בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 9.5.12 בה שוחרר המשיב לחלופת מעצר, של מעצר בית מלא בבית קרוביו בכפר אעבלין בפיקוח מפקחים אשר גם חתמו על ערבויות צד ג'.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, סיוע לאחר מעשה וסיוע לעבירות בנשק, וזאת בגין אירוע מיום 14.4.12 בו נהרג ניהאד אבו מוך ז"ל. יצוין, כי במקביל לכתב האישום נגד המשיב, הוגש כתב אישום נגד אחר על עבירות של רצח בכוונה תחילה, חבלה ועבירות נשק.

הסניגור טוען, כי נכון להיום טרם ניתנה תשובת המשיב לאישום וכי הוא מעוניין בשלב זה לעבור להתגורר בביתו בכפר באקה אל גרבייה בפיקוח בני משפחתו. לדידו, מאז שוחרר לחלופת מעצר חלף זמן ניכר, דבר המהווה עילה לעיון חוזר.

ב"כ המבקשת התנגדה לבקשה וציינה כי החזרת המשיב לכפרו, שם מתגוררים בני משפחתו של המנוח, עשויה ליצור עימותים קשים. בדיון בפניי חזרה ב"כ המבקשת על הדברים וציינה שגם חלופה של מעצר בית בכפר ג'ת במשולש, הקרוב לכפר באקה, אין בה כדי לאיין את המסוכנות ואת החשש מפני עימותים.

כאן יצוין, כי בדיון בפניי טען הסניגור ואף הצהיר, כי דיבר עם הדוד של המנוח שאמר כי אין למשפחה כל טענה כנגד המשיב "והם רק רוצים שבבימ"ש במחוזי יגיד את האמת". הסניגור ציין, כי התיק במחוזי קבוע ליום 18.10.12.

ב"כ המבקשת חלקה על הדברים וציינה, כי הפרקליטה אשר מטפלת בתיק שוחחה עם אבי משפחת המנוח "והוא מתנגד לחזרת המשיב אל הכפר, כי הוא רואה בו מעורב במעשה הרצח".

יצוין, כי בדיון ולבקשת נציגת המבקשת נחקרו סבו ואשת דודו של המשיב אשר מוצעים כמפקחים.

לאחר ששמעתי את המפקחים ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה משני טעמים; האחד – שלדעתי לא חלף זמן ניכר מאז ניתנה ההחלטה על שחרור המשיב ממעצר בית לכפר אעבלין והטעם השני - נעוץ במיקום החלופה, שכן לא שוכנעתי – בשים לב לקרבה הגיאוגרפית בין ג'ת לבאקה – כי מדובר במרחק אשר יש בו כדי לאיין את המסוכנות בהימצאות המשיב שם.

לא זו אף זו, ההתנאה שעולה מדברי בני משפחתו של המנוח, כפי שזו נמסרה ע"י הסניגור, ואשר קושרת בין העדות שימסור המשיב לבין היחס כלפיו, גם התנאה זו יש בה משום בעייתיות בכל הנוגע לאפשרות התרחשותו של עימות פוטנציאלי אם ישהה המשיב בכפרו או בקרבת מקום. יודגש, כי עמדתו של אבי המשפחה הרואה במשיב כמי שמעורב במעשה הרצח מדברת בעצמה ושוללת את טענות הסניגור בעניין זה.

בשים לב למכלול הנסיבות של המקרה דנן ולהלכה הפסוקה, לא שוכנעתי כי תקופת הזמן שחלפה מאז ניתנה ההחלטה הינה תקופת זמן ניכרת שיש בה כדי להביא לשינוי בתנאי השחרור ועל כן, אני קובע כי לא מתקיים הבסיס לעיון חוזר בהחלטה ושדין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' תשרי תשע"ג, 25 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.