בקשה לביטול פסק דין שהוגשה ע"י הנתבע ביום 26.2.13. הבקשה נמחקה בשל הגשתה ללא תצהיר, וכחודש לאחר מכן הוגש תצהיר. התובעת מתנגדת לבקשה.

פסק הדין ניתן ביום 9.9.12 בהעדר התייצבות הנתבע והוא נשלח אליו, בהתאם לרישומי המחשב, בסמוך לאחר מכן.

כידוע, יש להגיש בקשה לביטול פסק דין תוך 30 יום, ובענייננו המדובר באיחור של כארבעה חודשים. הנתבע לא עתר להארכת המועד, למרות שבהחלטתי מיום 26.2.13 הוריתי לו לעשות כן, כך שלא ניתן לומר כי לא ידע אודות סד זמנים זה.

לתצהיר שהוגש צורף אישור מחלה לעת הרלבנטית, אשר על פניו מצדיק את ההיעדרות מהדיון, אך כאמור לא נתבקשה כל הארכת מועד.

אציין כי בכתב ההגנה מכחיש הנתבע כי הוא קשור בהזמנה נשוא התביעה, כך שעל פניו יש בפיו טענה הראויה לבירור.

על אף האיחור הניכר בהגשת הבקשה, ללא כל הסבר או טעם, ולמרות העדר בקשה להארכת מועד, ובהינתן זכות הגישה לערכאות, סבורני כי יש ליתן לנתבע את יומו, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות.

לפיכך, פסק הדין יבוטל, אם ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך 1,700 ₪, תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו. לאחר התשלום, יגיש הנתבע לבית המשפט אסמכתא וייקבע מועד לדיון.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.