הנתבע עותר לעיון מחדש בהחלטתי מיום 5.6.13.

כנגד הנתבע ניתן פסק דין בהעדר הגנה לאחר שלא התייצב לדיון. ביום 4.4.13 נעתרתי לבקשת הנתבע לבטל את פסק הדין, למרות האיחור הניכר בהגשת הבקשה (כחמישה חודשים), בתנאי שישלם תוך 15 ימים הוצאות לתובעת בסך 1,700 ₪.

ביום 8.4.13 עתר הנתבע לבטל ההחלטה וטען כי אינו יכול לעמוד בתשלום זה. משמע, מאותו יום לכל הפחות יש למנות את מנין 15 הימים, קרי היה על הנתבע לשלם ההוצאות עד 23.54.13.

הלכה למעשה שולמו ההוצאות רק ביום 30.5.13, כעולה מאסמכתא שצירף הנתבע לבקשה שהגיש ביום 5.6.13.

הנתבע, שלא היה מיוצג עד לאחרונה, עותר לעיין בהחלטה מיום 5.6.13, שקבעה כי בית המשפט סיים מלאכתו עם מתן פסק הדין, וזאת תחת לעתור להארכת מועד לתשלום ההוצאות שנקבעו כאמור כתנאי לביטול פסק הדין, למרות שבקשה זו כבר חתומה ע"י פרקליט.

בבקשה נגרס כי הנתבע לא היה מיוצג ולא הבין מה עליו לעשות ולכן עתר לפריסת ההוצאות לתשלומים. לטענתו יש בפיו טענות הגנה הראויות להישמע. טענות אלה מופיעות בכתב ההגנה ואומר בתמצית כי לשיטת הנתבע הוא לא היה קשור בהזמנה נשוא התביעה.

לאחר שעינתי בבקשה ובתגובת התובעת, ולאור הזכות היסודית לגישה לערכאות, אעתר לבקשה, קרי אאפשר ביטול פסק הדין, למרות האיחור בתשלום ההוצאות של למעלה מחודש ימים. זאת, בכפוף לכך שעד 26.6.13 ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך 1,500 ₪. בקביעת הסכום לקחתי בחשבון גם את הליכי ההוצל"פ שננקטו בשל התנהלות הנתבע.

לאחר ביצוע התשלום, ימציא הנתבע לבית המשפט אסמכתא על התשלום וייקבע דיון.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.