1. בטרם אכריע בבקשה שלפניי, מצאתי לנכון לציין כי בשל תקלה, שלא ברורות לי סיבותיה, לא הובאה הבקשה לסילוק התביעה על הסף בפני שופט, וכך נוצר מצב שבו תביעה שהוגשה בשנת 2008 מצויה בחיתוליה – ואף טרם הוכרעו טענות סף שהעלה הנתבע- המבקש. התיק הועבר אליי ביום 14.10.2013, קיימתי דיון במעמד הצדדים ביום 7.11.2013, ולהלן החלטתי.

2. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היעדר סמכות מקומית ועניינית, וכן מחמת היות התביעה קנטרנית או טורדנית, מחמת מעשה בית דין ומחמת התיישנותה. כמו-כן עותר המבקש למתן פרטים נוספים בעניין התובענה דנן ובעניין תובענות אחרות שמנהלת המשיבה כנגד אחרים ועל מתן פרטים לגבי הליכים משפטיים שניהלו או מנהלות המשיבות.

3. כן עתר המבקש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר".

4. המדובר בתביעה שהגישו המשיבות כנגד המבקש בסדר דין מקוצר, ובה עתרו לסילוק ידו משטח המוגדר כבעל ייעוד ציבורי, הידוע כגוש 10634 חלקה 277 בקיסריה (להלן: "המקרקעין)", אשר המשיבה 1 חוכרת. המשיבות טענו כי המבקש גידר את השטח, הציב בו עמוד כדורסל, משטח בטון וחדר מכונות.

5. המבקש, בתגובה, הגיש בקשה זו, בגדרה עתר לסילוק התביעה כנגדו על הסף. המבקש טוען תחילה בבקשתו כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין. עוד טוען המבקש כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, שכן לטענתו, לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת על זכויות קנייניות, שהסעד בגינן הצהרתי, ולא מחלוקת על חזקה שהסעד בגינה פינוי, ועל כן אין לבית משפט זה הסמכות העניינית להיזקק לסוגייה. עוד טוען המבקש כי בית המשפט נעדר סמכות מקומית, שכן כתובתו של המבקש הינה ברחוב חסן שוקרי 18 בחיפה. בנוסף, לטענת המבקש התביעה קנטרנית ומופרכת מעיקרה שכן נסח מרשם המקרקעין שצורף לכתב התביעה דווקא מלמד כי הזכויות בחלקות מושא התביעה הן של המבקש, ואילו לטובת המשיבה 2 ישנה הערה בלבד, לפיה יש צורך בהסכמתה לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין. המבקש טוען כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, אולם המבקש לא נקט בהליך על פיו הוא טוען כי מתקיים מעשה בית דין בענייננו. כן טוען המבקש כי המקרקעין מושא התביעה הם נחלת אבותיו מימים ימימה, וכי קיים רצף של זכויות עד ימינו אלה, ועל כן, ככל שישנו המשיבות על טענותיהן, אין להן להלין אלא על עצמן. המבקש עתר למחיקת כותרת התביעה, שכן לטענתו על התביעה להתברר בסדר דין רגיל לאור השאלות הקנייניות כבדות המשקל העולות ממנה. יצויין כי במעמד הדיון ביום 07.11.13 טען המבקש כי אינו בעל המקרקעין עוד אלא אשתו, וכי חזקתו במקרקעין מתבטאת בכך שיש לו ארכיב, וגם מטעם זה ראוי לסלק את התביעה על הסף.

6. כאמור, בנוסף עתר המבקש להמציא לו מסמכים או פרטים ובכלל זה תביעות או הליכים משפטיים אותם מנהלות המשיבות.

7. בתגובתן, לה צורף תצהיר, טוענות המשיבות כי כתב התביעה הומצא כדין, שכן לאחר שכתובתו בחיפה לא אותרה, כתב התביעה נמסר לידי המבקש בכתובת מגוריו. באשר לסמכות העניינית טענו המשיבות כי המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחן הסעד, ועל כן כיוון שסעד של סילוק יד מצוי בסמכותו של בית המשפט זה, יש לדחות את טענת המבקש בעניין. באשר לסמכות המקומית טוענות המשיבות כי הסמכות המקומית בתביעה שעניינה מקרקעין היא לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצויים המקרקעין, ועל כן לית מאן דפליג כי לבית המשפט נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה. באשר להיות התביעה קנטרנית או טורדנית פורסות המשיבות את מסכת העובדות בשלהן יש להן הזכות להחזיק במקרקעין. לטענתן, אדמות רבות במדינת ישראל נרכשו ע"י הברון רוטשילד באמצעות פיק"א, ולאחר הקמת המדינה ניתנו למדינה הקרקעות במתנה, כאשר הוסכם כי אדמות קיסריה יועברו למשיבה 1 בצוותא עם מדינת ישראל, וכי פיתוח אדמות אלו תהא באחריותה של המשיבה 1 ולא תועבר לרשות מוניציפאלית כלשהי, כאשר המשיבה 2 שבבעלות המשיבה 1 הינה הזרוע המבצעת של המשיבה לעניין פיתוח הקרקעות, הכשרתן ומכירתן. המשיבות טוענות כי במסגרת זו, המשיבה 2 פיתחה את שכונה 11 בה מצויים המקרקעין ולצורך כך הוכנה ואושרה תוכנית בנין עיר (תב"ע חכ/במ/ 247), בה כלולים שטחי מגורים וכן שטחים ציבוריים פתוחים, כדוגמת המקרקעין מושא התביעה. המשיבות טוענות כי במסגרת הפרצלציה של השכונה נרשמו המקרקעין על שם מדינת ישראל, כאשר נקבע בהוראות התב"ע כי פיתוחן ואחזקתן של הקרקעות יהיו באמצעות המשיבה 2. על כן, לטענת המשיבות הן מחזיקות במקרקעין כדין, וממילא זכאיות הן לדרוש סילוקו של המבקש – המחזיק במקרקעין שלא כדין.

8. באשר לטענת ההתיישנות טוענות המשיבות כי המבקש רכש את הקרקע מחברת חי גל פרוייקטים מקרקעין ובניה (1994) בע"מ בשנת 2000, ואף חברת חי גל רכשה את המקרקעין מידי המשיבה 1 בשנת 2000, כאשר המבקש חתם בעת רכישת המקרקעין על כתב התחייבות, כאשר גבול חלקתו של המבקש אינו במחלוקת לאור העבודה שמדובר במקרקעין מוסדרים. בנוסף, לטענת המשיבות המדובר במקרקעין מוסדרים שזכות התביעה בגינם לא מתיישנת, וכן על פי הפסיקה עוולה של הסגת גבול היא עוולה מתחדשת, היוצרת עילת תביעה חדשה מידי יום.

9. באשר למחיקת כותרת התביעה טוענת המשיבה כי סדר דין מקוצר הוא הדרך הנכונה לניהול התובענה שכן לטענות הקנייניות המועלות על ידי המבקש אין כל אחיזה במציאות ואין הם מעוגנות כלל, והמדובר על תביעה פשוטה לסילוק יד בהיעדר כל זכות שבדין.

10. המשיבות הוסיפו כי טענותיו העובדתיות הרבות של המבקש, עליהן מבוססת בקשתו לא נתמכו בתצהיר כדין, בניגוד להוראות תקנה 241 לתקנות, ועל כן דינן של הטענות ושל הבקשה בכללותה להידחות.

דיון והכרעה

11. תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כי בית המשפט רשאי למחוק תביעה, בין היתר, במידה ונראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית. ותקנה 101 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לדחות תביעה, בין היתר, מחוסר סמכות או כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

12. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששמעתי את באי כח הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עתה נידרש לכל הטענות שהעלו הצדדים.

13. באשר לטענת חוסר סמכות עניינית, צודקות המשיבות כי ההלכה המושרשת הינה כי אבן הבוחן בשאלת הסמכות העניינית הינה הסעדים שנתבעו בכתב התביעה ולא מהותה של התביעה (ראו: ע"א 510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן פ"ד לז(3) 1, 13-14; וכן לאחרונה רע"א 8105/11 אברהים ג'ולאני נ' אסמאעיל מוחמד סלימאן (טרם פורסם). בענייננו, הסעד שנתבע הוא פינוי וסילוק ידו של הנתבע משטח מקרקעין ועל כן מדובר בשאלה הנוגעת לשימוש וחזקה במקרקעין, והתביעה אם כן מצויה בסמכותו של בית משפט זה, ועל כן אין לסלק את התביעה על הסף מטעם זה.

14. באשר לטענת חוסר הסמכות המקומית, גם כאן הצדק עם המשיבות. על פי תקנה 4 לתקנות, תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים. אין חולק כי המקרקעין מצויים בתחום השיפוט של בית משפט זה (מחוז חיפה), ועל כן אין מקום לסילוק על הסף בהיעדר סמכות מקומית.

15. בעניין היות התביעה טורדנית או קנטרנית, נקבע כי ניהול הליכים טורדני הינו הגשת הליכים רבים באופן עקבי, לעיתים באופן מכוון ולרוב שעה שההליכים בעניין נשוא המחלוקת נסתיימו זה מכבר. המדובר בהגשה סדרתית של הליכי סרק שאין בהם ולו צל של עילה או רסיס של טעם (ראו: בשגץ 4748/06 שלמה שקד נ' תפוחי ( 02.08.2006)). יש שהגדירו תביעה טורדנית כתביעה המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט (תא (מחוזי חי') 262/92 שמעון צח נ' הדר טבריה בע"מ פ''ד תשנג(1) 224). בענייננו, נראה כי תביעה זו רחוקה מן ההגדרות האמורות. המשיבות גוללו את המסכת העובדתית המקנה להן עילת תביעה כנגד המשיב, ולא ניתן לומר בשלב זה כי מדובר בתביעה קנטרנית או טורדנית, אשר יש מקום לסלקה על הסף.

16. בעניין ההתיישנות, אכן כאשר מוכח כי התביעה התיישנה, שומה על בית המשפט לדחותה על הסף (ראו: ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון פ"ד מח(3) 455, 458; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 178), אולם בענייננו המבקש לא עשה, מלבד טענות בעלמא, כדי להביא אף ראשית ראייה לטענותיו אלו. דווקא המשיבות הביאו ראיות למכביר באשר למועד רכישת הנכס שבבעלות המבקש, ובדבר מועד פלישתו הנטענת ואף צירפה צילומים ותשריטים המעידים על כך ומקום שמדובר בתביעה במקרקעין, הרי התביעה טרם התיישנה. מעבר לכך, בשל היות המקרקעין מושא התביעה מקרקעין מוסדרים, הרי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, החריג מקרקעין שהוסדרו לאחר חקיקת החוק מתחולת חוק ההתיישנות (ראו: יהושע ויסמן "מקרקעין ומיטלטין" משפטים יט (תש"ן) 267, 269). מכאן שאין לסלק התביעה על הסף בשל התיישנותה.

17. באשר למעשה בית דין, המבקש לא הציג פסק דין המקים מעשה בית דין, וממילא איני רואה כל צורך להידרש לטענה זו.

18. באשר לטענה לפיה המבקש אינו בעל המקרקעין, הרי שאין לכך כל נפקות. תביעה לסילוק יד, על פי סעיף 16 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, הינה כנגד מי שמחזיק במקרקעין או תופס אותם שלא כדין, ולא כנגד בעל המקרקעין. המבקש בעצמו מודה כי הינו מחזיק במקרקעין, למצער באופן חלקי, ועל כן אין מקום לסלק את התביעה כנגדו, אף אם זכויותיו הקנייניות במקרקעין הועברו על שם אשתו.

19. מכאן לבקשה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר. תקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כי מבין תביעות הראויות להידון בסדר דין מקוצר תהא תביעה לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

20. המבקש טוען כי הוא הבעלים מקדמת דנא במקרקעין, מימי אבות-אבותיו, ועל כן, למרות טענות המשיבות לבעלות במקרקעין הרי "משקיימת מחלוקת אמיתית בעניין זכות הקניין לא יזקק בית המשפט לבירור העניין הטפל של הפינוי קודם לבחינת העיקר- זכויות הבעלות". המבקש טוען כי התביעה אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר מאחר ודיון בה מחייב בירור מקיף של זכויות הצדדים. בכל בכבוד הראוי, דין טענתו זו של המבקש להידחות. אין מקום למחוק את הכותרת בשל מורכבות התביעה, וגם אם קיימת מחלוקת אמיתית לגבי הזכויות, אין בכך כדי להביא למחיקת הכותרת.

21. איני יכול לקבל טענתו זו של המבקש. תביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר אם היא ממלאת אחר הוראות תקנה 202 במנותק מטענות ההגנה. לשון אחר, לשם קביעת כשירותה של תביעה בסדר דין מקוצר אין מתחשבים, בשלב זה של הדיון במחיקת הכותרת, בטענות ההגנה או במורכבות התביעה. המשיבות הגישו תביעה לסילוק ידו של המבקש משטח מסויים המצוי, לטענתן, בבעלות המשיבה 1, ותביעה זו, ככלל היא תביעה שראויה להידון בסדר דין מקוצר.

22. יחד עם זאת, מטעמים אחרים, מצאתי כי ראוי למחוק את הכותרת בסד"מ ולהעביר את התביעה לפסים רגילים. המשיבה לא צירפה לכתב התביעה ראיה בכתב כנדרש בתקנה 202 (3). כל אשר צירפה המשיבה - התובעת לכתב התביעה היה נסח רישום המוכיח זכויות המשיב, תשריט המתאר גבולות חלקת המבקש ופלישתו - שערכה המשיבה, צו הפסקה מנהלי והתכתבויות (עליהן צויין שהן "למו"מ בלבד". בכל הכבוד הראוי לא הובאה כל ראיה המוכיחה את בעלות המשיבות או מי מהן בשטח מושא המחלוקת. אמנם, נסח רישום המתייחס לחלקה מושא התביעה צורף לתגובה, אולם לכתב התביעה לא צורף, ואף לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף נסח הרישום, ודי בכך כדי להצדיק מחיקת הכותרת. על כתב התביעה המוגש בסדר דין מקוצר להכיל ראיות בכתב, ומשלא צורפו ראיות מעין אלו, אף אם צורפו בהמשך ללא בקשה לתיקון כתב התביעה, הרי יש בכתב התביעה פגם המצדיק מחיקת הכותרת.

23. הבקשה לסילוק התביעה על הסף, על שלל הטענות המועלות בה נדחית.

24. הבקשה למחיקת הכותרת בסד"מ- מתקבלת.

25. כתב ההגנה יוגש תוך 20 ימים.

26. נוכח דחיית רוב טענות המבקש, וקבלת טענתו למחיקת הכותרת- אין צו להוצאות.

27. אני קובע קדם משפט ליום 16.1.14 בשעה 10:30.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.