1. התובעים הגישו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.
2. ביום 21.03.13 מיניתי את המבקש לכונס בתיק, לצורך מכירת הדירה ולחלוקת תמורתה בין הבעלים על פי חלקיהם הרשומים.
3. כעת, ולאחר מכירת הדירה, מבקש כונס הנכסים לפסוק לו את שכר טרחתו בשיעור של 8% מתמורת הנכס, בסך 53,200 ₪ בתוספת מע"מ, ובנוסף את הוצאותיו בסך 1,200 ₪. זאת, לטענתו, על פי הכללים הנוהגים בעניין פירוק שיתוף במקרקעין בהליכי כינוס במסגרת ההוצאה לפועל.
4. לטענת הכונס, מכירת הנכס הייתה כרוכה במגעים ובתיאומים מול מספר יורשים, פרסום ההתמחרויות פעמיים – לאחר שההתמחרות הראשונה בוטלה ע"י בית המשפט ביום 17.06.13, טיפול בפניות הרבות של המתעיינים לאחר שני הפרסומים, זימון שתי התמחרויות במשרדי הכונס, קליטת הצעות וערבויות פעמיים ועריכת התמחרות, הגשת תגובות ודוחות לבית המשפט, מתן מענה לפניות מתשעת היורשים, ופעולה בכל הכרוך בניהול הליכי המכירה עד להשגת התמורה המירבית עבור הנכס.
5. המשיבים מתנגדים לשיעור המבוקש ע"י הכונס, ומבקשים, כל אחד מטעמיו, כי בית המשפט יעמיד את שכר טרחת הכונס על הצד הנמוך, בשיעור של 4% מתמורת הנכס - למעט המשיב 5 שטען כי יש לקבוע שכר טרחה בשיעור 6% מהתמורה.

דיון והכרעה

1. ההלכה קובעת, כי מינוי כונס נכסים במקרה כגון זה, נעשה ברגיל ובהעדר מקור אחר, על יסוד הקבוע בתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

תקנה 388(א) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי "אם הדבר נראה לו צודק ונוח... למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין אם לפני מתן פסק-דין ובין אם לאחריו".

תפקידו של כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט, הנו לפעול למכירת הנכס ולשמש חלופה אפקטיבית להליכי ההוצאה לפועל הרגילים.

ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 599, 598-604 (מהדורה עשירית 2009); רע"א 4462/12 לנגנטל עו"ד נ' יהד יזמות בע"מ (ניתן ביום 02.08.12, פורסם בנבו).

1. תקנה 389 לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי לקבוע את שכרו של הכונס ועל מי להטילו. בעניין זה נפסק, כי בקביעת שכרו של כונס הנכסים ניתן להעזר בתקנות החברות.

ראה: רע"א 4462/12 לנגנטל עו"ד נ' יהד יזמות בע"מ (ניתן ביום 02.08.12, פורסם בנבו).

1. עפ"י הפסיקה, שכר הטרחה המקובל לכונס נכסים למכירת נכס בפירוק שיתוף, נע בין 6% לבין 10%, בהתחשב בהיקף הפעולות ובאורך הזמן בו פעל הכונס.

ע"א 403, 373/70 בנק א"י בריטניה נ' מרגוליס, פ"ד כה(1) 273, 275; ע"א (מחוזי ת"א) 3120/00 בלייש אודט שאווט נ' אלבר נכסים והשקעות בע"מ (ניתן ביום 03.09.02, פורסם בנבו).

1. עם זאת, יש לציין את קביעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי "הנטיה כיום הינה להפחית בשכרם של כונסי נכסים, נטיה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתקנות החדשות שיצאו זה עתה לענין שכר כונסים המטפלים במכירת נכסים במסגרת ההוצאה לפועל. על בתי המשפט להביא בחשבון נטיה זו ולפעול לאורה".

ראה דברי הרכב השופטים גרוס, קובו ורובינשטיין - ע"א (מחוזי ת"א) 3120/00 בלייש אודט שאווט נ' אלבר נכסים והשקעות בע"מ (ניתן ביום 03.09.02, פורסם בנבו).

יוער, כי לפי תקנה 5 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב – 2002, שאליהן התייחס בית המשפט בעניין בלייש שהובא לעיל,שכר כונס נכסים שמכר דירה,יחושב באחוזים מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הדירה כלהלן: לגבי 447,307 השקלים הראשונים – 6%; לגבי 639,009 ₪ נוספים – 7%; לגבי כל שקל חדש נוסף – 8%. לאלה יצורף שכר טרחה לפי תקנה 2 לתקנות הקובעת שכ"ט בשיעור 10% מהחוב שבפיגור (שלא יפחת מ- 1,719 ₪ ולא יעלה על 12,780 ₪).

1. במקרה שבפני, לקחתי במכלול שיקולי את העובדה, כי היקף הפעולות שביצע הכונס הינו חריג מפעולות סטנדרטיות במסגרת מכירה פשוטה של נכס, שכן דובר בניהול שתי התמחרויות, לאחר שהראשונה בוטלה בהחלטתי; כמו כן לקחתי בחשבון את העובדה שהליכי הכינוס נמשכו כשנה.

לאור כל זאת הגעתי למסקנה, כי שיעור שכר הטרחה של הכונס יעמוד על 7% מהתמורה, בתוספת מע"מ. לסכום זה יצטרף גם סכום ההוצאות בגובה 1,200 ₪.

1. הכונס יקבל את הסכומים האמורים מהתמורה, ויטפל בהעברת היתרה לצדדים על פי חלקיהם בנכס.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לכונס ולצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.