בפני בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה באופן כזה שיתוקנו הסעיפים העוסקים בפירוט ראשי הנזק ויימחק סכום התביעה שנרשם בכתב התביעה המקורי ובמקום זאת יירשם "בסמכות בית המשפט". לטענת ב"כ התובעת בקשה זו מוגשת כעת לאור העיתוי בו הייצוג בתיק הועבר לידיה. לטענתה התיקון מבוקש על מנת שלא יקופחו זכויות התובעת. לטענתה סכום התביעה המקורי נרשם בשגגה שכן בעת הגשת התביעה הפיצוי אינו ניתן להערכה. לטענתה אין כל השפעה למחיקת סכום התביעה, התיקון לא ישפיע על זכויות הנתבעת ואף אגרת התביעה ששולמה לא תושפע מכך. על כן מבוקש למחוק את סכום התביעה ולציין במקום "בסמכות בית המשפט". כן מבוקש לתקן את הסעיפים בכתב התביעה המתייחסים לראשי הנזק כך שיצוינו כל ראשי הנזק הרלבנטיים. התובעת מציינת כי היא העבירה לנתבעת תצהיר תשובות לשאלון במסגרתו התייחסה למרבית ראשי הנזק ואף לאלו שלא נרשמו בתביעה המקורית. בנוסף ב"כ הקודם פירט במסגרת תחשיב נזק את דבר קיומם של ראשי נזק נוספים כך שלטענתה אין המדובר בראשי נזק "מפתיעים". עוד טוענת התובעת כי העדר פירוט ראשי הנזק לא פגע בידיעתה של הנתבעת לגבי ראשי הנזק בפועל ולא נפגעה יכולתה של הנתבעת להתגונן כראוי מפני התביעה זאת להבדיל מהתובעת הטוענת כי ככל שלא יותר לה התיקון המבוקש, ייסתם הגולל על האפשרות של התובעת להוכיח תביעתה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה תיקון כתב התביעה בשלב זה על ידי הוספת עילות שלא נטענו במסגרת כתב התביעה המקורי יש בה משום פגיעה ממשית בזכויותיה בייחוד נוכח הטענות שהועלו בכתב התביעה המתוקן, המהוות הרחבת חזית וחלה התיישנות לגביהן. לטענתה, ראשי הנזק אותם מבקשת התובעת לצרף כעת היו בידיעתה בעת הגשת התביעה ובכל מקרה התיישנו כאמור. הנתבעת מפנה להלכה לפיה לא ניתן לתקן את כתב התביעה בחלוף מועד ההתיישנות. לטענתה בנסיבות בהן התביעה המקורית הוגשה למעלה מ- 7 שנים ממועד התאונה, אין כל מקום בשלב זה לאפשר את תיקון כתב התביעה על ידי הוספת עילות חדשות ותיקון סכומי הנזק. הנתבעת טוענת כי לתובעת לא הייתה כל מניעה לצרף טענות אלה לכתב התביעה המקורי. התובעת פרשה מרצונה לגמלאות במהלך שנת 2009 כך שנתוני ההפסד הנטען היו בידיעתה. לטענתה דין הבקשה להידחות אף מאחר והיא אינה נתמכת בתצהיר.

דיון:

לאחר שעיינתי בבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה ובתגובת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש לפי התקנות ומן הטעם הזה בלבד אין לקבלה.

עניינה של הבקשה אינו משפטי גרידא כנטען על ידי התובעת בבקשה. כאשר התובעת טוענת בבקשתה כי סכום התביעה המקורי נרשם בשגגה, היה מקום לצרף תצהיר אשר יבהיר את פשר השגגה הנטענת ומדוע זה לא צורפו העילות הנוספות, לכתב התביעה המקורי.

התביעה שבפני עניינה תאונת דרכים מיום 11.4.05 והוגשה ביום 30.4.12, בחלוף מועד ההתיישנות הקבוע בחוק במספר ימים. בהחלטתי ביום 2.8.13, בבקשת הנתבעת לדחיית התביעה מחמת התיישנותה, לאור נסיבות האיחור בהגשת התביעה (איחור של מספר ימים) ובהתאם להלכה לפיה סילוק תביעה על הסך הנו סעד קיצוני שאינו ננקט כדרך שבשגרה, מצאתי לנכון לדחות בקשת הנתבעת לסילוק התביעה. בהחלטתי קבעתי כי מועד הגשת התביעה יילקח בחשבון בעת מתן פסק הדין הסופי. לא למותר לציין, כי הנתבעת עמדה ועומדת על טענת ההתיישנות ואף טענה כי נושא זה ידון על ידה במסגרת סיכומיה לאחר חקירת התובעת ועדיה.

כיום, בחלוף כ 8.5 שנים ממועד התאונה וכ- 19 חודשים ממועד הגשת כתב התביעה המקורי אין כל ספק באשר להתיישנות כל טענה או תביעה שלא נתבעו במסגרת כתב התביעה המקורי.

התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה על יד הוספת עילות וראשי נזק שהיו בידיעתה או בידיעת בא כוחה בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואשר אין מחלוקת כי התיישנו. התובעת אכן פרשה מרצונה לגמלאות במהלך שנת 2009 , כך שנתוני ההפסד הנטען היו בידיעתה כבר אז.

כתב התביעה המקורי כלל חישוב של שלושה ראשי נזק בלבד. הפסדי הכנסה לעבר ולעתיד וכאב וסבל. לא נטענה פגיעה בזכויות סוציאליות, הוצאות שונות והוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג', ראשי נזק אותם מבקשת כעת התובעת להוסיף במסגרת כתב התביעה המתוקן, זאת בנוסף לשינוי סכום התביעה. לתובעת לא הייתה כל מניעה לצרף טענות אלה לכתב התביעה המקורי ומשלא עשתה כן, ללא כל הסבר מניח את הדעת, אין מקום לאפשר לה לעשות זאת בשלב זה.

הלכה היא כי לא ניתן לתקן כתב תביעה כאשר מבקש בעל דין להעלות עילה חדשה שהתיישנה ממילא ואשר אילו היה מגיש לגביה תביעה חדשה היה נחסם בטענת ההתיישנות.

הפסיקה קבעה בעניין זה כי אין לדחות תביעה כנגד נתבע נוסף בתביעה קיימת, כאשר הבקשה לצירופו הוגשה בטרם הסתיימה תקופת ההתיישנות (ראה למשל בע"א 748/89 שפירא נ. חייט פ"ד מח(2) 365) אך כאשר הוגשה הבקשה לצירוף בחלוף תקופת ההתיישנות הרי שלא ניתן להיעתר לבקשה.

עוד נקבע כי אין מניעה עקרונית לבית המשפט לאשר תיקון כתב תביעה אפילו אם חלפה תקופת ההתיישנות ובלבד שנשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית שמהם השתמעה ואפילו בחסר, חבותם של הנתבעים.

ראה בע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נ. בן הרוש פ"ד מד(1) 160.

אלא שבמקרה אשר בפנינו אין המדובר במרכיבי היסוד של עילת התביעה המקורית כי אם בראשי נזק נפרדים שלא היו בכתב התביעה המקורי. לו הייתה התובעת מגישה תביעה חדשה בגין עילות אלו היא הייתה נחסמת בטענת ההתיישנות, ומשכך אין מקום לאפשר כעת לתובעת את תיקון כתב התביעה כמבוקש על ידה והדבר מהווה פגיעה מהותית בזכויות הנתבעת בייחוד אל נוכח העובדה כי במסגרתו של תיק זה הוגשו כבר תחשיבי נזק מטעמם של הצדדים, ניתנה הצעת בית המשפט אשר נדחתה, נקבע מועד לישיבת הוכחות (29/1/14) והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמה של התובעת. בשונה ממקרה איטונג אשר צוטט לעיל על ידי, שם ניתנה האפשרות לתיקון כתב הטענות בשל העובדה כי התיקון הנדרש דיבר על היקף הנזק אשר נטען מתחילה בכתב הטענות המקורי, הרי שכאן מבקשת התובעת לצרף עילות תביעה נוספות לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

זאת ועוד, אם נכונה טענת התובעת לפיה היא התייחסה במסגרת תצהיר התשובות לשאלון מאת הנתבעת למרבית הראשי הנזק ואותם ראשי נזק אף צויינו במסגרת תחשיב הנזק שהוגש לתיק בית המשפט זה מכבר, הרי שהיה מקום לעתור לתיקון כתב התביעה עוד קודם לכן ולא כעת, ואף מן הטעם הזה יש לדחות את הבקשה.

עיון בתצהירי העדות הראשית שהגישה התובעת עובר להגשת הבקשה שבנדון באמצעות באת כוחה הנוכחית, מעלה כי מפורטים שם גם ראשי הנזק אשר לא נטענו במסגרת כתב התביעה המקורי, ואשר הנתבעת מבקשת להוסיפם במסגרת כתב התביעה המתוקן. למען הסר ספק, ולאור החלטתי זו, יובהר לתובעת כי כל טענה שלא נטענה במסגרת כתב התביעה המקורי, מהווה הרחבת חזית אסורה ואין בכוונת בית המשפט להתייחס לטענות אלו.

בנסיבות בהן הגישה התובעת באמצעות באת כוחה הנוכחית תצהירי עדות ראשית המפרטים את ראשי הנזק החדשים אשר היא מבקשת להוסיף לתביעתה, לא ברור מדוע הגישה התובעת בקשתה לתיקון כתב התביעה רק ביום 24.11.13 ואין בידי לקבל טענתה כי הבקשה הוגשה במועד שהוגשה, לאור העיתוי בו הייצוג בתיק הועבר לידיה.

אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב תביעה נדחית.

הוצאות הבקשה יפסקו במסגרת הכרעתי בתובענה כולה.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ד, 26 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.