1. זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 26.02.2009.

בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש, כי כלל לא קיבל לידיו את כתבי התביעה בתיק ומעולם לא חתם על אישור מסירה וכי נודע לו בפעם הראשונה על קיום התיק נגדו דרך עיקול שהוטל על חשבונו, וזאת ביום 02.05.2012.

לטענת המבקש הוא הגיש תלונה למשטרה בגין התחזות לאחר כבעל תעודה והוא אף יידע את המשיבים בעניין זה, אך הופתע לקבל הודעה על נקיטה בהליכים נגדו.

2. המשיבים הגישו תגובה לבקשה וטענו, כי פסק הדין ניתן לפני שלוש שנים וכי ביום 06.05.2010 בוצעה למבקש מסירה אישית בעניין הליכי הוצל"פ ועל כן המבקש לא הגיש את בקשתו במועד.

לגוף העניין טוענים המשיבים בתגובתם, כי אין למבקש הגנה נגד התביעה.

3. הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה ובמהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו.

לטענת המבקש, עו"ד בסול שייצג את המשיב דאז בירר את זהות הנתבע ומששוכנע כי המקש אינו אדם הנכון הוא ביטל את ההליכים נגדו בסיבוב הקודם. ר' לעניין זה עמ' 1 לפרוטוקול ש' 13-15.

המבקש נשאל מדוע לא הגיש בקשה להארכת מועד והוא ענה שאין הוא משפטן ולא עו"ד, אלא שהוא סטודנט ורחוק מענייני משפט והוצאה לפועל.

4. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני. המבקש טען, כי אין הוא שייך לעירייה טייבה שאליה נשלחו אישורי המסירה, אלא שכתובתו הינה בכסייפה בנגב, עוד טען, כי אין לו קשר לתביעה וכנראה הנתבע הנכון הוא מאותה משפחה. לעומתו טוען המשיב, כי הוא חוזר על נימוקי התגובה ומבקש לדחות את הבקשה.

5. לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, שכן היה פגם במסירה, משהוכח כי המבקש מתגורר בכסייפה ואילו המסירה בוצעה בטייבה.

המבקש הגיש תלונה למשטרה לעניין התחזות לאחר, ואף עדכן את ב"כ התובע דאז בעניין זה.

אשר לבקשה להארכת מועד, הרי הכלל הוא שיש להגיש בקשה להארכת מועד מקום שהמועד של עשיית הפעולה ידוע והוא עובר לו וברור שכאן יש להצביע על טעם מיוחד, ואילו במקרה זה חזר המבקש בחקירתו והבהיר שבזמנו נפתחו הליכים נגדו הם בוטלו בעקבות פנייתו לעו"ד בסול שאז ייצג את התובע והתוצאה הייתה שההליכים בוטלו ובכך סבר המבקש שהעניין נגמר אלא שהוא הופתע להיווכח שנפתח נגדו תיק הוצל"פ חדש ומיד לטענתו הוא פעל לביטול פסק הדין כשקיבל את הפרטים מתיק ההוצאה לפועל.

אם כן, אני קובע כי הבקשה הוגשה במועד ויש לדון בה.

6. במאמר מוסגר אילו הייתה מוגשת בקשה להארכת מועד הייתי נעתר לה וזאת מהנימוקים שהועלו; התחזות לאחר, תלונה במשטרה וטענה שאין קשר בין התביעה למבקש. כל אלה מהווים טעם מיוחד להארכת המועד, שלאחרונה חל ריכוך בפסיקה בדרישתו.

ר' לעניין זה; בש"מ 6229/11 שפרה דון יחיא נ. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן – שופט בית משפט עליון, מיום 10.01.2012.

ר' גם; בע"מ 1406/12 פלוני נ. פלונית, פסקנו של השופט דנציגר – שופט בית משפט עליון, מיום 20.02.2012, פורסם בנבו 114/2.

ככל שהמבקש אינו מיוצג ואינו מתמצא ברזי המשפט מתמעט הצורך בטעם מיוחד.

7. לגוף הבקשה מאחר והגעתי למסקנה שלא הייתה מסירה כדין, אני מבטל את פסק הדין מחובת הצדק, אך לחילופין גם אם לא הייתי מבטלו מחובת הצדק, הרי הייתי מבטלו מכוח שיקול הדעת, נוכח הטענה שאין קשר בין הנתבע לתביעה וכי מדובר בגניבת זהות.

סוף דבר;

8. אני מבטל את פסק הדין.

הנתבע יגיש כתב הגנה בתוך 45 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ג, 20 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.