בפניי בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה מיום 9.5.12 בה שוחרר המשיב לחלופת מעצר (מעצר בית מלא) בבית קרוביו בכפר אעבלין בפיקוח מפקחים אשר גם חתמו על ערבויות צד ג'.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, סיוע לאחר מעשה וסיוע לעבירות בנשק, וזאת בגין אירוע מיום 14.4.12 בו נהרג ניהאד אבו מוך ז"ל. יצוין, כי במקביל לכתב האישום נגד המשיב, הוגש כתב אישום נגד אחר על עבירות של רצח בכוונה תחילה, חבלה ועבירות נשק.

בקשה קודמת לעיון חוזר שהוגשה על ידי המשיב, נדחתה על ידי ביום 25/09/12 משקבעתי כי אין מחד גיסא שינוי מהותי בנסיבות וכי לא חלף זמן ניכר שמצדיק עיון חוזר בהחלטה. בדיון שהתקיים בפניי עובר לבקשה, התנגדה המאשימה לשינוי תנאי השחרור ושהייתו של המשיב בכפרו או בכפר ג'ת הסמוך, וזאת בשים לב למסוכנות לשלום הציבור שחזרתו של המשיב עלולה ליצור (הכוונה לחשש מפני עימותים קשים עם משפחת המנוח אשר מתגוררת בכפר באקה).

כעת מונחת בפניי בקשה נוספת לעיון חוזר בעקבות הודאתו של המשיב בכתב אישום מתוקן, בו יוחסו לו עבירות של תגרה וסיוע לאחר מעשה. המשיב הודה והורשע, ועניינו הועבר לצורך קבלת תסקיר שירות מבחן אודותיו. המשך הדיון בעניינו נקבע ליום 03/03/13.

בבקשה הנוכחית טוען הסנגור, כי לאחר שעובדות כתב האישום השתנו והפכו ליותר קלות, כלשונו, אין מקום להשאיר את המשיב בחלופה הנוכחית ואם יש איומים עליו או על משפחתו, תתכבד המשטרה ותחקור את העניין. הסנגור ציין, כי, לדידו, אין טרוניה כלפי משפחתו של המשיב וכי חרף העובדה שהוא טרם העיד בתיק אשר מתברר בפני בית המשפט המחוזי, אין מניעה כי ישהה במעצר בית בביתו או בכפר ג'ת הקרוב. הסנגור אף מציין כי חשש מהתלהטות הרוחות אינו יכול להוות עילת מעצר, שכן לא מדובר במסוכנות מהמשיב כלפי אחרים.

ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה וציינה, כי מאז ניתנה החלטתי הקודמת, לא השתנה הרבה, וכי אין בעובדה שהמשיב הודה והורשע בכתב אישום מתוקן כדי לאיין את המסוכנות, אלא להפך, שכן מצד אחד למשיב לא עומדת יותר חזקת החפות ומצד שני, הרשעתו בעבירה של סיוע לאחר מעשה קושרת אותו עדיין לאירוע המרכזי ומכאן החשש להתלהטות הרוחות אם יחזור לכפר או לסביבתו.

לא זו אף זו, נציג המאשימה הציג לעיוני מכתב של באת כוחה של משפחת המנוח, שהתנגדה נחרצות להסדר הטיעון עם המשיב ופירטה את מה שהמשפחה מייחסת לגבי חלקו של המשיב באירוע. ב"כ המשפחה אף ביקשה כי שולחיה יעודכנו על התקדמות התיק על מנת שדבריהם יישמעו במעמד הטיעונים לעונש.

מהמכתב הנ"ל ברור כי טענות המשיב כאילו משפחת המנוח אינה באה בטרוניה כלפיו ומשכך חזרתו לכפר או סביביתו אין בה משום סכנה לשלום הציבור, אין להן על מה לסמוך.

לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ונתתי דעתי לטיעוניהם ובשים לב לעובדה שלאחר החלטתי מיום 25/09/12 נפתחו למשיב חלונות התאווררות, מצאתי כי לא מתקיימים התנאים לעיון חוזר בהחלטה ולשינוי מיקום החלופה.

העובדה כי המשיב הודה בכתב אישום מתוקן אין בה כדי להקטין את חלקו בעיני משפחת המנוח כפי שהדבר עולה מהמכתב של באת כוחם, והרשעתו בעבירה של סיוע לאחר יש בה בהחלט כדי להצביע לדידים על זיקה בינו לבין הנאשם העיקרי באירוע.

טענתו של הסנגור המלומד כי הסיכון לשלום הציבור שעלול להתרחש אם יחזור המשיב לכפרו, אינו אמור לשמש עילת מעצר, דינה להידחות. המסוכנות לשלום הציבור נבחנת במספר היבטים, ואין ספק, כי מתח והתלהטות הרוחות מחזרה אפשרית של המשיב לכפר, הם בהחלט חלק מאותה מסוכנות שמהווה את עילת המעצר ומצדיקה המשך הרחקתו של המשיב מכפרו.

משלא מצאתי לקבוע כי ההודאה בכתב האישום המתוקן יש בה משום שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק שינוי מיקום החלופה, נוכח המסוכנות של הימצאותו בכפר או בסביביתו, ומשלא ניתן עדיין לומר כי חלוף הזמן בנסיבות תיק זה יש בו כדי לגבור על אותה מסוכנות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

נציג המאשימה מתבקש לגשת לעוזר המשפטי של בית משפט זה על מנת לקבל לידיו את המכתב של באת כוח משפחת המנוח אותו התבקשתי שלא לסרוק לתיק.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.