בפני תביעה לפסק דין הצהרתי על ביטולו של הסכם.

בין המבקש לבין המשיבים נכרת הסכם מייסדים בינואר 2011 המסדיר את שיתוף הפעולה ביניהם, כאשר כלם בעלי מניות בחברת נדל"ן נט - מאגרי מידע מתקדמים בע"מ (המשיבה 1) ונוכח הכוונה לקדם יישום תוכנה שפתח המבקש. עם כריתת הסכם המייסדים התקשרה החברה עם קבוצת ידיעות תקשורת בהסכם לשיתוף פעולה, אלא שאותו הסכם עם ידיעות תקשורת בוטל מספר חדשים לאחר מכן ולא ייצר פירות כלשהן לחברה. למעט אותו הסכם עם ידיעות תקשורת לא התקיימה ולא מתקיימת בחברה פעילות כלשהי.

נוכח היעדר פעילות כלשהי לחברה שלח המבקש למשיבים הודעת ביטול שלפיה הוא מבטל את ההסכם ביניהם, והוא עותר בהמרצת פתיחה זו להצהרה על ביטול ההסכם. המבקש טוען שעומדת לו הזכות לבטל ההסכם בעיקר עקב התנהלות המשיבים שהפרו התחייבויותיהם להשקיע בפעילות החברה. המשיבים מאידך, טוענים שדווקא המבקש מונע מהחברה מלפעול כך שאין לו כל זכות לבטל את ההסכם.

כאשר אין מחלוקת על כך שמאז יוני 2011 אין לחברה כל פעילות, מתמקדת המחלוקת בפרשנות ההסכם ובשאלה אם ניתן לראות בכך הפרת התחייבויות מי מהצדדים והצדקה לביטול ההסכם.

העובדות

1. המשיבה 1, חברת נדל"ן נט - מאגרי מידע מתקדמים בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה פרטית אשר הבעלות על מניותיה נחלקת בין יתר בעלי הדין.

המבקש עוסק בפיתוח תוכנות מחשב והמשיבים הינם אנשי עסקים וחברות פרטיות. המבקש מחזיק ב- 27% מהון המניות המוקצה של החברה, ויתרת הון המניות המוקצה של החברה מוחזק על ידי המשיבים ועל ידי משיבה נוספת (משיבה 4 בהמרצת הפתיחה, בינת מערכות תוכנה בע"מ; להלן: "חברת בינת") שבעניינה הושג הסדר פשרה נפרד שקבל תוקף של פסק דין.

1. המבקש פיתח תכנה אשר תכליתה איסוף וסידור נתונים מאתר האינטרנט של רשות המיסים על מכירות נדל"ן בישראל (להלן: "התכנה"). באמצעות התכנה, כך סבר המבקש, ניתן יהיה לרכז ולהציג בפני כל אדם המתעניין ברכישת או מכירת נדל"ן בישראל מידע על אודות עסקאות שנעשו באותה סביבה וליתן לו כלים נוחים להערכת שווי הנכס בו הוא עצמו מתעניין.
2. המבקש סבר שיש בתכנה פוטנציאל מסחרי אך גם סבר שנוכח כישוריו וקשריו יקשה עליו לבדו למצות את הפוטנציאל העסקי הגלום בתכנה. לפיכך, פנה המבקש בספטמבר 2010, או בסמוך לכך, למר אייל זסלבסקי (מנכ"ל חברת בינת; להלן: "אייל") ולמר מאיר ישי (המשיב 5) בהצעה לשתף פעולה במיזם למימוש הפוטנציאל העסקי שיש בתכנה.

אייל והמשיב 5 מצידם, סברו אף הם שיש פוטנציאל עסקי בתכנה אך שמימושו מחייב התקשרות מול גוף שכבר מפעיל אתר אינטרנט עם נפח גלישה גבוה. אייל והמשיב 5 פנו לפיכך במהלך נובמבר 2010 למר ג'קי בן זקן (המשיב 2) ולמר אייל בן שמחון (מנכ"ל המשיבה 3; להלן: "בן שמחון"), שכן ראו בהם בעלי קשרים לגופים שכאלו, והציעו אף להם להצטרף למיזם.

כך איפוא, במהלך נובמבר 2010 נוצר קשר בין כל הצדדים והחל משא ומתן בנוגע לאפשרות לשיתוף פעולה במיזם למימוש הפוטנציאל העסקי של התכנה.

1. עוד בטרם סוכמו תנאי ההתקשרות בין המבקש למשיבים, פנו המשיב 2 ובן שמחון לשותפות מקבוצת ידיעות תקשורת, הכוללת גם את "ידיעות אינטרנט" והמפעילה את האתרים "winwin" ו- "ynet" (להלן ולשם הנוחות: "ידיעות תקשורת"), בניסיון לבחון אפשרות לשיתוף פעולה ביישום התכנה. במכתב מיום 21.11.10 הודיע מר אבי בן טל, מנהל בידיעות תקשורת, על נכונות לקידום האפשרות לשיתוף פעולה ואף העביר הצעה מפורטת לשיתוף פעולה שכזה.
2. בחדשים דצמבר 2010 עד ינואר 2011 התנהל משא ומתן בין נציגי החברה שבינתיים נרשמה לבין נציגי ידיעות תקשורת, בכוונה להגיע להסכם לשיתוף פעולה. משא ומתן זה עלה יפה ובסוף ינואר 2011 (ככל הנאה ביום 30.1.11 אף שההסכם נוקב ביום 27.1.11) נכרת הסכם בין החברה לבין ידיעות תקשורת (להלן: "הסכם ynet").

בתמצית, נקבע בהסכם ynet כי הצדדים ישתפו פעולה בקשר מתן שירותי שימוש בתכנה לגולשים, כך שהחברה תהיה אחראית לפתח את מסך ההרשמה לשירות שישולב באתרי winwin ו- ynet ולעדכון שוטף של המידע שיינתן במסגרת שירותי השימוש בתכנה. ידיעות תקשורת מצידה התחייבה לשווק את השירות באתרי האינטרנט שלה ולהעניק את השירות למשתמשים. עוד נקבע בהסכם ynet כי הצדדים יחלקו בחלקים שווים בהכנסות שיצמחו עקב השימוש שייעשה בתכנה, כולל בגין פרסום וכיו"ב.

1. במקביל למשא ומתן מול ידיעות תקשורת, נוהל משא ומתן בין המבקש למשיבים וחברת בינת להסדרת מערכת היחסים ביניהם. בעקבות משא ומתן זה נכרת ביום 30.1.11 הסכם מייסדים (להלן: "ההסכם") המסדיר את יחסי המבקש, המשיבים וחברת בינת בכל הנוגע להפעלת החברה וזכויותיה.

בהסכם נקבע, בין היתר, כי המבקש מעביר לחברה את כל זכויותיו בתכנה וכי החברה תשקוד על פיתוח התכנה. עוד נקבע בהסכם כי המשיבים 2 ו- 3 יעמידו לחברה הלוואת בעלים בסך של עד 200,000 ₪ למימון פעילותה, והוסדרו מבנה הנהלת החברה, וזכויות הצדדים.

1. בעקבות כריתת ההסכמים כאמור, החלו הצדדים ביישומם. במסגרת זו, דאג המשיב 2 להעמדת מימון בסך של כ- 50,000 ₪ לחברה והמבקש שקד על הטמעת התכנה באתרי האינטרנט של ידיעות תקשורת כאשר בגין זאת שולם לו על ידי החברה סך של 20,880 ₪.
2. במהלך מרץ 2011 החלה ידיעות תקשורת במתן שירותי שימוש בתכנה באתרי האינטרנט שלה. דא עקא, וזמן קצר לאחר מכן החלו לעלות טענות באשר לאופן בו מקיימת ידיעות תקשורת את התחייבויותיה בהסכם ynet. בהודעות דוא"ל שהעביר המשיב 4 במהלך יוני 2011, עולות טענות קשות שלפיהן מתנהלת ידיעות תקשורת באדישות, בזלזול ובהתעלמות מזכויות החברה, ואף נטען להתעלמות מפניות שהועברו אליה בהקשר זה. בהמשך לטרוניות אלו, הודיעה ידיעות תקשורת בהודעת דוא"ל מיום 26.6.11 על כוותה לסיים את ההתקשרות עם החברה ביום 22.8.11.
3. במהלך יולי 2011 התכנס דירקטוריון החברה ובחן את האפשרות להקים אתר אינטרנט של החברה לצורך מתן שירות בתוכנה, ובמקביל לבחון את האפשרות לנקוט בהליכים כנגד ידיעות תקשורת. בפועל, לא עלה בידי הצדדים להגיע לכדי הסכמה, לא קודמה העלאת אתר אינטרנט של החברה ולא נעשה כל שימוש בתכנה. ביחס למגעים מול ידיעות תקשורת, נוהל משא ומתן ובישיבת דירקטוריון החברה מיום 25.3.12 נדונה האפשרות להסדר לסיום ההתקשרות מול ידיעות תקשורת כנגד תשלום סך של 50,000 ₪ לחברה וסך נוסף של 100,000 ₪ באמצעות פרסום ב- ynet. כל הנוכחים בישיבה, זולת המבקש, תמכו בהצעה זו. במכתבים מיום 1.4.12 ו- 24.4.12 הודיע ב"כ המבקש לידיעות תקשורת על התנגדותו להסכם הפשרה המוצע ובפועל אכן לא נכרת כל הסכם פשרה מול ידיעות תקשורת.
4. למעשה, מאז דיונים אלו לא נעשתה כל פעילות של החברה, לא לשימוש בתוכנה, לא לתביעה מול ידיעות תקשורת, ולא בכלל. ביום 21.3.12 שלח המבקש למשיבים הודעה על ביטול ההסכם ונוכח חילוקי הדעות בין הצדדים הוגשה תביעה זו ביום 22.4.12.

תמצית טענות הצדדים

1. המבקש עותר לפסק דין הצהרתי שלפיו בוטל ההסכם כדין, כדי שלאחר מכן יוכל להגיש תביעה לפיצויים כנגד המשיבים.

לפי טענת המבקש, תכליתו של ההסכם הייתה שיתוף פעולה ליישום מסחרי של התכנה, כאשר תרומתו לשיתוף הפעולה מתבטאת בתכנה שפתח בעוד תרומת יתר העלי המניות מתבטאת בקשרים ובהשקעת הכספים והזמן הנדרשים בחברה. לשיטתו, לא בכדי נכרת ההסכם בד בבד עם חתימת הסכם ynet, שכן שני ההסכמים היו שלובים זה בזה כך שאלמלא ההתקשרות עם ידיעות תקשורת לא היה כלל נכרת ההסכם.

בפועל, ממשיך וטוען המבקש, הסכם ynet הופר, לא קוים ולא יקוים; החברה לא נקטה ולא נוקטת ולא מתעתדת לנקוט כל הליך כנגד ידיעות תקשורת; החברה לא פעלה ליישום מסחרי של התוכנה בצורה עצמאית, וגם לא מתכוונת לפעול לכך. החברה עצמה כלל לא פעילה, אין היא מעסיקה עובדים, חשבון הבנק שלה נסגר בהיעדר פעילות, אין היא מקיימת ישיבות דירקטוריון, אין לה אישור ניהול ספרים, ואף אין היא משלמת אגרות שנתיות לרשם החברות.

בנסיבות אלו טוען המבקש שהמשיבים כולם הפרו את התחייבותם בהסכם וממילא שאין עוד כל בסיס לקיום ההסכם, אפילו לא הופרו התחייבויות המשיבים, שלכן בדין בוטל ההסכם על ידו בהודעות שהועברו למשיבים. כך עותר המבקש לפסק דין הצהרתי לביטול ההסכם.

1. המשיבים מתנגדים לבקשה וכופרים בטענות המבקש, כאשר לשיטתם עסקינן בסך הכל בניסיון מצד המבקש להשיב הגלגל אחור, לבטל את ההסכם בלא כל הצדקה ולהשיב לידיו את הזכויות בתכנה.

לטענת המשיבים, החברה עודנה פעילה ועושה לקידום המטרות שבבסיס ההסכם, כאשר דווקא המבקש הוא שפועל כדי למנוע זאת. כך מציינים המשיבים שנתקבלה החלטה ב- 21.7.11 לפעול להקמת אתר אינטרנט ליישום התכנה אך דווקא המבקש סירב לפעול להקמתו בלא שכר וסירב לסייע למתכנתים אחרים ולהעביר את קוד המקור של התכנה. המשיבים סבורים אף הם שידיעות תקשורת הפרה את הסכם ynet אך גם בעניין זה תולים במבקש את האחריות להכשלת המגעים מול ידיעות תקשורת בניסיון ליישב המחלוקות עימה.

טוענים לפיכך המשיבים שהצלחת יישום הסכם ynet לא היווה תנאי להסכם וממילא שאין כל הצדקה בנסיבות העניין להצהיר על ביטול ההסכם.

1. חברת בינת טוענת אף היא בתגובתה שיש לדחות את התביעה. חברת בינת טוענת טענות דומות לאלו שטוענים המשיבים ומוסיפה כי בסמוך לאחר תחילת הפעילות לפי הסכם ynet עלו ברשת האינטרנט כמה וכמה אתרים המעניקים את אותו שירות לו מיועדת התכנה ובלא תשלום, וזו הסיבה להיעדר רווחים ואף לכך שלא נעשו השקעות נוספות.

ההליך והראיות

1. המבקש תמך את טיעוניו בתצהירו, המשיבים תמכו את טיעוניהם בתצהיר המשיב 4 וחברת בינת תמכה עמדתה בתצהיר אייל.
2. במהלך הדיון שהתקיים ביום 3.12.12, הגיעו המבקש וחברת בינת להסדר דיוני שלפיו הודיעה חברת בינת שתכבד כל פסק דין, וכי היא מסכימה להעברת כל מניותיה בחברה למבקש ללא תמורה, בכפוף להסכמת יתר בעלי המניות. להסדר ניתן תוקף של פסק דין.
3. בהחלטה מיום 3.9.13 נדחתה הבקשה, ברם על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור ובהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.12.13 (רע"א 21918-10-13) בוטלה החלטה וניתן למבקש היתר לפיצול סעדים, כבקשתו.
4. בדיון שהתקיים ביום 7.10.13 נחקרו המבקש והמשיב 5. בתום הדיון הוצעה לצדדים הצעת פשרה, אולם בסופו של דבר לא נתקבלה ההצעה והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון

1. תכליתה של המרצת פתיחה זו ברורה. במסגרת ההסכם העביר המבקש לחברה את כל הזכויות בתכנה ואף התחייב, כיתר הצדדים, לסודיות ולאי תחרות. אם יבוטל ההסכם, כך סבור המבקש, יושבו לו הזכויות בתכנה ויבוטלו כל ההגבלות שהושתו עליו באשר לאפשרות יישום התכנה. בהמשך אף תפתח בפני המבקש האפשרות לשקול תביעה כספית כנגד המשיבים.

השאלה אשר יש איפוא להשיב עליה במסגרת המרצת הפתיחה הינה אם אכן בוטל ההסכם ולשם כך יש לבחון את ההסכם על רקע הנסיבות ולהידרש לפרשנותו.

1. מעיון בטענות המבקש עולה כי למבקש 3 חלופות לביסוס טענתו לבטול ההסכם, כדלהלן:

טענה א' – ההסכם פקע ובוטל בשל פקיעת הסכם ynet ובהיות הסכם ynet תנאי לקיום ההסכם.

טענה ב' – ההסכם בוטל על ידו כדין בשל הפרתו על ידי המשיבים.

טענה ג' – ההסכם פקע ובוטל כדין בשל נטישתו למעשה וגם אם לא הופר.

אף שלא זה סדר הטיעון בטיעוני המבקש, דומני שזה הסדר הראוי לבחינת הטענות שכן זהו הסדר הכרונולוגי של התרחשות האירועים. תחילה הודיעה ידיעות תקשורת ביום 26.6.11 על ביטול הסכם ynet בתוך 60 יום; לאחר מכן התרחשו האירועים שעליהם מבסס המבקש את טענתו להפרת ההסכם בידי המשיבים; ולבסוף, בעת הגשת המרצת הפתיחה, ניתן לבחון את פעילות החברה ואם אכן למעשה הופסק ההסכם. כך יידונו לפיכך הטענות להלן.

1. לטענת המבקש בוטל ההסכם על ידו כדין שכן ממילא פקע בעת שבוטל הסכם ynet, כאשר אין מחלוקת על כך שהסכם ynet בוטל בהודעת ידיעות תקשורת מיום 26.6.11.

לגרסת המבקש, ההסכם קשור בטבורו להסכם ynet כאשר המבקש מצביע על ההתייחסות בהסכם להסכם ynet, לסמיכות החתימה על ההסכמים, ולחילופי דברים בהם נאמרו הדברים במפורש. המבקש מדגיש שאלמלא הסכם ynet לא היה כל ערך לחברה והוא עצמו לא היה מסכים להעביר לחברה את הזכויות בתכנה. משכך, לשיטת המבקש, מימוש הסכם ynet מהווה תנאי לקיום ההסכם ומשבוטל הסכם ynet ממילא שגם ההסכם פקע, וזאת בלא קשר להתנהלות הצדדים.

לגרסת המשיבים מאידך, תכלית ההסכם הייתה פיתוח עסקי החברה ביישום התכנה, ובמסגרת זו גם התקשרה החברה בהסכם ynet, ברם לא הוסכם כלל לראות בהסכם ynet תנאי לתקפות ההסכם, אין הוראה שכזו בהסכם ואין כל הגיון בניסיון לטעון שרק הצלחה בהתקשרות מול ידיעות תקשורת הייתה מביאה לתקפות ההסכם.

1. בטענה זו למעשה מתבסס המבקש על סעיף 29 בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. המבקש רואה בהתקשרות נשוא הסכם ynet "תנאי מפסיק", דהיינו תנאי שבהתקיימותו מסתיים ההסכם. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שהסכם ynet בוטל עוד באוגוסט 2011, בהודעה בכתב שהועברה לחברה ביום 26.6.11 (נספח 9 לתשובת המשיבים). המחלוקת היא לפיכך בשאלה אם אכן אירוע זה של פקיעת הסכם ynet הוא אכן תנאי מפסיק אשר בהתקיימו גם פוקע ההסכם.

נוכח מחלוקות אלו, הנה אשר התברר:

1. אין בהסכם כל תניה מפורשת הקובעת כי ההתקשרות עם ידיעות תקשורת מהווה תנאי לקיומו, וזאת דווקא בשים לב לכך שההסכם משתרע על 7 עמודים ומסדיר בצורה פרטנית את יחסי הצדדים בקשר עם החברה.
2. אין בהסכם אפילו אזכור להתקשרות עם ידיעות תקשורת אף שאין מחלוקת על כך שההסכם נערך תוך כדי משא ומתן עם נציגי ידיעות תקשורת ואף המבקש אישר בעדותו שלא הייתה כל מניעה לציין זאת בהסכם (עמ' 10 בפרוט'). המבקש טוען כי ההסכם מתייחס "מפורשות" להסכם ynet (למשל סעיף 48 בהמרצת הפתיחה) אך די לעיין בהסכם כדי להיווכח שטענה זו איננה נכונה וכל שיש בהסכם (ב"הואיל" השלישי) זו התייחסות כוללנית לאפשרות להכנסת בעלי מניות נוספים, בלא ציון שם ואף בניגוד להסכם ynet שאינו כולל העברת מניות בחברה.
3. במהלך יולי 2011 התקיימה ישיבת דירקטוריון החברה ונדונו האפשרויות לגבי המשך פעילותה. המבקש עצמו טוען שבאותה ישיבה בירר אם קודמה הגשת בקשת רישום סימן מסחר ואף פעל לשם כך בעקבות אותה ישיבה (סעיף 93 בהמרצת הפתיחה) ועוד טוען המבקש שבאותה ישיבה נדונה הקמת אתר אינטרנט לחברה (סעיף 94 בבקשה).

בשלב זה הרי ידע המבקש על הפסקת הסכם ynet. לו היה אירוע זה "תנאי מפסיק", כטענתו כעת, ניתן היה לצפות שיבהיר זאת ויבקש לפעול לפיו. התנהלותו איננה מתיישבת עם הטענה.

1. קשה לראות את ההיגיון בטענה זו, שהרי המבקש איננו מביא פרטים אודות ההסכמה לה הוא טוען. כך, למשל, לא ברור מה הייתה עמדת המבקש אם לא הייתה ידיעות תקשורת מודיעה על ביטול הסכם ynet אך ממשיכה שלא להעביר כספים או אם היה מתברר שהרווחים שמשולמים נמוכים ורחוקים מציפיות. מצב של היעדר פרטים שיבהירו את הטענה ואת הגיונה המסחרי איננו תומך בעמדת המבקש.
2. נוכח העובדות כאמור, אין אפשרות לקבל את טענת המבקש ואין מקום לקבוע כי הצדדים ראו בהסכם ynet "תנאי מפסיק", שבהתקיימו פוקע ומתבטל ההסכם. אכן, אין ספק שהצדדים ראו בהסכם ynet מנוף בעל חשיבות קרדינאלית לפעילות החברה וסמיכות חתימת ההסכם והסכם ynet מבטאת זאת היטב, ברם הצדדים לא ראו בכך "תנאי מפסיק" והטענה – נדחית.
3. טענתו השנייה של המבקש הינה לביטול ההסכם כדין עקב הפרתו היסודית בידי המשיבים.

לפי גרסת המבקש, בחתימת ההסכם התחייבו למעשה המשיבים לקדם את עסקי החברה בנוסף ובמקביל להתקשרות בהסכם ynet, וודאי שהיה עליהם לעשות כן מרגע שהתברר שנכשלה ההתקשרות עם ידיעות תקשורת. בפועל, כך טוען המבקש, התברר לו שלדידם של המשיבים אין כל מקום ואין כל כוונה לפתח את עסקי החברה מעבר לאותה התקשרות עם ידיעות תקשורת, ולא כל שכן שאין למשיבים כוונה להשקיע כספים בחברה לקידום פעילותה. עוד טוען המבקש כי משהתברר שידיעות תקשורת הפרו את הסכם ynet היה על החברה להיערך לתביעה ולעמידה על זכויותיה אלא שאף זאת מיאנו המשיבים לעשות משיקולים זרים וחוסר רצון להתעמת עם ידיעות תקשורת. במעשים ומחדלים אלו רואה המבקש הפרה יסודית של ההסכם ולטענתו בגין אלו בוטל על ידו כדין ההסכם בהודעת הביטול מיום 21.3.12.

לפי גרסת המשיבים, לאחר שהתברר כי ידיעות תקשורת ביטלה את הסכם ynet התכוונו המשיבים להמשיך את פעילות החברה ולשם כך אף הועברה ביום 19.7.11 תכנית עסקית ובישיבת דירקטוריון החברה ביום 21.7.11 נתקבלו החלטות להמשך פעילות החברה לקראת הקמת אתר אינטרנט של החברה. דווקא המבקש, כך טוענים המשיבים, פעל לסיכול פעולות אלו כשעיכב את העברת קוד המקור של התכנה והעלה "דרישות כספיות הזויות" כתנאי למתן סיוע מצידו בהקמת האתר. גם ביחס לבירור המחלוקות מול ידיעות תקשורת טוענים המשיבים שפעלו להפסקת השימוש שעושה ידיעות תקשורת בתכנה וקבלת דו"ח הכנסות כדי לערוך התחשבנות על זכויות החברה, אלא שגם פעילות זו סוכלה על ידי המבקש שהתנגד להסדר פשרה שהוצע ופעל לסיכולו. טוענים לפיכך המשיבים שאין כל בסיס לטענה שהפרו את התחייבויותיהם בהסכם ולפיכך אין יסוד להודעת הביטול ששלח המבקש.

הנה אשר התברר נוכח מחלוקות אלו:

1. תכלית התקשרות הצדדים בהסכם הוגדרה בסעיף 2 (א) בהסכם, כך:

החברה תעסוק בפיתוח ושיווק של מערכת להפקת נתוני מחירי נדל"ן (להלן בהתאמה "המערכת") המאפשרת למשתמשים הרשומים לשירות (להלן: "הלקוחות הסופיים") לקבל המידע ביחס לרדיוס רחובות ספציפי לפי בחירתם (להלן בכלליות: "השירות") ובפעילויות נוספות הנלוות לכך".

לשון זו בה נקטו הצדדים מבהירה את אומד דעתם בעת כריתת ההסכם באשר לתכלית ההסכם – פיתוח, יישום ושיווק התכנה אשר פתח המבקש ואשר הזכויות בה הועברו לחברה לפי סעיף 2 (ב) בהסכם. כפי שכבר הובהר לעיל, אין בהסכם כל התייחסות ספציפית לידיעות תקשורת או להסכם ynet וכשם שאין בהסכם כל "תנאי מפסיק" בהקשר של הסכם ynet כך גם אין בהסכם כל הוראה לפיה פעילות החברה "מסתכמת" בכריתת הסכם ynet.

למעשה, אין זו רק לשון ההסכם אלא שלכך גם מסכימים כלל הצדדים. הן המבקש והן המשיבים מסכימים שהוסכם על פיתוח התכנה במסגרת החברה, ומשמע שהוסכם לפתח את פעילות החברה.

1. מימון פעילות החברה הוסדר בהסכם (סעיף 8 בהסכם), כך שהמבקש מתחייב להעביר את הזכויות הקנייניות בתכנה לחברה (סעיף 8 (א) בהסכם) ואילו המשיבים 2 ו- 3 מתחייבים להעמיד לחברה את הכספים שידרשו למימון פעילותה השוטפת עד לסך של 200,000 ₪. נוסח זה של ההסכם מראה שלא הייתה כל כוונה לדרוש מהמבקש השקעה כלשהי נוספת מצידו בקשר עם פעילות החברה זולת העברת הזכויות בתכנה, למעט במצב בו מחליטה האסיפה הכללית על השקעות נוספות (סעיף 9 בהסכם). נראה שיש הגיון בהסכמה זו כאשר המבקש כבר "תרם" לחברה את הזכויות בתכנה שפתח ועמדה בבסיס הפעילות המיועדת לחברה.
2. בתקופה שמיום כריתת ההסכם והסכם ynet ועד להודעת ידיעות תקשורת על ביטול הסכם ynet ביום 26.6.11, סייע מבקש בהטמעת התכנה כנגד תשלום שקבל מהחברה בסך של 20,880 ₪. אין מחלוקת על כך שבתקופה זו לא עשתה החברה כל פעילות זולת קידום ההתקשרות בהסכם ynet. על אף זאת, אין לא למבקש ולא למשיבים טענות על פעילות החברה בתקופה זו. מאידך, בסמוך לאחר הודעת ידיעות תקשורת על ביטול הסכם ynet מביעים כל הצדדים שאיפה לקידום פעילות עצמית של החברה. עמדת המשיבים שלפיה יש מקום לקידום פעילות החברה אף באה לכדי ביטוי בהודעת דוא"ל של המשיב 4 מיום 19.7.11 ובנוסח סיכום ישיבת דירקטוריון החברה מיום 21.7.11 (נספחים 11, 12 לתגובת המשיבים).
3. בפועל, זולת אותה השקעה ראשונית של 50,000 ₪ ואשר שימשה גם למימון התשלום שהועבר למבקש עבור הטמעת התכנה לפי הסכם ynet, לא הועברו על ידי מי מהמשיבים כספים נוספים לחברה, לא נשכרו עובדים, ולא הוכנו תכניות של ממש לקידום פעילות החברה. למעשה, לאחר אותה ישיבת דירקטוריון מיום 21.7.11 אין כל ראיה למעורבות כלשהי של מי מהמשיבים בפעילות החברה זולת בקשר עם הניסיון להסדר מול ידיעות תקשורת.

המשיב 4 טוען שערך "תכנית עסקית" לחברה, ברם עיון במסמך שהעביר (נספח 11 לתגובת המשיבים) מלמד שאין זו כלל "תכנית עסקית" כי אם טבלה כוללנית על תחזית הכנסות, טבלה שאיננה כוללת כל ניסיון להתוות תכנית מעשית לפעילות החברה.

המשיבים גם טוענים להשקעת שעות עבודה רבות בחברה (למשל בעדות המשיב 4 להשקעת "1,000 שעות" בעמ' 36; ש' 21 בפרוט') ואף הן נטענו בצורה סתמית, בלא כל ניסיון לפרט כיצד באה לכדי ביטוי אותה השקעת זמן, ולכן גם באופן המקשה ליתן אמון בטענה.

1. כבר בסמוך לאחר ישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 21.7.11, בהודעת דוא"ל מיום 24.7.11 (נספח יב' להמרצת הפתיחה), העלה המבקש טענות כי החברה איננה מתפקדת ואיננה פעילה ואף הפרוטוקול שהופץ איננו מבטא את שסוכם. בסמוך לאחר מכן העביר המבקש את קוד המקור של התכנה למתכנת בשם "יניב" לפי החלטת דירקטוריון החברה. לא הובהר על ידי המשיבים מה הקשר של החברה לאותו מתכנת, מה הוא התבקש לעשות בקוד המקור ומה עשה בפועל. המשיבים לא טרחו לזמן לעדות את אותו מתכנת בשם יניב והמשיב 5 אישר בעדותו שאין ולו הודעת דוא"ל או מכתב בודד של אותו "יניב" ואשר יתמוך בטענה שהמבקש מעכב את קידום הפעילות (עדות המשיב בעמ' 31 בפרוט'). בהיעדר הסבר לאי הבאת אותו מתכנת כעד רלוונטי, בהיעדר כל מכתב בעניין זה וכאשר אין הכחשה שהמבקש דווקא העביר את קוד המקור – קשה ליתן אמון בגרסת המשיבים המאשימה דווקא את המבקש בסיכול "רצונם" לקדם את פעילות החברה.
2. התברר שהמשיבים לא הסכימו כלל להתחייב להעלאת אתר אינטרנט לחברה וכל שהסכימו לו הוא לציין כי "הצדדים יעשו מאמצים על מנת להעלות אתר" (הודעת דוא"ל של אייל – נספח 13 לתצהיר המשיבים). לטענת המשיבים דווקא המבקש סיכל את האפשרות להעלאת אתר אינטרנט לחברה, שכן סירב לבצע חפיפה בת 5 שעות לאותו מתכנת בשם "יניב" (טענת המשיב 5 בעמ' 31; ש' 11 בפרוט') ברם כבר הובהר לעיל שאין כל תמיכה לטענה זו ואין ולו פנייה כתובה אחת למבקש בעניין זה. עוד התברר כי המשיבים דרשו מהמבקש שיפעל בעצמו ועל חשבונו להקמת אתר אינטרנט לחברה, בלא כל תמורה מהחברה. המשיב 4 לא ידע להראות בחקירתו היכן יש למבקש התחייבות כזו בהסכם המייסדים (עמ' 33; ש' 21 – 25 בפרוט'). המשיב 4 אף אישר שלהערכתו נדרשה השקעה של כשבועיים בכך וכי בגין שירותים דומים של המבקש שולמו על ידי חברה בבעלות המשיב 4 סך של 40,000 ₪ (עמ' 33; ש' 9 בפרוט').

בפועל, ועל כך לא הייתה מחלוקת, כלל לא קודמה העבודה הדרושה להעלאת אתר אינטרנט לחברה ולמעשה לא קודמה כל פעילות עסקית אחרת של החברה זולת אותה התקשרות בהסכם ynet עם ידיעות תקשורת.

1. לאחר קבלת ההודעה מידיעות תקשורת על הפסקת הסכם ynet, הועבר לחברה מידע שלפיו לכאורה ממשיכה ידיעות תקשורת להעניק את אותו שירות נשוא הסכם ynet ולעשות שימוש בתוכנה. תלונה בעניין זה הועברה על ידי המבקש ואף באה לכדי ביטוי במכתב המשיב 4 למנכ"ל ynet מיום 29.10.11 (נספח טו' להמרצת הפתיחה). בהמשך, במרץ 2012, אף הועלתה לדיון הצעה להסדר פשרה מול ידיעות תקשורת והכולל תשלום 50,000 ₪ לחברה, תשלום 100,000 ₪ נוספים בפרסום והעברת הזכויות במתחם "נדלניסט" לידיעות תקשורת (נספח כ"ד להמרצת הפתיחה). בפועל, התברר שהחברה לא נקטה כל הליך למימוש זכויותיה כלפי ידיעות תקשורת ואפילו מכתב התראה של עורך דין לא העבירה.

התנהלות זו מעוררת תמיהה דווקא נוכח טענות המשיב 4 בעדותו, כאשר הטיח כינויי גנאי קשים בידיעות תקשורת ("ווינט גנבים ודפקו אותנו" – עמ' 28; ש' 16 בפרוט') ואין אלא לתמוה כיצד הסכים לשבת בחיבוק ידיים נוכח האשמות כאלו. אותה ישיבה בחיבוק ידיים במשך תקופה כה ממושכת אף מקשה על מתן אמון בטענת המשיבים לפיה בכוונתם לפעול בעתיד כנגד ידיעות תקשורת (טענת המשיב 4 בעדותו – עמ' 35; ש' 17 בפרוט').

1. בחינת העובדות המבטאות את התנהלות המשיבים מאז חתימת הסכם המייסדים מגלה תמונה עגומה בכל הנוגע לקיום התחייבויותיהם ויחסם למבקש.

בהסכם המייסדים התחייבו כלם, המבקש והמשיבים, לפעול בשיתוף פעולה לקידום עסקי החברה. מהאופן בו נוצר הקשר בין הצדדים ומהאמור בהסכם ברור היה שהמבקש "תורם" להתקשרות את התכנה שפתח ואילו המשיבים אחראים על מימון ראשוני לפעילות החברה. בפועל, נוכח העובדות כפי שפורטו לעיל, עולה כי לאחר שהתברר לצדדים כי הופסק הסכם ynet, לא אוו עוד המשיבים להשקיע דבר בפעילות החברה. המשיבים ניסו להאשים את המבקש בשיתוק פעילות החברה, אלא שהמשיבים הם הם שעשו כן.

נראה שהמשיבים ראו לנגד עיניהם הזדמנות עסקית הכוללת אך ורק תיווך בין המבקש והחברה לידיעות תקשורת כשמכאן ואילך יזרמו לחברה ולכיסיהם הכנסות עקב התקשרות זו. המשיבים כלל לא תכננו להשקיע משאבים בפיתוח נוסף של עסקי החברה ומרגע שכשלה ההתקשרות עם ידיעות תקשורת ניסו למשוך ידם מההסכם, בין במפורש (כגון מכתב המשיב 2 המבקש במפורש להעביר את מניותיו – עדות המשיב 5 בעמ' 35; ש' 22 בפרוט') ובין באפס מעשה. כל שעשו המשיבים ממועד זה ואילך זה "מראית עיין" של פעילות וניסיון להביא את המבקש לבדו להוסיף להשקיע מזמנו ובלא השקעה ממשית מצידם.

המשיב 4 עצמו הודה בעדותו כך (עמ' 32; ש' 16 בפרוט'):

"כמה ימים לפני ההשקה שלנו הקדימו אותנו חברה צעירים והעלו אתר כמו שלנו עם אפיון קצת שונה..."

אמירה זו מתיישבת עם חוסר המעש של המשיבים, חוסר מעש שנובע מהחלטה שקבלה ולפיה סברו שאין הצדקה להשקעת משאבים בחברה.

אף בכל הנוגע להתנהלות מול ידיעות תקשורת נראה שהמשיבים כלל לא רצו לעמוד על זכויות החברה במחיר של עימות מול ידיעות תקשורת וודאי שלא להשקיע משאבים למימון שכזה. לא ניתן ליתן הסבר אחר לאותה ישיבה כה ממושכת בחיבוק ידיים כשלשיטת המשיבים ידיעות תקשורת הונתה את החברה.

המשיבים טוענים בסיכומיהם שכלל לא נגרם נזק למבקש, אלא שטענה זו איננה רלוונטית לדיון נוכח הסעד ההצהרתי שנתבקש, ועל כל פנים ספק אם בתום לב נטענת הטענה נוכח התנהגות המשיבים, כאמור. עוד מלינים המשיבים בסיכומיהם על המבקש שלא קבל את הצעת הפשרה שהועלתה בדיון ביום 7.10.13, אלא שהחלטה בעניין זה כבר ניתנה ביום 18.12.13, ונראה שגם בעניין זה מתעלמים המשיבים מהתנהלותם שלהם שכן טרחו להודיע עמדתם רק למעלה מחדש (!) לאחר שהועלתה ההצעה.

בנסיבות אלו, אני מקבל את גרסת המבקש, קובע כי המשיבים הפרו בהפרה יסודית את התחייבויותיהם בהסכם, ולפיכך עמדה לו הזכות לבטל את ההסכם, כפי שאכן עשה בהודעת הביטול מיום 21.3.12.

1. טענתו השלישית של המבקש היא לנטישת ההסכם בפועל על ידי המשיבים.

טענה זו הינה למעשה טענה חלופית שלפיה בקש המבקש לקבוע את זכותו לבטל את ההסכם גם אם לא הפרו המשיבים את התחייבויותיהם, ונוכח השיתוק המוחלט בפעילות החברה. מובן שלאחר שמצאתי שהמשיבים הפרו את התחייבויותיהם אין טעם להעמיק בבירור טענה זו.

על אף זאת, אך בתמצית לנוכח האמור, יצוין שגם בטענה זו מצאתי ממש. התברר שלמעשה לא הייתה לחברה כל פעילות למעט כריתת הסכם ynet. לא בתקופה שעד לביטול הסכם ynet ביוני 2011 ולא לאחר מכן. התברר שהחברה מעולם לא פעלה אפילו ליצירת בסיס ראשוני לפעילות שתאפשר קידום תכלית הקמתה וההסכם – יישום הפוטנציאל של התכנה. לחברה אין מימון, לחברה אין עובדים, לחברה אין מנהל, לחברה אין כתובת ולחברה אין חשבון בנק (המשיב 4 כלל לא הכחיש זאת בעדותו – עמ' 23 – 24 בפרוט'). ומעבר לכל זאת – ברור שלמשיבים אין כל כוונה לשנות מצב זה ולהחליט פתאום להשקיע בחברה. המשיב 4 ניסה לטעון בעדותו שיש כוונה לחדש את הפעילות אחרי שיובהר מעמד החברה בהליך זה (עמ' 35 בפרוט'), אלא שדבר לא מנע מהמשיבים לעשות כן לפני הגשת המרצת הפתיחה או לאחר שהוגשה כך שלא ניתן ליתן אמון בגרסה זו של המשיב 4.

כיוון שתכלית הקמת החברה היה יישום התכנה וכיוון שהחברה לא עשתה כן, לא עושה כן ואין לה כל כוונה לעשות כן – אין כל הצדקה להמשך קשירת הצדדים בהסכם, אין כל הצדקה בהותרת ההגבלות של אי תחרות שבמסגרתו ואף אין הצדקה שיוותרו ברשות החברה זכויות כלשהן בתכנה, זכויות שהועברו לה כדי שינוצלו ולו כדי שיעלו אבק. גם מטעם זה איפוא, יש לקבל את טענת המבקש ולקבוע שעמדה לו הזכות לבטל את ההסכם.

1. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
2. אשר על כן אני מקבל את התביעה וקובע כי ההסכם בוטל על ידי המבקש כדין בהודעת הביטול מיום 21.3.12, ולאחר שהופר בהפרה יסודית על ידי המשיבים.

המשיבים המנויים בכותרת פסק דין זה (דהיינו כל המשיבים בהמרצת הפתיחה אך למעט חברת בינת כלפיה ניתן פסק דין נפרד), ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות המבקש בגין המרצת פתיחה זו, באגרת בית משפט וכן גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ₪.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ד, 24 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.