<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עוה"ד נויה שטרק

הנאשמים 1 ו-4 וב"כ - עו"ד יניב פרץ

ב"כ הנאשמים 2-3 – עו"ד מירי כהן

הנאשם 3 – הובא ע"י שב"ס

פרוטוקול

ב"כ הנאשמים 1 ו-4:

מבקש לטעון טענה מקדמית לפיה ביהמ"ש יורה על ביטול כתב האישום של הגנה מן הצדק, מחומר החקירה עולה ומכתב האישום שהרכב נעצר ללא סיבה, והחיפוש נעשה באוטו כאשר לא היתה עילה חוקית לעריכת החיפוש ולא ניתנה הסכמה לביצוע חיפוש. לא זו אף זו, גם הזכות לסרב לחיפוש ולכך שהחיפוש לא יפגע במי מהנאשמים לא הוסבר לאף אחד מהם ולא עולה טעם ענייני המצדיק חשד סביר לעריכת חיפוש שכזה.

לגבי סעיף א' 1 – מאשרים שנסעו ברכב כפי שמופיע בכתב האישום, כופרים מחוסר ידיעה בסדר הישיבה ברכב ובשעה המדויקת, אנו חושבים שזה נעשה בשעה יותר מוקדמת. הנאשם 1 מאשר שהוא נהג. בשים לב שגם לפי כתב האישום בין סעיף 1 לסעיף 2 אין סיבה מפורטת מדוע החליטו המתנדבים והשוטר לבצע חיפוש ברכב.

בסעיף 2 – אנו טוענים לעניין 2.1. ו-2.6 לכתב האישום שהם סעיפים שאינם מהווים עבירה בפלילים, לא כל שכן הנאשם 1 כופר בידיעה שהחפץ שמופיע בסעיף 2.6 הועלה.

לגבי סעיף 2.1 ו-2.6 הנאשמים 1 ו-4 כופרים מחוסר ידיעה הגם שזה לא מהווה עבירה.

סעיף 2.2 מהווה חריג לעבירת החזקת הסכין ולפי הגדרתו אינו מהווה עבירה, מכיוון שהמאשימה לא טענה כל טענה המופיעה בחוק כנגד סעיף 2.2 ולפרט מעבר לכך.

לעניין סעיפים 2.3, 2.4 ו-2.5 – כופרים הנאשמים 1 ו-4 בידיעה כי הסכין ברכב ויוסיפו הנאשם 1 – אינו בעל הרכב והוא קיבל אותו סה"כ כשעתיים עובר לאירוע הנידון ואילו הנאשם 4 – עלה לרכב דקות ספורות בלבד עובר לעצירתו על ידי השוטרים ולא הבחין ולא יכול היה להבחין בפריטים המצויינים בסעיפים 2.3, 2.4 ו-2.5 בשל המיקום שלהם כפי שמפורטים בכתב האישום, קרי – מתחת למושב הנהג, קרי – בתא הכפפות ואין זה תפקידו של מי שיושב מאחור לבחון מקומות אלה.

לעניין סעיף א' 3 – הגם שלא נוגע למרשיי, יטענו הנאשמים כי הם כופרים מחוסר ידיעה באמור בסעיף ויוסיפו כי השוטרים תיקלו את הרכב תיקול ברוטאלי על ידי חסימת נתיב הנסיעה, מבלי שום התרעה מיוחדת תוך שהם מסכנים את העוברים בדרך ללא סיבה וגם השתמשו בכח לא סביר, על מנת להוציאם מהרכב ועשו כן באופן ברוטאלי.

ב"כ הנאשם 3:

הנאשם כופר.

באשר לסעיף 1 – הנאשם אכן עלה לרכב כשתי דקות לפני שהמשטרה עצרה את הרכב וישב במושב האחורי של הרכב.

באשר לסעיף 2 – הנאשם כופר במציאת הפריטים מחוסר ידיעה. גם על פי הפירוט בכתב האישום מדובר בפריטים שרובם הגדול היה מוסלק במקומות שהוא לא יכול היה לראות אותם. בנוסף יטען כי מדובר בחיפוש שלא כדין, מכאן יטען לפסילת הראיה החפצית.

באשר לסעיף 3 – הנאשם כופר במיוחס ויטען כי לא גידף את השוטר אלא ההיפך, השוטר עמוס מימון הוא זה שהוציא את הנאשם בצורה ברוטאלית מהרכב תוך כדי שהוא מושך את בגדיו העליונים.

שאר העובדות לא מיוחסות לנאשם 3.

יתרה מכך, בחומר הראיות שוחחתי עם חברתי באשר לעד התביעה מימון יש הודעה שמסר, ההודעה היא לא ברורה בכלל ולכן אין ביכולתו של נאשם 3 במענה להתייחס לכל מה שעד זה מוסר בהודעה. חברתי מסרה שמי שחתומה על כתב האישום דואגת שתהיה הודעה קריאה.

ב"כ המאשימה:

גם העותק שלנו יכול שיהיה קשה לחלק מהאנשים לקרוא. אני שמעתי על זה לראשונה רק לפני ימים ספורים, הנושא נמצא בטיפול של התובעת.

לגבי הטענה המקדמית שחברי העלה, מעבר לכך שאני סבורה שזה לא המקום ולא השלב אבל באופן ענייני אנו סבורים שהחיפוש נעשה כחוק, ישנם מתנדבים מיכאל שישו ועמוס מימון שמסבירים מדוע עצרו את הרכב. למעשה התיק מתחיל כשמתצפתים על בית של אדם שלא קשור לאירוע שנמצא במעצר בית, יש חשש שהוא מפר את התנאים ולכן מתצפתים משעות הערב ועד שעות הלילה, כאשר בשלב מסוים יוצא מביתו הרכב ובו נמצאים הנאשמים. לאור החשד שבאותו הרכב נמצא אדם שמפר תנאים מגבילים נוסעים אחר הרכב, בשלב מסוים מתאר מיכאל כי ככל הנראה לאחר שמזהים את הרכב רואה אדם פורק מהרכב ונמלט. בשלב זה עוצרים את הרכב, מדבריו של השוטר עמוס מימון עולה כי ברגע שפתחו את הרכב ראו שכל היושבים בו עם חולצות מלופפות סביב הצוואר ואז פותחים את הדלת ורואים אלה קפיצית בתא הדלת ואז מתחיל החיפוש.

ב"כ הנאשמים 1 ו-4:

החיפוש לא נעשה כהילכתו בנוכחות הנאשמים כאשר מראים להם מאיפה יוצאים כל הדברים. לדברי חברתי אני אומר שכל מה שהיא העלתה כרגע הוא חשד שהאדם ירד מהרכב הרבה לפני, הגם שהשוטרים מכירים אותו זה לא מכשיר חיפוש ברכב.

<#4#>

החלטה

מועד ההוכחות קבוע ליום 7.2.13 שעה 11:30.

אני שב ומזהיר את הנאשמים בחובת התייצבותם ומורה לשב"ס להביא לדיון את נאשמים 2 ו-3.

על התביעה לוודא התייצבות כל העדים, לרבות אלה אשר לגביהם לא נמסרו כתובות בכתב האישום.

על התביעה להמציא לסנגורים עותק קריא של הודעת העד מימון, לא יאוחר משבוע ימים בטרם מועד ההוכחות.

שמעתי הטענות הנוגעות לחוקיות החיפוש. לא ניתן להכריע בהן בטרם ישמעו הראיות הרלבנטיות. לפיכך, יוכלו הצדדים לטעון בנושא זה במסגרת הסיכומים או בכל שלב רלבנטי אחר.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ג, 23/01/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית סבג