1. דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. אשר לטענה כי העניין נשוא ההליך הוכרע בהליך קודם, הרי שמעיון בהחלטות שניתנו על ידי מותבים אחרים שדנו בהיבטים שונים של המחלוקות בין הצדדים, עולה כי טענות המבקשים בדבר אי זימונם לאסיפה שנוהלה על ידי המשיב, עליה סב ההליך, טרם נדונו (ראו ה"פ 33065-06-10, כב' השופט נ' סולברג; ת.א. 21278-02-12, כב' השופט ד' מינץ). בתוך כך, אין ממש בטענה כי ההליך שבכותרת הינו, על פי טיבו, הליך ערעורי התוקף את פסק דינו של כב' השופט מינץ. העובדה שההחלטות שניתנו אינן מייתרות את הצורך בהכרעה בשאלה העולה בתובענה הנוכחית, עולה גם מהחלטת כב' השופטת א' חיות בבית המשפט העליון (רע"א 2161/12). אוסיף בהקשר זה, כי בכל הנוגע לעניין זה קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים, אשר על פניה ראויה לבירור.

2. אשר לטענה בדבר בוררות המתקיימת בבית דין של צדק, הרי שלא הוצג הסכם בוררות בכתב עליו חתומים כל הצדדים להליך שבפניי. אף לא הוגש תצהיר המלמד כי הדרישות הקבועות בדין לשם עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, אכן מתקיימות. לעומת זאת, הוגש תצהיר של מר שליף, המכחיש כי הרב סורוצקין מייצג אותו. אזכיר, כי בית דין צדק, המשמש כבורר על פי הטענה, הניח כי הרב סורוצקין חתם על שטר בוררות בשמו של מר שליף. בנסיבות אלה, אין בטענה האמורה כדי להצדיק את סילוקו של ההליך על הסף, או כדי להביא לעיכוב הליכים, על פי התשתית שבפניי.

3. אשר לטענה בדבר אי צירוף העמותה כבעל דין, הרי שמדובר בעניין המשליך על ניהול ענייני האגודה, ומשכך יש מקום לצרפה להליך, גם אם אינה צד לסכסוך המסויים. עם זאת, עניין זה ניתן לתיקון על ידי הגשת תובענה מתוקנת, ואין מקום לסעד הקיצוני של סילוק על הסף. תובענה מתוקנת כאמור תוגש עד ליום 9.1.13. עיון ביום 16.1.13.

4. התוצאה של כל האמור היא, כי הבקשה לסילוק על הסף נדחית. בנסיבות העניין, ובשים לב למכלול הקביעות לעיל, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ג, 18 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.