16 פברואר 2015

זוהי תביעה להרמת מסך ההתאגדות ולחיוב הנתבע באופן אישי בתשלום ההפרשות הסוציאליות אשר ניכה משכרם של התובעים מבלי שהעבירם לקרנות.

1. התובעים הועסקו על ידי חברת אדטו מרדכי הנדסת חשמל בע"מ (להלן – החברה) שבבעלות הנתבע בביצוע עבודות חשמל החל מיום 1.1.92.

2. בחודש אוקטובר 2010 הסתיימו יחסי העבודה בין החברה לתובעים. לטענת התובעים הם פוטרו לאחר שקיבלו הודעה על סגירת החברה. בניגוד לכך טוען הנתבע כי התובעים התפטרו חרף העובדה שהוצע להם להמתין זמן קצר שכן מתנהל משא ומתן להעברת פעילות החברה לניהול של צד שלישי. לתצהיר הנתבע צורפו העתקי מכתבי ההתפטרות מהם עולה, כי התובעים התפטרו בדין פיטורים כשלטענתם הנתבע לא העביר את הכספים שניכה משכרם לקרן ההשתלמות ולקרן הפנסיה.

3. ביום 30.12.10 הפסיקה החברה פעילותה בשל חדלות פירעון. התובעים הגישו בקשה למתן צו פירוק ואכן ביום 6.9.12 ניתן צו פירוק כנגד החברה ומונה מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של עובדי החברה.

בהתאם לכך קיבלו התובעים מהמוסד לביטוח לאומי חלק מהזכויות המגיעות להן ובין היתר סכומים ע"ח פיצויי פיטורים, שכר עבודה, פדיון חופשה והבראה.

4. במסגרת התביעה דנן נתבעים הסכומים אשר ניכה הנתבע משכרם (כספי פנסיה וקרנות השתלמות) ואשר לא הועברו על ידו ליעדם, דהיינו קרנות הפנסיה וההשתלמות.

5. לטענת התובעים כספים אלה שולשלו לכיסו הפרטי של הנתבע ובכך נגרם להם נזק אקטוארי בלתי הפיך. התובע ניצל את אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה לתועלתו האישית. התובעים טוענים עוד כי הנתבע עשה בחברה כבשלו, התנהג בפזרנות ומבלי שהתחשב בזכויות העובדים.

לפיכך לשיטתם, יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע באופן אישי.

6. הנתבע טוען כי התובעים לא הועסקו על ידו אלא על ידי החברה "אדטו מרדכי הנדסת חשמל בע"מ". החברה שחררה את כל הכספים שעמדו לרשות העובדים. התובעים בהתפטרותם גרמו לקריסת החברה שכן החברה מנתה סה"כ 3 עובדים ומנהל.

הנתבע מוסיף כי ניהל את החברה באופן תקין, תוך שהוא מזרים כספים רבים מכיסו הפרטי לתשלום משכורות. לראיה צירף הנתבע דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2009-2010.

7. כאמור טענו התובעים כי יש להרים להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולהטיל חבות אישית על הנתבע מאחר שפעל בחוסר תום לב כאשר לא העביר את הכספים שנוכו משכרם מדי חודש לחברת הביטוח.

הכלל הוא כי:

"חברה הינה תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו." (דב"ע נג/3-205 מוחמד וגיה נ' גלידות הבירה, פד"ע כז 345, 350).

הלכה היא כי הרמת מסך ההתאגדות אינה עניין שבשגרה אלא חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת והמצביעות על שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטיות הנפרדת של החברה (ע"ע 1435/04 י.ס. תעשיות בע"מ נ' חטיב, מיום 23.5.06).

8. על פי פסיקת בית הדין הארצי, הימנעות המעביד מהפקדות לקרן בשעה שניכה משכרו של העובד את סכומי אותן הפקדות, מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות וחיובו של המנהל באופן אישי (ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות, פד"ע לג 35).

9. בהחלטה שניתנה ביום 24.7.14 נקבע כי:

"חרף העובדה שהנתבע לא הכחיש את טענות התובעים, הרי שלא השכילו התובעים להוכיח, כי אכן סכומים שניכה הנתבע משכרם, לא הועברו ליעדם. התובעים צירפו לתצהיריהם חישוב של הכספים שלטענתם לא הועברו ליעדם, אולם לא צירפו כל אסמכתא לכך. לא צורפו תלושי שכר וכן אישורי קופות הגמל או קרנות הפנסיה המעידים, כי קיים חוסר בהפרשות ומה גובהו של חוסר זה.

בנסיבות אלו, כשהנתבע אינו מיוצג וכשהבקשה שבפניי הינה להרמת מסך, בקשה חריגה שיש להניח לה יסוד עובדתי איתן, לא מצאתי מקום ליתן פסק דין על סמך החומר שבפניי.

עם זאת, אני מאפשר לתובעים להגיש את מלוא החומר בכתב התומך בטענותיהם לרבות תלושי שכר, אישורי קופות הגמל והפנסיה וכל מסמך אחר מהם ניתן ללמוד, כי אכן הנתבע פעל כפי שהעלו הם בטענותיהם".

10. בהתאם להחלטה זו הגישו התובעים ביום 16.9.14 את המסמכים הבאים:

- דוח היזון חוזר – פירוט מעסיקים לעמית- מנורה מבטחים.

- ריכוז תנועות שנתי (הוגש על ידי התובע 1, מאיר אברהם).

- אישור הפקדות לשנים 2003-2010 בקרן השתלמות, פסגות, כנרת.

- תלושי שכר חלקיים.

11. לאחר עיון במסמכים להלן החלטתי:

מאיר אברהם – (התובע 1 )

קרן פנסיה – מהדוחות שהומצאו על ידי חברת מנורה- מבטחים ומתלושי השכר ניכר כי חרף ניכוי הפרשות משכרו של התובע לקרן הפנסיה, הרי שבשנים 2009-2010 לא היו כלל הפקדות בקרן. בשנת 2008 לא הופקדו הפרשות בגין 5 חודשים ובשנת 2005 יש חוסר של חודש אחד.

על פי החישוב שהוגש על ידי התובע , הסכום הכולל (הפרשות עובד ומעביד) לחודשים אלה מסתכם בסך של 26,760 ₪ (לפי סך של 893 ₪ לחודש). חישוב זה תואם את הסכומים המצוינים בדוחות ובתלושים . הנתבע לא הגיש תחשיב נגדי ולא טען ולא הביא ראיה לסתור את האמור.

לפיכך זכאי התובע 1, מאיר אברהם, לפיצוי בגין אי הפרשות סוציאליות לקרן הפנסיה מנורה- מבטחים בסך 26,760 ₪.

קרן השתלמות – התובע לא הוכיח מה מקור החיוב בהפרשה לקרן השתלמות. לפיכך ובהתאם לאישור שהוגש מטעם חברת פסגות על הנתבע לפצות את התובע בגובה הסכומים שנוכו משכרו ולא הועברו לקרן ובסך כולל של 13,788 ₪.

לוי מרדכי (מוטי) – (התובע 2)

קרן פנסיה – מהדוח שהומצא על ידי חברת מנורה- מבטחים ומתלושי השכר ניכר כי חרף ניכוי הפרשות משכרו של התובע לקרן הפנסיה, ובדומה לתובע 1, הרי שבשנים 2009-2010 לא היו כלל הפקדות בקרן. בשנת 2008 לא הופקדו הפרשות בגין 5 חודשים ובשנת 2005 יש חוסר של חודש אחד.

על פי החישוב שהוגש על ידי התובע , הסכום הכולל (הפרשות עובד ומעביד) לחודשים אלה מסתכם בסך של 22,260 ₪ (לפי 795 ₪ לחודש). חישוב זה תואם את הסכומים המצוינים בדוחות ובתלושים . הנתבע לא הגיש תחשיב נגדי ולא טען ולא הביא ראיה לסתור את האמור.

לפיכך זכאי התובע 2, לוי מרדכי , לפיצוי בגין אי הפרשות סוציאליות לקרן הפנסיה מנורה- מבטחים בסך 22,260 ₪.

קרן השתלמות – התובע לא הוכיח מה מקור החיוב בהפרשה לקרן השתלמות. כמו כן הוגשו תלושי שכר לחודשים ינואר- ספטמבר 2010 בלבד. לפיכך ובהתאם לאישור שהוגש מטעם חברת פסגות על הנתבע לפצות את התובע בגובה הסכומים שנוכו משכרו בתקופה זו ( ינואר- ספטמבר 2010 ) ולא הועברו לקרן ובסך כולל של 1,980 ₪.

12. סוף דבר – הנתבע יפצה את התובעים באופן אישי בסכומים הבאים:

התובע 1, מאיר אברהם בסך 40,548 ₪

התובע 2, לוי מרדכי בסך 24,240 ₪.

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.10.10 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבע ישא בהוצאות התובעים ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ה, (16 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.