1. בין הצדדים הליך משפטי נוסף ( ת"א 15313/08 ,להלן :"ההליך הראשון") אשר נדון בבית משפט זה.

הסכסוך שבין הצדדים הוא בעניין זכויות בנייה ושטח המשותף שבבית המגורים ברחוב עין גדי 4 בירושלים (להלן :"הבניין").

2. בהליך הראשון, תובעת הנתבעת דנן, את התובעים ונתבעים נוספים בגין שימוש ובניה על השטח המשותף של הבניין, על שימוש בזכויות בניה הקיימות בבניין וכן על נזקים נוספים אשר נגרמו לנתבעת, עקב עבודות הבניה והסכסוך שבין הצדדים. בהליך הראשון הגישו התובעים שלפניי תביעה שכנגד שעניינה טענות של התובעים סביב נזקים ופעולות אשר נעשו בשטח המשותף (ראו : סעיף 2 להחלטה מיום 28.02.12 בהליך הראשון). הליך זה קבוע לישיבת קדם משפט שלאחר הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק.

3. ביום 08.03.12 הגישו התובעים את התביעה שבפני, תביעה לתשלום תשלומי איזון מכח היתר בניה שניתן 4. לטענת התובעים, ההיתר הוצא בנוגע לבניין המגורים נשוא ההליך הראשון.

הסמכות

4. כיוון שהתביעה הוגשה בעניין תשלומי איזון הנובעים משינויים בזכויות הבניה וברכוש המשותף, איפשרתי לצדדים לטעון לעניין הסמכות.

עם זאת, יצויין כי תביעה זו נמצאת בסמכותו של בית המשפט, הן לגופו של עניין והן לעניין מכלול הסוגיות הכרוכות בתיק.

5. בבתי משפט השלום אמנם מצויות שתי גישות בנוגע לסמכות העניינית החלה בנוגע לסימן ג1' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ולעניין הסמכות העניינית החלה בעניין הסגת גבול ושינויים בזכויות הבניה. גישה אחת סוברת כי העניין מצוי בסמכותו הבלעדית של המפקח על רישום מקרקעין ואילו הגישה השנייה סוברת כי מדובר בסמכות מקבילה הן של המפקח על רישום מקרקעין והן של בית משפט השלום.

(לסקירה ממצה של הפסיקה ראו: ת"א (שלום -קריות) 46120-04-13 טל קריידמן נ' חיה ישינסקי (05.08.13) פסקאות 33-35).

6. הנושא טרם הוכרע בבית משפט העליון בסוגיה זו, אולם ניתן לראות כי בבית המשפט המחוזי כבר נפסק בעבר כי עניינים אלו מצויים הן בסמכותו של בית משפט השלום והן בסמכותו של המפקח על רישום מקרקעין (ראו :רע"א (מחוזי חיפה) 6161-12-09 ועד הבית ברחוב שרל לוץ נ' עקיבא חלבני (22.02.10) ; ע"א (מחוזי ת"א) 3/98 חנה גרינוולד נ' נעמי סילוני (28.02.99)).

7. בהתאם לסעיף 71 ב (ד) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הזכאות לתבוע את תשלומי האיזון הינה מרגע קבלת ההחלטה ולא משעת הבניה בפועל. ולפיכך משעה זו פתוחה הדרך לתובעים להגיש את התביעה הן למפקח על רישום מקרקעין והן לבית משפט השלום, זאת על פי בחירת והעדפת התובעים.

8. יתר על כן, על פניו נראה שהתביעה לתשלום תשלומי האיזון הינה נדבך ממכלול התביעות שבין הצדדים . זאת משום שלצורך הכרעה בתביעה לתשלום תשלומי האיזון יש צורך להכריע בשאלות אחרות שאינן בסמכותו הישירה של המפקח, הרי שראוי ונכון שמלכתחילה תביעה שכזו תידון בפני בית משפט השלום ולא בפני המפקח (ראו : ע"א (ת"א) 2295/01 מנחמי בוני מגדלי דוד ר"ג בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברח' ז'בוטינסקי 138 רמת-גן - בית דוד ( 30.06.02) ;ת' (המפקח על רישום מקרקעין ת"א) 587/11 גילי זילברברג נ' שרון דנציג (20.12.10)).

מכאן שלבית משפט זה סמכות לדון בעניין.

עיכוב הליכים?

9. הנתבעת טוענת כי תביעת התובעים לתשלום תשלומי האיזון איננה עומדת בחלל ריק, כאשר מנגד יש לבחון מספר טענות אחרות ובכללן טענות הנוגעות להפרת הסכם שנחתם בין הצדדים וטענת קיזוז מול שטחים אחרים אשר הועברו לתובעים.

טענת התובעים בנוגע לתשלומי האיזון קשורה למעשה לטענות נוספות של הצדדים אשר עלו במסגרת ההליך הראשון ולצורך ההכרעה בשאלת תשלומי האיזון לא יהא מנוס מלהידרש לחלק מהטענות אשר נידונות כבר במסגרת ההליך הראשון ויהיה בהכרעה בהליך הראשון כדי להשליך על ההליך דנן.

10. לפיכך, "גם אם אין מקום לבצע איחוד עניינים, יכול בית המשפט באופנים שונים למנוע כפילות דיונית, בזבוז זמן שיפוטי והכרעות סותרות. זאת, על ידי קיום שני ההליכים בפני אותו שופט, השהיית פסיקה בתיק אחד עד לסיום הדיון בתיק השני וכדומה". (עע"מ 4778/06 יוסף ויזר נ' עיריית חדרה (25.02.08) פסקה 14); רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב ( 21.11.11); רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (11.07.13) )

מאחר שבהליך הראשון הוגשו תצהירי עדות ראשית ,נראה כי יש לעכב את ההליכים בתיק דנן עד לסיום ההליך הראשון.

11. לנוכח האמור לעיל, ינמקו התובעים עד ליום 15.10.14 מדוע לא יעוכבו ההליכים בתיק דנן.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ד, 22 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.