בפניי בקשה לדחיית מועד ההוכחות מן הטעמים שפורטו.

אין זה המועד להכריע בטענת התובעים כי התביעה לבית המשפט המחוזי הוגשה בחוסר תום לב ועל מנת להאריך את ההליכים בתיק זה בלבד, ובטענות הנוספות שפורטו בתגובתו. אין זה השלב לאשר או לשלול טענות אלה.

בנוסף לטענות הצדדים, עיינתי בהחלטת נשיא בית המשפט העליון, שאף לו היה ברור שאין זה השלב לבחון את האמור, אולם הביע את דעתי החד משמעית בסעיף 2 להחלטתו, כי ראוי שהצדדים יסכימו שהסוגיות שבמחלוקת תבאנה על פתרונן במסגרת הערכאה הגבוהה יותר.

בשלב זה, על פניו, אין כל הסכמה בין הצדדים בנדון והדעות הינן ניציות ורחוקות האחת מן השנייה. ללא קשר לחלוקות שבין הצדדים ולסעדים המבוקשים על ידי כל אחד מהם, בהליכים השונים, אין מחלוקת כי על אף הטענות למערכת יחסים טעונה במקום, בגין השהות המשותפת בקרקע, הרי שהנתבע נמצא במקום לא מאתמול ולא משלשום. הדבר אינו גורע מהזכות לתבוע את הפינוי, ולנהל תביעה זו, אולם המכלול האמור הוביל אותי למסקנה כי יש הצדקה, בשלב זה, להורות על דחיית מועד ההוכחות.

על כן, מועד ההוכחות יידחה ליום 23/2/14 שעה 09:30.

המזכירות תמציא לבאי כוח הצדדים לאלתר ותעדכן ביומני, תוך כדי שריון השעות בין 09:30 לבין 15:00. על ב"כ הצדדים להודיע לכל עדיהם לאלתר ולזמנם למועד הנדחה שנקבע בהמצאה מתועדת, ללא דיחוי.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.