדה לאחר קבלת פסק הדין כנגד נתבעת 1 בתיק האחר אלא קודם לכן ועתה הוא מנסה להתאים את מערכת העובדות כדי שיתאימו לתביעה דנן.

מוסיפים הנתבעים שהכרעת נושא מניות הנתבעת מצוי בדיון בבית המשפט של פש"ר ובית המשפט העליון.

התובע טוען כי רק לאחר שנקט הליכים נגד הנתבעת 1 הסתבר לתדהמתו שהינה ריקה מתוכן וכי הנתבע ששולט בה רימה אותו, רוקן את החברה מתוכן, הציג בפניו מצג כוזב שהיא מפעילה בית מלון כאשר הנתבעת 1 הוקמה כדי להטעות נושים ורק אז, משהבין התובע שלא יוכל להיפרע מהנתבעת עקב מעשי הנתבע, ביקש בתיק ההוצל"פ הרמת מסך, בקשה שנדחתה מחוסר סמכות כב' ראש ההוצל"פ להורות על הרמת מסך ונקבע, שרק בית משפט מוסמך לדון בכך. לכן, וללא שיהוי, פנה התובע מיד בתביעה דנן והסכים להעביר את הדיון לסדר דין רגיל.

טוען התובע, כי הנתבעים כלל לא סותרים את טענות הקיפוח של הנושים, ההטעיה והתרמית, אלא רק טוענים טענות פרוצדוראליות ואין כל בסיס לטענת הסילוק על הסף. לטענתו, פסק דין הצהרתי אינו סעד אופרטיבי, אלא התובע פתח בבקשה לאור העובדה שהנתבע רוקן מתוכן את הנתבעת והתביעה דנן קשורה בקשר מוחלט להליך שמתנהל ברשות האכיפה והגבייה, סביב אותם שטרות ושנגרם עקב התחמקות הנתבעת באמצעות הנתבע מתשלום חובותיה לתובע.

לטענתו, כב' ראש ההוצל"פ היפנה אותו לבית המשפט המוסמך מחמת חוסר סמכות לבצע הרמת מסך ונקבע כבר בפסיקה שאין מניעה לדרוש סעד הצהרתי של הרמת מסך.

לעניין השתק העילה ומתן פסק דין סופי, טוען התובע כי טענות הנתבעים אינן ברורות ואינן מתיישבות עם השכל הישר והפסיקה, כיוון שלא ניתן פסק דין לגופם של דברים. ולכן, לא מדובר במעשה בי דין ו/או השתק עילה כאשר הטענות מועלות לראשונה רק עתה והטענות המפורטות בכתב התביעה לא הוכרעו לגופם, כאשר כב' הרשם קבע שדין הטענה של הרמת המסך להתברר בבית משפט מוסמך, מה שאינו פסק דין ומה שאינו יוצר השתק. גם כב' הרשמת הינדה, כך התובע, החליטה כי יש להמשיך בהליכי הוצל"פ ולא נטענה טענה להרמת המסך.

ולעניין מניות הנתבעת, גם טענה זו של הנתבעים, טוען התובע, נטענה בעלמא כיון שלא מדובר שם לגבי הנתבעת. התובע מפנה לסעיף 35 לכתב התשובה של הנתבעים דנן, בו טענו כי "תביעה זו עוסקת באותה מלונית ברחוב בן גוריון 43 בת ים", כאשר הנתבע בכובעו כבעל השליטה בחברת "דבל" הגיש בקשה בתיק ההוצל"פ בה טען, נתבעת פה אין כל זכויות במלונית זו, כך שלא ברור מטענותיו האם נתבעת 1 הינה בעלת המלון או טענתו של הנתבע כבעליה של חברת "דבל".

לכן, מבקשים הם לדחות את הבקשה.

בתשובתם חוזרים הנתבעים על טענתם להשתק עילה בטענה שניתן פסק דין ומדובר במקצה שיפורים.

הנתבעים גם טוענים כי לא יעלה בידי התובע להוכיח שהמקרה דנן מתאים לחריגים היוצרים הרמת מסך, אך שאלה זו יש להכריע לא בבקשה למחיקה על הסף.

מטענות הצדדים עולה, כי כב' ראש ההוצל"פ קבע שאין בסמכותו לדון בשאלת הרמת המסך ויש לפנות בשאלה זו לבית המשפט המוסמך, וכך פעל התובע בתביעה דנן. לא מצאתי ששאלת הרמת המסך נדונה ו/או הוכרעה על ידי ערכאה כלשהי ולכן אני דוחה את הבקשה.

המבקשים (הנתבעים), ביחד ולחוד, ישלמו לתובע הוצאות בקשה זו 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד יום 10/11/12.

הוכחות וסיכומים בעל פה ביום 16/12/12 בשעה 09:00.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.