1. לפני בקשת התובע (להלן: "המבקש") לפטור אותו מהגשת חוות דעת מומחה רפואי מטעמו ולקבוע כי הנכות הצמיתה, בשיעור של 5% שנקבעה לו על-ידי המל"ל, כתוצאה מהאירוע מ- 18.4.07, נשוא התביעה, תשמש כחוות דעת רפואית מטעמו.
2. התביעה הוגשה תחילה על-ידי המבקש נגד הנתבעת 3 (להלן: "המשיבה") בתאריך 20.3.2012 בגין האירוע כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:" חוק הפלת"ד").

ביום 30.9.2013 הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה המתוקן") והוסיף את הנתבעות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות"), כנתבעות נוספות בעילה נזיקית לפי פקודת הנזיקין.

1. לטענת ב"כ המבקש, יש להיעתר לבקשה היות והמל"ל הינו גוף אובייקטיבי שקביעתו ממילא מחייבת. עוד, הוא טוען, כי דחיית בקשה זו תגרום לפיצול הדיון והארכתו שלא לצורך. לא זו אף זו, לטענתו, המבקש אינו בעל ממון רב ופגיעתו קלה. לפיכך, טוען ב"כ המבקש, כי יש לפטור את המבקש מהגשת חוות דעת רפואית ולקבוע כי החלטת המל"ל תשמש כקביעה המחייבת גם בתביעה מול הנתבעות.
2. ב"כ המשיבות מתנגד לבקשה, לשיטתו התביעה והבקשה דנן הוגשו תוך שיהוי בלתי מוצדק, שכן, התביעה נגד המשיבות הוגשה כ-6 שנים לאחר התאונה. כמו כן, הוא מוסיף, כי היה על המבקש לצרף לתביעתו המתוקנת חוות דעת רפואית כמצוות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "תסד"א"). זאת ועוד, טוען ב"כ המשיבות, כי המבקש לא גילה טעם מיוחד שיש בו כדי לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית בהתאם לתקנה 137 לתקסד"א.
3. ככלל, על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית לביסוס טענותיו (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (פורסם בנבו 2012) להלן: "פרשת אייזנבך").
4. תקנה 127 סיפא לתסד"א וקובעת: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
5. על-מנת שבית המשפט יוכל להעניק לבעל דין פטור מצרוף חוות דעת רפואית יש להראות "טעמים מיוחדים שירשמו" (ס' 127 לתקסד"א) "כך שנדרשת דרגת שכנוע גבוהה וקיומן של נסיבות מיוחדות ומשכנעות" (פרשת אייזנבך).
6. על כתפי המבקש מוטל "נטל כבד" על מנת להוכיח "טעמים מיוחדים" אלו. טענותיו אינן יכולות להיטען בעלמא אלא עליהן להיות מגובות בראיות, "על התובע להראות נסיבות של ממש... נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו והוא תומך טענות אלו בתצהיר" (פרשת אייזנבך, עמ' 12).
7. כמצוין בבקשה הסיבות בגינם מבוקש הפטור מהגשת חוות דעת רפואית הינן, לטענת ב"כ, חסרון כיסו של המבקש והעובדה כי קיימת קביעה של המל"ל וכי פגיעתו קלה.
   
   בפסק דין שעסק בפרשת אייזנבך מונה השופט זילברטל את המקרים שיכולים לעלות לכדי "טעמים מיוחדים" - טענתו של ב"כ המבקש כי העובדה שנקבעה נכות על-ידי המל"ל וכי פגיעתו של המבקש קלה אינה עולה לכדי טעמים מיוחדים אלו.

הטענה בדבר חיסרון כיס אכן נמנית עם הטענות שיכולות לעלות לכדי טעמים מיוחדים, אך, טענה זו לא גובתה בראיות כלשהן ונטענה בעלמא בבקשה. המבקש לא הרים את נטל ההוכחה "הכבד" המונח על כתפיו לשכנע בדרגת שכנוע גבוהה בדבר קיומן של נסיבות מיוחדות שמונעות את מתן חוות הדעת מטעמם.

1. לאור האמור לעיל, הבקשה אינה עולה לכדי "הטעמים המיוחדים שירשמו" כעולה מדרישות ההלכה הפסוקה. נראה שמול המבקש לא עומדות נסיבות עליהן לא ניתן להתגבר. לפיכך הבקשה נדחית.
2. קדם משפט יערך ביום 26.6.2014 שעה 13:00.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.