רקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.
2. התובעים הגישו תביעה על סך 55,000 ₪ בהליך של סדר דין מהיר נגד שישה נתבעים. מכתב התביעה עולה, כי התובע מס' 1 היה בעליו של הרכב נשוא התובענה וכי התובע מס' 2 הינו אביו ומי שמימן את רכישת הרכב והיה מעורב במכירתו. התובעים טוענים, כי הנתבעים 1-4 הינם אחים אשר שיתפו פעולה לשם העברת הבעלות על רכבו של התובע שלא כדין. ביום 12.7.12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד נתבעים אלו.
3. עוד טוענים התובעים, כי הנתבעת מס' 5 עבדה בזמנים הרלוונטיים כסוכנת דואר בסניף נצרת והייתה אחראית על ביצוע העברת בעלות על כלי רכב ולטענתם ביצעה את העברת הבעלות שלא כדין ותוך זיוף חתימת התובע. לטענתם, הנתבעת מס' 6 הייתה המעסיקה של הנתבעת מס' 5 במועדים הרלוונטיים.
4. הנתבעות מס' 5 ו-6 הגישו בעבר בקשות לסילוק התובענה על הסף בין היתר מחמת התיישנותה. הנתבעות טענו, כי הבעלות ברכב עברה ביום 19.8.04 ומכאן שהתביעה התיישנה בחודש אוגוסט 2011 וטרם הגשתה. הנתבעות הסתמכו על טופס העברת בעלות אולם בהחלטה אשר ניתנה ביום 4.9.12 נקבע, כי מהטופס האמור אינו נוגע להעברת הבעלות אליה מתייחסת התובענה. עוד נקבע בהחלטה זו, כי היה על התובעים לפרט בכתב התביעה את העובדות המהוות את עילת התביעה ואימתי נולדה וכי הם לא עשו כן. בנסיבות אלו נקבע, כי על התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן ובמסגרתו להתייחס למועד בו נולדה עילת התביעה כנגד כל אחת מהנתבעות.
5. במסגרת כתב התביעה המתוקן טענו התובעים, כי ביום 20.1.06 נודע להם, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון, כי הוגש כתב אישום נגד הנתבעים מס' 1-5 והתברר להם, כי לא רק שהם הולכו שולל לגבי השיקים אשר נמסרו להם במסגרת העסקה אלא גם שהנתבעים העבירו את הבעלות ברכב מבלי שקיבלו את הסכמת התובע מס' 1. לטענתם, רק לאחר הפרסום האמור נודע להם שהנתבעים העבירו בעלות ברכב נשוא התובענה.
6. לאחר שהוגש כתב התביעה המתוקן הגישה הנתבעת מס' 6 בקשה נוספת לסילוק התובענה על הסף. לבקשתה צירפה את טופס העברת הבעלות הרלוונטי ולפיו העברת הבעלות נעשתה ביום 24.11.04. לטענתה, לאור מועד העברת הבעלות הרי שהתובענה הוגשה לאחר התיישנותה. עוד טענה, כי התובעים לא פעלו בהתאם להחלטת בית המשפט, לפיה היה עליהם לפרט בכתב התביעה המתוקן את המועד בו נולדה עילת התביעה לגבי כל אחת מהנתבעות. הנתבעת מס' 6 טוענת, כי מכתב התביעה המקורי עולה, כי מיד לאחר חילול השיקים נודע לתובעים על העברת רישום הבעלות ברכב. עוד טוענת, כי במסגרת כתב התביעה המתוקן שינו התובעים את גרסתם וטענו, כי מיד לאחר חילול השיקים הם ביקשו מהנתבע מס' 1 את התמורה במזומן או את הרכב עצמו וכי רק בשנת 2006, עם פרסום הכתבה באשר להגשת כתב אישום נגד הנתבעים 1-5, נודע להם, כי בוצעה העברת בעלות ללא הסכמתם.
7. הנתבעת מס' 6 טוענת, כי מרוץ ההתיישנות החל ביום 24.11.04, המועד בו הועברה הבעלות ברכב. עוד טוענת, כי לכל המאוחר יש לראות את המועד בו התגבשה עילת התביעה כנגדה במועד בו חוללו ההמחאות אשר נמסרו לתובעים. שכן, אז ידעו התובעים כי נפלו קורבן לעוקץ. לטענתה, מאחר ועסקינן בהמחאות אשר נושאות את התאריכים 24.12.04 ו- 30.12.04 הרי שהתובענה התיישנה לכל המאוחר בדצמבר 2011.
8. לבסוף טענה הנתבעת מס' 6, כי יש להורות על סילוק התובענה אף בשל העובדה שהתובעים הסתירו עובדות הרלוונטיות לכתב התביעה ועשו שימוש לרעה בהליכי משפט שעה שהסתירו מסמכים רלוונטיים ונמנעו מלציין את המועדים הרלוונטיים לתובענה, בשל העובדה שהמסמכים והמועדים האמורים מלמדים, כי התובענה התיישנה.
9. ביום 18.12.12 הודיעה הנתבעת מס' 5, כי היא מצטרפת לבקשתה של הנתבעת מס' 6.
10. לטענת התובעים דין הבקשה להדחות. לטענתם, מטופס העברת הבעלות הרלוונטי עולה, כי העברת הבעלות לא בוצעה על ידי התובע אלא על ידי הנתבעת מס' 4 בסיוע הנתבעים מס' 1 ו-3. התובעים טוענים, כי הם לא היו מעורבים בהעברת הבעלות ונודע להם אודותיה רק לאחר הפרסום אודות הגשת כתב אישום נגד הנתבעים 1-5. לטענתם, מטופס העברת הבעלות עולה, כי הבעלות הועברה בטרם הגיע זמן פירעון השיקים אשר נמסרו לתובע על ידי הנתבע מס' 1. לטענת התובעים, במועד בו הוגשה התובענה טרם חלפו שבע שנים מהמועד בו התגלה הנזק וטרם חלפו עשר שנים ממועד האירוע ועל כן ובהתאם לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) הרי שהתובענה הוגשה טרם התיישנותה. לטענתם, תביעתם הוגשה גם מכוח העילה הנזיקית ולא רק מכוח עילה חוזית או שיטרית. התובעים טוענים, כי לכל הפחות העילה הנזיקית טרם התיישנה. עוד הם טוענים, כי נעלמו מהם העובדות המהוות את עילת התובענה עד אשר פורסמה כתבה באשר להגשת כתב האישום.
11. בהמשך טענו התובעים, כי הנתבעים 1-5 הודו במיוחס להם בכתב האישום ותקופת ההתיישנות מתחילה במועד ההודאה, בשנת 2006, בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות. לטענתם, אין מקום להורות על סילוק התובענה ויש ליתן להם יומם בבית המשפט. עוד טענו, כי הנתבעות לא הצביעו על עילה כלשהי המצדיקה את דחיית התביעה על הסף.

דיון ומסקנות

1. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין בקשתה של הנתבעת מס' 5 להדחות ודין בקשתה של הנתבעת מס' 6 להתקבל, כמפורט.
2. סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. במקרה בו עסקינן התובענה אשר הוגשה נגד הנתבעות מס' 5 ו-6 הוגשה לאור טענת התובעים לפיה הנתבעת מס' 5 שיתפה פעולה עם הנתבעים 1-4 וסייעה להם להעביר בעלות ברכבו של התובע. עילת התביעה נולדה ביום בו בוצעו המעשים הנטענים. קרי, במועד העברת הבעלות.
3. מטופס העברת הבעלות אשר צורף לבקשה בה עסקינן עולה, כי הבעלות ברכב הועברה מהתובע מס' 1 לנתבע מס' 3 ביום 24.11.04. אין מחלוקת, כי חלפו למעלה משבע שנים מהמועד האמור ועד למועד בו הוגשה התובענה בה עסקינן, ביום 18.3.12.
4. התובעים טוענים, כי בבסיס התובענה עומדת בין היתר עילה נזיקית וכי לאור הוראות פקודת הנזיקין הרי שמרוץ ההתיישנות לא החל במועד בו בוצעה העברת הבעלות אלא במועד בו נודע להם על אודות נזקיהם אשר נגרמו בגין מעשי הנתבעים, בינואר 2006 בעקבות כתבה בה צוין, כי הוגש כתב אישום נגד הנתבעים.
5. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי כאשר עילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל הרי שמרוץ ההתיישנות יתחיל ביום בו אירע אותו נזק ואם הנזק לא נתגלה ביום בו אירע אזי מרוץ ההתיישנות יתחיל ביום בו נתגלה הנזק ובמקרה כאמור תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
6. במסגרת כתב התביעה המתוקן טענו התובעים, כי התנאי להעברת הבעלות היה פירעון השיקים אשר נמסרו להם במסגרת העסקה. עוד טענו, כי בחלוף הימים התברר להם שהשיקים חסרי ערך. התובעים לא ציינו, מתי נודעה להם עובדה זו. התובעים צירפו עותק של השיקים הרלוונטים. מהעותק האמור עולה, כי מועד פירעונם של השיקים היה ביום 26.12.04 ו- 30.12.04. הנה כי כן, במועד פירעונם של השיקים, או בסמוך לו, ידעו התובעים, כי השיקים חוללו וכי לא שולמה להם התמורה בעבור הרכב.
7. במסגרת כתב התביעה המתוקן טוענים התובעים, כי מיד עם קבלת ההודעה על סירוב וחילול השיקים הם פנו לנתבע מס' 1 וביקשו לקבל את התמורה במזומן ו/או לקבל את הרכב בחזרה אולם דרישתם לא נענתה והם נדחו בלך ושוב. מהאמור עולה, כי בסמוך לאחר מועד פירעונם של השיקים ולאחר שהנתבעים לא פעלו בהתאם לדרישתם לשלם להם במזומן או להשיב להם את הרכב הרי שהתובעים ידעו שהנתבעים לא שילמו להם את התמורה המוסכמת וכן לא השיבו להם את הרכב. אף אם במועד האמור התובעים לא היו מודעים להעברת הבעלות אשר התבצעה בחודש נובמבר 2004 הרי שהם היו מודעים לכך שקיימת בעיה באשר לעסקת מכירת הרכב וכי התמורה בעבור הרכב אשר נמסר לנתבעים לא שולמה להם. לא סביר בעיניי, כי התובעים שקטו על שמריהם ולא עשו דבר בנדון עד למועד בו נודע להם אודות הגשת כתב האישום מכתבה בעיתון. אין לקבל טענת התובעים לפיה רק בחלוף למעלה משנה מהמועד בו חוללו השיקים נודעו להם העובדות הרלוונטיות, בעקבות כתבה באשר להגשת כתב האישום וכי עד למועד זה למרות שלא קיבלו תמורה עבור הרכב והרכב לא נמצא בחזקתם הם לא עשו דבר על מנת לבדוק זאת..
8. בעניין זה אוסיף ואומר, כי במסגרת כתב התביעה המתוקן טענו התובעים, כי מיד עם קבלת ההודעה באשר לחילול השיקים הם פנו לנתבע מס' 1 בדרישה לקבל את הרכב בחזרה או את התמורה במזומן ובהמשך טענו, כי בינואר 2006 נודע להם, בעקבות הפרסום באשר להגשת כתב האישום, כי הבעלות ברכב הועברה (סעיף 21 לכתב התביעה המתוקן). מאידך, במסגרת כתב התביעה המקורי נטען, כי "מיד עם קבלת ההודעה על סירוב וחילול השיקים, פנו התובעים לנתבע 1 וביקש לקבל את התמורה במזומן ו/או לקבל את רכבו בחזרה אך לתדהמתם התברר, כי לא רק שהולכו הם שולל לעניין השיקים אלא הנתבעים הרחיקו לכת והעבירו את הרכב בעלות ללא נוכחותו של התובע 1 וכנראה תוך זיוף חתימתו" (סעיף 21 לכתב התביעה המקורי).
9. הנה כי כן, מהאמור בכתב התביעה המקורי עולה, כי מיד לאחר חילול השיקים פנו התובעים לנתבע והתברר להם אודות העברת הבעלות. הפער בין גרסה זו, ממנה עולה כי נודע להם אודות העברת הבעלות בסמוך למועד חילול השיקים, לבין גרסתם בכתב התביעה המתוקן, לפיו הדבר נודע להם רק בינואר 2006, תומך בטענת הנתבעת מס' 6 באשר להתיישנות התובענה.
10. סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע, כי מקום בו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".
11. אף אם תתקבל טענת התובעים לפיה רק בינואר 2006 נודע להם אודות העברת הבעלות הרי שאין בכך בכדי להועיל להם. כבר בסוף דצמבר 2004, במועד פירעונם של השיקים, התובעים היו מודעים לכך שהשיקים חוללו ומיד לאחר מכן ובסמוך לכך ידעו שהנתבעים אינם מוכנים לשלם להם במזומן או להשיב להם את המכונית. ככל שהתובעים לא פעלו בנדון ולא בדקו את העניין, ובין היתר את סוגיית העברת הבעלות, הרי שעסקינן בעצימת עיניים. ככל שבגין עצימת העיניים האמורה התובעים לא היו מודעים להעברת הבעלות עד לחודש ינואר 2006 הרי שאין בכך בכדי ללמד, כי מרוץ ההתיישנות החל בינואר 2006, שכן, היה בידי התובעים לדעת את העובדות הרלוונטיות זמן רב קודם לכן ומרוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו העובדות הרלוונטיות היו ידועות להם או במועד בו היה בידם לדעת עובדות אלו.
12. הנה כי כן, התובענה הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים מהמועד בו התבצעה העברת הבעלות בגינה הוגשה התובענה ובחלוף למעלה משבע שנים מהמועד בו ידעו התובעים את העובדות הרלוונטיות או המועד בו היה בידם לדעת עובדות אלו. לפיכך, הרי שהתובענה אשר הוגשה נגד הנתבעת מס' 6 הוגשה לאחר התיישנותה.
13. באשר לנתבעת מס' 5, התובעים צירפו פסק דין אשר ניתן ביום 27.11.06 בת"פ 1006/06 ואשר ממנו עולה כי הנתבעת מס' 5 הודתה במיוחס לה בכתב האישום אשר הוגש בנוגע להעברות בעלות ברכבים אשר ביצעו הנתבעים 1-5. סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע, כי "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית-משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה. ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה". בנסיבות אלו, הרי שתקופת ההתיישנות בתובענה אשר הוגשה נגד הנתבעת מס' 5 החלה במועד ההודאה, בשנת 2006. לפיכך, הרי שהתובענה אשר הוגשה נגד הנתבעת מס' 5 לא התיישנה במועד הגשתה, במרץ 2012.
14. לאור האמור לעיל, נעתרת לבקשה לסילוק על הסף של התובענה אשר הוגשה נגד הנתבעת מס' 6 מחמת התיישנותה. מחייבת את התובעים בסכום כולל בגין הוצאות הנתבעת מס' 6 בסך 3,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
15. הבקשה לסילוק התובענה אשר הגישה הנתבעת מס' 5 נדחית. אני מחייבת את נתבעת מס' 5 בהוצאות התובעים בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
16. קובעת את התיק לקדם משפט לפני ליום 23.4.13 בשעה 09:10.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.