1. בשלב התחלתי של ההליכים בתביעה דנן (בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית) הוסכם להעביר הסכסוך לבוררות. בהמשך לכך התקיימו הליכי בוררות וניתן פסק בוררות.

2. לאחר מתן הפסק הוגשו בבית משפט זה בקשה לאישורו (הפ"ב (מח', י-ם) 34930-11-14) ובקשה לביטולו (הפ"ב (מח', י-ם) 3256-12-14). הבקשות נדונו יחדיו לפני כב' השופט ב"צ גרינברגר.

3. בפסק דין מ-10.12.15 נקבע לגביהן (בסעיף 59) כדלקמן:

"בהפ"ב 3256-12-14 אני מורה על ביטול פסק הביניים של הבורר ועל ביטול הליך הבוררות; ומורה כי יש להחזיר את התביעה להליך האזרחי בבית משפט זה. בהפ"ב 34930-11-14 הבקשה לאישור הפסק נדחית".

4. לאחר שניתן פסק הדין הנ"ל, הוגשה (ב-15.12.15) בקשה שכל שנאמר בה הוא כדלקמן:

"בהינתן פסק הדין בה"פ 3256-12-14 יתבקש כב' בית המשפט ליתן הוראות לגבי המשך ניהול ההליך".

5. בעקבות הבקשה הנ"ל ניתנה בו ביום החלטה כדלקמן:

"לנוכח העובדה שהסכסוך הועבר לבוררות לא מכח הסכם בוררות שהיה קיים עובר להגשת התביעה אלא לאחר שהתביעה הוגשה, נראה שלא ניתן לחדש ההליכים בתיק דנן (וראו לעניין זה למשל רע"א (מח', נצ') 46496-11-11 עבוד נ' בני נעמה נאסר בע"מ, פס"ד מ-6.1.12).

במצב העניינים האמור וכדי שלא להיכשל בבעיית סמכות ו/או בהליכים בלתי תקינים, נקבע עתה כי אם לא תוגש התנגדות משכנעת עד 23.12.15, תימחק התביעה דנן ללא צו להוצאות, תוך שניתן יהיה להגיש תביעה חדשה מתאימה שבמסגרתה אפשר יהיה לשקול גם את שאלת ההוצאות בקשר להליכים שעד כה".

6. כמעט כל הצדדים לא הגישו דבר מה בעקבות ההחלטה הנ"ל והמשמעות היא הסכמתם למחיקת התביעה דנן ללא צו להוצאות, תוך אפשרות להגיש תביעה חדשה מתאימה, שבמסגרתה אפשר יהיה לשקול גם את שאלת ההוצאות בקשר להליכים שעד כה (כמובא לעיל בסעיף 5 מן ההחלטה מ-15.12.15).

7. היחיד שהגיש דבר מה בעקבות ההחלטה הנ"ל היה התובע 1, אשר הגיש מסמך שכותרתו "כתב התנגדות".

התובע 1 טוען (בסעיף 28) כי מה שנקבע בהחלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת ואוזכר בהחלטה הנ"ל אינו מונע המשך ההליכים בתיק דנן ולטענתו הוא אף תומך באישור פסק הביניים שבבוררות ע"י מותב זה, על אף פסק הדין האמור. בחיתום כתב ההתנגדות הוא מבקש:

"מן הדין כי כבוד בית המשפט ימנה עתה נאמן-מפקח על ההקדש, שיטול אחריות על כל הנעשה בנכסי ההקדש, נכסים שאין עליהם כל פיקוח".

8. לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי בשלב הנוכחי יש למחוק את התביעה דנן, תוך שיחול מה שצוין בהחלטה הנ"ל.

9. לדעתי אין מנוס מתוצאה כאמור ומכל מקום זהו המהלך המתאים עתה. זאת לנוכח מה שייאמר להלן.

10. ההליך שבסופו ניתן פסק הדין הנ"ל בסעיף 3 נועד רק לקביעה אם פסק הבוררות יאושר או יבוטל. מה שנאמר שם לגבי המשך הדרך נאמר מכל מקום באורח אגבי וכנראה גם ללא מודעות לבעייה הנחזית, שהועלתה בהחלטתי שצוטטה בסעיף 5 דלעיל.

11. בהינתן הליכים חקיקתיים ספציפיים לאישור או ביטול של פסק בוררות, שגם התקיימו במקרה דנן, ברי כי אין מקום שמותב זה של בית המשפט המחוזי יתן החלטה שונה מן המותב שדן בבקשות שמכח ההליכים החקיקתיים.

12. גם אם משתמע מפסק הדין הנ"ל בסעיף 3 כי המשך ההליכים יהיה דווקא בתיק דנן (להבדיל מאמירה כללית כי המשך ההליכים יהיה בבית המשפט ולא בבוררות), הרי שלא רק שאין הדבר מחייב מותב זה, אלא שהוא גם לא שולל את מה שצוין בהחלטה שצוטטה בסעיף 5 דלעיל. כך במיוחד כשנראה שקיימת בעייה של סמכות או של הליכים בלתי תקינים.

13. לבעייה הנחזית שהועלתה בהחלטה האמורה אין מענה באותו "כתב התנגדות" שהוגש ונראה כי לא בכדי יתר הצדדים לא תמכו במצוין בו, כשמשמעות הדברים היא שהתביעה דנן תימחק כנ"ל.

14. לנוכח השתלשלות העניינים ומה שעלה בהחלטתי האמורה ומה שנפסק ברע"א (מח', נצ') 46496-11-11 הנ"ל, אין מנוס ממחיקת התביעה דנן, תוך שהמהלך אינו מונע הגשת תביעה חדשה.

כאן המקום לציין, כי בפסק הדין התייחס בית המשפט בנצרת גם למצב שבו נוסח ההחלטה היה בטעות "עיכוב הליכים", למרות שדובר בהפסקתם (כפי שאירע שם וכאן). גם לגבי מצב דברים כזה נקבע שם כי "חידוש ההליכים בפני בית המשפט לשם בירורה של התובענה בין כתליו – אינה אפשרית עוד" (סעיף 16 לפסק הדין הנ"ל).

15. לתוצאה דלעיל היה הכרח – או לפחות מקום – אף אם היה צפוי שתביעה חדשה שתוגש תהיה זהה לתביעה הנוכחית. במקרה דנן, לנוכח מכלול השתלשלות העניינים ומה שעל הפרק עתה, ניתן לצפות שההליכים שמכאן ואילך יהיו שונים מאלה שמכח התביעה הקיימת. כך, למשל, צוינה בסעיף 64 לכתב התביעה כי האפשרות שיתבקשו סעדים נוספים ובכתב ההתנגדות הנוכחי מבוקש סעד שלא נכלל בתביעה הנוכחית (כמצוטט בסעיף 7 דלעיל). בכך חיזוק נוסף לכך שאין להמשיך בהליכים בתביעה הנוכחית ולתוצאה שנקבעה.

16. לנוכח כל האמור, התביעה נמחקת.

17. את שאלת ההוצאות בקשר להליכים שעד כה ניתן יהיה לשקול במסגרת שבה יימשכו ההליכים בין הצדדים.

18. לנוכח העברת הסכסוך דנן לבוררות, יש להחזיר לתובעים את האגרה ששילמו עם הגשת התביעה הנוכחית ואין לחייב מי מן הצדדים בתשלום אגרה כלשהי בתיק זה.

ניתן בהעדר הצדדים היום, ט"ו בטבת תשע"ו, 27 בדצמבר 2015.

רפאל יעקובי, שופט