1. התובעת, סוכנת תיווך מקרקעין, סיפקה שירותי תיווך לנתבעת, חברה העוסקת בתיווך במקרקעין ונדל"ן. לטענת התובעת, מכוח החוזה שנחתם בינה לבין הנתבעת, היא זכאית לקבל ממנה עמלת תיווך בגין עסקה למכירת נכס בה נטלה חלק בסכום של 38,406 ₪ + מע"מ.

עובדות רלוונטיות

1. ביום 1.11.07 נחתם בין התובעת לנתבעת "חוזה סוכן", לשירותי תיווך שתבצע התובעת לנתבעת (להלן: "חוזה סוכן"). על פי החוזה התובעת הייתה זכאית לקבל מהנתבעת תשלום בשיעור של 50%+מע"מ מעמלת התיווך שתקבל הנתבעת בגין מכירה או רכישת של נכס.

בד בבד נחתם בין הצדדים הסכם במסגרתו רכשה הנתבעת מהתובעת את זכויותיה במשרד תיווך שהתובעת ניהלה בקיבוץ עין כרמל (להלן: "חוזה המכר"). במסגרתו הוסכם כי התובעת תעבוד אצל הנתבעת כסוכנת המנהלת את סניף חוף כרמל, על פי התנאים שפורטו בנספח א' להסכם זה, ועל פי חוזה הסוכן המהווה חלק בלתי נפרד ממנו (חוזה הסוכן וחוזה המכר צורפו כנספחים א' וב' בהתאמה לתצהיר התובעת).

1. בחודש פברואר 2008 החתימה התובעת את הבעלים של משק במושבה בת שלמה (להלן: "הנכס") על גבי טופס הזמנת שירותי תיווך של הנתבעת, לצורך מכירת הנכס (נספח ג' לתצהיר התובעת), בגדרו התחייבה הבעלים לשלם לנתבעת עמלת תיווך מהתמורה שתתקבל בגין עסקת המכירה (להלן: "העסקה"). בהמשך התקיימו מגעים למכירת הנכס בין המוכרת לבין ה"ה אלי ונעמי ווטרמן (להלן: "הקונים") שהיו מיוצגים באותה העת ע"י סוכן אחר מטעם הנתבעת, מר דייויד מורגן. המו"מ בין הצדדים הופסק, ובחודש מאי 2010 הסירה התובעת את הפרסום על הנכס. בסוף חודש יוני 2010 התובעת יצאה לחופשת לידה, ומאז לא חזרה לעבוד עבור הנתבעת כמנהלת סניף.
2. בחודש ספטמבר ,2011 העבירה הנתבעת את הטיפול בעסקה למכירת הנכס, גם מצד המוכרת, אל הסוכן מר דייויד מורגן, אשר החתים את המוכרת על טופס תיווך חדש להזמנת שירותי תיווך אצל הנתבעת.
3. ביום 18.10.11 נמכר הנכס לקונים, והנתבעת שילמה לדייויד מורגן עבור מעורבותו בעסקה מצד המוכרת 50% מעמלת התיווך שקיבלה ממנה.
4. יצויין כי הנתבעת נוהגת לתעד את הפעולות בקשר לנכסים שבטיפולה באמצעות תוכנת BMBY, תוכנת ניהול משרד (להלן: "המערכת הממוחשבת"). דוח פלט המערכת הממוחשבת המתעד את הפעולות שנעשו בעסקה צורף ע"י שני הצדדים.

טענות הצדדים

1. התובעת טענה, כי על פי ההסכמים ביניהן, היא זכאית לקבל מן הנתבעת 50% מהעמלה שקיבלה זו מאת מוכרת הנכס. לשיטתה, לפי חוזה הסוכן, די בכך שתיחתם עסקת מכר מקרקעין כדי לזכות אותה בעמלה.

לדבריה, לא ניתן להתעלם מהשקעתה ומתרומתה של התובעת לקידום העסקה לפני שהמו"מ בין הצדדים חודש. היא החתימה את המוכרת על הזמנת שירותי תיווך, הייתה בקשר עמה וניהלה בשמה מו"מ למכירת הנכס מול הקונים. תרומתו של דייויד מורגן לעסקה מן המועד שבו חודש המו"מ בין הצדדים לעסקה, לא הייתה משמעותית ולא יכולה לשלול את זכותה של התובעת לקבל עמלה עבור הטיפול בעסקה.

התובעת טענה עוד, כי העובדה שהנכס נמכר התגלתה לה בדיעבד ובהפתעה. הנתבעת העבירה את הטיפול בעסקה לדייויד מורגן בחוסר תום לב והסתירה מהתובעת את חידושו של המו"מ בין הצדדים, ובכך מנעה ממנה את ההזדמנות להשלים את העסקה.

1. הנתבעת טענה, כי התובעת מבקשת לאכוף את החוזה עמה באופן חד צדדי, כאשר היא עצמה לא קיימה את התחייבויותיה על פיו המזכות אותה בעמלה. תשלום עמלה לתובעת מכח חוזה הסוכן, מותנה בכך שהתובעת תקיים את התחייבויותיה על פיו. לפי החוזים בין הצדדים היה על התובעת לפעול במלוא המרץ והיעילות למען קידום עסקאות, והתובעת לא ביצעה זאת בעניין העסקה מושא התביעה. במהלך התקופה של שנה וחצי לפני חתימת העסקה לא ביצעה התובעת פעולה כלשהי בקשר לנכס, ואף לא עקבה אחר התפתחות העסקה באמצעות המערכת הממוחשבת, שהייתה לה הרשאה אליה.

העברת הטיפול בעסקה לידי דייויד מורגן בוצע בהתאם ל"נוהל נכס/מתעניין רץ". לפי נוהל זה, במקרה של חוסר טיפול או חוסר מעש של למעלה מ- 30 יום בנכס, הנכס יועבר לטיפולו של סוכן אחר. התובעת מחוייבת לנוהל זה כמו ליתר נהלי התובעת לפי האמור במפורש בחוזה הסוכן.

דייויד מורגן הוא שחידש את המו"מ שנוהל בין הצדדים לעסקת המכר, פעל רבות על מנת לקדם את חתימת העסקה, ואלמלא פעילותו ספק אם העסקה הייתה יוצאת אל הפועל.

דיון והכרעה:

1. לצורך הכרעה במחלוקת יש לבחון הוראות החוזים בין הצדדים.

בסעיף 1 לחוזה הסוכן נקבע כי הסוכן הוא "קבלן עצמאי" המתחייב לספק לנתבעת שירותי תיווך.

במסגרת סעיף 3 שעניינו "התחייבויות הסוכן", נקבע, כי: "הסוכן יבצע את השירותים של סוכן מכירות ומתווך במקרקעין מטעם החברה..." (סעיף משנה א') עוד נקבע כי: "בכל עת במשך תקופת חוזה זה, יקיים וישמור הסוכן על רמת אתיקה גבוהה ויתן שרות יעיל, אדיב ומעולה ללקוחות החברה, לפונים אליה ולקשורים אליה במישרין או בעקיפין..." (סעיף משנה ד').

כאמור, מסגרת ההתקשרות בין התובעת לנתבעת מוסדרת גם בחוזה המכר, בגדרו הועברו זכויות משרד התיווך שניהלה התובעת לנתבעת. לפי נספח א' לחוזה זה שעניינו "התחייבויות נעה לבראל": "פעלה של נעה כסוכנת החברה יעשה תוך שימוש מלא בקשריה הטובים, שמה הטוב והיא מתחייבת להשקיע לטובת החברה ממיטב זמנה ומרצה לטובת פעילות זו וכי היא תפעל במסירות ובנאמנות בכל היקף שיידרש ממנה במסגרת תפקידה בחברה לפי צורכי החברה..." (סעיף 1).

לפי סעיף 2 לנספח א' התחייבויותיה של התובעת לעבוד כמנהלת סניף אצל הנתבעת ושכרה כפופים לתנאי חוזה הסוכן המהווה חלק בלתי נפרד מן חוזה המכר.

סעיף 5 לנספח ב' לחוזה הסוכן קובע בענייננו ששכרה של התובעת יהיה 50% מהעמלה שתשולם לנתבעת מקונה או מוכר של נכס, בצירוף מע"מ. כאשר העמלה הנ"ל תשולם הן לסוכן שייצג את הקונה והן לסוכן שייצג את המוכר (סעיפים 5-3; ר' עמ' 4 שו' 10-5)..

1. מלשון החוזים לעיל, עולה אם כן, כי התובעת התחייבה כלפי הנתבעת לפעול באופן אקטיבי, יעיל, ולהשקיע ממרצה לקידום עסקאות מכר במקרקעין.
2. יש לדחות את טענת התובעת לפיה אין חוזה הסוכן מתנה את זכאותה לעמלות ברמת השתדלות או מקצועיות, ודי שתיחתם עסקת מכר מקרקעין כדי לזכות את הסוכן בעמלה (סעיף 6.2 לסיכומים).

חוזה הסוכן קובע מפורשות שהתגמול לסוכן מותנה בקיום התחייבויות שלו על פיו.

בסעיף 5 לחוזה הסוכן שכותרתו "שכר טרחה של הסוכן" נאמר:

"בתמורה למילוי כל התחייבויותיו של הסוכן על פי הסכם זה תשלם החברה לסוכן שכר טרחה מתוך העמלות בהתאם לתנאים ובמועדים המפורטים בנספח ב' המצורף להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו."

לאור האמור לעיל, יש לפרש את "התחייבויותיו של הסוכן על פי הסכם זה" לפי סעיף 5 לעיל, כהתחייבות בין היתר להיות גורם פעיל ויעיל בקידום עסקת המקרקעין שבגין חתימתה קמה זכאות לקבל עמלה. עצם הפניית נכס לסוכן, מבלי שהאחרון מבצע פעילות לקידום העסקה אינה יכולה להבטיח לו תגמול לפי חוזה הסוכן. פרשנות כזו מנוגדת ללשון חוזה הסוכן ולחוזה המכר.

היא מנוגדת גם להיגיון המסחרי ולכוונת הצדדים. לא היה תמריץ לתובעת לפעול לטובת הנתבעת, אם הייתה זכאית לעמלה מבלי שנדרשה להשקיע זמן ומאמץ בכך. לנתבעת לא היה אינטרס להתקשר עם התובעת אלמלא האחרונה הייתה פעילה ומשקיעה מאמץ בקידום העסקה, מאחר שהתגמול של הנתבעת מותנה בביצוע בפועל של עסקאות מקרקעין.

1. מכאן המסקנה שזכאותה של התובעת לעמלה בגין חתימה של עסקה כלשהי הוא חיוב המותנה בכך שעל התובעת לשמש גורם פעיל בקידום אותה עסקה.
2. הוראת סעיף 1ב לחוזה הסוכן, אינה משנה מהאמור כפי שנטען. הגם שהסעיף קובע שהסוכן "רשאי להקדיש אותו חלק מזמנו, מרצו וכישוריו בתווך מקרקעין על פי הסכם זה, כפי שיראה לנכון..." מיד בהמשך נאמר, וחלק זה נשמט מסיכומי התובעת, "ובלבד שהוא מבצע במסגרת זו, את כל הנדרש מסוכן על פי שיטות העבודה הנהוגות בחברה..."

אם כן, מלשון סעיף 1ב עולה כי אמנם לסוכן שיקול דעת מסויים כיצד לנתב את הפעילות שלו, עם זאת שיקול דעת זה הוא מוגבל והוא כפוף לכך שהסוכן יעמוד בהתחייבויות שלו. פרשנות זו מתיישבת עם מכלול סעיפי החוזה, עם התכלית המסחרית וכוונת הצדדים.

1. בענייננו, התובעת אינה מכחישה כי לא בוצעו על ידה פעולות כלשהן בנכס החל מחודש יוני 2010. אלא שלטענתה הפעולות שביצעה עד למועד זה בקשר לעסקה, מזכות אותה בעמלה עבור חתימת העסקה.
2. אומר מייד, כי הגעתי למסקנה שהתובעת לא שימשה גורם פעיל בקידום או בסגירת העסקה מושא התביעה.
3. כעולה מדוח פלט המערכת הממוחשבת, עליו מבקשת התובעת להסתמך, פעילותה בנוגע לנכס הופסקה בחודש מאי 2010.

הדיווח האחרון של התובעת לגבי העסקה נמסר ביום 27.5.10 ובו נרשם: "...מכירת נכס זה כרגע מוקפאת! לא בטוח שישנה נכונות אמיתית ורצינית למכור (שימו לב לשינוי במחיר מדובר ב 5.000.000 ₪ + מע"מ),במידה ויש מתענין רציני, בתקציב מתאים, כדאי לברר מה מצבם נכון לאותו הרגע..., בכול אופן הורדתי את הנכס מפרסום, נעה." (שורה 24).

הרישום הנ"ל מלמד שהתובעת הפסיקה לטפל בעסקה החל ממועד הדיווח. בעניין זה העיד אמיר ברמלי, מנהלת בנתבעת, שהוא גם מבעליה: "אני חושב שמי שכותב שהנכס לא למכירה או לא פעיל, ותבררו אם הנכס פעיל או לא, אם מישהו רוצה לקנות את הנכס, מבחינתי זה ויתרתי על הנכס, שיחררתי. אם הנכס לא אקטיבי לא פעיל, אז גמרנו, אני לא מטפל בו..." (עמ' 22 ש ו-5-3).

1. כשנה לאחר מכן, ביום 2.3.11 דיווח דייויד מורגן במערכת הממוחשבת, כי הקונים, שאותם כאמור ייצג, פנו אליו בעניין הנכס. עקב כך ביקש מהתובעת ליצור קשר עם אליעזר, איש הקשר מטעם המוכרת, והתובעת השיבה לו כי איש הקשר לא זמין. לאחר שהקונים פנו בשנית לדיויד מורגן כדי לבדוק את הנושא, אז פנה דייויד מורגן ישירות אל אליעזר איש הקשר, ותיאם פגישה בין הצדדים לעסקה ביום שלמחרת. ביום 3.3.11 דייויד מורגן דיווח במערכת הממוחשבת כי הפגישה בה היה נוכח הייתה חיובית והצדדים החליפו מספרי טלפון. ביום 13.9.11 דיווח כי אליעזר איש הקשר יצר עמו קשר, ודייויד מורגן העביר לו מסר חד משמעי שהצעת המחיר גבוהה. אליעזר ביקש לבדוק את הנושא ולחזור אליו.

אם כן, הפעולות בהן נקט דייויד מורגן הן שאיפשרו את חידוש המו"מ בין הצדדים לעסקה. העובדה שהקונים הם אלו שיזמו את הפנייה לדייויד מורגן ביום 2.3.11, כשלעצמה אינה משנה ממסקנה זו כפי שנטען.

1. בהמשך, כפי שדווח במערכת הממוחשבות, ביום 14.9.11 העביר אמיר ברמלי (מנהל הנתבעת) את הטיפול בנכס אל דייויד מורגן. אמיר ברמלי הסביר בעדותו בפני, כי עשה כן לאחר הדיווח של התובעת לגבי הפסקת הפעילות בנכס, ולאחר שדייויד מורגן "העיר" את הנכס באמצעות הדיווח שלו במערכת הממוחשבת וביקש להעביר את העסקה לטיפולו.
2. משלב זה פעל דיויד מורגן כסוכן המטפל גם בצד המוכרת בנכס, וביצע פעולות משמעותיות שונות עד שהעסקה יצאה אל הפועל.

אין לקבל את טענת התובעת כי אין ראיות התומכות בכך מלבד עדותו של דייויד מורגן. כעולה מפלט המערכת הממוחשבת, שלגבי אמינותו אין מחלוקת, דייויד מורגן דאג לאסוף ולצלם את המסמכים הרלוונטיים מתוך הוועדה המקומית חוף כרמל, להוציא נסח טאבו עדכני, ולהעביר את פרטי העסקה לרבות פרטי עורך הדין למוכרת. עוד עולה כי דייויד מורגן היה בקשר עם המוכרת בתקופה זו, והיה מעודכן במגעים עד לחתימת החוזה.

עדותו של דייויד מורגן לעניין פעילותו לקידום העסקה מתיישבת עם האמור לעיל (ר' למשל עמ' 19), והיא נמצאה אמינה עלי.

1. בנוסף, דייויד מורגן דאג להחתים את המוכרת על טופס הזמנת שירותי תיווך (מיום 21.9.11). אף בכך יש כדי לתמוך במסקנה שהוא היה הגורם הפעיל שטיפל בעסקה ולא התובעת (נספח ב' לתצהיר דייויד מורגן).

על גבי הטופס נרשם שדייויד מורגן הוא ה"סוכן מטפל" של העסקה וצויינו פרטים נוספים שלא אוזכרו בהזמנת התיווך הישנה, שהתובעת הייתה חתומה עליה, ובהם מחיר מעודכן בשקלים, מספר ח.פ, גוש וחלקה. לפי התנאים בטופס זה המוכרת שילמה לנתבעת עמלה (סעיף 8 לסיכומי הנתבעת).

העובדה שהתובעת החתימה את בעלת הנכס על הזמנת התיווך הקודמת אינה משנה מן המסקנה שדייויד מורגן היה המתווך שטיפל בפועל בעסקה. הטופס הקודם נחתם בחודש פברואר 2008, למעלה משלוש וחצי שנים לפני מועד חתימת העסקה. הוא היה כאמור חסר פרטים (מספר ח.פ, גוש וחלקה) והמחיר בו לא היה מעודכן.

אף העובדה שהמוכרת חתמה על הזמנת תיווך חדשה לאחר שההתקשרות שלה עם הנתבעת הופסקה והפרסום על הנכס הוסר, תומכת בכך שאין ליתן משקל להזמנת התיווך שערכה התובעת. כאמור, בחודש מאי 2010 גילתה המוכרת חוסר עניין במכירת הנכס ופרסומו הוסר. רק בחלוף שנה וחצי, לאחר שדייויד מורגן פנה אל המוכרת, חידשה זו את ההתקשרות עם הנתבעת וחתמה על הזמנת התיווך החדשה שערך.

בעניין טופס זה יש לציין עוד, כפי התברר בפני במהלך שמיעת הראיות, כי הקשר בין בעלת הנכס לנתבעת לא נוצר על ידי התובעת ולא מדובר בנכס שהובא לנתבעת על ידי התובעת. התובעת נשלחה להחתים את בעלת הנכס על הטופס על ידי הנתבעת, לאחר שהקשר בין הנתבעת לבעלת הנכס נוצר עוד קודם לכן.

מהטעמים שפורטו לעיל, אין בהזמנת התיווך שערכה התובעת כדי לתמוך בטענתה כי היא זו שביצעה את הפעולות המשמעותיות בעסקה.

1. לאור האמור לעיל, אין בסיס לטענת התובעת, כי לא נעשו על ידי דייויד מורגן פעולות משמעותיות מעת שחודש המו"מ בין הצדדים ועד לחתימת העסקה. הפעולות שביצע דייויד מורגן הן שאיפשרו את חידוש המו"מ בין הצדדים ותרמו להתקדמותו. אלמלא פעולות אלה, ספק אם העסקה הייתה יוצאת אל הפועל. מנגד, התובעת דיווחה על הפסקת הפעילות שלה בנכס. כמו כן גילתה חוסר מעש וחוסר מעורבות מאז חודש המו"מ בין הצדדים לעסקה ועד לחתימת העסקה משך תקופה של כשנה וחצי.
2. אציין גם, שאין בסיס לטענת התובעת כי הנתבעת הסתירה ממנה את העובדה שהמו"מ בין הצדדים חודש או כי שיתפה פעולה עם ניסיונו, לכאורה של דייויד מורגן להסתיר זאת.

דייויד מורגן לא פעל "כגנב בלילה" כפי שנטען. כעולה מפלט המערכת הממוחשבת, חידוש המו"מ דווח במערכת והפעולות שביצע בקשר לעסקה דווחו על ידו באופן גלוי, בזמן אמת, משך תקופה של מספר חודשים, עד אשר הוחלט להעביר אליו את הטיפול בעסקה בחודש ספטמבר 2011.

התובעת הייתה יכולה בקלות להתעדכן בפעולות השונות שבוצעו לגבי העסקה מושא התביעה באמצעות המערכת הממוחשבת. עד למועד חתימת העסקה, הנתבעת לא ביטלה את ההרשאה של התובעת להיכנס באופן חופשי למערכת הממוחשבת "ולקבל כל מידע המצוי במערכת" (סעיף 4.8). בחקירתה התובעת אישרה כי היה באפשרותה לראות את הדיווחים לגבי העסקה עד למועד שבו אמיר ברמלי העביר את הטיפול בעסקה לדייויד מורגן, אך היא לא ראתה זאת בפועל מאחר שלא בדקה זאת (עמ' 11 שו' 12-1). טענתה כי לא ידעה על פעולות אלה מחזקת את המסקנה כי גילתה חוסר עניין בטיפול בעסקה.

אין גם מחלוקת כי דייויד מורגן התקשר לתובעת ויידע אותה על ההתעניינות המחודשת שהביעו הקונים ברכישת הנכס, שגם היא דווחה במערכת הממוחשבת ביום 2.3.11. דייויד מורגן פנה אל איש הקשר מטעם המוכרת, רק לאחר שהתובעת השיבה לו כי איש הקשר לא היה זמין, ולאחר שהקונים פנו אליו בשנית על מנת לבדוק את הנושא. התובעת שידעה על ההתעניינות המחודשת של הקונים בנכס והודיעה לדייויד מורגן כי לא הצליחה ליצור קשר עם איש הקשר מטעם המוכרת, לא בדקה במערכת הממוחשבת אם הייתה התפתחות נוספת בנושא. אם הייתה עושה כן, ברי כי הייתה יודעת על חידוש המו"מ וההתקדמות במגעים בין הצדדים. התובעת גם לא טוענת שניסתה ליצור קשר עם דייויד מורגן כדי לבדוק עמו את הנושא.

1. גם בהנחה שדייויד מורגן פעל שלא כשורה משלא יידע את התובעת באופן אישי על הפגישה או על התקדמות במגעים בין הצדדים, כפי שנטען, אין התובעת יכולה להפנות טענות אלה כלפי הנתבעת. יוזכר כי דייויד מורגן אינו נתבע והוא אינו צד בהליך. נוסף על כך, הנתבעת נתנה לתובעת הרשאה למידע זה, והתובעת היא שבחרה שלא להיחשף לו. צודקת הנתבעת כי האחריות להתעדכן בהתקדמות העסקה הייתה מוטלת על התובעת, כמי שתפקידה ליזום ולקדם עסקאות מכר.
2. משכך, יש לדחות גם את טענת התובעת כי העברת הטיפול בעסקה לדייויד מורגן בוצעה תוך העלמה מכוונת של פעולה זו ממנה בניסיון להתחמק מלשלם לה עמלה.

העברת הטיפול בעסקה ביום 14.9.11, דווחה במערכת הממוחשבת והייתה גם גלויה לתובעת. בנוסף, לא היה לנתבעת אינטרס להסתיר זאת מהתובעת, שכן היא לא הרוויחה דבר מחילופי הסוכנים. כאמור אין מחלוקת שהנתבעת שילמה לדייויד מורגן הן את העמלה בגין התשלום שקיבלה מהמוכרים והן בגין התשלום שקיבלה מהקונים.

בעניין זה, העיד מר אמיר ברמלי, כדלקמן:

"ש...מה העניין של הנתבעת אם נועה או דייויד מקבלים את העמלה.

ת. הנתבעת אדישה לכך, והיא שמחה לשלם עבור העבודה של הסוכנים, מבחינתי אם נועה היתה עושה את העבודה הייתי משלם לה. במקרה מדובר בשני סוכנים שעובדים על אותם אחוזים, לכן לא משנה לי למי אני משלם את העמלה." (עמ' 23 שו' 19-15).

1. העברת הטיפול בעסקה לדייויד מורגן לא בוצעה בחוסר תום לב, אלא רק לאחר שהתובעת דיווחה על הקפאת הפעילות בנכס ועל הסרתו מפרסום בחודש מאי 2010. ממועד זה ועד להעברת הטיפול לדייויד מורגן, כשנה וחצי לאחר מכן, לא נעשו על ידי התובעת פעולות כלשהן בנוגע לעסקה.
2. בהקשר זה יצויין, מבלי להכריע האם יש בכך להשליך על שאלת תוקף ההתקשרות בין הצדדים לפי חוזה הסוכן, כי היקף הפעילות המצומצם של התובעת עבור הנתבעת החל מחודש יוני 2010, והמצג המעורפל שהציגה התובעת לגבי חזרתה לפעילות, תומכים בגרסת הנתבעת כי התובעת לא הייתה פעילה בעסקה, מושא התביעה, החל מאותו מועד, מאחר שלא הייתה מעוניינת בכך. ומכאן שהעברת הטיפול בעסקה לדייויד מורגן בחודש ספטמבר 2011, הייתה פעולה סבירה ואף מתבקשת בנסיבות העניין.

התובעת, כפי שהיא טוענת בעצמה, יצאה בסוף חודש יוני 2010 לחופשת לידה ומאז לא חזרה לשמש מנהלת סניף אצל הנתבעת לפי חוזה המכר (סעיף 7 לתצהירה). למרות שלטענת התובעת במועד הרלוונטי הייתה פעילה בנתבעת מתוקף תפקידה כסוכנת לפי חוזה הסוכן, העובדה שהצביעה על עסקה אחת בלבד (במושב היוגב) שהייתה מעורבת בה משך תקופה של שנה וחצי מעידה כי הפעילות שלה עבור הנתבעת הייתה מצומצמת מאוד.

נוסף על כך, התובעת הציגה מצג מעורפל לגבי חזרתה לפעילות עבור הנתבעת. כך משתמע מדברי התובעת עצמה שבתצהירה מסרה כי בכל התקופה שחלפה מאז יצאה לחופשת לידה, ועד למועד שנודע לה על חתימת העסקה, הייתה בקשר עם אמיר ברמלי, אשר פנה אליה מעת לעת בבקשה לדעת האם היא מתכוונת לחזור ולעבוד עבור הנתבעת (סעיף 11).

אמיר ברמלי הודה כי הוא פנה אל התובעת בעניין זה, וטען שהתובעת ניסתה להתחמק מליתן תשובה ברורה והציגה מצג מעורפל לגבי חזרתה לפעילות (סעיף 17 לתצהיר; ר' גם עמ' 21 ש' 31-27 ).

עדותה של לירון שי, שהעידה מטעם התובעת מתוקף עבודה כמנהלת אדמיניסטרטיבית בנתבעת ויד ימינו של אמיר ברמלי עד חודש אוקטובר 2011, תומכת בגרסתו של אמיר ברמלי. אמנם בתצהירה של העדה נרשם כי "אני הבנתי מאמיר ברמלי שנועה לא הפסיקה לעבוד בבראל..." עם זאת מיד בהמשך אמרה "ושהיא אמורה לחזור לפעילות." כלומר, העדה לא טענה שהבינה מאמיר ברמלי שהתובעת חזרה לפעילות בפועל אלא רק שהיא עתידה לחזור. בתצהירה נרשם שהבינה שהתנהלו בין התובעת לאמיר ברמלי מגעים לגבי המשך דרכה של התובעת בחברה, אך לא נאמר מפורשות שהתובעת חזרה לפעילות (סעיף 7 לתצהיר).

נוסף על כך, בחקירתה הודתה במפורש שהתובעת לא חזרה לפעילות אצל הנתבעת:

"ש. התפקיד האחרון של נועה מה היה.

ת. מנהלת סניף חוף הכרמל.

ש. לתפקיד הזה היא לא חזרה.

ת. לא.

ש. לאיזה תפקיד היא חזרה.

ת. היא לא חזרה, כי לא הוחלט ביניהם לאן ומתי." (עמ' 8 שו' 13-18).

1. סיכום ביניים, נוכח העובדה שהתובעת הפסיקה את הטיפול בעסקה מושא התביעה, לא הייתה פעילה בקידומה ולא תרמה לכך שיצאה אל הפועל היא זו שהפרה את חוזה הסוכן ועל כן אינה זכאית לתגמול מן הנתבעת לפי החוזה בגין חתימת העסקה. מכאן נגזרת המסקנה שהנתבעת לא הפרה את חוזה הסוכן משלא שילמה לתובעת עמלה בגין חתימת העסקה.
2. אותה תוצאה לגבי היעדר זכאות של התובעת לעמלה לפי חוזה הסוכן מתקבלת גם נוכח העובדה שהנתבעת פעלה לפי מדיניות, אליה כפופה התובעת, המעוגנת בנוהל "נכס/מתעניין רץ" (להלן: "נוהל נכס רץ").

נוהל זה קובע מתי יועבר טיפול בנכס (הנוהל צורף יחד עם קובץ נהלי הנתבעת כנספח ג' לתצהיר אמיר ברמלי), ובענייננו רלוונטי, הסעיף הקובע: "כרטיס וותיק יועבר הלאה אחר אי טיפול של 30 יום" שלפיו לנתבעת שיקול דעת אם להעביר את הטיפול בנכס כלשהו לסוכן אחר לאחר 30 יום לפחות של אי טיפול (עמ' 19 שו' 35-34 עמ' 20 שו' 10-1).

ההיגיון שעומד בבסיס הנוהל, כפי שגם הסביר אמיר ברמלי, הוא שאם אין פעילות של סוכן לצורך קידום עסקה, הטיפול יעבור לסוכן אחר, וכלשונו: "...נכס ולקוח לא מטופלים הם דברים שזזים, לא יכול להיות שמישהו רושם את השם שלו על נכס ודברים לא זזים לעולם, וכך ישאר." (עמ' 19 שו' 29-27).

1. נוהל נכס רץ חייב את התובעת מכח חוזה הסוכן. בסעיף 3ז לחוזה הסוכן נקבע מפורשות כי "הסוכן יפעל בהתאם לנוהלי החברה..." בסעיף 3 לנספח ב', שקובע כאמור כי העמלה תחולק בין הסוכן שמייצג את הקונה לבין הסוכן שמייצג את המוכר, נאמר במפורש שהחלוקה תיעשה "בהתאם לנוהלי החברה..." .
2. ויודגש, לפי לשון חוזה הסוכן, גם אם נוהל נכס רץ תוקן לאחר מועד חתימת חוזה הסוכן, התובעת הייתה עדיין מחוייבת לו. בסעיף 3ז נרשם כי נוהלי החברה הם "כפי שיתפרסמו מעת לעת ובהתאם להנחיות שהחברה תאמץ." באופן דומה קובע סעיף 3 לנספח ב' כי השכר ישולם בהתאם לנוהלי החברה "כפי שייקבעו ויפורסמו מפעם לפעם".
3. הנתבעת הפעילה את נוהל נכס רץ באופן תקין. כאמור התובעת גילתה חוסר מעש והתעניינות בנכס משך תקופה ארוכה שעלתה על 30 יום. אמיר ברמלי הסביר כי לאחר שהתובעת דיווחה על הפסקת הפעילות בנכס בחודש מאי 2010, שקל את בקשתו של דייויד מורגן להעביר לטיפולו את העסקה בהתאם לנוהל נכס רץ, ונעתר לה בחודש ספטמבר 2011 (ר' למשל עמ' 22 ש' 29-33, עמ' 23 ש' 1-3).

הסברו של אמיר ברמלי, עליו חזר מספר פעמים בחקירתו, כי בהתחשב בכמות הרבה של הנכסים שבטיפול הנתבעת ובקושי לעקוב אחר כולם, רק לאחר שהתקבלה הבקשה של דייויד לטפל בעסקה, אז בחן את הבקשה והחליט להיעתר לה, הוא הגיוני ומשכנע (ר' למשל עמ' 20 ש' 20-11, עמ' 22 ש' 13-7). מכאן העובדה שחלפה תקופה ממושכת מאז הודיעה התובעת על הפסקת הפעילות בנכס, עד למועד העברת העסקה לסוכן אחר, אינה מעידה שהנתבעת פעלה בניגוד לנוהל נכס רץ כפי שנטען.

1. יובהר כי הנוהל אליו הפנתה הנתבעת הוא לא מצב העוסק בטיפול רשלני והעברה מיידית לסוכן אחר לאחר שניתנת לו התראה, ועל כן אין רלוונטיות לטענת התובעת כי לא ניתנה לה התראה או הודעה לפני שהעסקה הועברה לטיפול של דייויד מורגן (סעיף 5.5 לסיכומי התובעת).

1. העברת הטיפול בעסקה לדייויד מורגן בהתאם לנוהל נכס רץ מעידה כי הנתבעת העבירה את הטיפול בעסקה מידיה של התובעת, ועל כן התובעת לא זכאית לשכר כלשהו לפי חוזה הסוכן.
2. יש לדחות את טענת התובעת לפיה קובץ הנהלים שצרפה הנתבעת, ובהם נוהל נכס רץ, הוא מסמך שנערך לצורך הגנת הנתבעת במסגרת התביעה דנן, ולא היה קיים במועדים הרלוונטיים לתביעה זו (סעיף 5.6 לסיכומים).

התובעת הודתה בתצהירה כי שמעה על קיומו של נוהל נכס רץ במהלך התקופה שעבדה עבור הנתבעת (סעיף 15 לתצהירה). לירון שי, שהעידה כאמור מטעם התובעת, אישרה כי במהלך התקופה שעבדה בנתבעת "היו נהלים" (עמ' 6 ש' 31), וכן אישרה כי הנהלים הופצו והסוכנים הכירו אותם (עמ' 6 ש' 33-32). בתצהירה רשמה כי הייתה מעורבת בכתיבת קובץ הנהלים שצרפה הנתבעת (אף שלטענתה הקובץ הנ"ל לא הופץ לסוכנים) בציינה כי "מעת לעת נערכו שינויים בקובץ" (סעיף 4 ).

1. אין התובעת יכולה להיאחז בטענה שהנהלים לא הובאו לידיעתה.

התובעת הייתה מחוייבת לנוהל נכס רץ, כמו ליתר נוהלי הנתבעת, מכוח הסכמת הצדדים לחוזה הסוכן, ועליה הייתה מוטלת האחריות לברר את תוכנו. קל וחומר לאור תפקידה כמנהלת סניף שתחת אחריותה עבדו סוכנים נוספים.

יוער בהקשר זה כי התובעת המבקשת לשמור בדווקנות על הוראות חוזה הסוכן בדבר דרך הפסקתו, בטענה כי החוזה תקף משלא נמסרה הודעה בכתב על ביטולו בהתאם לתנאים לפיו, צריכה לשמור בדווקנות גם על ההוראות בחוזה המכפיפות אותה לנוהלי הנתבעת.

1. מכל מקום, סביר כי התובעת, הכירה וידעה על נוהל נכס רץ במועד הרלוונטי. כאמור התובעת הודתה כי "שמעה" על קיומו של נוהל זה. לירון שי אישרה שנהלי הנתבעת הופצו לסוכנים. אמיר ברמלי העיד כי נוהל זה היה קיים שנים רבות בחברה לרבות במועד שבו נחתם חוזה הסוכן עם התובעת, וחזר על גרסתו שהעברת הטיפול בעסקה מהתובעת לדייויד מורגן בוצעה על פיו. גם דייויד מורגן העיד כי העסקה הועברה לטיפולו לפי נוהל נכס רץ המהווה "נוהל מוכר וידוע בבראל מזה שנים" (סעיף 17 לתצהיר).
2. לסיכום הסוגיות החוזיות בין הצדדים אני קובע, כי התובעת לא הוכיחה זכות לקבל חלק מעמלת התיווך בגין מכירת הנכס. הן מכיוון שלא ביצעה את חלקה על פי חוזה הסוכן, המהווה תנאי לקבלת העמלה, והן מכיוון שהנתבעת היתה רשאית, בנסיבות העניין, ליטול מהתובעת את הטיפול בנכס הנדון ולהעבירו לסוכן אחר, כפי שעשתה.
3. התובעת טענה לחליפין, כי היא זכאית לקבל 50% מעמלת התיווך בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. אף טענה זאת לא ניתן לקבל. היא נטענה באופן לקוני וסתמי ודי בכך כדי לדחותה.

מעבר לכך, הוכח בפני כי הנתבעת לא נהנתה מהחלק של עמלת התיווך שהיתה אמורה התובעת לקבל, אלא העבירה אותו לידי הסוכן דיוויד מורגן. התובעת עצמה מודה בסיכומיה כי הנתבעת לא הרוויחה דבר מניתוב העמלה בגין חתימת העסקה לדייויד מורגן (סעיף 6.8). מכאן, שגם בהנחה והתובעת הייתה זכאית לעמלה בגין התשלום ששולם לנתבעת ע"י המוכרת, כפי שהיא טוענת, התובעת עצמה מודה בכך שהנתבעת לא התעשרה על חשבונה.

כנגד דיוויד מורגן לא הוגשה תביעה והוא לא היה צד להליך שבפני.

לסיכום

1. נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.