מבוא

1. בהמשך להחלטתי מיום 25.12.2012 ולאחר שהוגשה תשובת המשיבה לערעור (להלן: "כלל") ולאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי יש מקום לקבל הבקשה לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ויש מקום לקבל את הערעור כמפורט להלן.

2. בפניי בקשת רשות לערער על החלטת כב' השופטת מירב קלמפנר נבון מיום 26.11.2013 בת.א. 32080-04-12 (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה דחתה כב' השופטת קמא בקשת המבקשת שבפני להתיר לה לתקן כתב התביעה באופן שבו יתוקנו סעיפים בכתב התביעה העוסקים בפירוט ראשי הנזק בגינם נתבע פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו למבקשת בתאונת דרכים. כן ביקשה המבקשת להתיר לה למחוק מכתב התביעה את סכום הפיצוי הספציפי שנתבע בגין נזקים עקב פגיעת גוף בתאונת דרכים ולרשום במקומו סכום בלתי מוגדר על פי שיקול דעת בית המשפט.

3. בדחותו בקשת המבקשים שבפני קבע בית המשפט קמא כי:

I מדובר בתיקון הכרוך בהוספת עילת תביעה חדשה שהתיישנה כאשר ראשי הנזק שמבוקש להוסיפם לתביעה הינם ראשי נזק נפרדים שלא היו בכתב התביעה המקורי. נקבע כי לו הייתה מגישה המבקשת כיום תביעה חדשה בעילות אלו תביעתה הייתה נחסמת בטענת התיישנות.

II בתיק הוגשו כבר תחשיבי נזק, ניתנה הצעת בית המשפט שנדחתה, נקבע מועד לישיבת הוכחות והוגשו תצהירי עדות ראשית.

III הבקשה הוגשה באיחור, המבקשת הייתה מודעת לקיומם של נזקים נוספים בשלב מוקדם, משהשיבה לשאלון שנשלח אליה וכללה נזקים אלו בתשובותיה ולפיכך מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי רב ודינה להידחות.

העובדות

1. ביום 30.4.2012 הגשה המבקשת שבפני תביעה כנגד כלל במסגרתו עתרה לחייב את כלל לשלם לה פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 11.4.05.

2. בכותרת נכתב סכום פיצוי נתבע מוגדר ובסעיפים 15 ו – 16 לכתב התביעה פורטו הנזקים בגינם נתבע הפיצוי והם אובדן הכנסה בעבר, אובדן הכנסה בעתיד וכאב וסבל.

3. ביום 17.6.2012 הוגש כתב הגנה מטעם כלל. בסעיף 3 בכתב ההגנה נטען בין השאר כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

4. ביום 17.6.2012 הגישה ב"כ כלל בקשה נפרדת למחיקת התובענה או דחייתה על הסף מחמת התיישנות.

5. ביום 11.7.2013 ניתנה החלטה הדוחה הבקשה המקדמית למחיקת או דחיית התובענה על הסף.

6. ביום 12.7.2012 הגיש ב"כ כלל בקשה לביטול ההחלטה מיום 11.7.2012 ולהעברת התיק למותב אחר משום שההחלטה ניתנה בטרם ניתנה לב"כ כלל זכות תשובה לתגובת ב"כ המבקשת לבקשה למחיקה או דחייה של התובענה על הסף.

7. בו ביום נדחתה הבקשה להעברת בירור התובענה בפני מותב אחר ואולם בוטלה ההחלטה מיום 11.7.2012 וניתנה הזדמנות להגשת תשובה לב"כ כלל.

לאחר הגשת תשובות נוספות ניתנה ביום 2.8.2012 החלטה נוספת בה נדחתה בקשת ב"כ כלל לדחייה או מחיקה על הסף של התובענה.

8. ביום 21.11.2012 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה והצדדים נצטוו להגיש תחשיבי נזק.

ביום 20.1.2013 הגיש ב"כ התובעת תחשיב נזק אשר כלל פרטי נזק נוספים מעבר לאלו שנכללו בתביעה, בגין חלק מראשי נזק אלו הוגשה אחר כך הבקשה לתיקון כתב תביעה שההחלטה בה היא נשוא הבקשה דנן.

9. ביום 25.4.2013 הגישה ב"כ כלל תחשיב נזק מטעמה. יצוין כי בתחשיב הנזק מטעם ב"כ כלל הייתה התייחסות לרכיבי הנזק הנוספים אותם מבקשת כעת המבקשת לכלול בכתב התביעה המתוקן לרבות פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד ולא נטען כי רכיב זה אינו נכלל במסגרת כתב התביעה. כל שנטען בתחשיב הוא כי מדובר ברכיב נזק אשר טענות המבקשת לגביו לא הוכחו. כך גם לגבי רכיב נזק בו נתבע פיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות.

בסכום תחשיב הנזק הוצע סכום ונכללה התייחסות מפורשת והצעה בנוגע לרכיבי הנזק שבגינם מאוחר יותר הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה.

10. ביום 19.5.2013 התקיימה ישיבת קדם משפט במסגרתה ניתנה הצעת בית המשפט קמא לסיום ההליכים בתיק זה. ההצעה לא פורטה בפרוטוקול ולא ברור מה כללה.

11. ביום 2.7.2013 הודיע ב"כ המבקשת על דחיית הצעת בית המשפט. ביום 2.7.2013 ניתנה החלטת בית המשפט הקובעת מועד לתאריכי שמיעת ראיות בתיק זה.

12. ביום 18.8.2013 הודיע ב"כ המבקשת על החלפת יצוג ועתרה לארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית ודחיית מועדי ההוכחות.

13. ביום 21.10.2013 הגישה ב"כ המבקשת החדשה תצהירי עדות ראשית אשר כללו התייחסות לפרטי נזק שונים מעבר לאלו האמורים בכתב התביעה ואשר נזכרו בתחשיבי הנזק.

14. ביום 24.11.2013 הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה אשר הוגשה לטענת ב"כ המבקשת למען הזהירות בשל השינוי שחל בייצוג המבקשת, בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כלל.

נטען שהתיקון המבוקש למען לא יקופחו זכויות המבקשת, כתב התביעה ישקף המצב לאשורו ויפרט מלוא נזקי התובעת כמקובל בתביעת נזקי גוף.

15. ביום 25.11.2013 הוגשה תשובה לבקשה לתיקון כתב התביעה בה פורטה התנגדות ב"כ כלל לבקשה.

ביום 26.11.2013 ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה שבפני.

16. מן המקובץ לעיל עולה כי:

I תיקון כתב התביעה המבוקש עוסק בהוספת פרטי נזק לכתב התביעה ושינוי סכום התביעה והכל כדי להתאים כתב תביעה לכללים הנוהגים בדבר אופן פירוט הנזקים בתביעות לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.

II בקשת תיקון כתב התביעה הוגשה לאחר שחל שינוי בייצוג המבקשת ועוד בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה.

III פרטי הנזק שמבוקש כעת להכלילם בכתב התביעה המתוקן נזכרו בתשובות לשאלון, בתחשיבי נזק מטעם שני הצדדים ובתצהיר עדות ראשית.

דיון

1. כאמור לטעמי דין הבקשה להתקבל, יש מקום לדון בבקשה כאילו נתנה רשות לערער כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור ולהתיר התיקון המבוקש.

2. ראשית יאמר כי אכן על פי החלטתי מיום 25.12.2013 ניתנה לצדדים להודיע עמדתם לאפשרות לפיה בית משפט זה ידון במסגרת בקשת הרשות לערעור גם בערעור עצמו ואף הוצע כי לצורך כך יקבע מועד לשמיעת טיעוני הצדדים.

בתגובתה הודיעה ב"כ כלל כי אינה מסכימה להצעת בית המשפט כי ידון במסגרת הבקשה גם בערעור עצמו ואולם אי מתן ההסכמה לא נומק כלל.

משכך אין צורך בקביעת דיון במעמד הצדדים מה גם שאלו נימקו טענותיהם בכתב בפרוטרוט.

3. בדיקת המצב המשפטי מחד ונסיבות העניין מנגד מלמדות כי בית משפט זה אינו זקוק להסכמת הצדדים ושמורה לו הזכות לדון בבקשה כבערעור עצמו גם ללא הסכמת הצדדים לעשות כן. לטעמי זהו המקרה הנכון לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור.

בנסיבות העניין לא יפגעו זכויות בעלי הדין אם בית משפט זה ידון בבקשה כבערעור עצמו ועניין זה נחוץ בהתחשב בטיב הבקשה בעובדה כי בבית המשפט קמא קבועים מועדים לשמיעת ראיות ומאחר וטענות הצדדים פורטו באריכות בכתבי הטענות שהוגשו לי.

לא הובעה התנגדות של ממש לדיון בבקשה ובערעור משום שההתנגדות שנשמעה לא נומקה ולא נמצא נימוק המצדיק קביעה כי היה ובית המשפט ידון בבקשה כבערעור תפגע זכות המשיבה באופן לא מידתי.

4. כלל הוא שבתי משפט נוטים לאשר לבעל דין לתקן את כתב תביעתו וזאת על מנת שבית המשפט יכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

במיוחד נכון הדבר כאשר תיקון מבקש מאפשר העלאת פרטי הנזק שנגרמו לנפגע בשלמותם בפני בית המשפט הדן בעניין.

ראה לעניין זה:

רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב (3) 427,431.

בוודאי נכון הדבר כאשר התיקון המבוקש מאפשר לשקף המצב לאשורו, מאפשר הבאת מלוא נזקיו הנטענים של נפגע בתאונת דרכים בפני בית המשפט ואינו חוסם דרכו להיפרע כדי המגיע לו על פי המצב לאשורו, היה ותוכח תביעתו.

5. לכלל זה קיימים חריגים כגון במקרה בו התנהגות בעל הדין אינה מצדיקה תיקון כתב תביעתו או במקרה בו קיים שיהוי לא סביר ולא מוצדק בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

כמו כן, לא יאושר תיקון כתב תביעה כאשר יש בתיקון משום החלפת עילה או הוספת עילה חדשה לכתב התביעה המקורי ותיקון כתב התביעה יגרום נזק או עוול שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות לצד השני. כך כאשר תיקון כתב התביעה המקורי יגרום לכך שהנתבע אינו יכול להעלות טענת התיישנות כתוצאה מתיקון כתב התביעה.

ראה לעניין זה:

ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ

נ' עבד אלחפיז זיד, פ"ד ל"ד (4) 126.

6. במקרה הנוכחי המבקשת ביקשה לתקן כתב תביעה על דרך של צירוף פרטי נזק שלא צוינו בכתב התביעה המקורי וכן להוסיף ראשי נזק במסגרת הנזק הכללי שבכתב התביעה ולהפוך את סכום התביעה הנתבע לסכום שאינו קצוב.

תיקון זה אינו תיקון הבא להוסיף עילת תביעה אלא לתקן פרטי נזק נתבעים.

7. לעניין זה נקבע כי:

"אגב, גם כאשר התבקש תיקון כתב תביעה בדרך של הוספת סכומים לנזק הנתבע נפסק שאין מניעה לתיקון כאמור גם אם הדבר נעשה לאחר תום תקופת ההתיישנות של התביעה המקורית (רע"א 2083/95 מילר ואח' נ' הרמן ואח', תקדין עליון, כרך95 (2), עמוד 1152"

ראה לעניין זה דברי כב' השופט זילברטל בבש"א (י-ם) 1599/03 יוסף חיון נ' ההסתדרות המדיציאנית הדסה, החלטה מיום 2.6.2003.

8. תיקון כתב התביעה כמבוקש במקרה הנוכחי אינו משנה את עילת התביעה. כבר נפסק שהמונח "עילת תביעה" כשהוא בא במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתב תביעה מקבל פרשנות רחבה.

ראה לעניין זה:

I ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זיד, פ"ד ל"ד (4) 126.

II רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל, פסק דין מיום 21.3.2006.

9. בנוסף תיקון כתב תביעה בדרך של הוספת ראשי נזק כפי שהמבקשת ביקשה אינה משנה את סיפור המעשה המהווה עילת התביעה. במקרה זה עילת התביעה היא הנזק שנגרם לכאורה למבקשת כתוצאה מהמעשה הנזיקי שהתרחש על פי האמור בכתב התביעה. סיפור המעשה אינו משתנה בכתב התביעה המתוקן, בגין הוספת פרטי נזק. המדובר באותה מסכת עובדתית.

כבר נפסק כי:

"... על עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע – אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בנתיים תקופת ההתיישנות... הרי הוא הדין בענייננו: עילת התובענה – היינו: המעשה שבגינו תובע המשיב – היתה ועודנה תנאי העבודה במפעל המערערת והתוצאות המזיקות שנבעו מהם לבריאותו".

ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מ"ד (1) 160, 166.

10. במקרה דנן עסקינן בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה בסמוך לשינוי הייצוג של המבקשת. מדובר בבקשה שעוסקת בהוספת פרטי נזק שכבר נדונו על ידי הצדדים בתחשיבי נזק שהוגשו מטעמם והצדדים התייחסו לקיומם בטבעיות בהיותם פרטי נזק שגורים בתביעות לפיצוי בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.

מדובר בתיקון בדרך של הוספת פרטי נזק שכבר נזכרו בתשובות לשאלון ובתצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת.

לאור כל זאת אין לטעון כי מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה בחוסר תום לב ומתוך זלזול.

11. זאת ועוד, במאזן האינטרסים של שני הצדדים הכף נוטה לטובת המבקשת. משום שדחיית בקשתה לתיקון כתב התביעה תסתום את הגולל על תביעתה עוד לפני שהתבררה ובכך יגרם לה נזק שלא ניתן יהיה לתיקון. לעומת זאת למשיבות עומדת עדיין האפשרות להתגונן כנגד כתב התביעה המתוקן ולהעלות טענות הגנה לגופה של התביעה, נזק אם נגרם למשיבה, לכלל, בגין המועד המאוחר בו שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה יכול לבוא על תיקונו בפיצוי כספי ותיקון כתב התביעה אינו מהווה מבחינתן סוף פסוק בבירור הגנתה.

12. לסיכום – במקרה זה, תיקון כתב התביעה אינו מוסיף עילה חדשה, עילת התביעה המקורית לא התיישנה ונותרה כפי שהיא גם בעקבות תיקון כתב התביעה וזהות התביעה נשמרת, הוספת ראשי נזק לנזק הכללי אינה יוצרת עילה שלא הייתה קיימת בכתב התביעה המקורי, למשיבה הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן ולטעון במסגרתו כל טענה ונזקיה עקב הצורך בהגשת כתב טענות נוסף יכול לבוא על תיקונו בפסיקת פיצוי.

13. לאור כל האמור לעיל אני נעתרת לבקשה ודנה בבקשה כבערעור עצמו ומקבלת את הערעור בהתאמה.

אני מתירה הגשת כתב תביעה מתוקן בנוסח שצורף לבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא ורואה כאילו הוגש כתב התביעה המתוקן בנוסח שצורף לבקשה במועד מתן החלטה זו.

כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו והכל כדי לא לדחות מועד שמיעת הראיות הקבוע בתיק זה בבית המשפט קמא.

המבקשת תשלום למשיבה הוצאות בסך 2,000 ₪ בגין הבקשה.

סכום זה ישולם בסיום ההליך בבית המשפט קמא ללא קשר לתוצאתו.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.