1. בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של כב' השופטת פנינה לוקיץ' מיום 31.3.2014.

בפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב סך של 115,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.09 ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי שיהיה צורך לחוות דעה בכל הנוגע לשאלת סיכוי הערעור.

3. עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי המחייב המבקש לשלם למשיב סכום כספי. מדובר בסכום שאינו גבוה בצורה יוצאת דופן עד כדי שניתן לקבוע כי אדם סביר יתקשה להשיבו היה ויאלץ לעשות כן על פי החלטה סופית בערעור שהוגש בתיק זה.

4. כלל הוא כי עצם הגשת ערעור אינה מצדיקה מתן צו עיכוב ביצוע פסק דין במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין היוצר חיוב כספי בלבד. לצורך מתן צו כזה על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים:

סיכויים טובים לערעור ומאזן נוחות הנוטה לטובתו באופן מובהק באופן שבו הובאו הוכחות מספיקות להצדיק הקביעה כי היה ויתקבל הערעור לאחר ביצוע פסק הדין יתקשה המבקש להשיב המצב לקדמותו ולגבות הכספים ששילם על פי פסק הדין מהמבקש.

5. במקרה דנן לא הרים המבקש הנטל המוטל עליו להוכיח טענותיו לעניין יכולתו הכלכלית הדלה של המשיב והעדר סיכוי להשיב המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור.

המבקש טען בעלמא כי המשיב הודה בפניו כי מצבו הכלכלי הקשה. לא הובאו ראיות כלשהן נוספים לעניין זה והמבקש לא הציג מידע נוסף אחר מוכח באשר למצבו הכלכלי של המבקש. המבקש לא עשה כן בבקשה או בתשובה לתגובה שהוגשה בטרם ניתנה החלטה זו.

מאידך טענות המבקש נסתרות בטענת המשיב. זה דוחה הטענה לעניין איתנות מצבו הכלכלי ומכחיש טענת המבקש כי הודה בפניו כי מצבו הכלכלי רעוע.

במצב עניינים זה אין בפני הוכחה מספקת כי התקיים התנאי השני הנדרש למתן הצו המבוקש בבקשה זו.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בהתאמה ומבלי שיהיה צורך לדון בטענות האמורות בבקשה לביטול החלטתי מיום 26.5.2014 לאור תוצאות ההחלטה דנן בטלה החלטתי מיום 26.5.2014 ובטל צו עיכוב ביצוע פסק הדין.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.