לפני בקשת הנאשם מיום 15/9/17 למתן ארכה לביצוע צו איסור שימוש במבנה אסכורית בשטח של כ-75 מ"ר ומחסן בשטח של כ-50 מ"ר המשמשים למגורי עובדים זמניים.

1. צו איסור השימוש הוטל על הנאשם בגדרי גזר דין מיום 21/9/15 ונקבע כי יכנס לתוקף תוך 24 חודשים ממועד מתן גזר הדין ככל שלא יהיה לנאשם היתר כדין. בהתאם, צו איסור השימוש נכנס לתוקף ביום 21/9/17.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ושמעתי טענות הצדדים בדיון שנערך בפני, אני מוצאת כי דין הבקשה להידחות. ואנמק בקצרה.
3. ראשית, הבקשה הוגשה בניגוד לסדרי הדין והיא אינה עומדת בדרישות הסף שנקבעו בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) התשס"ט – 2008. זאת, הן מן הטעם כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד וללא תגובת המאשימה והן משהוגשה ללא תצהיר בעל מקצוע אודות התוכנית עליה הוא מתבסס והאם המבנים מושא כתב האישום מתאימים לתנאיה ונתונים מהותיים נוספים נדרשים.
4. שנית, במהות, לא שוכנעתי כי מתן היתר מצוי בהישג ידו של הנאשם. אומנם, במסגרת הודעה שהגיש הנאשם לתיק ביום 25/2/18 צוין כי ביום 13/12/17 פורסמה תוכנית ג/21904 ונטען כי על פיה שיכון פועלים חוקיים בשטח המדובר חוקי כיום. עם זאת, לא הוצגה בפני כל אסמכתא בדבר הגשת בקשה להיתר או בקשה לתיק מידע, כשטענת הנאשם כי בגדרי שיחה אישית עם מהנדס הועדה הודע לו כי הינו פטור מהגשת בקשה לתיק מידע לא גובתה בכל תימוכין. בנוסף, חרף העובדה כי ממועד מתן גזר הדין ועד היום, חלפו כשנתיים וחצי ואף ממועד פרסום התוכנית חלפו כשלושה חודשים, פרט לתכתובות מסוימות מן החודש האחרון, לא הציג הנאשם כל אסמכתא אודות פעולות שנקט לקבלת היתר. בנסיבות לעיל, וודאי שלא ניתן לאמר כי "היתר מצוי בהישג יד" כאשר אף לעמדת הנאשם כפי שעלתה בדיון בפני, היתר יכול שיינתן עוד כשנה.
5. עוד יודגש, כי עסקינן בכתב אישום בגין שימוש חורג אשר הוגש בשנת 2012, לפני כשש שנים, כאשר גזר הדין ניתן בשנת 2015 ובגדרו ניתנה ארכה בת 24 חודשים לכניסתו לתוקף של צו איסור השימוש. לפיכך, צו איסור השימוש נכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2017, לפני כשישה חודשים, והיה על הנאשם לפעול בהתאם לו כבר אז, דבר שלא נעשה. כמו כן, לא הובהר מדוע בנסיבות המתוארות לעיל, לא החל הנאשם בהכשרת הטעון הכשר מבעוד מועד וטרם תום התקופה הבלתי מבוטלת שנקבעה בגדרי גזר הדין.
6. מעל כל אלה, יובהר, כי במובחן מבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה, עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע צו איסור שימוש, אשר בכל מקרה איננו יוצר מצב בלתי הפיך, על המשתמע מכך.
7. אוסיף כי טענותיו של הנאשם בדבר קושי כלכלי והפסד רווחים כפי שהועלו בגדרי בקשתו דנן, נטענו בגדרי ההליך הפלילי ומטבע הדברים באו לידי ביטוי במסגרת השיקולים ששקל בית המשפט טרם ניתן גזר הדין והם אינם יכולים לשמש לטובת קבלת בקשתו בנסיבות המפורטות לעיל.
8. מכל האמור, הבקשה נדחית.
9. ניתנת למבקש ארכה בת 30 ימים מהיום לביצוע צו איסור השימוש לצורך היערכותו לפינוי המבנים.

1. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ח, 04 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.